בס"ד
מיסוי מדורג / הרב
אליהו קאופמן
הרעיונות של שר האוצר החדש –
על "מס ירושה" והעלאת "מס הרכישה" זקוקים לשיקול דעת רציני
ולבדיקה יסודית לפני שהם יועלו לאויר ההצבעה בפרלמנט. ההנחה היסודית חייבת לא
לכלול דוגמות ודעות קדומות. לא כל ירושה היא אוצר ללא תחתית ולא כל מי שזוכה בירושת
נדל"ן מתעשר ממנה אוטומטית. קל וחומר שיש לדרוש מכאן גם לגבי המיסוי על רכישת
דירה שנייה. לא כל דירה שנייה היא אוצר ולא כל רוכש יתעשר ממנה מיד.
בנוגע לרעיון "מס
הירושה" נראה שמר כחלון מבין שאם ייחקק החוק הזה הרי שידרשו לשלמו עבור
ירושות גדולות ויקרות וגם כחלון עצמו נקב בסכומים של מ-10 או מ-12 מיליון ₪ שווי לירושה. בכל אופן, ירושה
נורמאלית נעה בין פחות ממיליון ש"ח ועד שני מיליון וחצי ₪ לערך. בדרך כלל
היורשים הם צאצאי המנוח או קרוביו הקרובים ביותר וברמה הערכית אין שום סיבה לאמלל
במיסים אדם שזכה בירושת אבות. הירושות גם לא משפיעות על שוק הנדל"ן כמו שזכייה
בטוטו בלוטו או ב"מפעל הפיס" לא משפיעה על השכר הממוצע ועל יוקר המחייה.
כאשר אדם זוכה בירושה הוא בסך הכל מבטיח בדרך כלל עתיד טוב יותר לילדיו, ואולי עד
שיגדלו צאצאיו הוא גם מוסיף עוד כמה אלפי ₪ בודדים לרווחת הבית במרוץ המחירים המטורף
בשוק היומי, ולכן אין סיבה להעניש את האזרח הפשוט במיסוי ולמרר את חייו ואת עתיד
צאצאיו. אם כבר רוצים בכל זאת להעשיר את קופת המדינה מהירושות, אזי, צריך להטיל את
המס עפ"י דירוג של ירושות יקרות וכן על כאלה שזכו במספר ירושות גדול, ואפשר
לשם כך להציב גם תקרה מספרית למספר ירושות שרק ממנו יגבה המס על כל ירושה נוספת,
ובתנאי שמדובר בירושות יקרות באמת עם סכום מוגדר באמת לשווי "ירושה יקרה".
כך ישרת מר כחלון טוב יותר את אלה שבאמת הביאוהו לשלטון באוצר ושבשמם הוא הקים את
מפלגתו.
מס הרכישה עומד אמנם כיום על
חמש אחוז אבל ללא מעט אזרחים לא עשירים גם שיעור של חמש אחוז הוא מספיק יקר וגבוה
מדי, והם אינם משקעני נדל"ן. לנוכח העלייה המטאורית של מחירי הדירות הרי
שחמישה אחוזים כאלה נעים בין חמישים ללמעלה ממאה אלף ₪, ועבור אדם מהישוב זה הון
עתק. לא כל רוכש דירה שנייה הוא מיליונר ורבים הם המקרים שאדם מהישוב זכה בירושה ומכר
אותה כי מקום מגוריו רחוק ממקום הירושה ובכסף הזה הוא בסה"כ רוצה לקנות דירה
צנועה לצאצאיו, ועד אז להאכילם טוב יותר בעוד כמה אלפי ₪ מפירות השכירות. גם כאן
אין סיבה להעניש את אותו האזרח הפשוט ולגרום לו להיכנס לחובות עבור הלוואת השלמה
ל"מס הרכישה". המיסוי באמת צריך להיות אחר לגמרי. גם מחיר הדירה הנרכשת
צריך כאן להוות קריטריון לסכום האחוזי על הרכישה, ובאופן מדורג. רק מי שיש לו
מספיק כסף לקנות דירה שנייה יקרה באזור עשיר הרי שהוא האיש שיוכל להעשיר את קופת
המדינה, ואף בלמעלה מחמש אחוז (אבל גם כאן לא כדאי להגזים באחוזי העלאת המס כדי לא
להבריח מוחות ומשקיענים ישראלים...). דירוג אחוזי על דירה שנייה – בין אפס ועד
למספר של תקרת גג, ימנע עוול לשכבות הציבור העממיות והבינוניות כי אצל השכיר עניין
של חמש אחוז על דירה לצאצאים הוא עניין קשה יותר מאשר לבעלי ההכנסות הגבוהות
שיצטרכו לשלם אפילו 20 אחוז על דירות שרד ופאר.
לתשומת ליבו של מר כחלון
הרי שאני הייתי אפילו מייעץ להכניס לעניין מיסוי הנדל"ן גם את הקריטריון של
מספר הילדים. משפחה מרובת ילדים - הזוכה בירושה ו/או רוכשת דירה שנייה, איננה
הופכת בהכרח ל"משקיעת נדל"ן" אלא בסה"כ חפצה לעזור לצאצאיה
לזכות בקורת גג נוחה יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה