בס"ד
מדינת משטרה / הרב אליהו קאופמן
הפגנת העדה האתיופית –
נגד אלימות המשטרה, הייתה אמנם רווית מטענים ונראתה כמרשימה אך למעשה היה זה עוד פספוס
ענק של מלחמה באלימות המשטרה ובגזענות גם יחד. הפספוס הזה היה רק משום שגם הפעם
למפגינים היה גוון אחיד – הפעם זה היה הגוון הכהה של העדה האתיופית. יומיים לפני
כן – בת"א, נערכה הפגנה ערבית נגד אפליית האוכלוסייה הערבית בישראל. בעבר קמו
הפגנות כנגד אלימות השוטרים נגד החרדים של בית שמש וירושלים. גם המתנחלים טוענים
לאלימות מיותרת של המשטרה וכך זה היה גם במחאה החברתית בת"א.
איתמר לוין – מ"ניוז
1", הגדיר יפה כי בעצם המשטרה טוענת ל"שיויון" במכות, הם פשוט
מתעללים בכל הצבורים. זה נראה נכון אבל לא כל כך מדיוק. כך למשל לא שמענו על
אלימות משטרתית נגד מפגינים מ"יש עתיד" בת"א או כנגד הפגנות של
אקדמאים. יש בכל זאת שווים ושווים יותר במכות הללו. השוני בין השווים יותר מכות
לבין השווים פחות מכות נקרא "גזענות". ונגד הגזענות הזו היה צריך להלחם
במשותף. ארבעה צבורים עיקרים הם שעירי העזאזל של אגרופני המשטרה. הצבורים הללו הם
הערבים, החרדים, העדה האתיופית ותושבי שכונות מצוקה ופריפריית ערי הפיתוח מבני
עדות המזרח. אם הצבורים הללו היו לפחות מגיעים איש לרעהו להפגנת תמיכה בצד השני,
שמפגין נגד המשטרה, אזי, אולי היינו רואים תוצאות אחרות בהתנהגותה של המשטרה. אבל
כאשר החרדים מפגינים הרי שמיד כולם מגנים אותם כ"אלימים" כי את הרושם
הזה הם קבלו מהתקשורת המגויסת של ה"כתבים לענייני משטרה", שעבור כל
"סיפור עיתונאי" קטן הם מוכנים לכסות טפחיים. כשהערבים מפגינים – כנגד
שפך דם ממש, הרי שמיד הכול מוצג ע"י המשטרה כ"אירוע ביטחוני". כאשר
מובטלים, חסרי בית וחסרי אמצעים מפגינים ומוכים, הרי שהמשטרה מציגה זאת מיד
כ"מלחמה נגד גורמים אלימים", ואילו הפגנת ה"עדה האתיופית מוצגת
כ"רגשי נחיתות עדתיים". מישהו יזם מזמן "וועד נגד גזענות" אבל
למרות שהוא קיים על הנייר הרי ששום דבר לא זז שם. הסיבה: השתלטותם של אנשי שמאל
ישראלים – שהם עצמם ראשי הגזענים, על הוועד הזה.
בישראל הגזענות בנויה טלאי על טלאי ובמיוחד
בעייתית העובדה שבראש הנלחמים נגד הגזענות עומדים לא מעט גזענים המנמקים את
גזענותם נגד הדת והחרדים כ"מאבק הקדמה בכוחות החושך", ולכן הם דואגים
להפריד למשל בין הציבור הערבי לחרדים הרדיקליים, ועד כה הם גם מנעו חברות חרדית ב"וועד
נגד הגזענות". הגזענים הללו יודעים כי איחוד משותף – של כל הנפגעים באמת
מהגזענות, יאלץ גם אותם להיפגע ממאבק משותף כזה כאשר איזו וואקסמנית או סובול
יצייצו בהחרמת כספי רווחה לעניים רק משום הצבעתם של האחרונים לליכוד, או שאיזה
חצרוני או גרבוז ירצו העדפה בקליטת מהגרים לבנים על חשבון האחרים. אנשי
ה"קדמה" הללו מעדיפים שהאלות המשטרתיות תמשכנה להיות מונחתות על ראשי
החרדים ושהתקשורת תמשיך לסלף את תדמית היהדות והחרדים, כי הרי זו איננה לדידם
גזענות אלא "מאבקם של בני האור בבני החושך". גם להפגנה הזו – של בני העדה
האתיופית, לא נגשו ה"כוחות המתקדמים" הללו לסייע משום שבני העדה הזו הם
בעיקר אנשי ימין ואפילו - שומו שמים, דתיים וחרדים. מנגד, אותם "כוחות שמאל
מתקדמים" (שחלקם בעבר תמך בכל דיכוי חשוך בעולם כאשר הדיכוי הזה התאים
ל"אידיאולוגיה" שלהם...) מעדיפים להפריד בין הערבים לשאר חלקי האוכלוסייה
הישראלית הסובלת מגזענות, ובכך להמשיך להנציח את עצמם בראש "הלוחמים נגד הגזענות"
ולמנוע את הזזתם הצידה, מראש האפרטהייד התרבותי שהם עצמם יצרו, לטובת קואליציה
אמיתית של אלה הנאנקים תחת הגזענות בישראל וראשית דבר, סובלים מהמשטרה האלימה.
אין להתפלא על האלימות
המשטרתית משום שה"דג מסריח מהראש", וכאשר קציניה ובכיריה של המשטרה הזו
נתפסים בעבירות שוחד ואלימות מינית אז מה יש לצפות מהפיקודים ש"רק ממלאים
פקודות"?! בכלל, במדינה שהנשיא שלה , רוה"מ שלה , שרייה ו"רבניה
הראשיים" הם פושעי שחיתות ותועבה, הרי שקצת קשה לדרוש שה"רשות
המבצעת" תהיה שונה מה"רשות המחוקקת". גם לזה אפשר לקרוא
"מדינת משטרה" או אולי "מדינת משטרע"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה