בס"ד
פרשת "בשלח" תשע"ד / הרב אליהו קאופמן
עניין המלחמה בעמלק – "מדור דור", אינו רק עניין של מלחמה
באויב פיזי , ובודאי שלא בדורות שלנו. מאז שחרב בית המקדש אסורה מלוכה יהודית עד
בוא משיח צדקנו בע"ה, ואם כך כיצד אפשר ליזום את מצוות הלחימה בעמלק מידי דור
בדורו כאשר מנגד אסורה ההתגרות בגויים? גם השואה המרה – שגרמניה הנאצית עמדה עלינו לכלותינו פיזית, לא
החלה בגלל שהיהודים יצאו להתגרות מלחמה באותו אויב גרמני שמסכת מגילה ופירושיה
מבהרים לנו כי האויב הזה היה בעצם עמלק. גם הניסיון להכחידנו בארץ פרס ע"י
המן העמלקי לא החל בהתגרות מלחמה היהודית. אם כך , כיצד אפשר לקיים מידי דור בדורו
את מצוות מחיית עמלק? ואם דור אחד מחה את עמלק סופית , אזי, כיצד עמלק מופיע שוב
בדור שאח"כ וכך הלאה וכך הלאה? מסתבר שצריך למצוא הסבר אחר למחייתו הפיזית של
עמלק , וזהו ההסבר הרוחני.
לפני הופעתן של המילים "ויבוא עמלק" בסוף
פרשת "בשלח" הרי שנכתב שם על כעסו של הקב"ה בעניין ניסיונו של העם
לנסות שוב ושוב ו"לבדוק" ה"יש אלוקים בקרבינו"? הניסיון לבדוק
את אמיתות הבורא – רחמנא לצלן, הוא ניסיון
כפירתי ולכן מיד אח"כ מופיע העונש: "ויבוא עמלק וילחם בישראל
ברפידים". גלגולו של עמלק הפיזי הוא גם בבחינת אויב רוחני , שבכל דור ודור קיימת
הרשות שלו להכות בישראל רק כשישראל נופלים לבור הכפירה נגד הקב"ה, ומנסים
לחקור את האלוקות ואת הבריאה. הרב שמשון פינקוס זצ"ל דורש כי בעצם "חוקי
נירנברג" הגרמנים (שנת 1933) היו אמורים להיות חוקים טובים לעם ישראל עבור
התעוררותו בתשובה. הרב פינקוס מסביר זאת בכך שכל החוקים הללו היו בעצם מקבילה
לאיסורי התורה כמו לא להתבולל, לא לפנות להסכלת הגויים וכו', ולכן היו
היהודים צריכים להבין כי "חוקי נירנברג" אינם אלא רמז של ה'
הטוב – דרך הגוי המכה, כי עליהם להתעורר
בתשובה ולהתרחק מהגויים אבל היהודים המתבוללים והפוקרים דאז לא הבינו זאת ובמקום
זאת דרשו "שיויון זכויות", כלומר המשך ההתבוללות בגויים ולימוד הכפירה
ב-ב' ובתורתו ולכן הופיע העמלק הנאצי סופית משנת 1939 ואילך. מכאן שהכחדת עמלק היא
בעצם מלחמתו של היהודי – בכל דור ודור,
בכפירה שמופיעה בישראל בדמות ה"מודרניזציה", ההסכלה , ההתבוללות,
ההתמזגות עם הגויים ובעיקר הקמת "חברה יהודית" ללא תורה ומצוות. זוהי
בעצם מלחמת היהודים בעמלק שצץ מתוכם –
כטומאה רוחנית, וללא מיגורו יופיע , חס ושלום, העמלק הפיזי מהגויים כדי
להכות בישראל. כל כישלון במיגור הסכנה הזו מביא על ישראל את העמלק התורן משום
שלפני כן לא זכו יראי השם למחקו ולהשלים את שם ה' על כיסאו. יש להבין כי הפרצות
בארה"ק ובחו"ל- ובעיקר בכניעת
החרדים הציונים ורבניהם מטעם ובלי טעם לרצון הציוני לשנות את היהדות החרדית,
מקרבים לנו- רחמנא לצלן, את העמלקים
הפיזיים הנכרים והתורנים באותו דור. ולא לחינם נאמר גם "ברפידים",
שהכוונה לכך שעמלק מגיע כשידיו הרוחניות של עם ישראל רפות ממצוות, ובעיקר מלוחמה
למען שם ה'.
ב"מזמור שיר ליום השבת" נאמר כי "בפרוח
רשעים כדשא אז יציצו פועלי אוון עד הישמדם עדי עד". כאשר הרשעה – דהיינו, הכפירה ב- ה' הטוב, מופיעה בעם ישראל
צצים כל אותם מנהיגי רשע וכפירה ולכן יש להשמיד את הצרה הזו ואת אלה הישרים מישראל
שלא מילאו תפקידם לעצור מהרשעה להפוך לדשא. ולא לחינם זה נאמר ב"מזמור שיר
ליום השבת" – כי הכל מתחיל ממחללי
השבת.
קריסת מערכות
לפני למעלה משבוע כתבתי מאמר בשם "קריסת
מערכות" והתייחסתי בו לשלושה אירועים:1) ביטול מסע האדמו"רים והרב
שטיינמן לארה"ב.2) קבלת תוכנית
הליב"ה בשלמותה ע"י רשת ה"חינוך" של ש"ס, ולאחר שרבני
ש"ס לא הוכנסו כלל לסוד העניין.3) קבלת ה"שירות הלאומי" הציוני
בקרב שליחי חב"ד בעולם. התכוונתי בלאוו הכי לחזור על תוכנו של המאמר בדף הזה
ולהוסיף עליו עומק רעיוני, מאחר והמאמר הלה לא יועד רק לבני תורה ולבעלי השקפה
חרדית אותנטית אך בנתיים קרה עוד דבר. המאמר הועלה גם באתרים לא דתיים אך תוך
שעתיים הורד מאחר והצנזורה הציונית דרשה זאת מאותם אתרים. קראו בשורות הבאות את
הנאמר ותבינו מדוע הנאמר צונזר והורד ומכאן תבינו שכל מילה היא אמת וממה פוחדים
הציונים ובני בריתם, החרדים הציונים, שאתם תדעו.
ונתחיל בנקודה הראשונה: ביטול המסע
לארה"ב והשארת האדמו"רים בארץ. הרבה רעש וצלצולים הושמעו בסוף חודש
דצמבר על ה"נסיעה הגדולה" של הרב שטיינמן והאדמו"רים מגור, ויזניץ
ובלזא לארה"ב. הרבה תקוות תלו תמימים וטובים בנסיעה הזו ואף קיוו ששם – בארה"ב, יאחדו הללו כוחות עם חסידות סאטמר
המהוללה. גם לסאטמר היו תנאים משלה ואולי היו באים מצידה עוד תנאים אבל הביטול לא
היה בשל כך. המו"מ על התנאים כלל לא הגיע. בספרו הקדוש – "ויואל משה", כתב האדמו"ר מסאטמר
זצקו"ל מה תהיינה תוצאות הקשר בין היהדות החרדית לציונים כשהראשונים יתחילו
לינוק מהאחרונים. המסקנה של הרבי הקדוש היתה שתהיה כאן תלות מוחלטת של היהדות
החרדית – עד אחרון רבניה ואדמורייה,
בציונים. רבות כתב והוסיף הרבי הקדוש על כך שהתלות בציונים גרועה מהתלות בגויים
וזאת משום שהציונים הם שליחי הסיטרא אחרא לבטל את דת ישראל וכן כי כל קיומה של הסיטרא
אחרא הזו מותנה בביטול היהדות ודת אש למו, רחמנא לצלן. אבל באגו"י ניסו
להמעיט בעניין והיו בטוחים כי "גדולי הדור" תמיד ישלטו על הציבור החרדי,
שלא ידרדרוהו הציונים אל עברי פי פחת. אבל לפני כשבועיים התגלו "ראשי היהדות
החרדית" הציונית במלוא מערומיהם התורתיים וההשקפתיים וככלים שלובים של
הציונות. למעשה אפשר לומר כי ביטול המסע לארה"ב הוכיח שחוץ אולי לעדת סאטמר ,
ה"עדה החרדית" ו"נטורי קרתא" לא נותרו עוד "גדולי
תורה" עצמאיים אלא אלה המכונים כך אינם אלא בשליטת הציונות והסיטרא אחרא. אותם
איילי ממון שהגיעו לארץ מארה"ב "לשכנע" את הרבנים לא לצאת
לארה"ב לא היו רק מצד החילוניים של נתניהו אלא היו אלה שהינם בעלי "חזות
חרדית – מודרנית" , ושבעיקר נמנים על
החוד ה"ליטאי – מודרני"
שבארה"ב, והסרים למרות הציונים הפוקרים יותר מאשר לרבנים כלשהם. אלה הם אלה
שהזמינו את הליצן ישראל מאיר לאו לקשקש שטויות ב"סיום הש"ס" (תרתי
משמע...) בארה"ב ושרבנים בכירים כמו מלכיאל קוטלר נכנעו להם והגיעו לכנס
המבזה הזה כשזנבם מקופל בין רגליהם. המיליונרים הללו לעגו לאדמו"רים הנכבדים
שהחרימו את הכנס עם רב המעללים ששמו לוליק לאו, היתום הנצחי מהשואה שהוא גם יתום
מכל השקפה תורתית. לא לחינם גויסו כל ה"טייקונים" הציונים – חילוניים ובעלי "חזות חרדית", כאחד.
בימים האלה ממש נלחצת המדינה הציונית ע"י ארה"ב להשלים את הסכם השלום עם
הפלשתינאים. רוה"מ הציוני – בנימין
נתניהו, מנסה לגלות "אחדות יהודית" ובין השאר קשקש שוב ושוב באו"ם
שהוא מייצג "אלף דורות של יהודים". נתניהו ושאר הציונים – מימין ומשמאל,
מנסים לשדר לעולם כי "נטורי קרתא" ואפילו סאטמר הם "גורמים
שוליים" וכי כל היהדות הדתית והחרדית מאחוריהם בעניין הפלשתינאי, ובמיוחד זו
שבישראל. גם על הרבנים שנפגשו עם האיחוד האירופאי לפני מספר חודשים מנסים נתניהו
ואנשיו להצביע כ"מיעוט" ומנגד הם מניפים את "ועידת רבני
אירופה" , של הרבנים הציונים ואת "מרכז רבני אירופה" של תיאטרון
הבובות של חב"ד, כמי שהם "הנהגת רבני אירופה". והנה , ממש באמצע
המו"מ עם הפלשתינאים עומדים להגיע רבני "יהדות התורה" – זו שנתניהו וחבריו הציונים מציגים אותה כחלק
מה"קונצנזוס הלאומי" הציוני, ועוד בתחילת השנה הנכרית , כשכולם חוזרים מחופשות
לעבודה. וההגעה של רבני "יהדות התורה" אמורה לכלול התמזגות עם חסידות
סאטמר , ועוד בנושא קריטי כמו חוסר רצונם של החרדים בישראל לשרת בצבא הציוני. להבדיל
מה"אובר חוכם" החרדי - ציוני הרי שההיגיון הנכרי הוא ישר ומוביל למסקנה
שאם בני אדם מתנגדים לגיוס לצבא הרי שהם נגד כל מעללי הצבא הלה ונגד מדיניותה המדינית
והפוליטית של המדינה לה הצבא והמתנגדים שייכים. אצל הגויים לא יודעים עדיין על
הפטנט האגודאי והש"סי שמצווה להיות לאומני אבל כשמגיע צו הגיוס נזכרים בתירוץ
שקוראים לו "גמרא", גם לאלה שמזמן לא לומדים אותה. הגוי מבין שאם החרדים
מתנגדים לגיוסם הרי שהם סרבני מצפון כמו כולם וממילא הם מתנגדים גם למעללי הכיבוש
הציוני ונלחמים בעד השלום והפשרה עם הפלשתינאים. ואת העניין הזה מבין טוב מאוד
אותו בנג'מין בן ניתאי האמריקאי שכיום קוראים לו בנימין נתניהו והוא אזרח ישראלי
שמכהן כראש הממשלה של הציונים. ואז – כשנתניהו
מגייס את כל בעלי ההון היהודים הציונים ואת לחץ הממסד הציוני השולט ברבני
"יהדות התורה" ובתקציביהם, אזי, נחשף לכולנו כי לא בדור ה"חפץ
חיים" אנחנו חיים ואין מה להשוות בין כינוסי הרבנים האמיתיים שהיו ברוסיה
ובפולין לבין הניסיון של הוואסלים בשחור לבן לחקות את מרד העבדים ברומא, בראשות
ספארטקוס. והיו עוד כמה חורים לא קטנים בנסיעה הזו. בעוד האדמו"רים ששו אלי
קרב לצאת לארה"ב לא לחינם רעד הרב שטיינמן מהאפשרות הזו, ולא רק בעצם חסותו
תחת הוראות המשטר הציוני. הציבור החסידי בישראל –
להוציא מעטי סאטמר ועוד כמה חסידויות לווין סביב ה"עדה החרדית",
הוא ציבור לאומני ופרו ציוני אך אותן חסידויות ממש הן קנאיות יותר בחו"ל
ובמיוחד ויזניץ – מונסי, שבראשה עומד דודו של האדמו"ר הנוכחי מויזניץ.
אדמו"רי החסידים ידעו כי בארה"ב הציבור החסידי יעמוד מאחוריהם ועשוי גם
להסכים לחיבור עם סאטמר. מנגד, הציבור הליטאי בארץ נחשב פחות ציוני ולאומני
מהציבור החסידי בישראל אך בארה"ב המצב הוא הפוך. שם אלה הנקראים משום מה
"ליטאים" הם בעיקר מודרניים ופרו ציונים שכל לימוד התורה שם – כולל בעיר הידועה ליקווד, אינו אלא על בסיס
אינטלקטואלי כדרך ההסכלה הנכרית וללא קדושת מסירות הנפש של ההשקפה התורתית
האמיתית. לרוב העסקנים, הרבנים והגבירים ה"ליטאים" הללו ישנה יותר מסתם
אהדה לציונים ולא במקרה הם הביאו את לוליק לאו בסיום הש"ס. לאו הוא ציוני
תיאטרלי המציג את התורה באור המתאים להם – לא כתורת ה' נאמנה אלא כמוסר אינטלקטואלי נכרי
ובמיוחד הוא רב נוח וטוב לציונים שגם יהודים חילוניים פוקרים ומגושמים מתחברים
אליו. הגעתו של הרב שטיינמן לארה"ב בדמות אנטי ציונית ובחברת סאטמר היתה
מותירה אותו ללא הציבור הזה (ובעתיד גם ללא ממונו של אותו ציבןר...) ולאחר שכבר
חטף את הסטירה הפוליטית מ"בני תורה" הוא לא כל כך שש לחטוף סטירה
פוליטית מהעבר השני, מהמודרניים שלו, ובעיקר מכיסם השמן והתפוח. גם האדמו"ר
מבלזא - לאחר שאיים בהחזרת תעודת הזהות שלו, הבין שכאיום תקשורתי זהו צעד פרסומי
יפה אבל לא מעשי, כי בצעד הזה הוא יאבד את כל הקשרים שקשר מספר עשורים עם הציונות
וביניהם קשרים עם ה"מוסד" הציוני ועם המשטרה הציונית. האדמו"רים
מגור ומויזניץ הם אמנם רדיקליים יותר אבל הציבור שלהם בישראל – ובעיקר הנציגים הפוליטיים שלהם, הם לא רק ציונים
אלא עסקנים בעלי שיעור קומה גמדי שהקשר הציוני קשר אותם היטב לעטיני הכסף והשוחד הציונים.
ועכשיו לכו ותבנו מחאה עם אלה...
הנקודה השנייה שקרסה לפני כשבועיים היתה זו
של ש"ס , כאשר עסקנים דרג ג' קיבלו החלטה לכוף את עצמם לתוכנית הליב"ה
הציונית באופן טוטאלי. מיהם ליצני ש"ס כולנו יודעים אבל עד מותו של
הגר"ע יוסף הם עוד ערכו פה ושם הצגות של "התייעצויות עם הגדולים",
אך לאחר מותו של הגר"ע יוסף הפסיקו עסקני הרפש הבינוניים ומטה להתייחס מועצת
הבובות שלהם ששמה "מועצת החכמים". לא במקרה נאלצו רבנים ספרדים לקיים
כנס עצמאי נגד הגיוס לצבא הציוני, וזאת משום שאריה דרעי ומושחתיו לא הסכימו
ש"מועצת החכמים", תתכנס ותצא נגד הגיוס, כפי שעשו זאת "מועצות
גדולי התורה" של אגו"י וגדה"ת. ולכן לא פלא היה שפקיד נבער ורחוק
מתורה החליט עבור "מעיין החינוך התורתי" כי בזכות התקציב הציוני יורעלו
עשרות אלפי ילדים חרדים ותמימים בתוכנית הליב"ה האנטי דתית של הציונים. את
הנבער הזה לא עניינה דעתם של רבנים עטורי תורה כמו הרבנים שלום כהן ושמעון בעדני
והוא בכלל לא טרח אפילו לנסות לידעם מראש על העניין. את הליצנות כלפי הרבנים
הספרדים – שטיפחו דרעי השועל וישי האומלל, קוצרים היטב בש"ס שלאחר עידן
הגר"ע יוסף. בעוד שאצל החרדים הציונים האשכנזים עוד יודעים ליצור רושם ש"גדולי ישראל"
חיים וקיימים הרי שאצל עמיתיהם הספרדים גם זה כבר לא קיים ושם המשפט "בימים
ההם אין מלך בישראל" מוצג לראווה ואפילו בגאווה. "מועצת חכמי
התורה" הוצגה לפני כשבועיים כחותמת גומי עלובה כאשר אותו פקיד נבער הציג את
מעשהו כ"עובדה מוסכמת" ולרבנים כהן ובעדני לא היה מה לעשות אלא לרטון
ולהתבזות ולהמשיך עם זה הלאה, שהרי אם "יצייצו" מיד יחליפם דרעי בעוד
"רב" מפוקפק מאוכלי המסעדות המפוקפקות שאיתם הוא מבלה בחו"ל. וכמובן
שיש לזכור שלפני כשבועיים ישב העילג אלי ישי ודן עם צורר דת ישראל, יאיר לפיד,
בנושא "ישיבות תיכוניות לנוער חרדי נושר". מי הסמיך את העילג הזה – חסר הדעת , חסר התורה ונעדר ההשקפה לדבר בשמם
של ילדים חרדים אומללים ועוד עם צורר דת ישראל?! ועל סיום הש"ס כבר אמרנו?...
והנקודה השלישית היתה קבלתם של חסידי
הב"ד – ה"שלוחים"
(עפ"י פרוש המילה בשפה הערבית – מגרבית...) בחו"ל, למלתעות וזרועות
ה"שרות הלאומי" הציוני. את ההצעה הזו , לקבל את שלוחי חב"ד
בחו"ל כמשרתי ה"שרות הלאומי", הציע והביא ל"וועדת שקד"
לא אחר מאשר ח"כ אלעזר שטרן מה"תנועה" אשר כבר יותר משנה הוא מחוקק
חוקי מרתון נגד היהדות בתיאום עם צרת המשפטים
– ציפי ליבני, שהיא גם ראש מפלגתו. שאלה
כפולה היא כיצד דווקא בנושא חב"ד התרכך שטרן והלך לקראתם – לפוטרם מגיוס ממש, וכיצד גב' ליבני מהשמאל
מסכימה לפטור משרות צבאי רגיל את הלאומנים – הימנים מחב"ד, שאותם היא מבקשת גם לגרש
מיחידות הצבא הציוני כ"מקדמי תרבות יהודית"? כדי להבין זאת צריך להבין
כי חב"ד הכללית (אולי להוציא את החוג ה"משיחיסטי") הפכה לשוליה
ציונית לכל דבר , ובמיוחד בעולם. אפילו חוגי הכיפות הסרוגות – בארץ ובעולם, אינם כה אובססיסטיים בנאמנותם
לציונות ובהכרזות פרו ציוניות כמותם. מותו של האדמו"ר מחב"ד (ב-1994)
הותיר את החסידות ללא אדמו"ר ורבים מהללו מפרשים את הליכתו לקראת הציונים
כהיתר להתמזגות בתוכם, דבר שהאדמו"ר לא העלה בדעתו. בכל מקום שבה עומדת דת
ישראל מול החילוניות היהירה אנשי חב"ד הללו תומכים בחילוניים האנטי דתיים.
אדמו"רי חב"ד המנוחים והאנטי ציונים מתהפכים בקברם כאשר הם רואים כיצד
שליחי חב"ד בעולם רצים להתבטל לפני כל פקיד ציוני בעולם ומשרתים אותו כנערי
חצר. הביטול התורתי של עסקני, רבני ושליחי חב"ד בעולם – בעיקר בארה"ב ובאירופה, הפך לכל כך נלעג עד
ששום שליח לא מתחיל את עבודתו באיזושהי מדינה, זו או אחרת, מבלי לקבל את
"ברכת הדרך" מהשגריר הציוני שם.
בשנים האחרונות נודע יותר ויותר כי בתי חב"ד בעולם הפכו לבסיסי הציונים ומדרך
לסוכני ה"מוסד" הציוניים ואילו השליחים החב"דים הללו מעידים על כך
בגאווה (זה שברומניה - "שייגיץ" למהדרין בשם נפתלי דוייטש, מסר זאת
לעיתונות לפני מספר שנים). אנשי חב"ד קיבלו במוסדותיהם בחו"ל את עיקרון
קבלת התלמידים שם לפי "חוק בהשבות" הציוני ולא לפי ההלכה. בבתי חב"ד
הללו שוהים גם נכרים המסייעים לציונים ומצטרפים למניין ללא שום בעיות. מכאן שבודאי
שאלעזר שטרן האנטי חרדי וגב' ליבני –
לשעבר מה"מוסד", יאירו פנים ל"חרדים" כלבבם ויעניקו מעמד של
"שרות לאומי" לקיני הציונות בחו"ל, המשרתים את המדינה הכופרת במסווה
"דתי". יש להניח כי הפיגוע
בבומבי לא נעשה ע"י המתנקשים הפרו פלשתינאים משום אנטישמיות (שהרי נדיר אם חרדים נפגעו מפלשתינאים ו/או ערבים)
אלא משום שבית חב"ד שם שימש זרוע לפעילות טרוריסטית – ציונית. בכך שהציונים הכתירו את חב"ד
כמשרתי "שרות לאומי", הרי שהם קבעו תקדים שחרדים יעשו "שרות
לאומי" , וכך ימשיכו הציונים לקבוצות חרדיות אחרות כשחב"ד היא תקדים
הטומאה בעניין. כאן יש לציין שרק לפני שנתיים קיבלה על עצמה קבוצה חב"דית
להתגייס ממש לצבא הציוני כששנה קודם לגיס יאפשרו הציונים למתגייסים לצאת לשנה
למרכז התנועה בניו יורק שבארה"ב. גם "מרכז רבני אירופה" – המורכב
מאנשי חב"ד ומאומרי ההן שלהם, אינו עושה דבר מבלי לקבל לגיטימציה מהציונים,
וכך גם נוהגים שליחי חב"ד בארה"ב המתבטלים מול הציונים ומול שלוחתם ששמה
איפ"ק. חב"ד – אולי להוציא חלק
לא מבוטל מהמשיחיסטים, מכירה בציונים – על
כל פלגיהם, כ"ראשית זמן גאולתנו" בעוד שהיהדות והקנאות ל- ה' הם רחוקים
ממנה. בשנים האחרונות נוהגים יהודים חרדים לא מעטים – ובכללם חסידי סאטמר, לראות בבתי חב"ד
העולמיים כנקודה יהודית של תורה, כשרות וכו'. לאמיתו של דבר הכל שקר וכך גם הכשרות
– שבבתי חב"ד רבים הפכה ל"סמלית"
כשהעיקר הוא "מפגש של יהודים" ללא הקפדה אמיתית על הכשרות (בעיקר בארצות
מזרח אירופה ובחבר העמים). חסידי סאטמר מוזהרים – שכפי שרבם הקדוש אסר להיכנס לבתי הנבחרים והדין
הציוניים מפאת עבודה זרה, שלא להניח רגליהם על מפתן בתי חב"ד בעולם משום שאלה
משמשים כסיסי ה"מוסד" והתעמולה הציונית במסווה דתי ומהם באה המסיונריות
הציונית לצעירים יהודים וכן יעדי התקפה אפשריים של הציונים נגד המזרח, ומכאן שגם
בפיקוח נפש עסקינן, והם בבחינת בתי עבודה זרה ציונית לכל דבר. מקוואות
החב"דים של ה"שלוחים" אינם
אלא מקוואות שרובם פסולים ממש ונעשו כלאחר יד רק לשמש כדגם פעילות וכמו כל פעילותם
הדתית, וגם זו היא ב"הווה אמינא" בלבד.
ולכן לא פלא הוא שמאמרי נפסל ע"י הצנזורה
הציונית, שהרי הציונים הם אלה שמעוניינים שנחשוב שרבני "יהדות התורה
וש"ס יחד עם רבני, עסקני ושליחי חב"ד הם "רבנים אמיתיים" ולא
כפי שהאמת היא, שהללו אינם אלא משת"פים
ציונים. בעבר לא פעם הפכו חסידי האדמו"ר ממונרו – והוא עצמו, את בתי חב"ד ללגיטימיים כנגד כל
השקפתו של הרבי הקדוש זצקו"ל מססטמאר ולשיא הגיע האדמו"ר ממונרו כשהיה
אורח בבית חב"ד במיאמי שבארה"ב. על גורלו המר של חתנו של האדמו"ר מ"תולדות
אברהם יצחק" בבומבי כבר שמעננו בכאב והלקח הוא לא להיכנס לבתי הרשעה הציוניים
שמנהלים אותם שליחי חב"ד הציונים והאנטי השקפתיים.
אז
נדברו הרשעים
מזה עשור ומחצה פועל ארגון ממסדי – ציוני בקרב היהדות החרדית במסווה של "קירוב
רחוקים" ובסמיכות לרפורמיסטים של "ערכים", כדי "לעדן" את
מלחמת ה' למען התשובה ונגד רשעי ישראל. לארגון הזה קוראים "אז נדברו".
כוונתם של הללו במילות המתק לשם ארגונם הוא לקשר בין חרדים ל-ה' עם פוקרים מושחתים
וכל זאת ב"מצוות" הציונים עפ"י "אמנת כנרת",
שהמשת"ף מוטל'ה קרליץ מבני ברק חתם עלייה. כמובן שאותם רמאים השמיטו מהמשפט
הזה את המשכו:"יראי ה'". וכך – במשך למעלה מעשור וחצי, מכשירים הרמאים הללו
"מרצים" במקום רבנים ודרשנים וזאת כדי להכניס קרירות והסכלה נכרית לתוך
היהדות החרדית. והנה בשנה האחרונה פתחו הללו את הכשרתם "גם לנשים" –
עפ"י מודעות הפרסום המתועבות שלהם, ועוד רשום לצד כל סוגי הלמידה של עבודתם
הזרה גם "תנועות גוף", שאצל נשים פירושן שידול לזנות. לא במקרה עטו
הרמאים הללו על קורסי נשים – דהיינו,
מרצות סוררות. בשנתיים האחרונות גדל יותר ויותר הלחץ הציוני נגד צניעות האישה
היהודית וכל זאת תחת מסע השמד ששמו "מלחמה נגד הדרת נשים", והכל בראשותה
של צרת המשפטים הציונית ששמה ציפי ליבני. במסגרת מסע זה משתפות פעולה נשים סוררות
בלבוש "חרדי" כזכייה בר שלום, גב' קוקו מטבריה , שרה גל שמתגלגלת כמו
גלגל ואחרות וכיום בקשו הציונים את המשת"פים מ"אז נדברו" להמשיך את
מהפיכת הנגד ליהדות ולהכשיר נשים סוררות ש"תרצנה" בדברי תורה ותהיינה
"שוות" לגברים החרדים , וגם תענטזנה בתנועות גוף כמו הפרוצות החילוניות.
כה יאבדו אויבך ישראל.
המסע האנטישמי
לשנאת דת ישראל בקרב המדינה הציונית אין
גבול.הבעייה איננה לפיד או בנט אלא אלה התותאות.
הבעיה החלה עם בוא הציונות לארץ הקודש ועליית כוחה בזכות הבריטים ובניצול
השואה המרה. לא מכבר הוחלט במשרד הפנים הציוני לאפשר לכל אחד – גם לגוי, לשנות את
שמו לכהן ולוי או לחילופין להחליף את השם הזה. לא ירחק – חס ושלום, היום בו גויים
יעלו ל"ברכת כהנים". פרשה אחרת היאאותו איסור חבישת כיפה(שלבסוף בוטל)
לספורטאים. איסור שמקורו בצרפת האנטישמית של דורנו שבה נאסרה חבישת הכיפה
ב"מקומות ציבור", וכך הועתקו הדברים גם לקנדה. אין ספק שהציונים מאגפים
יפה וחזק את המדינות הכי אנטי דתיות ומנגד מאמצים הציונים עוד ועוד חוקים אנטישמים
במסווה של יבראליזם.
מותו של
הקיסר הציוני
בשבוע שעבר התפגר אחד מהסמלים היותר
ציוניים של המדינה הפוקרת – אריאל שרון,
שעליו בהחלט אפשר להצביע כהתגשמות ההמנון הרויזיוניסטי: "בדם וביזע יוקם לנו
גזע , גאון ונדיב ואכזר". מאחר שכבר כתבתי את המאמר "בין שמים
לארץ" על האיש הרי שלא ארחיב שוב את הדיבור עליו אבל יסוד הדברים הוא שמאחר
ולימוד ההשקפה החרדית לוקה בחסר בדור אומלל זה הרי שלא מעט בחורים ואברכים נפלו
לפח של הערצת הקיסרים הרומיים המודרניים כשרון ושכמותו שהערצתם מביאה אותם לעבודה
זרה ממש בעצם שימת דגש על האכזריות ועל פולחן האישיות של הפוקר והרשע והרמתו מעל
עבודת ה' התמימה. שרון היה התגשמות הרוע – אדם שמוצאו היהודי מפוקפק ובן השאר סופר כי סבו –
יחד עם אביו של מנחם בגין, פרצו את ביה"כ בבריסק נגד דעתו של רבי חיים מבריסק
וערכו שם אזכרה לרשע הרצל. לימים סופר כי אביו של שרון התחתן עם נכרייה וזו
התגיירה רק למראית עין (ללא קיום תורה ומצוות) רק לאחר ששרון היה בן שנתיים. שרון
היה רשע שהעלה את המתנחלים – על
משפחותיהם, להתנחלויות ביודעו כי יפנה אותן אח"כ. שרון היה הרפתקן ומתגרה
בגויים כמו בעלייה הפרובוקטיבית להר הבית , כמו בפרשת הטבח הנוצרי במוסלמים בסברה
ושתילה וכמו בכל הרעיונות המשוגעים שלו להילחם בפלשתינאים כדי שהללו ידיחו את המלך
הירדני ויקימו מדינה לעצמם במקום ירדן. והכל תמורת הדם היהודי של תמימים. כך שה"הצלות"
שלו לא היו אלא "עורבא פרח" שבאו לאחר הסיכונים שהוא הכניס את האחרים.
בקיצור, רחוק מרשעים הישועה.
מתמסרים
במר"צ
זוהי חשיפה ראשונה של הפרשה הכתובה להלן.
בעיר בני ברק פועלים תאים של מר"צ הקיימים פגישות דו שבועיות עם "חוגים
חרדים אקדמאים" שגרים בעיר ובערים חרדיות נוספות. האיש החרדי שמשתף פעולה עם
אנשי השמאל הוא אברך לשעבר שלומד באוניברסיטה ומנהל עסק עצמאי. הרעיון החל עוד
לפני הבחירות האחרונות לכנסת המינים, כאשר אנשי מר"צ צדו מספר "סטודנטים
חרדים" מהמכללה המיסיונרית בקרית אונו – אור יהודה, דרך "מרצה"
ממר"צ שחדרה לשם.
יש לציין שדווקא ענייני השלום והפשרה עם
הערבים – שהיו יכולים להיות משותפים
למר"צ עם חרדים מסוימים, אינם נדונים שם בכלל משום שהחרדים אינם מעוניינים בזאת
משום עמדותיהם האולטרה ציוניות, ולכן מר"צ מוכנה לוותר על עניין המחלוקת עימם
ב"עניין השלום" כדי שנושאים כמו "עליית מעמד האישה בחברה
החרדית", "פתיחות בחיי המשפחה החרדיים" , צפייה בסרטים במשותף ועוד
מיני תועבות רבות יחדרו ליהדות החרדית דרך המפגשים הללו. יש לציין שבין משתתפי
המפגשים הללו יש יותר ריבוי של נשים חרדיות סוררות מאשר נשים חילוניות ממר"צ.
זו עוד אחת התוצאות של מעללי "ערכים" ו"אז נדברו".
המשת"ף לענייני התפקרות
בלונדון מתגורר אברך
חשוב ובן למשפחה מכובדת מה"עדה החרדית" ומחסידות קנאית שבעבר ברח מישראל
בגלל קלקוליה של אשתו והאשמותיו על ידה בעלילות שווא. מאז עברו מים רבים בתעלות
הניקוז והעניין הסתיים בגירושין ובהקמת שתי משפחות חדשות, תוך טיהורו הגמור של
האברך. אבל בימים שגלה בלונדון ובעיותיו היו קשות החל "רב" מקומי לעקוב
אחריו ולמסור מידע שקרי ועוין לאשתו הסוררת דאז. בין השאר ה"רב" הזה
קישר אותה עם ארגוני נשים חילוניות וסוררות בישראל ובראשם ארגון נעמ"ת של
מפלגת העבודה , ואח"כ גם לארגונים קיצוניים יותר כמו "נשיפ
פמניסטיות" ועוד מיני ארגוני תועבה. הסוררת הופגשה על ידו גם עם עורכות דין
ושופטות אנטי חרדיות (בחלק מהפגישות נוכח אותו "רב" ובאחרות נוכחו בניו
הנלוזים) שניסו להותיר את הבעל חסר כלום ולהציג אותו ואת התורה כ"אורח חיים
פרימיטיבי שבו אין לאישה חופש מינימאלי". עקב מעללי ה"רב" הלונדוני
התארכה הפרשה בכמעט שנתיים. ל"רב" הפושע הזה קוראים...אליקים
שלזינגר" (!) שעדיין מתחזה כ"ראש ישיבת הרמ"א" בלונדון. בל
נשכח שאת הפסיכולוגים הפוקרים הכניס הלה ראשון לחברה החרדית בבריטניה. מי שרוצה
פרטים נוספים שיפנה אלי.
