יום שני, 27 בינואר 2020

האסלאם הישן חוזר למרכז הבמה



האסלאם הישן חוזר למרכז הבמה / הרב אליהו קאופמן
       ה"ידידה" החדשה של ישראל – ערב הסעודית, איננה בדיוק ה"מדינה המוסלמית הליבראלית", אלא שזו מהדורה מערבית חדשה ללגיטימציה למדינה עריצה וחותכת ידיים, כפי שבעבר זכה ללגיטימציה "ליבראלית" כזו הרודן הרומני ניקולאי צ'אושסקו, לאחר שלעומת עמיתיו הקומוניסטים דאז הוא קשר קשרים דיפלומטיים חיוביים עם המערב בכלל ועם ישראל בפרט.
       אחד מהתכנים שהתורה מלמדת אותו – וחז"ל מסבירים זאת השתי והערב, הוא עניין היותו של עם ישראל כבשה קטנה בין 70 זאבי אומות העולם, ומשום כך על עם ישראל לא לצדד בצד זה או אחר של מאבק בין נכרי זה למשנהו. אבל מי שהדירו את כול מצוות התורה מהם, הופכים – כיהודים, לקיצוניים ביותר שבין הנכרים בעניין ההתערבות בין אומות העולם. דור אחר דור ההצמדות הזו – לנכרי אחד נגד משנהו, הביאה אסונות לעם ישראל, ששילם על כך בדמו השפוך. בדור הזה הציונות מובילה את ניסיון הפיכת עם ישראל ל"בשר תותחים" מערבי וחילוני נגד המזרח האסלאמי, וגם הלא אסלאמי. במערכה הנוכחית ישראל היא בבחינת "פני הדור כפני הכלב", בשרות ארה"ב והמערב ההולל והמופקר, במאבק הפנימי המתחולל בתוך העולם המוסלמי.
                    ערבים מוסלמים מול שאינם ערבים אך הם מוסלמים
       זה אירע לפני שנים – כשלמדתי בישיבה, בבריטניה. נסעתי אז במונית עממית בשכונותיה של לונדון הבירה. הנהג שנהג את הרכב היה יוצא אפגניסטן. משראה כי הלקוח שלו, קרי- חותם שורות אלה, הינו יהודי חרדי, מיד שמח לפתוח עימי בשיחת דת. האיש היה עטור זקן וחבש כיפה לבנה על ראשו. הבנתי מיד שמדובר במוסלמי אדוק. השיחה הייתה ידידותית מאוד והלה גם שיתף אותי בחוויה מפוקפקת מבחינתי. הנוסע שנסע לפני ברכבו היה יהודי בריטי חילוני, שתוך כדי הנסיעה הוא התפאר על כך שאיננו שומר את דתו ואף שמח להתפאר ב"חווית" אכילת החזיר שלו. באותו הרגע ממש עצר הנהג האפגני את רכבו ופתח את דלת הנוסע שלו, תוך שהוא מאיץ בקליינט היהודי הזה להזדרז ולצאת החוצה, ולבסוף, ממש לפני טריקת הדלת בחזרה, פלט הנהג כלפי היהודי ההמום ש"יהודי שאוכל חזיר איננו עבורי יהודי". "בזכות" המעשה הזה – של הנהג האפגני הדתי, התפנה המושב הקדמי של המונית, כעבור כמה דקות בלבד, עבורי. בהמשך הסביר לי הנהג האפגני כי למעשה האסלאמים האמיתיים אינם הערבים – ובודאי שלא אלה מערב הסעודית ומגרורותיה שבמפרץ הפרסי - הערבי. "אנחנו הם המוסלמים האמיתיים – האפגנים, הפקיסטנים, האירנים וההודים. העמים המוסלמים שאינם ערבים. הערבים מזלזלים באסלאם ובחדרי חדרים הם נותנים ידם לניאוף ולשכרות. והגרועה מכולן היא ערב הסעודית, שם הזנות נמצאת בכול מקום ומקום. יבוא יום ואנחנו – המוסלמים הלא ערבים, נפלוש לערב הסעודית ונכבוש אותה, וכך נשחרר את המקומות הקדושים שלנו, ונטהר אותם". זהו בעצם סיפור הסכסוך במפרץ הפרסי – ערבי ובעולם המוסלמי. וכמו בכול סיפור "אידיאולוגי" גם כאן ישנו פרדוכס מציאותי. את ממלכות האסלאם הרדיקלי בנו דווקא המעצמות המערביות והאנטי דתיות ביותר. אירן נתמכה בידי בריה"מ לשעבר, הקומוניסטית והאנטי דתית, ואילו אפגניסטן הטליבנית הוקמה ע"י ארה"ב המתירנית, ההוללת וערש החילוניות.
                                          ערב הסעודית כמשל
       בימים אלה נפתח ה"פסטיבל הסעודי" בישראל. התירוץ הוא כמובן נגד "סכנת המוות מאירן". ועוד מעט וקראו לסכנה הזו בשם "אנטישמיות". הסיבה היותר אמיתית היא שהעולם המערבי ההולל חפץ להפוך את העולם המוסלמי ליותר ויותר מתירני והולל, ובדרך גם לשעבד אותו. אם היה חי כיום האדמו"ר הראשון של חב"ד – רבי זלמן שניאור מלאדי (או בכינויו "בעל התניא") הרי שהוא היה יוצא חוצץ נגד טרמפ ונתניהו כפי שהוא עשה זאת נגד נפוליאון, ולטובת רוסיה הצארית, בתפר שבין המאה ה-18 למאה ה-19. "בעל התניא" הבין שנפוליאון וכול אלה שמרימים את נס ה"מודרניות" בעצם רוצים למחוק את הרוחניות הדתית בעולמינו, ובכלל זאת את ההישרדות היהודית הקדושה. האדמו"ר הלה נהרג בשדה הקרב ברוסיה, כאשר ברח עם צבא רוסיה מפני נפוליאון, אבל לבסוף נפל נפוליאון ועימו נפלה עצתו לבולל את עם ישראל. מה ילד יום איש איננו יודע אלא היושב במרומים ולכן ההתרפסות הישראלית בפני ממלכות המפרץ הפרסי – ערבי, ובמיוחד בפני ערב הסעודית, היא סכנה של תמיכה בצד אחד שמחר הקב"ה עלול לסובב את הגלגל ולהשפילו. גם סבלות היהודים מאחיהם - היהודים הקומוניסטים, ידועים. לימים שלמו היהודים בדם רב על יומרות הקומוניסטים היהודים לפגוע ולהתערב בתוך עמי הנכר בהם חיו.
                    ה"אידיאליזציה" של הממלכה המושחתת ביותר בעולם
      התקשורת הישראלית – כמו גם התקשורת המערבית, יודעת לצייר בצבעים "ליבראלים" כול גורם דיקטטורי ועריץ, כאשר הלה הופך לבן ברית לציונות הישראלית ו/או לעולם המערבי, ובמיוחד לארה"ב. זה כבר קרה בסיפור של רודן רומניה – ניקולאי צ'אושסקו. כול העולם המערבי שתק כנגד מעלליו הסדיסטים ברומניה רק משום שהלה ייצג "פוליטיקה ליבראלית", שפרושה היה יחסים עם המערב, בימים שבריה"מ לשעבר וגוש המדינות הקומוניסטיות לשעבר היו קרים יותר כלפי המערב. בעולם הוצג הרוצח הרומני כ"מנהיג ליבראלי" וגם "מתקדם" בזמן שבבריה"מ לשעבר ובגרורותיה לשעבר זכויות האדם היו הרבה יותר טובות מברומניה. ישראל הייתה אחת הראשונות והעיקריות ממדינות המערב ששיבחו את הרודן הרומני והציגוהו כ"חיובי" ו"ליבראלי", וכול זאת רק משום שלרומניה הייתה שגרירות בישראל והיא לא ניתקה את יחסיה עם ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967. לימים גם הסתבר שכול ה"ליבראליות" של צ'אושסקו והיותו מקורב למערב לא הייתה אלא תרגיל סובייטי והוא שימש רק כרשת ריגול של בריה"מ לשעבר במערב, כולל בישראל. גם הפעם – בפרשת סעודיה, אנחנו עדים לתרגיל כזה, שבו מדינה מושחתת ורקובה הופכת ל"ליבראלית" רק משום שהיא וגרורתיה מהמפרץ הערבי – פרסי מסייעות למערב בקרב נגד אירן, אפגניסטן ופקיסטן. אינני בא לערוך כאן מאמר מלא נופת צופים על משטרי האייתאולות באירן ושל ה"טאליבן" באפגניסטן אבל אנסה להדגים את מה שמתחולל בסעודיה ובמדינות המפרץ שמסביבה ולהוכיח כי מדובר שם במדינות רקובות ומושחתות יותר, שכול קשר בינן לזכויות אדם, ומנגד לדת של אמונה, אינם אפילו בגדר "מקרי בהחלט". אם ישראל והמערב היו מציגים את הברית החדשה שלהם עם הרוצחים והנואפים מסעודיה ומנסיכויות המפרץ כ"ברית אסטרטגית" הייתי פחות נחרץ כנגדם אבל הניסיון להציג את השיחים הסעודים והנסיכים מהמפרץ כ"ליבראלים" וכ"מוסלמים מתונים" הוא ניסיון שקרי וצבוע.
                                       רוצחים ומנהלי סחר בנשים
        כידוע לכולנו הרי שבערב הסעודית חותכים רגליים וידיים למי שגונב או נתפס בעניין פלילי כלשהו. השיחים הסעודים בארצם ובאירופה (בבריטניה בפרט) הם נהנתנים מושחתים בעלי הרמונות של מאות נשים העובדות למענם בסחר הבשרים, ומנגד אם בסעודיה נתפסת אישה "מודרנית מדי" הרי שעונש המוות מרחף מעל ראשה ומיידית. נסיכויות המפרץ הערבי - פרסי הם בעצם בלדרי זנות המיבאים מאות ואלפי נשים מערביות בשנה לארצם בתואנה של העסקתן כ"נשות תרבות" ואח"כ הם מפעילים אותן בכיוונים אחרים לגמרי. המתנגדות להעסקה הזו ננעלות מאחורי סורג ובריח ומתענות שם, כשכבר אירעו מקרים של הרג ורצח. בכמה סיפורים כאלה נוכחתי בעצמי דרך אינפורמציה ממדינות מזרח אירופה, ולא פעם הללו נמלטות לשגרירויות של מולדתן באבו דאבי, בדובאי, בכוות, בעומן ובקטר. אבל כלפי חוץ השיחים והנסיכים הללו מוצגים כ"אנשים דתיים הנאמנים באמת לדת האסלאם". אין ספק שארה"ב, מדינות מערב אירופה וגם ישראל – מעוניינות לסייע לעניין של אסלאם מזויף ולהמריץ את המתירנות והשחיתות במדינות הללו בדיוק כפי שאנשי השמאל בישראל מכירים ברפורמים כ"הדת היהודית", כביכול. אין ספק שכל ה"בלוגרים" שהופיעו לאחרונה בסעודיה – עם קו פרו מערבי בכלל וקו פרו ישראלי בפרט, היו חלק ממסע לגיטימציה עבור מדינות השחיתות וההפקרות הללו כדי לתת להן לגיטימציה בעולם המערבי ובישראל, ולנסות לעצור את האסלאם החדש שמתפתח באירן, אפגניסטן, פקיסטן, בחלק מאזורי הודו ואף באסיה התיכונה, במזרח התיכון ובאפריקה. חותכי הידיים, עוקרי העיניים וסרסורי הזנות מסעודיה ומגרורותיה הם כביכול חזרת ה"אסלאם הישן והמתון" אבל זו כמובן גניבת דעת ותו לא. אם הללו יחדרו גם לישראל ולחברה היהודית בעולם הרי שנקבל את חזרת עסקי ה"מאפיה הרוסית" ב"ימייה הגדולים" בל אביב רבתי, אך באצטלה "דתית" ו"ליבראלית".
                                     אנטישמיות סעודית מאז ומעולם
           בעוד שבאירן, מרוקו, תוניסיה, טורקיה ובעבר גם בעירק, סוריה, לוב ותימן מנהלים וניהלו היהודים שם את חיי קהילה ויהדות על מי מנוחות, למרות הקונפליקט הפוליטי עם ישראל, הרי שסעודיה היא אחת משלוש המדינות היחידות בעולם שליהודים אסור להתגורר שם, כאזרחים ואפילו כתושבים ארעיים. שתי המדינות האחרות הן ירדן ואלג'יריה. בירדן החוק נגד מגורי יהודים נחקק בימי העברת המנדט על עבר הירדן לעבדאללה – הסבא רבא של המלך הירדני דהיום, עבדאללה השני. העילה הייתה בחשש הירדני מהתיישבות יהודית שתכשיל את הקמת ממלכת עבר הירדן, בגלל הפלג הרביזיוניסטי בתנועה הציונית, שצייר על סימלו את מפת ארץ ישראל וירדן ביחד וטבע את הסיסמא: "שתי גדות לירדן – רק כך". באלג'יריה חוקק החוק נגד ההתיישבות היהודית לאחר שזו קיבלה עצמאות מצרפת (בשנות השישים של המאה העשרים) וטענה כי יהודי אלג'יריה היו סייעני הצרפתים נגד העצמאות האלג'ירית. ואמנם יהודי אלג'יריה עזבו עם הצרפתים את המדינה, ולהבדיל מיהודי ה"מגרב" של תוניסיה ומרוקו הרי שב"מגרב" האלג'ירי כבר לא חיים כיום יהודים. אבל בעוד שירדן ואלג'יריה חוקקו את חוקיהן בנסיבות פוליטיות הרי שמאז קיומה של ערב הסעודית חוקק שם חוק אנטי יהודי במובן הדתי, הרואה ביהודים "טמאים" שדחו את נביאם מוחמד, ואשר השבטים היהודים מחייבר וממדינה שבסעודיה, נלחמו בו. חוק כזה איננו קיים בשום מדינה מוסלמית בעולם – עם נימוק דתי ואנטישמי כה מוצהר. האומנם ה"נורמליזציה" עם חותכי הידיים מסעודיה תביא לביטול החוק ? חלומות בהיספמיה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה