נוכל זכה בפרס ישראל

בס"ד

  נוכל זכה בפרס ישראל/הרב אליהו קאופמן

    ב"מדינת החוק-צחוק" היחידה במזה"ת, אין גבול לצביעות ולשקר. ב"יום העצמאות" ה-64 נבחר ל"חתן פרס ישראל" אדם שלפני שש שנים נתפס בשקר ובזיוף, ולא רק שנתפס על כך אלא קיבל את הפרס ב"זכות" קלקלה זו. היה זה הרב חיים דרוקמן - שבשנת 2006 נתפס בכך שחתימתו זויפה ביוזמתו על אותם גיורים שנערכו בפולין בראשותו של ה"רב" מייקל שודריך, דמות  קונסרבטיבית צבעונית וצפעונית הזוכה לגיבוי גם ע"י גורמים "חרדים" כמשפחת שלזינגר מלונדון והרב בן ציון וואזנר (ה"כבשה השחורה" של משפחת וואזנר המהוללה).

    הכל התחיל כאשר הדיין הרבני - הרב שרמן, גילה בשנת 2006 כי הגיורים שהגיעו מפולין אמנם חתומים ע"י שלושה "רבנים" אך רק שניים  מהם נכחו שם - בפולין, וחתמו באמת את חתימתם. השלישי- הרב חיים דרוקמן, נשאר בארץ ולא ידע כלל מיהם המאושרים לגיור אלא חתימתו זויפה. הרב שרמן פסל את ה"גיורים" על הסף והנושא הועבר ליועץ המשפטי של הממשלה דאז-מני מזוז. למרות ההיבטים הפלילים החמורים החליט מזוז לסגור את התיק. ההסבר ברור: לזייף "גיורים" זו לא עבירה במדינה שכבר עשרות שנים מתאמצת דמוגרפית לבנות "עם יהודי חדש" בניתוק מהיהדות וכדי לשמור על "רוב חילוני".

  אבל שש שנים אח"כ אין לחוצפה הזו גבול ושופטי הבג"ץ וראשי המדינה אינם מתביישים להאדיר את עבריינותם. לא רק שהאיש הזה- עבריין ההונאה, לא הועמד לדין אלא שזכה ב"פרס ישראל" על עבריינותו! ואם כל זה אינו מספיק , אזי, באים אנשי ה"חוק – צחוק" ומתעמרים בזה שחשף את פרצופו המכוער של חיים דרוקמן הלאומני, משרת האדונים השמאלנים: ברב שרמן!

  השופטת החצופה – דורית בייניש, יכולה להפוך לכלת "פרס ישראל" ב"לולייאנות משפטית". ללא בושה היא נוזפת בדיין שומר חוק שחשף – לאוו דווקא מהפאן הדתי, את נוכלותו של אותו דרוקמן ,משרת האדונים. הפושע דרוקמן הופך - אצל בייניש, לקורבן ואילו שומר החוק ,הרב שרמן, הופך אצל ה"נשיאה המשפטנית" לשעבר לפושע. ואותה ביינישית לא רק שנוזפת ברב שרמן אלא מתרה בדיינים שלעתיד לא יתערבו בגיורים וקוראת להם "חוצפנית".

   אז הגיע הזמן שעסקני ה"פלסטיק" ה"חרדים" יישרו מבט מול האישה החצופה הזו ומול המשטר העברייני של הבג"ץ ויסבירו להם כי גיורים ודת הם לא עניין לפוקרים ומשומדים כמותם אלא לדת משה וישראל ושיסירו את טלפיהם מדת ישראל. ה"שיפוטיזם האקטיביסטי" אינו אלא שיטה דיקטטורית של מיעוט מתבדל ופוקר לכפות את תועבותיו על עם ישראל. השופטים הללו הם רק חוד החנית של משטר האפרטהייד הציוני המנסה בכל כוחו להנציח את שלטונו וליצר "רוב" מלאכותי של "יהודים חדשים" כדי להעלים את היהדות ולרדוף את הערבים. הסקרים מנבאים כי המיעוט החילוני- אנטי דתי והרפורמים ייעלמו, בע"ה, תוך פחות מדור ולכן כל האמצעים "כשרעים" להתנגד לסקרים אלה בעצם  בניית "גיורים פיקטיביים" דרך ה"מערכת האורתודוכסית" גם אם אותם אמצעים כוללים עבריינות על החוק, כפיה "משפטית" על הדת היהודית ושאר שיטות ואמצעים שגם אנטיוכוס הרשע ואדריאנוס קיסר לא עשו לעם ישראל.

   לצערי הרב, המתיוונים בדורנו אינם רק אנשים מודרניים אלא אותם "חרדונים" המיתמרים לייצג את  היהדות כמפלגות "יהדות התורה" וש"ס ובמיוחד המשת"ף חיים אמסלם.

   דורית בייניש ותואמיה חייבים להבין כי מה שנאמר  על עם ישראל בפרשת "שמות"  - "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ", יתקיים לעולמי עד ואילו הם ושכמותם נידונים לכליה.

היום המר והנמהר

              בס"ד

    היום המר והנמהר/ הרב אליהו קאופמן

      לא מעט מילים הוכבדו על אותו היום שהציונים בדו מליבם ועל דמם של הרפתקנים או ניצולי שואה אומללים , שמהחזית נגד החיה הנאצית עברו ללחום על חייהם בחזית הציונית. מעבר לכל לנקודות הכאב וההשקפה הטהורה דהרי שהבעיה הגדולה ביותר המתהווית בדורנו איננה רק חגי  באשר לחגיגות הציונים על מדינת השמד שהקימו אלא הצטרפותם של חוגים "חרדים" לחגיגות אלה.

השררה הציונית העבירה את ראשי החרדים הציונים על דתם. אך הסמוי גרוע מהגלוי. כאשר הללו - כחברי שלטון ציוני, מסייעים בהנפת דגלים ושמחות ראוותניות בספירת העומר , אפשר לראות בכך אונס של מושחתים וללעוג להם אך הבעיה מתחילה כאשר החרדים הציונים- על רבניהם, הופכים את היום המר הזה ל"יום של תורה". כאן הפח עמוק יותר ופתלתל. בחסות המילה "תורה" קל להם יותר לגייס יהודים תמימים לעבודה הזרה הציונית ועוד ביום אידם. כל מה שלא מצליחים המחטיאים לעשות בעזרת הדגל הציוני, הוללות הבשרים והיין ושאר "תוכניות החגיגה" הציונית ביום הארור הזה הרי שהחרדים הציונים מצליחים בהחטאה הזו דרך השימוש במילה "תורה" , והרי מי יכול להתנגד למילה קדושה זו כשמזמינים אותו ל"יום שכולו תורה"?!

ה"יום שכולו תורה" הוא האמצעי לצרף אברכים וחרדים תמימים למעגל הכפירה הציוני במסגרת "אנחנו לומדים והם מצליחים" . זוהי הונאה שרק השטן ה"חרדי - ציוני" יכול היה להמציא. מחד גיסא זהו יום של שיעורי תורה שכל אברך - ובמיוחד "בעל בית", יכול ל"החכים" מהם אך מנגד אין תורה אלא שמחה וממתי מותר לשמוח ביום שקמה מלכות ממוסדת לעקירת מצוות מהיהדות בשם ה"יהודים"?! יש כאלה הטוענים ש"אם לא יתקיימו שיעורי תורה הרי שהרבה "בעלי בתים" יחגגו את אותו היום באמת ובתמים". ההרגשה של הלומד תורה לכבוד היום המחפיר הזה  היא  שגם אם הציונים עוללו זוועות ליהדות וליהודים הרי ש"לימוד התורה" שלהם כיפר על עוונות הציונים ובעצם אותו ה"לימוד" הפכו הציונים  את ה"לומדים" ל"נקיי דעת", והמלחמות שלהם הופכות ל"מלחמות מצווה". מן הסתם היה עדיף שאותו "בעל בית" "יחגוג" עם צלי על האש ביום בזוי זה מאשר יחשוב כי התורה הופכת את היום ל"קדוש" ו"חשוב".

אין ספק כי סיפור "יום התורה" הזה נחוץ לעסקני הציונים כדי להוכיח למטיביהם הפוקרים כי הנה גם  הם עושים ל"כבודה" של ממלכת הרשעה , וזאת כדי שהציבור התמים יצביע עבורם גם בבחירות הבאות ואילו שלמוני הציונים ימשיכו לזרום לכיסם התפוח בעבירות. לא מעט אברכים תמימים ו"בעלי בתים" מחכים לאותו "יום לימוד תורה" בכיליון עיניים - מה שהופך את היום המר הזה ל"יום גדול לישראל". ובצד כל אלה נערכות סעודות חג אדירות באותם "ימי תורה" כאילו היו אלה ימי חג ומשתה. סיפור "סעודת אחוורוש" אינו אלא בדל עלוב לעומת יום כפירה והוללות זהה במסגרת "הנבל הציוני ברשות התורה" ובערים רבות מוזמנים ראשי העיר הפוקרים לשאת מגיבובי השטויות שלהם וה"רבנים" המארגנים תולים בהם עיני עגל שמחות. אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה שחילול השם עוטף אותן!

שמעתי לא מעט "חכמי חלם" ו"בנות יענה" העושים עצמם טיפשים ואינם מבינים מדוע יראי השם כל כך חורדים מהיום הזה. אותם "חרדים" המכורים לשטן הציוני טוענים כי "אין להתייחס ליום הזה" וכי ההתייחסות אליו רק מרוממת אותו. הללו אינם כלל מבינים מה קרה ביום זה. להבדיל מתשעה באב הרי שלאחר אותו יום מר ומנהר לא נותרה עוד מלכות תורה בעוד שלאחר תשעה באב נותרו חכמי ישראל באצטלתם ובגדולתם והסנהדרין המשיכה לתת פריה. לאחר הקמת מדינת הציונים הצלבנית הפכו ה"רבנים" למדרס תחתם ואילו בנייני התורה עברו  לשליטתם ללא קרב וכל דבר שבקדושה נשלט ומשונה על ידם ועל ידי כנסת המינים שלהם , כנגד אבינו שבשמים. והנה  אותם "חרדים" אומללים מדעת חפצים שניוותר אדישים למראה ההפקרות הזו! אין זאת כי אם רשעים הם הללו ומחביאים את אינטרסיהם מתחת לכנף בגדם שנקנתה בשלמוני הציונים.

"תורה" זו הנקנית ביום אידם של הציונים לא רק שאיננה מזכה את לומדיה בזכויות אלא החובות גדלים ואילו עבור ה"רבנים" המחטיאים זהו כרטיס טיסה ישיר לגהינום.

אנטישמיות במיטבה

בס"ד

                אנטישמיות במיטבה/ הרב אליהו קאופמן

       אם -בויכוח על תקיפתה של אירן, היה איזה איש שמאל או מרכז (כמו האלוף במיל. שלמה גזית למשל...) מעלה  את הטענה כי תקיפה זו היא התגרות מיותרת ועלולה רק להביא לאנטישמיות ולהקצנה נגד יהודים בעולם,אזי, היה מתעורר ויכוח עם "טונים קצת גבוהים" אבל בודאי שאיש לא היה מסית נגדו (בודאי שלא "אנשי שמאל ליברלים") ודעתו היתה מתקבלת בהיגיון. אם איזה היסטוריון (כמו תום שגב למשל...) היה טוען כי ההתגרות באירן מזכירה לו במעט את ההתגרות הציונית נגד גרמניה הנאצית(קריאה לסנקציות כלכליות נגדה) ומעלה את ההשערה שכמו שגרמניה הפכה לקיצונית יותר משום כך כך עלולה אירן להתנהג ובעקבותייה כל העולם המוסלמי, אזי, גם כאן היה מתעורר ויכוח לא קטן אך בודאי שדמו של ההיסטוריון לא היה מותר ע"י הציבור , ובודאי שלא ע"י "אנשי שמאל ליברלים".

       אבל כשהרב שטיינמן מבני ברק אומר זאת - ולא עפ"י "מחקרים אוניברסיטאיים" אמורפים אלא עפ"י ניסיון של יהודי בן קרוב למאה שנה (עד מאה ועשרים ומעלה...) שחווה את ההיסטוריה מול עיניו ממש, מיד מתנפלים עליו כל שונאי היהדות למיניהם ומתירים את דמו כ"בוגד" למרות שהם עצמם תומכים באותם הדברים שאמר בתנאי שיאמרו מפי חילוני "למהדרין". ואמנם בראש המסיתים נגד הרב שטיינמן לא עומדים ליברמן או נתניהו- שנגדם כוונה הביקורת , אלא אותם אנשי "שמאל" ציונים שרגע לפני ורגע אחרי הם מבקרים את התקיפה באירן באופן קיצוני יותר. ומי מגדיל וזועק חמס ומאשים את הרב שטיינמן ב"אנטי ציונות? זהו  מר אורי רגב הרפורמי שאבותיו יצאו חוצץ נגד הציונות עם הקמתה ורק כשגילו כי הקמת המדינה ב-1948 תביא להם רווחים פוליטיים וכר פעולה אנטי דתי חדש, הם שינו את עורם והחליפו את חברבורותיהם כמו שהם עושים בכל עניין "רעיוני" ו/או "רוחני".  אם זו לא אנטישמיות במיטבה , אזי, מהי אנטישמיות בכלל...

      הסיפור הזה מזכיר לי סיפור מלפני שנים. בשמי הכלכלה הישראלית דרך "כוכב" עולה בשם לייב לבאייב. האיש היה צעיר ומוכשר אך היתה לו מיגרעה אחת: הוא חבש כיפה ועוד בצבע שחור. והנה האיש הזה רכש את חברת "אפריקה - ישראל" ובכלל זאת  גם קניון ברמת אביב. כמו כל בעל עסק - המחליט בעצמאות מתי יפתח ו/או יסגור את עסקו כך החליט  מר לבאייב שהקניון שלו יהיה סגור בשבת. והנה קמה צעקה גדולה נגדו ובראש הצעקנים שחפצו לכפות עליו אורח חיים חילוני עמדו אלה שלוחמים תמיד נגד... "הכפייה הדתית". החלו הללו לעבור בין הדירות ברמת אביב ולהחתים נגד סגירת הקניון. הגיעו הללו לביתו של דייר חילוני והראו לו את העצומה "נגד סגירת הקניון בשתות ובחגים" וכמובן "נגד הכפייה הדתית". הביט הלה בהם ובעצומה לסירוגין, חייך קמעה ושאל: "זה לא אתם שהייתם פה בשבוע שעבר והחתמתם אותי לסגור את הקניון הזה בגלל "יום המנוחה"? המחתימים נסוגו מיד אך ב"חוצפה ישראלית" התעשתו ומיד הסבירו כי "הפעם הדתיים רוצים לסגור, ובגלל זה שינינו את דעתנו"...

      ובכן, זהו העניין- כאשר יהודי דתי , ועוד רב חרדי גדול, אומרים דבר כלשהו אשר היגיון וזהירות בחובו  אין האספסוף ה"ליברלי" מקשיב לתוכן העניין אלא מיד מסית נגד הדובר משום זקנו, כיפתו ובמיוחד פאותיו של הדובר. כך זה היה באירופה של ימי הביניים , כך זה המשיך באירופה של ה"עת החדשה" וכך זה היום ב"ישראל החופשית".

      ולנושא עצמו. אנחנו לא זקוקים ל"חוקרי שואה" או לסתם פרזיט מהאקדמיה כדי לדעת שתוקפנות ישראלית תביא לאנטישמיות באירופה. אנחנו לא צריכים הסברים "מלומדים" כי באירופה אין הבדל בין אנטי שמיות לאנטי ציונות - הרבי הקדוש מסאטמר חזה זאת  עוד לפני הקמת המדינה, ולכן הורה להפגין ולומר בכל מקום לאומות העולם כי הציונים אינם מיצגים את היהדות שאחרת דמינו, חס ושלום, ישפך כמים, וזה באמת מה שקורה כיום. אך הבעיה היא ששנאת היהדות מעבירה את "אנשי השלום" על דעתם ולכן הם יהיו מוכנים גם לשפוך את דמם לקרבן ה"מולך" של המלחמה אף אם דעתם הפוכה רק משום שאינם מוכנים לשמוע בעצת רבנים וגדולי ישראל.

שני קוניל'מלאך

בס"ד

שני קוניל'מלאך / הרב אליהו קאופמן

     לפני מספר שנים - כשהתראיינתי לסרט של סטודנטים  לקולנוע בנוגע לציונות ולמדינה, טענתי כי הציונות והמדינה נמצאים בתהליך שחיקה והמינוס עולה אצלם כמו חריגת אשראי בבנק. ההוכחה לדברי היתה ברמת המנהיגות הציונית דאז וזו דהיום. עם כל הויכוח שלי עם הצד השני הרי שאנשים כמו "אחד העם", ברל כצנלסון, חיים ויצמן ואפילו דוד בן גוריון היו בעלי חזון אישי, הבינו בשטחים רבים בחיים ובגיל צעיר כבר היו בעלי ניסיון רב בעשייה. אך מדור לדור המרכיב האנושי שמתיימר להנהיג את ישראל יורד עד כדי גיחוך. מה שפעם יוחס ליהודי גם ע"י הנוכרים - ה"בינה היתרה", הפך להפוך כיום וכאלה שבישראל מנהיגים שלטון ומפלגות לא היו נבחרים אפילו להיות צירי ועידה בבריטניה, ארה"ב ויפן. אבל מה שמסוכן יותר הוא  שהחלמאים הללו יהיו אמורים בעתיד להחליט החלטות של פיקוח נפש ממש עבורנו.

      יותר מדי מילים כבר הכבדתי על ליברמן ו"אפרוחי נתניהו" ("דור העתיד" של הימין החדש) אך ככל שהכלומני'ק מתיימר יותר להנהיג אותנו כך נחשפת דבשתו. שני טיפוסים חסרי ניסיון והבנה פרצו ישר ממלתעות המיקרופון ונכנסו לחיינו בסערה. אחד מוקדם יותר ואחד ממש בימים אלה. שניהם מדברים גבוהה על "כלכלה חופשית" אך "סוציאלית" ושניהם מבינים בכלכלה כמו שחמור מבין  במרק פירות. שניהם מקשקשים על "חוסן בטחוני" אך מעולם לא הבינו בביטחון כהוא זה. שניהם חפצים ב"שלום" אך מעולם לא היה להם ניסיון דיפלומטי מינימאלי. שניהם מתיימרים לסחוף את העם מאחוריהם אך לאחד מהם אין אפילו אירגונון מעשי והשני נבחר לעמוד בראש "גוייה פוליטית". שניהם מדברים על "ערכים נעלים" אך אחד מהם כבר נתפס בקלקלתו שוב ושוב והשני מתחיל להיתפס אט, אט.

     לשניים הללו קוראים שלי יחמובי'ץ ויאיר לפיד. שניים שעלו על גל הדברת והקשקשת עם ה"פוזה" של "חשיבות עילאית" שאיננה אלא ניתוח פלסטי - אינטלקטואלי שלא הצליח. ברומניה שמעתי פעם את הקלישאה כי חלק מהנוכלים הם כל כך טיפשים שהם חושבים  שמי שעומד מולם הוא טיפש גדול יותר. במקרה של השניים זה יותר מבול קליעה והבחירות - בע"ה, עוד יוכיחו זאת.

      אין לשניים השקפה סדורה, אין להם הבנה סדורה בבעיות כלכליות מורכבות, הידע הביטחוני שלהם מסתובב סביב הכלום והדעות הפוליטיות - על ההתנחלויות, השלום וכו', עדיין אינן ידועות אפילו להם עצמם. אבל שני הזאטוטים המתבגרים הללו רוצים להנהיג אותנו, לשלוח אותם למערכות דמים , לערוך בנו ניסויים כלכליים ועוד מיני תאוות פוליטיות משונות. כשמקשקשים במיקרופון ורבים עם מרואיין הכל אפשרי ונוצץ תיאורטי אך כשניגשים לביצוע פתאום הכל הופך להיות הפוך על הפוך , רק חבל שאנחנו  משמשים כשפני הניסיון שלהם. אני תיקווה שמה שלא הבינו "עדרי" המצביעים של מפלגת העבודה או מלחכי הפנכא של ה"אטיים" מהטלויזיה יבינו היטב הבוחרים הפשוטים ויעניקו לשניים בעיטה באחוריהם עד כדי כך שהללו לא ירצו עוד לשמוע את המילה "פוליטיקה".

חוויות המסע לרומניה

בס"ד

      סיכום חזרתי מרומניה  - שבועיים מחודש אדר תשע"ב (מי לאחר חג הפורים)

                                  מאת: הרב אליהו קאופמן

        לא ארבה במילים ורק אציין את הנקודות העיקריות שראו עיני.

         גיורים:

         לאחר ההרעשה בעניין ה"גיורים" שהפדרציה המתבוללת החלה בו באופן פרוע הרי שמאתר הפדרציה הנושא סר. דעת הקהל הרומנית אף היא היתה נגטיבית לעניין לאחר שכמעט כל עיתוני רומניה פרסמו זאת - כולל שידורים בטלויזיה. מנגד אין שום הבטחה שהעניינים לא ימשיכו כך "מתחת לשולחן". בע"ה בקרוב אגיע לארה"ק ואראה כיצד סופית ניתן לעצור "גיורים" אלה שאינם אלא רוח תזזית עולמית ב"אין מלך בישראל". אחת מהבעיות שעלולה לעלות היא בעייתם של ישראלים רבים החיים ברומניה ועזבו את משפחתם בישראל כשנשותיהם עגונות. הללו חיים עם נוכריות ברומניה וחלקם אף קיבלו תעודות זהות רומניות ודרכונים רומנים שבהם הם רשומים כ"רווקים". לאחר שנודע לאותם מעגנים ופוקרים על  "ביה"ס לגיור" בראשותו של החלבן צבי כפיר ממושב חניאל שבשרון הצפוני, הם פנו וביקשו לגייר את ה"שיקסות" שלהם ואח"כ שהרב אברהם שפר יחתנם. בנתיים  -  עקב הרעש שמסביב לעניין, הקפיאו בפדרציה המתבוללת את ההמשך אך רומניה עלולה ,חס ושלום, להפוך ל"שער" של ההפקרות בעגינות האישה היהודית ומנגד בעידוד אותם מופקרים לשאת נוכריות במקום נשותיהן ועוד במסווה של "יהודיות". אחד מאותם הנבלים - שהגיש בקשה ל"גייר" נוכריה עבורו בזמן שהותיר אישה עגונה, הוא יהודי אמריקאי בשם משה פלדבאום שלפני מספר שנים בלבד היה אדם חרדי. האיש הוא אזרח אמריקאי שהתגורר בשכונת "בורו פארק" ברובע ברוקלין בעיר ניו יורק בארה"ב. האיש התפקר ונימלט מארה"ב לרומניה בעזרת דודו (בעל עסקים יהודי מארה"ב המנהל מסחר ברומניה) ומאז הוא מתחבא בבוקרשט. שליח חב"ד ברומניה- נפתלי דוייטש (שעליו עוד ארחיב את הדיבור בהמשך), הינו "שייגי'ץ" לא קטן והשניים (דויטש ופלדבאום) התפרחחו בעבר יחד במסווה של "תלמידי" אותה ישיבה. דוייטש מעניק לפלדבאום את כל הסיוע לשבש את בקשות הגט של אשת פלדלבאום, שנותרה עגונה ובוכייה עם מספר ילדים. פלדבאום חי כיום עם נוכריה ועובר עימה מדירה מדירה לדירה -  הן מפחד העגינות שביצע אך גם מפחד קורבנותיו שרימה ב"עסקים שחורים".  יש לציין כי גם הפדרציה וגם דוייטש מעניקים אכסניה "רוחנית" וגשמית לישראלים המופקרים הללו ומנסים לסייע בידם לגייר את הנוכריות הללו לפני נתינת הגט לנשותיהם היהודיות.לצערי הרב, משפחת שלזינגר מלונדון ממשיכה להעניק גיבוי לפדרציה המתבוללת וזאת לא מעט מ"עסקים" מפוקפקים ברומניה שבעתיד - ב"ה, עוד אדווח עליהם.

   "חנות כשרה" בבוקרשט:

    כדי לנסות ולרמות כל דכפין - כאילו קיימת בבוקרשט "חנות כשרה" כתנאי ל"גיורים", פתחה הפדרציה המתבוללת "חנות כשרה" עם מוצרי מינימום ממש ובמחירים אסטרונומיים וכמובן שקליינטורה אין. המחנות" שוכנה באחת מהדירות ש"ירשה" הפדרציה מזקנים יהודים שנפטרו. ביקורי ב"חנות" זו העלה מספר נקודות תמוהות. ראשית, משנכנסתי ל"חנות" נבהלו בעלייה. מעולם לא נוכחתי בבהלה של בעלי חנות כשרה כשלקוח דתי מגיע אליה. אח"כ הכרתי את בעלי החנות שהציגו עצמם כ"זוג גרים". הגבר היה -כביכול, "גר מצרפת" , והאישה "גרה" מרומניה. בירור קטן העלה כי האיש מעולם לא ניראה בבית הכנסת אלה שכשוע ימים לפני פורים - עת פתח את החנות, וכל זאת למרות שטען כי הוא חי ברומניה כבר 14 שנה ומתוכן יותר מחש שנים הוא "גר". כל מה ששאלתי אותו על המוצרים בחנות הוא לא ידע להשיב והצביע לעבר אשתו. האישה טענה אח"כ כי "גרה" כחמש שנים ברומניה אך עד לפני פורים איש לא ראה אותה בקהילה היהודית ומעולם לא ביקרה במקווה או בבית הכנסת. אח"כ הסתבר כי לבשר שנמכר (לטענתם מהונגריה) לא היתה "פלומבה". כמו כן קופסאות הגבינה (עם בד"ץ אנטוורפן עליהן) היו פתוחות ומי מלח נזלו מהן.עד היום אין קונים בחנות ואת הזוג בקושי רואים בבית הכנסת. יוקר המוצרים ואי היותם מישראל(כאטרקציה לישראלים) רק גורמת לעוד יותר ריחוק של קליינטים.

   בתי העלמין:

    חלקים "ריקים" נמכרו מתי העלמין ברומן , בבוזאו ובעוד מספר מקומות קטנים מבלי שיהיה שם באמת נוכח נציג שיבדוק את הנושא. מר גינסברג - מקבוצת אנשי הרב שלזינגר מלונדון, נכח רק לכמה דקות בפתח אחד מבתי העלמין הללו והודיע בשם הרב שלזינגר מלונדון כי "אנחנו סומכים על הרבנים שלכם. עשו כראות עיניכם - איננו חושדים בכם בכשרים". וכל זאת לאחר השערוריות שהיו!

   שליח חב"ד לרומניה - נפתלי דוייטש:

  הפעם לא ארחיב את הדיבור על הלה אך רק אציין כמה נקודות קטנות ובקרוב-בע"ה,אעדכן יותר בעניין ובמיוחד את מוסדות חב"ד בעולם. מלבד הענקת הלגיטימציה להוללים הישראלים הרי שלהלה קופת שרצים ארוכה. הלה נתפס בחילולי שבת ממש, האוכל לבית חב"ד מבושל לא פעם בבתי מחללי שבת, חלק מ"משגיחיו" התגלו אח"כ כנוכרים שהלבישם ציצית ביודעו מראש על כך, בעבר נתפס במכירת יין נסך מזוייף בחותמת כשרה, מעניק "הגחה" לממתקים בעיר פלויישטי (הממתקים מגיעים לישראל) ע"י משגיח מחלל שבת ושונא יהדות בשם מריוס הרשקו , עופות שהובאו על ידו לבישול ולמכירה הגיעו ממשחטה שבה שהו כ"הפקר" במשך יממה ולאחר שהתערבבו טריפות בכשרות (!) , לא פעם מתגולל כשיכור בליל שבת ונראה מתנשק לא פעם עם נשים זרות (עדות מצולמת מנמל התעופה לוד) ועוד. בקרוב הוא חושב לפתוח "כשרות" ליין בהבאת בחורים תמימים מחב"ד ואח"כ יכפיל את הבקבוקים פי כמה מהכמות. הנושא דווח על ידי לרב לסרי מה"רבנות הראשית" ואף אחד מחבריו של הרב ארזי (עוזרו של הרב לסרי) הודה כי בבית הכנסת של דויטש מדברים בפלפון בשבת בהסכמתו. תשובתו של לסרי הפכה מבולבלת ושוב ושוב הוא עונה את המשפט הטיפשי "אבל זה שליח חב"ד".

    יאסי:

    הרב שלמה משה טוביאס הפסיק להופיע לבית הכנסת - לתפילות החול והשבת, בטענה כי "לא שומעים לי". בפורים ובפסח ברח לישראל והחליף אותו בחור מלונדון בשם גרינצוויג. טוביאס הלה מתחנן לאחיו - יואל טוביאס, לשחררו מהעומם ובמיוחד בגלל חילולי השבת שהוא סובל מהקהילה והם לועגים לו. האוכל במטבח ביאסי הוא טרף וכך כל הכלים למרות ה"מטבח החדש" שניבנה ואותו עמד יואל טוביאס להציגו לאדמו"ר מסקולען כ"מטבח כשר להכנסת אורחים מהודרת". לילות הסדר ביאסי חוללו ממש ואף הוגשו שם "מצות חמץ" (הדבר כבר אירע בבוקרשט בעבר ע"י שליח חב"ד שאח"כ טען כי "העיקר זה לראות את המצווה").

   בע"ה, איידע אתכם בקרוב על התרחשויות נוספות. 

הימים הנוראים

בס"ד

                   הימים הנוראים/ הרב אליהו קאופמן

      במשך השבועיים הקרובים עומד הציבור החרדי להיכנס ל"כוננות ספיגה" פרועה מצד מסיתים אנטי דתיים החבושים במסכה "ליברלית" , להתיר דמם של יהודים רק בשל היותם שומרי תורה ומצוות ולהטיל עליהם את כל האשמות שבעולם - כולל השואה המרה. ההתקפות הללו מבוצעות בעיקר בתקשורת העוינת שלה יש רק שם אחד: תישקורת. לימים הללו אני קורא ה"ימים הנוראים" של הציבור החרדי.

      מי שבאמת חפץ היה -  בשנת 1948, להקים מדינה "פלורייאליסטית" היה מתאם את התאריכים ה"לאומיים" באופן קוצנזואלי. מי שהיה רוצה שכל המדינה תרגיש שייכת לטכסיה ה"לאומיים" היה משלב בחוק את כל המכנה המשותף והסממנים המשותפים ומוציא החוצה את המפריד. מי שהיה רוצה באמת "מדינה ליברלית" היה מורה לכתוב ספרי היסטוריה אמיתיים על מאורעות "לאומיים" משותפים.        אבל אותה מדינה שהוקמה בשנת 1948 לא התכוונה באמת להקים "כור היתוך" אלא "להתך" ישנים בדמות חדשים. אותה מדינה שהוקמה ב-1948 לא התכוונה לכבד מסורות ואמונות בטכסיה אלא למחקם בלבד. אותה מדינה שהוקמה בשנת 1948 לא התכוונה לתאם תאריכים עם נתיניה אלא לכפותם עליהם נגד רצונם, וכך גם לגבי תוכן ה"טכסים הלאומיים". ומאחר ואותה מדינה לא התכוונה מעולם להתחשב באמונת תושביה העתידים אלא למוחקה הרי שגם את ההיסטוריה האמיתית העלימה ושיכתבה מדינה זו מאזרחיה. וכשמעירים על כך - או מתנגדים לכפיה הזו, קם הגולם הציוני ומשחק את ה"קוזק הנגזל".

     "יום השואה" חל בימים האחרונים של חודש ניסן. חודש ניסן הוא "חודש הניסים" היהודי ואסור לקיים בו טכסי אבל , כולל אי עלייה לקברי נפטרים גם אם חל יום השנה לפטירה. משנת 1939 ועד שנת 1945 התחוללה השואה המרה אבל הציונים החילוניים לא מצאו יום אחר- שיאחד את העם היהודי נגד החיה הנאצית, חוץ מ"מרד גטו וורשא" , שאינו אלא התאבדות המונית ובטח לא מעשה גבורה. את היהדות הדתית הציונים בטח לא שאלו.

     מכל הדתות היהדות משופעת יותר בטכסי שכול עם משמעות רוחנית ואמיתית אבל יחפני עין חרוד ופוקרי ראש פינה החליטו לייבא את ה"צפירה" ועמידת הדום" הריקניות מהנוכרים - שעבור יהודי אמיתי זה בבחינת "בחוקותם לא תלכו", ולכפותם על רבים וטובים.

      ומעל לכל הופך אותו "יום השואה" ליום הסתה נגד אלוקי ישראל שקיים בשואה המרה את הפסוק -מפרשת "וילך", "וביום ההוא הסתר אסתיר פני ואמרת אין אלוקים בקרבי ומצאוך תלאות רבות, והיית לאכול". אפשר לנהל ויכוחים על הסיבה לשואה אבל אסור לסתום פיות במסווה של "ליברליות" ואח"כ להסית נגד האמונה היקרה מכל וכל זאת כדי לאטום אוזניים ולהמשיך בכפירה בשם הטוב.

    ולבסוף - במקום להנחיל את האמת הכתובה לדורות הבאים, באים קברניטי הציונות ומעלימים את מקומה של הציונות בשואה המרה , את היגון בדחיית ההצלה מאירופה ואת מקומם של פושעים ציונים כרודולף קסטנר ונתן שוולב ימ"ש בהתעלמות מטבח היהודים "עפ"י פקודות" שקיבלו מראשי הציונות. אז לכל הרוחות מיהו הטיפש שעוד יאמין שיהודי דתי צריך לעבור על דתו ולעמוד ב"צפירה" סתמית רק כדי "לכבד את רגשות" אלה שמעולם לא כיבדו את ערכיו ורגשותיו?!

    מקרה חי על אותם "ליברלים" מזויפים אביא מרחובות של שנות ה-90. בעיריית רחובות כיהנה אז  גב' בשם מלי בר כסגנית ראש העיר. בישיבת העירייה התחננה גב' זו לנהל את טקס "יום הזיכרון לחללי צה"ל". המשימה הוטלה עלייה בתנאי שלצד ה"צפירה" ו"עמידת הדום"  יאמר גם "אל מלא רחמים" ויקראו פרקי תהילים (כמעט מחצית המשפחות השכולות היו דתיות). בפרצוף חמוץ הסכימה - כביכול, הגב' ממר"צ לעניין ואז איש עדיין לא עלה בדעתו לאיזה נבזות היא תגיע. הטכם אמנם התקיים עם אותה "צפירה" מחרישת אוזניים ו"עמידת דום" עצבנית. משקרב סיום הטכם צעדו הרב שמחה קוק- רבה הראשי של רחובות, עם מספר חברי "בני עקיבא" כדי לקיים את החלק הדתי של הטכס. הגב' בר לא הותירה להם צ'אנס - היא הפסיקה את הטכס בטענה כי "אין מספיק זמן לתוספות, החלק המרכזי כבר בוצע". לא עזרו ההפצרות והבכיות של המשפחות השכולות , לב האבן של גב' בר לא נמס ומעמד החללים חולל ע"י זו ש"אליליה האידיאולוגיים" הביאו לשפיכת אותו דם נקי. רק מטומטם ומזוכיט יכבד את רגשותיהם של בר וברברים שכמותה!

    אבל מה שמצחיק - כאשר הסמרטוטרים מהתקשורת מתחילים ב"ציד המכשפות" אחר אלה שלא עומדים ב"צפירה", היא העובדה שהם עצמם נעים ב"צפירה הקדושה" הזו ו"מחללים" את "עמידת הדום" ההרואית" רק כדי לתפוס  איזה ילד חרדי אמלל שיצא מהמכולת עם לחם וחלב ולא שמע מימיו  את  ה"צפירה".  כיהודי דתי אני יודע שרק במצב של פיקוח נפש מותר לי לחלל שבת או חג . אז כנראה שב"דת החולנית - חילונית תפיסתו של חרדי ההולך לתומו ב"זמן הצפירה" הוא "פיקוח נפש"...

    ובאשר לתאריך השני - זה של "יום העצמאות" , הרי שגם כאן לא חסרה נימה של "הפוך על הפוך" וצביעות ציונית מעושה. ה' באייר יוצא בזמן "ספירת העומר" ובימי האבלות על 24000 תלמידיו של רבי עקיבא שנהרגו זה אחר זה. מר בן גוריון - האיש האנטי דתי שחפץ שהתפילין יונחו במוזיאון (רחמנא לצלן...), לא מצא לנכון אפילו להתייעץ עם הדתיים והחרדים שלו על עיתוי ההכרזה.  אז מה חושבים אותם נבערים שכמותו - שאנחנו נחלל את ימי האבלות של התלמידים הקדושים רק בשביל זה ש"זכינו" להקמתה של מדינה החושבת יום, יום כיצד לעקור את היהדות?!

     אז רבותי, כמו שמרדכי היהודי לא כרע לפני המן הרשע וכמו שאחשוורוש לא הצליח להכריח את עם ישראל לשמוח ביום שהוא חשב שעבר זמן הגאולה כך גם הציונים לא יצליחו לשכנע אותנו לשמוח ביום שהוקמה המדינה ששמה לעצמה לעקור את הטוב והישן שביהדות ולמלאו בביב שופכין של ערכי יוון הקדמונים.

    

     

פסטיבל ההסתות

בס"ד

                             פסטיבל ההסתות / הרב אליהו קאופמן

        בשבוע הקרוב- מיד לאחר חג הפסח, היהדות החרדית עומדת שוב להיכנס למעגל "פסטיבל ההסתות" השנתי. שלושה "ימים נוראים" אנו אמורים לחוות בתוך פחות משבועיים עם סמלים נוכריים ומחללי שמים ובשלושתם אנו מצווים ע"י ה"גדולים" מהעיתונים לשתוק ולהרכין ראשינו בפני הנהגת ה"ערב רב" כדי שמשפך המזומנים ימשיך לממן את ה"ישיבות" מטעם וכו'.

       הפוך על הפוך. עד סוף חודש ניסן אסור לנו להיות באבל או בצער אך הציונים המציאו יום שקראו לו "יום השואה" רק משום שקבוצת מופקרים בגטו ורשא -  בשואה המרה, החליטה להתאבד ולסחוף עימהם עוד יהודים לא מעטים. הציונים - שאצלם "כללות עם ישראל" פירושו החילוניים והחילוניות בלבד, החליטו לעשות מיום זה אות ומופת לדורות כדי להסתיר גם את מקומם שלהם בשואה המרה. את היהדות החרדית -שרוב הנספים היו בנייה, הם בכלל לא שאלו למועד ולזמן וגם הוסיפו סמלים נוכרים לאירוע כמו "צפירה" ו"עמידת דום". ביום הזה מגויסים כל הרשעים והכופרים - ובראשם השופר הציוני "יד ושם" (שבראשו עומד משת"ף בתלבושת "דתית" ועם תואר "רב ראשי לשעבר" שבאמתחתו מלוא החופן עבירות בערך "אבו העזר" של ה"שולחן ערוך"), ומתגייסים להכפיש את הקב"ה ולהכחיש את קיומה של ההשגחה העליונה שקיימה את הפסוק מפרשת "וילך":"וביום ההוא הסתר אסתיר פני ואמרת אין אלוקים בקרבי והיית לאכול".

    לא מספיק שרשעים ארורים אלה מורדים ב- ה' ובמשיחו וקובעים אבל ביום שמחה ו"מתקשטים" בסמלי הנוכרים אלא שהם כופים זאת עלינו ועוד שולחים "מעקב עיתונאי" לבדוק אם יהודים חרדים אינם עומדים ב"צפירה הנוכרית" ומנגד הם "פוטרים הלכתית" את צלמיהם ועיתונאיהם מאותה "עמידת דום" אם הם עסוקים ב"פיקוח הנפש" ששמו תפיסת חרדים שאינם עומדים באותה "צפירה" נוכרית. ואילו החרדים מתקפלים משנה לשנה וה"רבנים" מטעם ובלי טעם מורים להם "לקדש שם שמים" ולשתף פעולה עם אותו יום מר ונמהר שהפוקרים מכחישים את קיומו של ה' הטוב ושואלים שאלות אפיקורסיות בגלל השואה המרה, שכבר לפני שלושת אלפי שנה נובאה בתורה הקדושה שלנו ,  והוזהרנו עלייה כי תחולל  אם לא נקיים, חס ושלום, תורה ומצוות כפי שציוונו ה' הטוב.

    אילו היה מדובר בשלטון גויי העושה זאת אולי בנקודה זו או אחרת היינו מתלבטים מה לעשות שהרי גזירת מלכות היא. אך כשמדובר בשלטון הקורא לעמו "יהודי" ויהודים הם אלה המלעיזים על הבריאה, מכחישים את התורה ומכניסים סמלי נוכרים , אזי, עלינו לקום עם חנית וכידון ולצאת נגדם ולא לעמוד כעלובי נפש מולם. אבל הדורות נפלו ואת ה"נכבות" שרשעים אלה חוללו בשואה המרה נגד הצלת היהודים מסתירים אותם משת"פים "חרדים" ועוד קוראים ל"סטאטוס קוו" שאינו אלא השפלת עם ישראל. ספרות שלימה של אפיקורסות "עם כיפה" - ע"י סופרי "קליפה",  מוגשת ב"חנויות הספר החרדי" אך על הציונות והנאצים שעבדו יחדיו איש לא יעז לכתוב ואם כבר מישהו כתב, אזי, החנויות הללו יחרימוהו מפחד הציונים.

   לאותם "יפי הנפש" שמבקשים שוב ושוב להתחשב ב"רגשות החילוניים" באשר ל"צפירה" ול"עמידת הדום" הרי שברשותי דוגמא כמה הללו "מתחשבים" ברגשות של יהודים דתיים- גם כשה"דתיים" הללו הם סה"כ ציונים. בשנות ה-90 כיהנה גב' בשם מלי בר כסגנית ראש עירית רחובות. בהגיע אותו "יום הזיכרון לחללי צה"ל" הוסכם על דעת העירייה כי ישלבו יחדיו את ה"צפירה" הנוכרית ועמידת הדום העכו"מית עם קריאת פרקי תהילים מאחר שכמעט מחצית המשפחות השכולות היו דתיות. גב' בר-שהיתה אחראית על הטכס, הבטיחה לקיים את ההחלטה ללא עורערין. ואמנם הגיע הטקס וכל ה"צפירות" המשונות נישמעו וכולם עמדו דום מספר פעמים והנה לקראת סיום הטקס צעדו קדימה הרב שמחה הכהן קוק (ה"רב הראשי" של רחובות) וקבוצת בחורים מתנועת "בני עקיבא" לומר את ה"אל מלא רחמים" עם פירקי התהילים ואז אותה מר"צניקית עצרה בעדם וסיימה את הטכס בטענה ש"אין מספיק זמן לתוספות". לא עזרו התחינות של אנשי "בני עקיבא" או זעקותיו של הרב קוק. גם בכיות המשפחות השכולות לא הועילו , לב האבן של האישה האנטי דתית הזו לא נישבר והיא וכמותה לעגו ולועגים עד היום ליפי הנפש ה"דתיים" וה"חרדים".

   ולאחר שעוברים איכשהו את "מסע הצלב" הציוני האנטי חרדי באותו "יום השואה" -  אשר בדו מליבם, הרי שמגיעים שני ימים נוספים: "יום הזיכרון" ו"יום העצמאות" הסמוכים זה לזה. ב"יום הזיכרון" לחללי מלחמות השמד והשווא - שבאמת קורבנותיהם מתו לשווא ורק רחמים על נשמתם יועילו להוציאם מן הגהינום שנגזר עליהם, הרי שהציונים מודיעים לחרדים כי האחרונים הם אורחים בארצם שלהם וגם לטקסים הללו הם מכניסים את הבלי הנוכרים של "צפירה" וכו' ועורכים את טכסיהם בחילול מקומות קדושים ובראשם הכותל המערבי שלא זזה ממנו שכינה. ואילו החרדים -  על "רבניהם", מולכים כצאן לטבח ומחויבים להזדהות עם הקמתה והמשך קיומה של המדינה הציונית במתכונת יוון של "מכבי ת"א".

   וממש בסיום היום הצורם הזה מגיע שיא השפלות - מה שלא הצליח לעשות המלך אחשוורוש לעם ישראל (לשמוח על ביטול גאולתם) , מצליחים הציונים לעשות לעם ישראל במשך 64 שנה. דהיינו, לשמוח על הקמת מדינת כפירה שמטרתה להכחיש ולעקור את היהדות. ליום הזה קוראים "יום העצמאות" ומטרתו לשמוח שליהודים הפוקרים והכופרים מדינה משלהם שבה אפשר להתהולל כגויים הנאלחים ביותר ועוד לעלות עליהם.

    וכמו "ביום השואה" כך גם ב"יום העצמאות": הפוך על הפוך. מלאחר ראש חודש אייר זהו זמן התאבלותנו על 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא אבל הרשע בן גוריון ימ"ש קבע ב- ה' באייר יום שמחה וה"חרדים" מטעם אפילו לא כשכשו בזנבם החנפני ומאז מבלבלים את המוח לכולנו על "הלל" ביום יגוננו.  עצם נפילת התאריך הלה - של היום המר והנמהר, בזמן אבלותנו מוכיח מעל לכל כי משמים מורים לנו שבחטא קדמון הוקמה המדינה הציונית. אך  לא מעט "רבנים" מטעם מתירים שטות זו בבתי הכנסת שלהם בערים חילוניות ובורחים לעיר חרדית "כדי למצוא מניין של תחנון". אחרים בכלל נשארים בבית הכנסת שלהם ומפחד המימון הציוני מחטיאים את ציבורם. "יום העצמאות" שלהם -  ממצוות ומדרך "ישראל סבא", הוא יום האסון שלנו. ביום הזה הציונים שולחים לריכוזים החרדים אנשי תשחורת לבלוש אחר מי שאינו שמח בשמחתם ואילו ה"רבנים" המשוחדים קוראים ל"קדש שם שמים" ו"ללמוד תורה".

    לאחר תשעה באב נותרו חכמים בישראל וישראל שעוד נותרו המשיכו לדבוק בתורה הקדושה אך יום מספד נקרא לנו לדורות על אשר נשרף בית ה' וגלתה שכינה מישראל. אסור ביום זה ללמוד תורה משמחת וצריך לצום בו ולקרא מגילת אבל כמגילת איכה. והנה, ביום שהציונים לא רק שהקימו מלכות מינות אלא העבידו את רוב חכמי ישראל תחתיהם וכמעט מחקו את התורה האמיתית מישראל ומבוללים בנו נוכרים אנטישמים מחבר העמים לשעבר , הרי שאנו מצווים ע"י "רבני הצעצוע" ללמוד תורה ולשמוח ביום חרפתנו!

     לא לחינם נאמר ב"זוהר" הקדוש כי "גדולי ישראל" ילחמו בצבא גוג ומגוג נגד מלך המשיח.

פרשת שמיני

בס"ד

                              פרשת שמיני / הרב אליהו קאופמן

     בפרשת "שמיני" מופיעות החיות הכשרות. ארבע חיות מצוינות בשמן המלא מאחר שיש להן רק סימן אחד כשר. הסבר אחד לציונן הוא משום שהציון בא להוכיח כי זו תורת אמת שרק השם הטוב נתנה מאחר והוא בלבד היודע מה נימצא בעולמינו אותו ברא עבורנו. ולכן , מאז נתינת התורה והנקיבה המפורשת בשמות ארבע החיות שרק להן סימן אחד הרי שלא נמצאו - ולא ימצאו, חיות אחרות עם סימן בודד משום שהשאר הן או חסרות שני הסימנים או בעלות שני סימני הכשרות.

    אבל בדרש אפשר לדרוש פרוש נוסף להופעת שמות ארבע החיות שלהן סימן כשרות בודד. רוצה הכתוב לפרסם את נושא הכשרות האישית  בכלל - אצל היהודים, דרך כשרות המזון ודרך החיות. כאשר יהודי רואה סימן אחד בחיה הוא עלול לטעות ולחשוב כי החיה כשרה מספיק עפ"י אותו סימן וכי אפשר להקל בסימן השני ב"שעת הדחק", עד כדי כך שגם פוסקים היו עלולים לטעות בכך ולכן באה התורה והודיעה במפורש שני דברים:1) מיהן החיות הלא כשרות עם סימן אחד.2) סימן כשרות אחד בלבד אינו מספיק להכשיר חיות אלו או אחרות. וכך הוא גם הדרש היהודי - ההשקפתי. יהודי נדרש להיות ירא שמים,  ללמוד תורה מתוך לשמה וקיומה,  לעבוד את ה'  בתפילה ובמצוות של "עשה" ו"אל תעשה" ואיש חסד. מכאן שאם ישנו יהודי - אף בדרגת "רב" או "תלמיד חכם", ויש לו רק חלק מן הסימנים הרי שאין זאת כי אם מרמה שאר הסימנים הטהורים ובתחבולת השטן הוא מנסה למשוך אחריו לגהינום יהודים תמימים בסימנים הטהורים שלו. לכן אם קיים "גדול בתורה" שאין לו השקפה טהורה אלא מתחבר לרשעים הרי תורתו היא אומנותו לרמייה. אם קיים "תלמיד חכם" ללא חסד הרי שמקורותיו אינם בהררי הקודש והרחמים. אם קיים איש חסד לנצרכים שאינו מוקיר תורה הרי  יש פסול ב"חסד" שלו  וה"חסד" שלו נועד להכשיל טובים ורבים וכך הלאה.

   גדולי ישראל בדורו של הרמאי שבתאי צבי ימ"ש הלכו על קו זה וגילו את רמייתו. משביקרוהו באיסטמבול (אז קושטא ) ראה אחד מהם - חכם גדול מפולין, כי הש"צ אינו ישן על הצד הנכון שהתורה מורה ומיד פסל את הש"צ לא רק כמשיח אלא גם כיהודי הגון ואמנם אח"כ פנו כל השאר לשפוט כדרכו ונפל הש"צ ונחשפה תרמיתו.

                                         פרפראות 

                      הנה נחרבו החדרים וכבר הוקם ה"שטיבל"

       הנה חקירות המשטרה  נמצאות רק בתחילתן - בפרשת "חדרי חרדים", וכבר פוקר  "וואי נט" (מ"ידיעות אחרונות") מנסים לקנות את אתר האינטרנט הקלוקל האחר - "כיכר השבת". והנה שני הדברים מתרחשים גם יחד ועדיין לא הסתיימו וכבר "עולה לאויר" אתר רמייה חדש בשם "שטיבל". האחרונים טוענים כי תכננו לעלות מאוחר יותר אך משנפל אתר הסחיטה של "חדרי חרדים" פתאום החליטו "מצילי עולם" אלה ל"מלא את החלל". אין זאת כי אם מישהו מנסה להחיות בכוח את האינטרנט ה"חרדי" כדי להמשיך ולקלקל את היהדות החרדית. הפרחחים הללו - המחליפים את חבריהם היושבים בכלא, אינם פועלים בחלל ריק אלא השלטון הציוני מפעיל אותם. אלה הקוראים לעצמם "רבנים" ומצטלמים עטופי טליתות כדי שייראו "צדיקים" צריכים לשנס מתנים ולצאת נגד כל אתר אינטרנט שיוקם בלבוש "חרדי" ואם לאוו  הרי שעל כל יהודי נאמן להתאחד עם אחיו ולבטל את הרשע הזה מישראל בחרפות וגידופים שהרי כבר ראינו מה עוללו אלה לנו.

   ואם עדיין ב"חדרי חרדים" עסקינן , אזי, שמעניין הוא שכאשר ראשי האתר המתועב הזה יושבים כבר במעצר ומעצרם מוארך שוב ושוב ומתרבים העדים נגדם הרי שמשפחת שלזינגר מלונדון - ובראשם הרב אליקים שלזינגר, יוצרים דיסאינפורמציה לנאמניהם התמימים והטיפשים וטוענים כי "למשטרה הציונית אין הוכחות מספיקות נגד האתר" , וכי רודפים אותם "בשל היותם חרדים". אינני חושד ברב שלזינגר בסניליות בשכחו את המנכ"ל הפוקר והכופר של האתר אך אני בהחלט חושד שיש קשר יותר מהדוק בין משפחה זו לאתר המתועב שהילל אותם שנים לא מעטות ופגע בגללם ב"אתרא קדישא". השתיקה של הרב שמידל - לשם שמים, הוכחה כנכונה שהרי האתר בא על עונשו ומלאכתם של צדיקים נעשתה בידי אחרים. מביתו של הרב אליקים שלזינגר יכוונו בעתיד את האינטרנט לאתר אחר שבו הוצאת שם הרע ימשיך להישפך כמים. אני בכל אופן מתכוון תוך שבוע - בע"ה, להעביר את כל המידע שברשותי על הקשר בין בעלי פיאות המצורע לאתר התועבה , לידי אלה החוקרים את הפרשה.   

                      מוציא הערמונים מן האש הציונית  

     את סמרטוט הרצפה הציוני- אלי ישי , למדנו מזמן להכיר. זהו האיש המשתלח נגד דבר שבקדושה היהודית, זהו האיש המאגף את נתניהו וליברמן בלאומניותו, זהו האיש המגן על כל גזירה ורעה שהציונים פוגעים ביהדות וזהו האיש שהפקיר את משרד הפנים שלו להכנסת נוכרים לכלל ישראל ומפעם לפעם אוסר על מהאן דהוא פלוני ואלמוני  אחר להיכנס לארץ ישראל במצוות הציונים.בקיצור זהו ה-ש.ג. (שומר הגבול) של הציונים תחת התואר "שר הפנים".

   בפעם האחרונה הוא עשה זאת השבוע נגד הסופר הגרמני - בעל העבר הנאצי, גינתר גראס. מילא, אם היה ישי -  כבד והלשון העילגת , עושה זאת מטעמים חרדים יהודים אבל כל מה שירק פיו היתה ציונות לשמה כמו ה"הלל" למדינה הציונית ואף שימוש בנימוק של השואה. נניח לרגע שאמנם השואה המרה היתה לנגד עיניו של כלב השעשועים של נתניהו, ברק וליברמן אז צריך היה אותו "פודל" שעשועים להלחם על הזכרת השואה המרה כל השנה. אבל לא שמענו מעולם שחדל אישים זה יזעק לחבריו מש"ס במשרד החינוך (הרב משה מאיה בעבר וכיום מר משולם נהרי) לעשות הכל כדי להנציח את האמת מה עוללו הציונים בשואה ולתעד זאת בספרי הלימוד או בטכסים ציבוריים. אפילו ב"חינוך העצמאי" וב"מעיין החינוך התורתי" לא מזכירים זאת. פשוט תפקידו של "פודל" עילג זה הוא לשרת את אדוניו הציונים והחילוניים וכמותם להשתמש בדם חללי השואה הקדושים למטרות ציוניות בלבד ותו לא. אז כדאי לבקש מהשפל הזה להפסיק להזכיר את יקירי השואה רק כשזה נוח לציונים.

                           אומן, אומן , אומן ראשששונה !!!

     "ובימים ההם אין מלך בישראל, כל איש יעשה כטוב בעיניו". "מלך מעט" הוא גדול דור ורב אמיתי אשר ההשקפה הטהורה לנגד עיניו וראה "סוף דבר" כבר בתחילת הפרשה. במה שקורה היום בעיר אומן שבאוקראינה אנו למדים כי הדור שלנו יתום ממוליכי השקפה וכי כל ה"גאונים" וה"צדיקים" אינם אלא מוסרי שיעורים ועורכי שולחנות. לציונים יש דרך אחת ביחס למקומות קדושים בישראל - להוציא קדושתם ולמלאם ב"תרבות" קלוקלת, לשם הנצחת השקפתם המיליטאריסטית והלאומנית ולהצדקת כיבושיהם על הנוכרים. לאחר הכיבוש הבריטי בארץ ישראל (בסוף 1917) הרימה ראש התנועה הציונית ועל כידוני הבריטים החלו להשתלט על היהדות ולנסות להוציא ממנה את המימד הדתי ובמקומו להכניס "לאומיות" נוכרית. המקומות הקדושים היו חוד חנית השתלטותם- ובראשם הכותל המערבי, ומסייע בעדם אותו "הרב קוק" שהרבי שמסאטמר אמר עליו כי "איש צר וצורר זה לדת תורתנו הקדושה".

     הגר"ח זוננפלד זצ"ל נילחם במסירות נפש ב"וואקף המוסלמי" - בימי שלוט התורכים בארה"ק, כדי שיהודים יוכלו להביא כיסאות לרחבת הכותל המערבי ואף להקים מחיצה אך כאשר הביאו הציונים את הרב קוק שידרוש מהבריטים להעביר את הכותל המערבי לרשות הציונים (כולל קנייתו),אזי, היתה מלחמתו של הגר"ח זוננפלד הצדיק הפוכה: להשאיר את הכותל המערבי בידי ה"וואקף המוסלמי" גם במחיר האפשרות שיהודים לא יורשו להתפלל שם והמקום יחזור לימי היותו ערימות זבל, חס ושלום. הגר"ח זוננפלד הבין שמטרת הציונים היא להפקיע את קדושת המקום ולהופכו ל"אתר לאומי" לכל תועבותיהם ולחללו רק כדי להוכיח "בעלות היסטורית" וכי המתפללים בו אינם אלא תפאורה לכל נבליהם.

    מאז ועד היום זו היתה עמדת גדולי ישראל ביחס לכותל המערבי - ובראשם האדמו"ר זצקו"ל מסאטמר, בעל ה"ויואל משה". ומהכותל המערבי כך הוקשו הדברים אל כל שאר המקומות הקדושים. אבל הציונים נלחמים במסירות נפש מן השטן להוציא מידי היראים את המקומות הקדושים ואת קברי האבות - וה"סרוגים" עוזרים בידם, ולהפכם ל"אתרים לאומיים". כך הם התחילו בכותל והמשיכו בקבר רחל אימנו, במערת המכפלה ובכל קברי הצדיקים שבמקום מקומות קדושים הפכו ל"אתרי תיירות" ועד למירון הגיעו.

   והנה  מסתבר שיד הציונים נמצאת גם בחו"ל ונעזרים הם שם בסוכנים פוקרים מקרב המתבוללים היהודים ובאגודות משת"פים בעלי "ציוויון חרדי". לאחר שדני דנון מהליכוד - הח"כ הפרו- מיסיונרי, לא הצליח להעביר את קבר רבי נחמן הקדוש לישראל בעזרת משת"פים מברסלב ובכספו של "תורם אנונימי" (מסתמא מיסיונר נוצרי...), הרי באה מזימת הפיכת המקום באומן ל"אתר תיירותי" וניצול מצוקת המשתכנים בעליה לקבר. הבעיה היא שאותם הברסלאבים נותרו כיום בודדים כי בא" הם לא השכילו להלחם נגד הציונים על הפיכת הכותל המערבי והקברים הקדושים בהר מירון ל"אתרי תיירות" ציוניים. מותו של האדמו"ר מסאטמר -  בשנת 1979, היה בבחינת "סיום מסכת גדולי הדור", בכל הנוגע למלחמה העזה בציונות ובנבליה.

                               לא "כדתיא" משה וישראל

    לקראת חג הפסח האחרון הגיעו לבריטניה מצות בהכשר ה"עדה החרדית". מיהו ומהו הכשר ה"עדה החרדית" אין צורך להרחיב ובודאי שחתימת ההכשר המהודר ביותר בעולם מספיקה לכל יהודי מהדר לקנות מצות אלה. והנה ההכשר החרדי של בריטניה -"כדתיא", החליט שהחותמת שלו מהודרת יותר משל ה"עדה החרדית" ועל הקופסאות הללו הם הדביקו את מדבקת "כדתיא". עם כל הכבוד להיותו של הכשר זה חרדי ומפורסם הרי שלא כאן המקום לפרט את בעיותיו  הקשות לעומת ההכשרים המהודרים  באמת והמגיעים מארץ ישראל. זו יותר מחוצפה שמר מיכאל אסרף ואנשיו מ"כדתיא"  באים להכשיר לנו את מצות ה"עדה החרדית". הם כנראה למדו זאת מהכשרי החותמת גומי של ה"אוקיי", ה"אויואו" וה"קיי סטאר" מארה"ב שחותמים את הכשרם על כל מוצר כשר בהשגחה טובה מהם, כאילו הם אלה שהציבור סומך עליהם.

                            מיהו ה"איד" ומיהו ה"בלאט"...

    אנשי "נטורי קרתא" פרסמו בשמחה השבוע כי העיתון "דער בלאט" - של האדמו"ר ממונרו, פרסם את תמונותיהם וסקר את ביקורם ב"יום האדמה" בלבנון ובירדן. ובכן, אל להם להתלהב כי גם עיתונים חילוניים ונכרים סיקרו זאת בתמונות, דבר שעדיין לא הפך אותם ל"קנאי ה'". בל  נישכח שזהו העיתון הנותן גושפנקא לרבנים רפורמים וקונסרבטיביים במזרח אירופה ומהלל כל "שייגיץ" ה"מקרב" גופות נוכרים ליהדות.

   מנגד יש לשאול את המתחרים מ"דער איד" מדוע הם לא פרסמו ידיעה זו שהרי את סיפור ה"שלום" של "בלזא החדשה" הם פרסמו מ"סיבות עיתונאיות גרידא"...

   

   

פיקוח גרעיני על ישראל

בס"ד

                     פיקוח גרעיני על ישראל / הרב אליהו קאופמן

     לא צריך להיות חכם גדול או אנטישמי במיוחד כדי לדרוש פיקוח גרעיני על ישראל. אפילו ה"נביחות" האחרונות של נתניהו אינן בבחינת חידוש בעניין הסכנה הגרעינית של ישראל. צריך רק לקרא את המפה הפוליטית בפרלמנט הישראלי האחרון ולראות בצפי  את מה שעלול להיקרא  "הפרלמנט הבא עלינו       ל..."  ולהבין שבידי ניאו- פשיסטים לעתיד ורודפי פרסום, שלטון וחסרי אחריות , מסוכן להותיר את פתיל הפצצה האטומית ללא פיקוח בינלאומי שחס ושלום,  לא תפתח הרעה מהדרום.

     בשלוש וחצי השנים האחרונות למדנו פוליטית כיצד ה"דמוקרטיה היחידה במזה"ת" הופכת אט, אט להיות ה"פשיזם והאפרטהייד האחרון בעולם". קואליציה מטורפת - בתוספת עשרות ניצי "קדימה" (ועוד לאחר בחירתו של מופז...), לא משאירה שום ספק מה יכולים לעולל ח"כים חסרי אחריות כיריב לוין, ציפי חוטובלי , אופיר אוקוניס, דני דנון ,  השר ליברמן וחברותו (עם אנסטזיה מיכאלי בראש), ה"מריונטה" אלי ישי , אנשי ה"איחוד הלאומי" ו"שחקני הרכש" מ"קדימה" כשני החסונים , דיכטר , שנלר וגדעון עזרא כשהצעות כמו לחיצת כפתור על האטום יועלו לדיון או להצבעה ממשית. מי שאתמול שלל זכויות וחופש דיבור ממיעוטים אתניים או רעיוניים בהחלט חשוד על הדמים.

    מבט מפוקח על מה שאירע בשלוש וחצי השנים האחרונות - ומה שעלול להיות לאחר הבחירות הבאות, צריך בהחלט לעורר דאגה. לא רק שבמקום מנהיגים אזרחיים ומדיניים הפכו אנשי הצבא לשעבר לדומיננטיים אלא שאליהם הצטרפו גם בוגרי ה"שירותים החשאיים" מהשב"כ ומה"מוסד" וה"חונטה הליברלית" הזו רק מחזקת את מעמדה בכיפת השלטון בישראל על חשבון מדינאים מפוקחים שבמערב הם מחליטי ההחלטות. מבט קל מגלה כי הימין הקיצוני -  מימי כהנא, הפך ל"מרכז פוליטי" לגיטימי. כך למשל הכהניסט מיכאל בן יאיר מעביר הצעות חוק בשלווה בעזרת כל שאר חבריו לימין וזיהויו ככהניסט לא מוריד לו את המניות הפוליטיות - אולי דווקא מעלה אותן . והנה מר משה פייגלין הפך אף הוא ל"קונצנזואלי" בליכוד כאשר שרים וח"כים עולים אליו לרגל ומצהירים כי אנשיו הם "הליכוד האמיתי". לאחר נובמבר 2012 מי יודע אם לא רק נקבל אותו כח"כ אלא כשר ל"עניינים אסטרטגיים" או אפילו בדרגה פוליטית גבוהה יותר. ליברמן לא יותר מתון ממנו , וגם רחבעם זאבי כבר כיהן כשר. גם ההתלהמויות שהיו לא מכבר נגד ארה"ב בכלל והנשיא אובמה בפרט צריכים להדליק לנו "פנס אדום" על "מדיניות העתיד" של ממשלת הימין הבאה.

      ה"חונטה" הזו וחבורת "אפרוחי נתניהו" לא יעצרו באדום כשתינתן להם הזדמנות ללחוץ על כפתורים גרעיניים. אותם לא יעניין בדיוק מה יאמר העולם, האם יהודים בגולה יהרגו בגללם, כמה חפים מפשע ישלמו בדמים או במומי צאצאיהם  או סתם  שיקולים הגיוניים שאמורים להנחות מדינאים שקולים. לנמהרים הללו חשובה רק ה"יוקרה הלאומית" שמאחוריה מסתתר סוד קידומם בלבד. הנמהרים הללו באמת מאמינים שאין כוח שיעצור אותם וכי חיי אדם הם קורבן ל"מזבח המולך הביטחוני". הנמהרים הללו באמת התחילו מזמן להאמין שצריך לומר הן למעשי ידיהם בדיוק כמו שפרעה המצרי עשה עצמו לאל.

     אז רבותי היקרים, הסכנות הללו הן מספיק סיבה לתבוע לנטרל את ישראל ולפקח עלייה גרעינית.

     

מותר האדם מן הבהמה

בס"ד

                    מותר האדם מן הבהמה / הרב אליהו קאופמן

      מה שקרה בשידור הרדיו של נתן זהבי - העלבה הגסה כלפי המאזינה, אינו צריך להפתיע איש. זו תרבות זרזירי המיקרופון ועורבי העט בישראל. זו דרכם של עבריינים לשעבר וסמרטוטרים בגרוש - שלפעמים  הם גם חסרי  השכלה מינימאלית, לנבל את הפה במקום להיות עניינים, וזהו ההבדל בין התקשורת הישראלית שמצמיחה גידולי פרא ומנוולי לשון לעומת התקשורת המערבית שממנה יוצאים שדרים תרבותיים ומשכילים. בישראל ה"צברית" כל מנבל פה ומקלל זולתו הוא בבחינת "מוכשר" ואילו בן תרבות רהוט אינו אלא "יורם". אז מה הפלא שיצא לנו ה"עגל הזה" שעוד מתגאה ב"עצבנותו"?!

      יורם שפטל הוא אמנם יצור מאוס שרק לחשוב על מי שהלה הגן במסירות נפש כזאת - על אותו פגר בשם דאמניוק (שגם אם  לא היה "איוואן האיום" הרי שהיה אנטישמי ופרו נאצי איום אחר), הרי שאפשר לקבל משמו של שפטל הקאות ושלשולים. בודאי שלא יצור כשפטל יכול להעלות ביקורת על אדם עדין  נפש -  ושהודה  על עוולותיו בהיות מעסקני  מפא"י ההיסטורית וההיסטרית, כאריה (לובה) אליאב. ה"פטריוטיזם" של שפטל מזכיר לי את משפטו של ברטלוד ברכט:"מפלטו האחרון של הנבל הוא הפטרויטיזם". אבל מכאן ועד לשפת הריקבון של נתן זהבי - שפגע בשידור חי  במאזינה שתמכה בשפטל, המרחק היה צריך להיות רחוק.

    הבעיה עם זהבי איננה עמדותיו הפוליטיות ושאר השקפותיו אלא פיו המזוהם שאינו יודע לעצור באדום. עלעול בהיסטוריה של האיש - עבריין לשעבר ללא מעצורים, היה צריך להעלות סימני שאלות על התקבלותו לכל משרה שיש בה מגע עם ציבור, ועוד בתחום התקשורת וההגינות. אבל בישראל מטפחים - משנות ה-80, את התחרות מי יהיה גס יותר ומזוהם יותר בדיבור ומי יקלל יותר טוב את האחר והזוכים המאושרים הללו הופכים ל"עיתונאים מובילים" ול"שדרנים וקריינים אמיצים". בארץ אחרת היו מזמן מגישים נגדם תביעות דיבה וזורקים אותם לפח הקרוב ביותר. גם הסיפרות ה"חדשה" בישראל ניזונה שוב ושוב מניבולי פה וה"סופרים החדשים" או משוררי האשפתות הופכים שוב ושוב ל"אליתה החברתית". אז מה הפלא שהפרחח הזה הפך ל"אהוב הציבור"?!

    פתאום כולם התעוררו בגלל שפגע במושג מעליב באישה. נכון, זהו באמת מעשה מתועב אבל איפה היו ואיפה הם המבקרים הללו כאשר כל יום אותו פרחח ועבריין לשעבר מנבל את פיו כנגד כל מראיין? לאן נעלמים ה"מבקרים הפמיניסטים" הללו כאשר האיש הזה - שבארץ אחרת היה נשלח לטיפול דחוף, מאיים בשידור חי באלימות על מרואייניו ואף מנסה לעלות על כתובתם כדי לפגוע בהם פיזית? נכון אמנם שהמילים האחרונות שהתריס הלה נגד המאזינה העבירו בנו יותר מגועל נפש אבל מדוע אותם מתקיפים עברו ועוברים לסדר היום כאשר האיש הזה מנבל פיו באותן מילים ממש על גדולי ישראל, על גדולי המקרא וכו' ?אם האיש הזה לא יודח - והוא לא יודח, מכל עיסוקיו התקשורתיים הרי שהתקשורת בארץ  ברובה, איננה אלא ביב שופכין. במדינה אחרת איש כזה - ולא רק בגלל ניבול הפה האחרון שלו, היה יושב מזמן בכלא על הסתה ועל איומים לרצח אבל אצלנו כל סמרטוט מלך.

    אבל באמת , מה לי להתפלא שהרי כבר אמרו קדמוננו שירידתו של יהודי גרועה יותר משל נכרי ובעשורים האחרונים אנחנו רואים זאת, כאשר - ממש כנבואת ה"אור החיים הקדוש" (רבי חיים בן עטר זצקו"ל), הופכת התת תרבות החולנית לדגל של "תרבות" ואילו התרבות האמיתית מושמצת ונלעגת ("בשגם בשר הוא"). התועבות והסטיות הופכים למסר "תרבותי נעלה", נושאי התועבה הופכים ל"מובילי התרבות" והעיר ת"א -  ה"עיר העברית הראשונה", מקבלת פרס עולמי רשמי לרגל הפיכתה לעיר התועבה הראשונה במעלה בעולם ההפוך שלנו. אז באמת, אם זו התרבות ואם אלה הנורמות הרי שנתן זהבי הוא בעצם הראי הלא עקום של "מדינת ישראל החדשה" והפה שלו הוא בעצם הלשון של החברה הישראלית.

   וכמי שמאמין בתורת האמת אסיים בסיבה העיקרית שמבחינת היהדות הוא הסיבה ש"מובילי התרבות" הישראלים הם גם מנבלי הפה ה"ראשונים במעלה". לפני מספר שנים - בתוכנית הטלויזיה "פופוליטיקה", הופיעו שני חברי צוות (שבנתיים הלכו לעולמם) שביניהם כמובן פרץ ויכוח גלאדיטורי. היו אלה הרב ח"כ דאז יוסף עזרן , ומי שלימים הפך לימים  לשר המשפטים בישראל, טומי לפיד. האחרון סנט ברב עזרן לאורך כל התוכנית אך הרב עזרן - אדם עדין נפש ואציל פוליטי שכדוגמתו ספק אם רבים  נולדו  כמותו, לא הגיב אישית אלא עניינית. לפיד - עוד בהמה "תרבותית" לשעבר עם פה שלא היה מבייש שום ג'ורה , נלחץ מרוגע ההתנהגות של הרב עזרן וניסה להוציאו מהכלים בקללות בוטות וגסות כיאה למי שעתיד להיות "שר המשפטים" ולהותיר יורש ערמומי כמותו. גם כאן הרב עזרן לא נכשל ובמקום לצאת מן הכלים חייך חיוך סלחני לעבר לפיד ההונגרי ואז אמר לו - "לא פלא שפה שאוכל מאכלים מטונפים  וטמאים כמוך מוציא מילים מלוכלכות כאלה". זה כל הסיפור עם זהבי ושכמותו...

  

  

    

כיכר השב"כ

בס"ד

                     כיכר השב"כ / הרב אליהו קאופמן

       ועכשיו הפוקרים מפשילים שרוולים. לאחר שאתר האינטרנט המחבל ביהדות, "בחדרי חרדים" ,   עומד - ב"ה, לפני פרוק והנה באתר הקלוקל האחר, "כיכר השבת", מצחצחים מדים וחרבות להיוותר בבחינת "קת העץ היחידה של הגרזן הציוני". אך במבט נוסף יש לציין שאין מדובר ב"קת עץ" בלבד  אלא ב"גרזן" עצמו.

      עוד לא נרגענו מפצעי וחבורות  הזוהמה של "חדרי חרדים" והנה "התבשרנו" כי לא רק שהאתר ה"חרדי" הנוסף  באינטרנט -"כיכר השבת", רוצה לקחת את הבכורה בהחטאת עם ישראל האמיתי אלא שמי שעומד לפרוש את חסותו עליו אינם אלא "כלבי השמירה" של הציונות הפוקרת החילונית - אנשי "וואי נט", מהעיתון "ידיעות אחרונות". לא שעד היום האתר האנטי תורתי הזה היה "חרדי" באמת ("גלובס" החילוני עמד מאחוריו) אלא שעכשיו רמתו הפוקרת תעלה ואלה העומדים בראש מחטיאי ישראל והנלחמים נגד דת השם הם יהיו אלה שישווקו "חדשות" ו"דעות חרדיות" דרך אותו אתר נבזה המשתמש בשם הקדוש וההיסטורי - "כיכר השבת", לציבור חרדי כדי, חס ושלום, להטותו סופית מהמסילה. לכולם זה נראה כאילו מדובר ב"עניינים מסחריים" בלבד  אך האמת היא אחרת: ה"מסחר" בא להסתיר את הרצון החילוני להכתיב את ה"יהדות" עפ"י הדרך האפיקורסית והרפורמית לציבור יראי ה' ההולך וגדל - בלי עין הרע, ולשם כך המדינה הכופרת וזרועותיה מוכנים להשקיע כל סכום כספי כדי לשמד את עם ישראל ולהופכו "ככל בגויים מחנה ישראל" - חס ושלום!

     מערכת התקשורת הציונית איננה חלק "עצמאי" לגמרי מהמערכת הממסדית -  הציונית. עם כל הכבוד ל"בקורת החופשית" שמערכת זו מציגה הרי שהיא נאמנה -  רעיונית אך גם ארגונית, למדינה הציונית ולמטרותיה. לא כאן המקום להרחיב כי המדינה הציונית היא היפכא מיסתברא להמשכו של עם ישראל עפ"י מה שהתווה לו בהר סיני - דהיינו, דרך הדת והתורה בלבד. מאז קום התנועה הציונית היא התוותה קו  חדש- שגם המתבוללים , המסכילים , הקראים, הרפורמים , הצדוקים והקומוניסטים היהודים  לא התוו אותו: להעביר את עם ישראל כולו על דתו  עד ש"התפילין יונחו במוזיאון" (חס ושלום!...). שאר הכופרים ב- ה'  ובמשיחו חפצו להוציא את עצמם- וכמה שיותר מעם ישראל, מככל מאמיני ה' אבל לא הכריזו מלחמת חורמה ומחיקת כל זכר יהודי- דתי והקמת מסגרת  מדינית  לשם כך. לא לחינם דרשו רבני בריסק שאין המדינה הציונית מטרה אלא אמצעי לשמד את ישראל. ולכן מן ההיגיון הפשוט וממה שנוצר מהשקפה זו כי כל המערכת הממסדית המשרת את המדינה מטרתה אחת: להעביר את עם ישראל על מצוותיו ולהקים את ה"עם החדש" שבסיסו ב"חוק השבות" עפ"י המתכונת הנוכרית שבגרמניה יסודה: מי שיש לו סב יהודי הוא יהודי. אין זה סוד שהחזרה בתשובה של  רבים וטובים מדירה שינה מעפעפי הציונים והם עסוקים כל העת בחיפוש תחבולות ל"חסל" את היהדות האורתודוכסית. מערכת התקשורת היא שופרם של מהרסים אלה והעיתון "ידיעות אחרונות" - על שלוחותיו האלקטרוניות (בערוץ הטלויזיה ובאינטרנט), עומד בראש השופרות הציוניים של התקשורת.

    לא צריך להיות פראנואידים או "קונספירטיביים" כדי להבין כי מערך ה"בטחון" הציוני שוקד לא פחות על ה"סכנה החרדית לשינוי החברה הישראלית" מאשר הוא שוקד על ה"סכנה הערבית הפנימית לקיומה של מדינת ישראל". מכאן שאין ספק שלא מעט מחשבות, סוכני חרש, סוציולוגים, פסיכולוגים ו"אנשי חינוך" מחזיקים "שירותי הביטחון" הציונים כדי לנסות ולהצליח במקום שבו נכשלו פרעה , לבן הארמי והקומוניסטים היהודים לדורותיהם. בעוד שהפיקוח על הערבים הוא גלוי וברור לעין ואינו מצריך יותר מדי "כוחות אקדמאיים אינטלקטואלים" הרי שהפיקוח ומערך הלחימה הסמוי ביהדות מצריכים לא רק משת"פים ומודיעים אלא כוח אדם "אקדמי" , תקשורתי ואף "אנשי רוח דתיים" שינסו לשבור את היהדות מתוך החברה הדתית והחרדית ומנגד שהם עצמם לא יתפסו ליהדות. שוב ושוב עולים הסקרים על ה"ריבוי החרדי" ואף באופן תכוף יותר מהסקרים על ה"ריבוי הטבעי של הערבים". ברור לכל שאין סקרים אלה נעשים ב"התנדבות" וכי מימונם הינו ממלכתי. מול כל אלה לא לחינם גויסה התקשורת החילונית להלום ביהדות לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים, קרי - חדירה וקניית התקשורת ה"חרדית" , או יצירת "תקשורת חרדית חדשה", כדי להשפיע על החרדים למרוד ברבניהם ה"מיושנים", להכניס לתוכם ערכים מקלקלים וכל זאת עד לדילול מספר החרדים כבימי קום המדינה הציונית, ואח"כ שוב יבוא הניסיון  להקמת ה"עם החדש" על חורבות שלומי אמוני ישראל. לא לחינם הוקמו "קול חי" ו"קול ברמה" - כ"ערוצי רדיו ממלכתיים", כדי לקדם דרך זו. "ערוץ התכלת" ו"ערוץ הידברות" הם גם  דוגמא כזו אך בטלויזיה ובניסיון להחדירה לבתים חרדים. לא לחינם קיימים משקיעים חילוניים בעיתונים "משפחה", "בשעה טובה" וכמובן "רשת העיתונות המקומית" של "קו עיתונות". אלה אינם רק "סוחרים" אלא מתווי מדיניות והשקפה קלוקלת. ואילו אתרי האינטרנט ה"חרדים" הם ה"דובדבן" שב"קצפת" : שטיפת המוח החילונית לחדירה למגזר החרדי. אלמלא לא עברו "חדרי חרדים" גם את הגבול הפלילי מי יודע לאיזה תוצאות הרות אסון רוחני  היה מגיע אתר זה , שבין משתתפיו היו כבר גם משפחות ואדמ"ורים שייחסו עצמם -משום מה, לחסידות סאטמר...

   שיטה אחרת היתה ליצור במקביל מסלול הופעה למש"תפים "חרדים" להופיע בתקשורת החילונית. ה"חרדים החדשים" היו ניסיון כזה וכך קיבלנו את דודי זילברשלג, יהודה משי זהב ואחיו משה ושינוי הנהגת זק"א, את קובי ראיאליי הליצן ריק מתוכן ואחרים. כלי התקשורת  -  במיוחד האלקטרוניים, קיבלו הוראה לתת לבזויים אלה בימה וגם טיפוס חלקלק ובן לדור של מורדים - כישראל אייכלר, היה מראשי הניסיון הזה. הללו היו אמורים גם להנהיג את כלי התקשורת ה"חרדים" שהחילוניים בנו עבור היהדות הנאמנה.

    נפילתו של "חדרי חרדים" המריצה את כוחות האופל ה"ביטחוניים" - ששבירת הרוחניות היהודית לנגד עיניהם, לנסות ול"רומם" אתר שנותר לפליטה מה"אינטרנט החרדי"- "כיכר השבת". "ידיעות אחרונות" אינו סתם עיתון ציוני אלא באמת ובתמים "העיתון של המדינה". משפחת מוזס היא אחת ממשפחות השליטה ב"ערכי הציונות" של ה"חברה הישראלית החדשה". העיתון שלה אמון על ההתקפות נגד היהדות, על התחקירים נגד ה"חברה החרדית" ועל ההובלה בניסיון להקים אלטרנטיבה "יהודית" לדת ישראל. את התוכנית האחרונה מובילים בני משפחת מוזס באותו אתר אינטרנט שהקימו:"וואי נט". באתר זה יש אתר מיוחד ל"יהדות" ומורחב יותר לנושא זה משאר האתרים באינטרנט. אנשי "ידיעות אחרונות" - העיתון שבשרות המדינה, הקימו מחלקה זו (ל"יהדות") כדי להכניס יותר ויותר כוחות רפורמים וחילוניים לעיצוב ה"יהדות" בישראל כדי להוריד ממגמת האורתודוכסיה היהודית. לשם כך נכנסו לאתר זה ("יהדות וואי נט") כותבים חילוניים , רפורמים וכמובן שבאבניקים ושבאבניקיות מה"מגזר החרדי". לא במקרה אתר "וואי נט" צועד כיום "קדימה" ומנסה להשתלט על "כיכר השבת" במקום שהחילונים ה"מתונים" של גלובס"  נכשלו (לדעת כוחות האופל הציוניים...) אמורים להצליח "מקצועני" "וואי נט" האנטי חרדים.

    לא במקרה ששים ושמחים ב"וואי נט" לרוץ קדימה. ב"ידיעות אחרונות" - החברה המרכזית שמאחוריהם, פועל ללא ליאות אחד מהפוקרים הקשים שקמו ביהדות החרדית ולהבדיל מאחרים שכמותו הוא עובד בקדחתנות ל"אלטרנטיבות" יהודיות שלא בדרך " "סבא ישראל". הוא עושה זאת בשקט ובלי הצהרות יומרניות מדי ומרכז את הוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות". האיש הקים "ישיבה חילונית" שבה "לומדים תורה" זבים וזבות חילוניים כמותו , הוא מופיע בתקשורת האלקטרונית החילונית ובין השאר התראיין לא פעם בגנות החברה החרדית עד שטען כי "הקב"ה הציל אותי מהחרדים".  האיש הלה לא הגיע למעמדו הרם בעיתון סתם כך. סיבות "מיוחדות" הביאו את המערכת העליונה של "ידיעות אחרונות" לשרבבו שם ומי יודע איזה משקל היה לנישואיו לביתו של בכיר לשעבר בשב"כ - רפי מלכא (ההוא מ"קו 300"...), לקידומו של הסורר הזה. לאיש הזה קוראים דב אלבוים. מי יודע כמה "זכויות" נזקפות לאיש הזה בכך שאתר ה"יהדות" ב"וואי נט" עולה בארסיותו ובפיתוחו נגד האורתודוכסיה היהודית  על האתרים האחרים של "יהדות" ב"מגזר החילוני-חולני".

    מכאן שכל ירא שמים חייב להינזר ולהילחם ב"כיכר השבת" הזו שכל ממתה להרוס ולשבר את היהדות. היום עומדים שוב ה"רבנים" למבחן. במבחן הקודם , קיומו של האתר "חדרי חרדים", הם נכשלו כישלון חרוץ ולכן "רווח והצלה היה ליהודים ממקום אחר" , מהמשטרה. החרשה של "רבנים" לקיומו של אתר ארס והרס זה רק יוכיח כי "מסכת גדולי הדור" הסתיימה במותו של האדמ"ור מסאטמר זצקו"ל -  בשנת תשל"ט. "האתר הזה אינו ראוי להיקרא  " כיכר  השבת" אלא ראוי להיקרא דווקא "כיכר השב"כ".

ו"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו"

בס"ד

         ו"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו" / הרב אליהו קאופמן

    לא לחינם קוראים אנו ב"הגדה של פסח" כי "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם". רבים סבורים כי מדובר באויבים פיזיים ובהשמדה - חס ושלום, גשמית. הציונים וה"מזרחי"- שהפכו בדורנו ל"אפוטרופסי היהדות" דוחפים לגישה זו , והגישה הפכה גם לנחלת רוב הציבור החרדי המושפע משטיפת המוח ה"רבנית-ציונית". אם באמת זהו ההסבר הרי שהיה כדאי לומר פסוק זה דווקא בפורים - עת השמדה פיסית איימה עלינו לכלותינו. יתרה מכך, נכון אמנם שהמצרים רדפו אחר עם ישראל לתוך הים אך גם אז לא חשבו לאבד גשמית את מי שהיו אמורים להמשיך להיות עבדיהם, אלא מטרת הרדיפה היתה להחזיר את עם ישראל לעבדות. אך גם למטרת העבדות היתה סיבה - לאוו דווקא גשמית, אלא רוחנית: למשוך את עם ישראל- חס ושלום, לשעבוד רוחני של נפילה ל- נ' שערי טומאה. כלומר, "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו" פירושו של דבר שבכל דור ודור מישהו אחר רוצה למחוק אותנו רוחנית כעם ה', ובאמת אחרי מצרים הגיע עמלק שזינב ב"חלשים" - דהיינו, בחלשי האופי הרוחניים והסתייע ב"ערב רב".

  לא במקרה חוזרים אנו  שוב ושוב -  בכל קידוש לשבת או חג,  על הפסוק "זכר ליציאת מצרים". ההלל הראשון ל- ה' נאמר בפסח והלל אומרים על נס רוחני. וכראיה בפורים - הנס הגשמי, אין אומרים הלל. קיומו של עם ישראל מושתת על קיום התורה והמצוות ובלעדיו הגוף היהודי איננו שווה. נשמה - בעולם הבא, מתקיימת בלי גוף אך גוף בלי נשמה נחשב למת.

    בשבועות נאמר הלל נוסף וזהו חג מתן תורה - שוב מומנט רוחני עמוק. בסוכות ההלל  הוא על ענני הכבוד שהגנו על עם ישראל מבחינה רוחנית . חג שמיני עצרת הוא  סיום ותחילת  קריאת  התורה. ואילו ראשי חודשים מפרידים רוחנית את מנין הזמנים הקדוש שלנו מהגויים וגם שם נאמר ההלל.

    ולכן בכל ליל סדר יש לכוון על האויב הרוחני בדור כעל מי שעליו נאמר "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם". ואם הרישא מובנת רוחנית הרי שגם הסיפא צריכה להיות ברוח זו. עונש גשמי על עם ישראל אמנם נפסק לבסוף ע"י ה' הטוב -  בזכות הבטחתו לשלושת האבות הקדושים, אך לפעמים העונש הגשמי הוא קשה מנשוא גם לאחר שהוא שעם ישראל קורא לעזרה דחופה משום שעונש גשמי הוא רצון ה' לאחר חטא רוחני. אך כאשר נופלת גזירה רוחנית הרי שזהו ניסיון ולא רצון ה' (עפ"י הגר"א ווסרמן הי"ד) וכאשר עם ישראל זועק מיד ה' הטוב נענה בבחינת ו"הקב"ה מצילנו מידם".

    בדורנו זה אין האויב הרוחני-"העומד עלינו לכלותינו ", אויב חיצוני מאומות העולם כמו עמלק, ההלניסטים ויוון , הרומאים, הנצרות על כל גלגוליה המיסיונרים, ה"מואחידון" במרוקו וה"שיעה" הקיצונית באירן של משהד העתיקה או התרבות המערבית של גרמניה וצרפת. היום האויב הרוחני הוא בבחינת "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" ,  בדמות ה"ערב רב" שבו מעורבים יהודים שבנשמותיהם התעברו שדין , רוחין ולילין של דור ההסכלה, הקומוניזם ובמיוחד הציונות. המצאת ה"עם החדש" - ההופך גויים ל"יהודים" עפ"י הדגם הנוכרי של "לאום" גשמי כעיקר ו"רוחניות דתית" כטפל. הציונות היום היא זו שרוצה להחליף-חס ושלום, את חוקי התורה ב"חוק הפרלמנט". מה שהתורה לא התירה לשרפי החכמים לשנות מנסים היום זבים ומצורעים לשנות ע"י "הצבעות פרלמנטריות" בעזרת מינים וגויים גמורים ובראשם הגיור היהודי וכשרות המזון. לא מעט מיושבי לילות הסדר יחזיקו בידם "הגדות"  שהוכנו ע"י רשעי ישראל מ"משרדי הממשלה" השונים.

     אמנם מובטח לנו כי במרי רוחני הקב"ה יגאלנו מיידית אך לכך אנו זקוקים להשתדלות נוסח בית חשמונאי ובדור אחרון זה שקועים אנו במ"ט שערי הטומאה ההשקפתית עם ה"קפוטה", ה"פראק" וה"שטריימל". והרי לא לחינם נאמר "גאולה ראשונה כאחרונה". כיוון נכון על האויב הרוחני יציל אותנו מ"בעיתה" וינחילנו ב"אחשינה"

    חג פסח שמח וכשר השקפתית וחג חרות רוחני מציונות (על כל גווניה).

                                       פרפראות

                                              בחדרי הביבים

    מיום ליום גדל חילול השם הזה. יהודים ב"חזות חרדית" וחסידית" מובלים למעצר על אשר סחטו - בהוצאת שם רע , יהודים חרדים. הכל היה יכול להיות אחרת אילו אלה החותמים והמחתימים "נגד האינטרנט" היו באמת מפשילים שרווליהם ודואגים להחרים את  כל אלה העובדים ב"אתרי האינטרנט החרדי". אבל זה לא קרה ומנגד הטומאה הזו היתה צריכה להסתיים בידי שמים ו"זכו" הפוקרים להוציאה לפועל האיסור,  והתרבה חילול השם.

   והנה בימים אלה ממש עומד אולי לקום עוד עיתון "חרדי" שיתחרה ב"משבצת" הליטאית - ציונית נגד "יתד נאמן". לא הדאגה ליהדות עומדת מאחורי הקמתו אלא ההתחרות הפוליטית על "כס" ה"רבנות" הליטאית-ציונית. על בסיס קלוקל זה הוקם בשעתו ה"מבשר" שחיקה את "יתד נאמן" שחיקה את ה"מחנה החרדי" שחיקה את "שערים" שחיקה את ה"מודיע" - "דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא , חד גדיא". בקיצור כל ה"חרדונים" הללו הם לא לשם שמים אלא למלחמת פוליטיקה, לשחיתות ולחיקוי פוקרים ונוכרים כ"אנשי מדייה". כל מערכת ה"עיתונות והרדיו" החרדיים הם בסה"כ מערכות של "תקשורת מטעם" של עסקן זה ללחום בחוג מתחרה או   שפוקרים עומדים מאחוריו - קרי, ה"חילוניים" ומהם  שותה ה"עדה"  את מי הביוב שלה. בשבתות ובחגים מביא אב המשפחה הביתה את כל כתבי הפלסתר הללו - עפ"י משקל ממש(!), והאם ה"נאורה" מסבירה לבנייה ולבנותיה "מה קורה בעולם הגדול". האב הופך לשרת וכדי "להיות בעניינים" אף הוא תוחב את ראשו לתוך העיתונות הזו במקום ללמוד תורה ולומר תהילים. גנבים, סרסורי תועבה ופוקרים ממצוות הם אלה המעצבים את "דעת הקהל החרדית". האברכים הופכים ל"יורמים סתומים" ותו לא ואפילו מתכונים טרפים למזון מוצגים באותם עיתונים - שלבלריהם יודעים בקושי לכתוב ולכן הם מעתיקים הכל מהחילוניים.

   רשימת ה"מגזינים" וה"עיתונים מטעם" ארוכה ועלייה נמנים:1)  היומון המשעמם והאנאכרוניסטי ה"מודיע" (אנשי גור וחלקים מחסידיות אחרות).2) היומון "המבשר"- ביטאון ציוני ולאומני ברוח וברמת הרחוב השאבבניקי שהוקם כדי שמאיר פורוש ו"משפחת האצולה" שלו  יחזרו ל"כנסת המינים".3) היומון  "יתד נאמן" שבנתיים מתיימר לייצג את הציבור הליטאי - ציוני אך מאחורי גבו כבר נושף יומון ליטאי -ציוני מתחרה לרבני ה"יתד".  זהו העיתון היחיד שלפעמים נזכר כי צריך להיות קשר בין "חרדים בלבוש" ליהדות אך משנה לשנה ההשקפה נקברת עמוק יותר. גם משם יצאו מספר פרחחים שלא היו מביישים מקומון חילוני עלוב.4) השבועון "יום ליום" -  פעם זה היה היומון הרשמי של ש"ס והיום זה השבועון שלה. עיתון משעמם שמגיע משום מקום לאף אחד. הקים אותו אריה דרעי כדי לספק "עבודה" לכתבים מהעיתונות החילונוץת שאח"כ יטהרו אותו משרציו אך לבסוף גם העיתון איכזב וגם החילונים, שבהם תלה את "ישועתו". גם העסקנים של ש"ס לא קוראים אותו.5) השבועון ה"מחנה החרדי" של חסידות בלזא. זהו בעצם העיתון של מרדכי בריסק וישראל אייכלר ההולמים זה בזה ושפעם עוד קראו אותו והיום קורעים אותו בשביל  לעטוף  בו דגים. השבועון הזה נחוץ לחסידות ההפכפכה כדי לשרוד ולהתקיים בפוליטיקה הציונית ובעיקר לקבל ח"כ (אייכלר כמובן...) ב"כנסת המינים"- פעם על חשבון אגו"י ופעם על חשבון דגה"ת. 6) רשת המקומונים השבועית של ה"שבוע" -  בבעלות חילונית לאומנית (הם גם שולטים על הרדיו של ש"ס - שעטנז מחליא), ובעבר לא פעם גם "רבנים" חרדים - ציונים יצאו נגד ה"חינמון" הזה. אלה  הם חלוצי ההסכלה החרדית, מכניסי תכנים לאומנים וחילוניים ואפילו עמדו מאחורי ה"ירוקים החרדים" שהתפרעו בבית שמש נגד הכפרות בתרנגולים! הכותבים שם הם כאלה שבין הבעה להבנה קיימת אצלם בעיה מוטורית אך עיקרם  להחטיא את ישראל בהבלי הפוקרים והגויים.7) "בשעה טובה" - השבועון ה"ססגוני" ביותר בשערוריות שאינן לשמה, בכתבות ו"מאמרים מסחריים" (והמבין יבין...) ומשם פרצה הלאומנות הציונית והוקמה חממת הצפעונים לכל פרחחי העט וליצני המיקרופון. משם דלה ה"צדיק" דודי זילברשלג את יונתן שרייבר ואת רבקה פאלוך ה"מפוארת" ושם צמחה ריקי שושן הקשקשנית והפרובקטיבית. שם מצא אכסנייתו הזמנית דוד רוטמברג , המחטיא מ"חדרי חרדים" ושם  נישמע קולם של הליכוד הציוני וה"מיזרוחניקים" והשתלט על הרחוב החרדי הצעיר כדי להופכם לשאבבניקים. אם היה עיתון שדרך על "קוים אדומים" חרדים וטיפח שאבבניקים ונשים קלות דעת כסמן "רעיוני" לשאר התשקורת החרדית הרי ש"בשעה טובה" הוא החלוץ לפני המחנה  של מרעילי הבארות. זהו העיתון המעדיף פרסום לטובה של לאומנים חילוניים מהליכוד או מה"מזרחי" על פני גדולי תורה ואדמ"ורים ויש גם הטוענים כי המימון  לעיתון מגיעה מהחילונים הלאומנים. זהו העיתון מספר אחד ב"מגזר החרדי" עם שגיאות כתיב ושפה עילגת שכל ילד בגן שאינו חובה כותב יפה ומנוסח יותר. 8) "במשפחה" - השבועון המרכזי הנקרא בציבוריות החרדית עם תואם מצליח אף יותר באנגלית. כיוון לאומני ומודרני, הצניעות לנשים בעיתון באנגלית ירודה ממש , החלק הארי של הבעלים איננו חרדי או דתי וכמובן עידוד ההסכלה ביהדות החרדית והרבה כתבים לא מקצועיים הכותבים מהיום למחר - דהיינו, קודם כותבים ואח"כ מבררים. שבועון הדוחף להתגרות לא רק בערבים או גם באומות העולם המערביות ברגע שהללו אינן מוכנות לשמש "חותמת גומי" ציונית (כולל "פובליציסט השמעטא" ישראל אייכלר).9 ) השבועון "בקהילה" - קן צרעות שהוקם ע"י ה"צדיק" דודי זילברשלג והפך לצרה צרורה גם לאחר שהלה מכר את מניותיו בו. הקו הוא לאומני קיצוני ועם הרבה עידוד להסכלה ומודרניזציה אצל החרדים.מאופיין ייחודית בהענקת במה למחטיאי ישראל וללוחמים ביהדות במסווה של "חופש הדיבור" . אחד מאלה שהפך ל"כוכב" שם הוא בהבאתו מהעולם הפוקר להסביר את "דעתו" הוא ימיני בן דרור מ"מעריב" , הידוע בארסיותו האנטי חרדית ודתית. לא מעט חילוניים אחרים הפכו אף הם ל"מען דהוא" בסמרטוטון הזה. וכמובן לא נפקד מקומו של  ה"פלאי" מ"חדרי חרדים" - דוד רוטמברג ואשתו מחללת שם השמים , מ. גל .10) שבועון ה"עדה" - עוד ביטאון שבועי בנוסח מפלגתי שהיה אמור להיות שופר פתוח לשלומי אמוני ישראל וליהדות הנאמנה אך שלישיית קלי דעת הפכה אותו לסמרטוטון מודרני, כיתתי ושמכניס קלקולים לבתים  נאמנים ללא השפעת ה"עדה החרדית" ובהשפעת הקלוקלון "בקהילה". מאז כניסתו של טוביה  ליברמן הסהרורי וההזוי לתפקיד ה"עורך"  הפך העיתון למודרני יותר , פרסומות עם פרצופים "חרדים" שמתאימים יותר ל"משפחה" ו"בקהילה" , עם כתבות עילגות  וגם כתיבה  על אישים שאינם מהיהדות הנאמנה. ברגע האחרון, בחסדי שמים, נמנע מליברמן ו"החכם באדם" שמעיה להוציא "מוסף לנשים" כמנהג    ה"חרדונים" השבועיים. חבל להרחיב את הדיבור על שבועון שמטרתו להרוס את היהדות הנאמנה ושיהודים טהורים בחייהם כהרבנים אלימלך בלויא וגרשון שטמר מתהפכים בקברם מיגון כשהם חוזים מלמעלה ב"פרי הבאושים" של ליברמן, וייס וה"גאון" העילג שמעיה.

    ערוצי הרדיו ה"חרדים" הוקמו כדי למלאות רעל שבועי ב"משמע אוזניים" ערלות. כך למשל הוקם הרדיו "קול חי" כדי להעלות נשים וחילוניים לשידוריו ולהרוס כל חלקה יהודית טובה. זהו רדיו ציוני שהאצת כניסתו היתה כדי למגר  כל  "השפעה קיצונית" ב"ערוצים הפירטים". ישראל אייכלר הוא המשת"ף שסייע לרדיו הזה להיכנס לבתים חרדים ולא רק לבתי ה"מזרחי". העובדים - ובמיוחד העובדות, הפכם קלי דעת ונעים בין "מסורתיות מתונה" ל"מיזרוחניקים" ו"חרדים לייט". גם שם "מככבת" ה"ססגונית" מ.גל בראש חבורת פרחחים שהסמנכ"ל שלהם ל"נושאים רוחניים" הינו אחד שה"רבנות הראשית" העיפה אותו ממנה משום שניתפס משוחח בטלפון שלה שיחות תועבה רשמיות! זהו אחד שמי שעומד לידו בזמן ניבול פיו חייב לגשת דחוף ולטבול ב"מקווה האר"י הקדוש".

    ערוץ הרדיו השני הוא זה שש"ס הקימה ושמו "קול ברמה" , ולאחרונה מעלה נשים לשידוריו ב"הוראה ממלכתית". הערוץ הזה מופעל ע"י הבעלים החילוניים (כל כך מתאים למפלגה הרפורמיסטית של ש"ס...) של רשת העיתונים השבועית השבוע. כדי ל"הכשיר" ערוץ מפלגתי ירוד ורפורמיסטי זה נסגרו ע"י המשטרה- ביוזמת צר התשקורת של ש"ס דאז, אריאל אטיאס, ערוצים פיראטים ספרדים ואחד מראשיהם (שמואל בו עטר) גם נשלח לכלא.

    אבל ה"אתרים החרדים באינטרנט" הם ה"תחתית שבחבית". עכשיו מסתבר גם שאתר "כיכר השבת" ייקנה ע"י העיתון החילוני הנלחם בדת ושמו "ידיעות אחרונות. מ"גלובס" החילוני יעבור האתר לחילוניים קשים יותר והרי כבר ראינו מה  עולל מנכ"ל חילוני אחד ל"חדרי חרדים" .. לא לחינם משתלט "ידיעות אחרונות" על האתר הזה. מאחורי "ידיעות אחרונות" עומדת המדינה הציונית המשומנת ולכן לא לחינם נקרא העיתון הזה ה"עיתון של המדינה" לא מדובר "רק" בהסתה אנטי דתית וחרדית "טריוויאלית" אלא במנגנון חושך רעיוני שאנשי בטחון "רוחניים" מניעים אותו. האתר "וואי נט" של העיתון (אתר האינטרנט שלו) מפעיל מדור מיוחד ל"יהדות" ובו ידיעות -  ובמיוחד דעות, של פוקרים בנושא יהדות כמנהג הרפורמים וזאת כדי לשוות ליהדות "פרצוף ליברלי וציוני" ולפגוע בתדמית היהדות האותנטית. ההשתלטות על "כיכר השבת" היא עוד צעד להחדיר חילוניזציה ליהדות דרך "כלי חרדי" שבעקבות סגירת "חדרי חרדים" יהפוך לכוח האינטרנט המוביל בסחי וברעל ב"מגזר החרדי". למי שאינו יודע הרי שמנהל ההוצאה לאור של ספרי "ידיעות אחרונות" הוא אדם בשם דב אלבוים - פוקר שירד מהדרך  והקים "ישיבה לחילונית" בדרום ת"א, ומומר להכעיס. הלה נשוי לביתו של איש השב"כ הבכיר לשעבר, רפי מלכא. מסתמא שבכל הכניסה ובניית המערכת האנטי דתית של העיתון באתרו, באינטרנט, יש למוח הפוקר הזה מקום רב.

    ה"רבנים" המקשקשים על "שיעורי לשון הרע" כדי ללמד בגאוותם עוד ועוד עמדו חסרי אונים מול האתר הסחטני ומפיץ שם הרע מספר אחד בעולם ששמו "חדרי חרדים"! "שאגת הרבנים" של 2009 התגלתה ככלום ובמקום שיקראו להפסיק לעבוד שם הם נאלמו מתחת "כנפי" עוזריהם ותמורת פרסום תמונתם ו"גאונותם" באותו אתר מצחין ובדומיו. ומאחר שלא היתה זכות ל"רבנים" הציונים - חרדים הללו למנוע את המשך האשפה הכתובה והמוקרנת של "חדרי חרדים" הרי ש"רווח והצלה היה ליהודים מכוון אחר" והמשטרה עומדת להמליץ לסגור את הגועל נפש הזה.

                                       רומניה לא לבד

      בימים אלה הגיעה אלי ידיעה מהעיר טרייאסטה שבאיטליה כי ה"רב המקומי" אולץ - עבור חוזה "שמן" , לבצע "גיורים" ובאחד הימים ביצע שלוש עשר'ה גיורים ליום! שמו של ה"רב" הוא יצחק מרגלית  מהישוב תפרח בדרום הארץ ואת "הסמכתו" קיבל  לאחר "שיחה קלה" מ"רב ראשי" של עיר דרומית. מאחר והנושא בחקירה לא אוסיף פרטים ורק אציין שמאז מותם של הגאונים קריזוורטה וקולי'ץ עניין הכנסת גויים ערלים לקהל ישראל הפך לדבר של "מה בכך" וגם "בית דין חרדי" מנצח על הנבלה!