יום ראשון, 9 באפריל 2017

השינוי המיוחל

בס"ד
                  השינוי המיוחל / הרב אליהו קאופמן
         ביום שני (ה-3 לאפריל 2017) נערך בתל אביב מפגש עם ח"כ לשעבר – אורי אבנרי, במסגרת כנס "המחנה הדמוקראטי". במסגרת דבריו של הח"כ לשעבר – על נושא השלום ואי תזוזתו באזורנו, הרי שמר אבנרי העניק גם כמה עצות לעתיד, ממרום ניסיונו הפוליטי. לא בכל יום פוגשים אדם פוליטי בן 93 שהספיק לעבור את עליית הנאצים ונפילתם, היה פעיל פוליטי וצבאי בהקמת המדינה, ולימים, כעיתונאי ופוליטיקאי, הוא עבר בכל תקופות וניסיונות ההקמה ומיסוד כוחות השלום שמעבר למפלגת העבודה. שתי נקודות שהעלה אבנרי חייבות להיקלט בראשי אלה שכל כך כמהים להפוך את שלטון הימין לעבר מהווה. א) שינוי המושג "שמאל" ללא בלעדי על מחנה השלום, ויחד עם זאת התנערות מערכי ורעיונות עבר אידיאולוגיים שאינם עוד רלוונטים לתקופתנו. ב) לקיחת הציבור הדתי, ובמיוחד החרדי, כחלק ממחנה שלום עתידי. אבנרי הדגיש שאם המלחמה בעד הפרדת הדת מהמדינה מפריעה להביא את הציבור החרדי לגוש של שלום הרי שצריך לוותר על מלחמה זו.
       בנושא השני – של צרוף כוחות השלום החרדים, מזכירים דבריו של אבנרי משפט היסטורי של עזר ויצמן, שבעבר הצהיר שלמען השלום הוא מוכן לחבוש שטריימל. אבל הסעיף השני של אבנרי בכל זאת קשור לסעיף הראשון של אבנרי – השתחררות מרעיונות עבר שאינם מתאימים להיום, ולפי ראות עיני הרי שהדוגמה שה"דת היא המפריעה לשלום", חייבת להיות מוסרת. בגלל הדוגמה הזו העדיפו אנשי השמאל (עוד מושג ארכאי עם מטענים רעיוניים שחלף זמנם...) במשך עשרות השנים לתמוך ב"אנשי קידמה" דתיים לאומיים רק משום שהללו היו פחות דתיים מהחרדים, אבל לאומנים יותר, לעילא ולעילא. מסיבה זו גם נענו אותם אנשי שמאל לאולטימאטום של הרפורמים והקונסרבטיביים – להחרים את החרדים, ולא משום עניין השלום, וגם במחיר אובדן אנשי שלום למכביר.
   אני מאמין שיש להתייחס ברצינות לדבריו ולהצעותיו של מי שמעל 93 שנותיו הסיק מסקנות ממה שראה וניסה בתחום אריגת "מחנה השלום", שהיום נשאר בזעירותו.

       

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה