יום רביעי, 23 בנובמבר 2011


בס"ד
                                 פרשת "חיי שרה" / הרב אליהו קאופמן
      "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק". ממבט ראשון ניראה בפשט כי את כל הירושה הגשמית ("ואברהם כבד במקנה...") העניק אברהם אבינו לבנו יצחק ואילו לישמעאל ושאר בנייה של הגר נתן "מתנות" ושילחם מארץ ישראל". בברכת ישמעאל - "ידו בכל ויד כל בו", מפרש אונקלוס כי ישמעאל קיבל מתנה שכל העולם יהיו תלויים במתנה גשמית זו. ונה הוכיחה הזמן כי מתנה זו היתה – לא פחות ולא יותר , מאשר הנפט הערבי. ואיחו קודם לשילוח בני הגר ל"ארץ בני קדם" מבטיח ה' לאברהם כי "ביצחק יקרא לך זרע". האמנם ה"מתנות" שנתן אברהם אבינו היו דבר פחות ערך גשמית ממה שקיבל יצחק? ושוב, לכאורה כך הדברים. אך לימים באה התורה ומסבירה (דרך הש"ס והמפרשים) כי הגשמיות באה על חשבון הרוחניות ולהיפך. עולם הזה מתוקן לרשעים ונוכרים טוב יותר משום שעולם הבא הוא לצדיקים ולבני ישראל. אם כך האם יש בכתוב- על חלוקת הירושה, חס ושלום, תרתי דסתרי בפשט למה שנאמר בגמרא ובמדרש ? בודאי שלא!
      ההבטחה כי "ביצחק יקרא לך זרע" היא הבסיס הרוחני הנעלה שבו הקב"ה מבהיר לאברהם אבינו כי יצחק בנו הוא היורש הרוחני. לא מרקה הוא שבאותה שיחה- כשאברהם אבינו מבקש על ישמעאל שלא יעלם כדור המשך הרי שהקב"ה מבטיחו שאמנם כך יהיה אך אז באה הברכה לישמעאל ש"ידו תהיה בכל ויד כל בו" , ואונקלוס מפרש שמדובר במתנה גשמית שכל העולם יזדקק לה. כאן נחרץ הדין- יצחק לרוחניות וישמעאל לגשמיות. מכאן שהמתנות שניתנו לבני קטורה הם היו עיקר הגשמיות . ואם כל מה פירוש "את כל אשר לו" , אם לא גשמית? התשובה פשוטה –"כל אשר לו" פירושו את כל הרוחניות, התורה מ-ה' ואת אותם בעלי תשובה שהעבירו אברהם ושרה מעבודת אלילים אל מאמיני ה'. לא לחינם מתייחס אברהם אבינו להקב"ה שהוציאו מחרן כ"אלוקי השמים" אך ביחס להווה הוא אומר לעבדו כי זהו "אלוקי השמים והארץ". רש"י הקדוש מפרש שאברהם אבינו רוצה לומר לעבדו כי עד שלא יצא מחרן היה הקב"ה "אלוקי השמים" בלבד כי איש לא פרסמו בעולם אך משיצא אברהם מארץ אבותיו הוא עצמו פרסמו וכך הפך הקב"ה ל"אלוקי השמים והארץ" ולכן אסור לו - לעבד, להוציא את יצחק מארץ ישראל ולהחזירו לאור כשדים .
אי לכך מובן כי "ביצחק יקרא לך זרע" תלוי בישיבתו של יצחק בא"י – שזו מידת הרוחניות, ואילו שאר בני הגר אסור שירשו ארץ זו ויכולים הם לחזור ל"ארץ בני קדם". "קדם" ניתן לפרש כמזרח אך גם כמקודם ואם נתייחס לפירוש השני,אזי, בני קטורה נפוצו- עם מתנותיהם, לארצו של אברהם ומשם עוד יותר מזרחה. מכאן שהמילה "זרע" (ביצחק) פירושה המשך רוחני בהעברת התורה והרוחניות לדורות שאח"כ כדי לזכות לעולם הבא.
     אם כך למה הכוונה הלא גשמית ב"כל אשר לו"? הפשט הוא על דרך המשיח על פי תומו. כאשר הורה נותן לילדו "את כל אשר לו" הוא אינו מתכוון לגשמיות אלא נותן עבורו את כל נשמתו, ההורה נותן עבור הילד את כל מרצו  וההורה מסכן את עצמו עבור ילדו."כל אשר לו"- את כל יכולתו הנפשית והרוחנית, ואילו את מקורביו ושאר אלה שלהם הוא חייב טובה הוא פוטר ב"מתנות". לפעמים ה"מתנות" שוות ערך גשמי גדול יותר ממה שהאיש מעניק לצאצאיו אך הענקת הלב, ההשכלה והנשמה הם ערך גדול יותר מכל הגשמיות.
     ומעשה אבות סימן לבנים. יהודי צריך לדעת כי הענקת תשומת הלב והאהבה לצאצאיו הם התנאי להעברת הרוחניות מדור הזקנים עד לשלשים ורבעים. מי שעסוק בטרף של פרנסה, בעסקנות חשובה או אפילו בלימוד התורה חייב להבין שהוא חייב למצוא זמן ללמוד עם ילדיו, לשחק עימהם ולהתחבר אליהם שהרי גם אם הינו עשיר מופלג לא יעזרו לו ה"מתנות" שייתן להם. עם ה"מתנות" הללו הם "יפליגו" ל"ארץ בני קדם"... 
                                             פרפראות
                                           לא הורג יהודי יהודי     
   ביום חמישי החולף- פרשת "וירא", אירע אירוע טרגי מדרום להר חברון- בשטח הכיבוש הציוני."רב" מאנשי המתנחלים וממקימי הישוב התימהוני והקיצוני "עתניאל" נהרג מכדוריו של חייל ציוני. הציונים עסוקים עד עכשיו בבירור "מיהו האשם" והנוסחה שלהם , לאשמה, די מגומגמת. האירוע אירע לפנות בוקר – כאשר משפחות של מתנחלים נסעו מיישובם להתפלל באשמורת במערת המכפלה ( על נשותיהם וטפיהם!). בדרכם היו אמורים לעבור מחסום מאולתר של הצבא הציוני , שעמד בדרך. כשחלף הרכב על פני המחסום החלה להישמע הקושיה הבעייתית. חיילי הצבא הציוני טענו כי חברם ביקש לעצור את הרכב וקרא לעברם לעצור. לאחר הירי טענו הפצועים כי לא שמעו את הקריאה ולכן המשיכו בדרכם.
    כל גרסה ובעייתה. להווי אמנם ידוע כי ההדק הציוני הוא קל ללחיצה , ובמיוחד באזורי הערבים - שם ה"כוחי ועוצם ידי" הציוני פשוט חוגגים. מנגד, הציונים יודעים כי לאחרונה החלו ארגוני "זכויות האדם" הנוכרים לפקוח עליהם עין בעזרת הרשות הפלשתינאית והגיוני כי החיילים תודרכו על כך לפני כן , שרק במקרה של אי ענייה לקריאתם – כאשר יש חשד אמיתי לסכנה, יש לירות. ומדוע על המתנחלים לשקר? אותם מתנחלים- ובמיוחד מישוב קיצוני כמו עתניאל, אינם בדיוק ל"ו צדיקים בכל הקשור לדקדוק הלכות "גאווה", "דרכי שלום עם הגויים","לא למוד באומות העולם" וכו'. בימים אלה הציונות של הכיפות הסרוגות- ובעיקר פלוגות המחץ של המתנחלים מבניהם, היא הציונות הקיצונית והמובילה בארץ הקודש. לא מעט חרדים טובים נגררים גם הם אחרי הפרובוקציות של אלה שהמהרי"ד הקדוש מבלזא הורה "לכוון עליהם בברכת המינים".למעלה מארבעים שנה ידועים אותם מתנחלים בעזותם וגאוותם ביחס ל"כוחי ועוצם ידי" ומתוך כך באו שוב ושוב להתגרות בערבים ולסמוך על הנס- גם כששאר הציונים מנסים לרסנם.
לא פעם ולא פעמיים מסרבים הללו להישמע גם לפקודות הצבא הציוני ואינם עונים לקריאותיהם לעצור. המתנחלים הקיצוניים הללו משיבים אח"כ "אנחנו לא ערבים, זו אדמה שלנו. עובדי אדמה ובעל זה מאמינים כי גם לאחר שיעשו כרצונם נגד הערבים, נגד הצבא וגם נגד ההלכה הקב"ה יהיה מחויב להצילם. משניחתת עליהם מכה- כגזירת גירושם מרצועת עזה הכבושה דאז,הם מיד באים בטענות אפיקורסיות לשמעיה כי לדידם הם "שומרי תורתו"  בתנאי שיוכלו להמשיך ב"אתחלתא דגאולה" שלהם עפ"י "אשר בדו מליבם". לכן גם די סביר שאותו חייל אמנם קרא לעבר המתנחלים אך הללו-שכמובן ניזכרו שאינם ערבים, השיכו לנסוע עם גאוות מנקי ארובות.
    את החאמ'ס הקימו הציונים בשנות ה-80 של המאה ה-20. הצר הציוני- משה ארנס שמו, הוא האיש שכ"שר הביטחון" הקים וסייע לארגון זה כדי ליצור אופוזיציה קיצונית לאש"ף נגד התמתנותם של האחרונים והפיכתם לישות פוליטית יותר מלוחמת. הציונים ידעו כי אש"ף מתון אינו טוב להם , שהרי אז יאלצו להיפרד מהשטחים הכבושים ולתת להם מדינה פלשתינאית. היו אלה הימים שלאחר "אירן החדשה" (שהוקמה לא מעט בעזרת הקומוניזם הסובייטי, ובעזרת צרפת החופשית!) , הקמת ארגון ה"חיזבאללה" בלבנון (אף כאן ביוזמת הציונים) נגד "עמל השיעי" והקמת ה"טליבאן" הקיצוני באפגניסטן (ע"י ארה"ב הדמוקרטית...) נגד הקומוניסטים הפרו- סובייטים שם. האסלאם ה"פונדמנטליסטי" והשיעי היה בחיתוליו והמערב- שיזם אותו, לא ידע בדיוק עפ"י איזה מודל לבנותו משום שעד אז האסלאם הסוני המתון שלט בעולם. מי יודע אם המודל של ארנס – להקמת החאמס, לא היה דווקא באסלאם אלא בפסדו- יהדות של המתנחלים. פר' ארנס הוא אדם חילוני ופוקר שאינו יודע יהדות מהי , ובאותן שנים ההשקפה החרדית היתה פחות ידועה לציונים ואילו הימין הציוני- דתי הוא זה שקפץ בראש וככל שנקפו השנים השתלטה השקפת המתנחלים על ה"מפד"ל ההיסטורית". כבר באותן שנים סימנו המתנחלים את הדרך להכניס את עצמם לסכנה בכל מחיר ולהאמין ש"דרך הנס" תצילם. גם את נשותיהם וילדיהם הם חינכו לדרך זו (היום צאצאיהם הם אנשי "נוער הגבעות" והטרוריסטים  של "תג מחיר") וזו כבר דרגת מתאבדים בפני עצמה. רק משום שהתורה אוסרת התאבדות ישירה לא נוקטים קיצוניים אלה בדרך של החאמס והחיזבאללה אך הם מנסים בכל כוחם- "עפ"י מה שמתירה ההלכה" בדימיונם הפרוע (כפי שהם עושים זאת בהקלות ההילכתיות האחרות במו מעמד האישה, הלכות גרות ,שבת , כשרות וכו') , להגיע לכדי כך. מי יודע אם אי אפשר לראות בקיצוניי המתנחלים הללו- שהקימו יישוביהם בתוך אוכלוסיה ערבית צפופה ומתגרים בהם יום, יום את זרע פורענות של מתאבדים המנצלים את הדת לטובת הלאומנות , שהקדימו את החאמס ואולי שימשו לו השראת קיום.
    ה"רב" מרצבך - אותו הרוג אומלל מעתניאל, היה אחד מאלה שאני נגעתי בלאומניותם המתאבדת לעיל. הוא הקים – לפני עשרות שנים את הישוב התימהוני הזה, והוא "הורה הלכה" להמשיך ב"דרך זו". ה"אהבת ישראל" שלו ושל חבריו המתנחלים היתה לאהוב את הפוקרים הלאומנים הציונים ואף נוכרים פרו-ציונים בשל לאומניותם, ולא לאהוב דווקא את ישראל האמיצים, מקיימי התורה והמצוות.אני רחוק להיות אוהד הצבא הציוני אבל ה"אנוסים" אינם המתנחלים המתהלמים – היוזמים התגרות וטירור, אלא מעט חיילים צעירים (רובם ככולם חילוניים) שלא פעם מובאים לשטחי הכיבוש כדי ליצור חוצץ בין המתנחלים לערבים , לאחר פרובוקציה זו או אחרת של המתנחלים. יתכן בהחלט שגם ללא המתנחלים היו קיימים גדודי הצבא הציוני בשיטחי הכיבוש אך בואם של המתנחלים לשם (כבר מפרשת מלון "פארק" בחברון) העלה את מספר חיילי הצבא בעשרות מונים והכניסם לסכנת פיקוח נפש גדולה במיוחד. המתנחלים אינם מריכים שום הגנה על חייהם או סיוע להם. הם תובעים יותר ויותר לאומנות והרפתקנות מצעירים הרוצים לחזור הביתה בשלום. חלק לא מבוטל מחיילים צעירים אלה הם כאלה שנקלעו למצב הצבאי רק מתוך אונס צו היוס. חלק אחר הם חיילי מילואים המשרתים שם בגלל המתנחלים הפרובוקאטורים ואילו הם- כאנשי מילואים, היו צריכים להפסיק פרנסה, לימודים ולעזוב משפחה אוהבת רק כדי ל"הגן" על כמה פרובוקאטורים חסרי הכרת הטוב. לא מעט מאותם חיילים לומדים את "תורת ההתגרות" מהמתנחלים ומתעללים בערבים אך לימים- משהם משתחררים מהצבא, הם מתוודים על כך בתקשורת הכללית ואף העולמית.
    המתנחלים הם בעצם ה"אחים היהודים". גם נשותיהם הן מופקרות ומחללות שם שמים בפרהסיה . אלה הן נשים אלימות שפיהן גרוע מביוב מצוי והן אף נוקטות באלימות פיזית כלפי גברים(ערבים, חיילים, שוטרים,נוכרים ואנשי שמאל) כמטפחת ראש מכסה את ראשן ושמלה שמטאטאה  את הרצפה , עליהן. דניאלה וויס הוא שמה של מתנחלת קיצונית שכיהנה כראש מועצת הישוב "קדומים" בשומרון ועם לבוש שהזכיר את נשות י"ם הצנועות מ"מאה שערים" התעמתה פיזית עם שוטרים ו"משמר הגבול" הציוני. אלה הן מחללות שמים שאין פרוצות בהתנהגותן הבהמית גם בקרב הגויות הכי חשוכות!אלה הן הנשים שעמדו בצמתות וחיללו שם שמים בפינו מרצועת עזה ומצפון השומרון.
     וגם הילדים אינם מפגרים אחרי הוריהם. הדת אצל אלה היא מסיכה. אלה ילדים עזי פנים השונאים בני תורה וחרדים ומזדהים עם חילוניים חוליגנים ואלימים. במקום להיות ב"אוהלי יעקב" הם זורקים אבנים ומכים על שמאל ועל ימין כפראי אדם ואנשי חרב לכל דבר.
    והנה כאשר עולים קולות מהרסי  הדת משמאל הראשונים ששים להתחבר עימם ולהכות בהלכה הפסוקה הם אותם מתנחלים קיצוניים שכל השנה מקללים את השמאל כ"בוגדים". אלה מדיין ואלה מואב ונשותיהם בנות מדיין ובנות מואב. "בוגד" בשפתם יקרא לא למי שמפר מצוות ה' אלא למי שאינו הולך ברך הפשיסטים הנוכרים שכל תאוותם דם ושטח כבוש.
     אחת הנקודות לחקירת האירוע היתה דהירתו של רכב המתנחלים , בצורה מסחררת, ליעד ויתכן שכך אולי באמת המתנחלים לא שמעו את קריאות החיילים. ולאן דהר הרכב? לתפילת ותיקין - שחרית במערת המכפלה. וכי כבר לא היו מניינים קרובים יותר? ומה עשו נשים וילדים בדרך למערת המכפלה?השובה היא שלא התפילה היתה האמצעי כמו שיצחק אבינו יצא "לשוח בשדה" ולהתפלל לקב"ה במקום הראשון שניקרה בדרכו.מערת המכפלה אמנם היתה המטרה של יושבי הרכב אך לא התפילה. התפילה היתה אמצעי בלבד להוכיח לערבים מי שליט על מערת המכפלה. זו דרכם של המתנחלים (או בכינויים ה"מתנחבלים") ב"קודש". כל עניין דתי עבורם הוא אמצעי להוכיח את לאומניותם ואת בעלותם על הכבוש מידי הנוכרים. זו היא בעצם הלאומנות המודרנית שאחריה נעו הציונים בראשית ימיהם ונגדה יצאו גדולי ישראל כהמהרי"ד מבלא(שיום ההילולה שלו חל השבוע), הרש"ב, רבי חיים מבריסק, האדמו"ר הראשון לבית בובוב(הצדיק רבי שלמה הלברשטאם),ה"חפץ חיים" , ה"בן איש חי", רבי שלמה אלפנדרי, האדמו"ר ממונקאש, רבי יוסף חיים זוננפלד והאדמו"ר מסאטמר- בעל ה"ויואל משה".
     המתנחלים של קרית ארבע, עתניאל. יצהר. תפוח , איתמר ודומיהם אינם המתנחלים של אלפי מנשה , מעלה אפרים , מודיעין עילית, ביתר או עמנואל. אינני מצדיק גם את החרונים אך הללו באו לשם משום בעיות בדיור במרכז הארץ ובים מביניהם יתפנו ברע הנכון. הללו אינם דווקא צמאי פרובוקציות אך הראשונים הגיעו לשטחי הכיבוש כדי להתגרות בערבים ולמרר להם את החיים ובעקיפין הם שופכים רק שמן על מדורת הכיבוש וממררים לכל עם ישראל את חיו, בין בארץ הקודש ובין בארצות הגויים. 
     אך בכל סיפור ההיתקלות וההרג ישנה עובדה נוספת. משפחת ההרוג הוציאה לאויר העולם מידע שעדיין אינו רשמי. לטענתם החייל היורה היה מן ה"נח"ל החרדי". אם אמנם נכונים הדברים יבדקו אותם "גאונים" ויפשפשו בהחלטתם על הקמת פלוגת סער פשיסטית זו מבני תורה לשעבר. גם אם היורה לא היה מפלוגת סער זו הרי שהאירוע המחיש כי יתכן מצב כזה שלא רק יהודי יירה ביהודי אלא כאלה המתיימרים להיות שומרי מצוות ירו זה בזה. לכל ולנו ידוע שמתגייסי ה"נח"ל החרדי" היו והינם כאלה שהידרדרו ממצוות ומהשקפה תורתית. נערים כאלה צריך למשכם לבית המדרש, ראשם מלא הרפתקנות ( ולא מעט ממעללי ה"נח"ל החרדי" בוצעו בהרפתקנות מסיבה זו) ושליחתם לתוך צבא ניאוף , גסות , הרפתקני וטרף רק ינתקם סופית מהיהדות. והנה ה"גאונים" הגדולים הללו –  בקיאים ב"חינוך", מצאו דרך לרצות את הציונים מטיביהם בשלמוני השוחד והפכו נערים אומללים אלה לקורבנות נוסח ה"קנטוניסטים" של הצאר הרוסי האכזר. ומה שבא הלאה -  לאחר הגיוס האומלל, ניקרא בשתי מילים בלבד: חילול ה'!
      לא מעט רבנים אמיתיים- ובראשם גאונים באמת, מוטעים ע"י שוליותיהם המשקרים להם כדי להשתלב ב"חברה הישראלית". הללו הם אלה שהכשירו את השקרים על תנאי הצבא הציוני לחרדים. ביניהם היו לבלרים מודרניים משרתי הממסד הציוני, בוגרי האצ"ל והלח"י וסתם פוליטיקאים "חרדים" שבאו מן העולם הפוקר ועדיין לא חזרו באמת בתשובה. הם סיפרו על "יחידות כשרות למהדרין עם מפקדים חרדים", הם שיקרו על "שיעורי תורה יומיים " וקשקשו על "חינוך ליראת שמיים ע"י רבנים חרדים". אך היכן אותם "גדולים" שהיו צריכים להבין כי אין קדושה צומחת מטומאה?!...
      כיום ה"נח"ל החרדי" הינו צינור העברת חרדים על דתם והפתח של צעירים רבים מהדת לגהינום החי(ו)לני הפוקר. למרות כישלונה של פלוגת הסער של השבבניקים הרי שעדיין לא מביישים את ה"נחל" העכור הזה משום שראשית הציונים שמחים על כל פליט שפוקר מהחיים הדתיים ושנית עצם קיומה של פלוגת סער זו היא המשך לגיוס ולמסגרת של חרדים לצבא, שאיננו רק "צבא לוחם" אלא בעיקר מרכז סוציולוגי לחינוך מחדש והחרדים הם הפרוייקט החדש והגדול ביותר שלו. לא בושה שמחצרות ה"גאונים" וה"צדיקים" תצא הקריאה "חטאנו, טעינו, עוינו ופשענו" וסופה יורו ללבלרים ולעסקני הדמה לסגור את ה"נחל" העכור הזה שבמקום מי התורה שותים ממנו מי ביוב.
     לא סוד הוא שמשפחת ההרוג חצויה השקפתית באופן יותר חד מתער. חלק מהמשפחה - כמו ההרוג עצמו, משתייכים לקליפות הסרוגות הקיצוניות ביותר וחלק אחר שייכים ל"נטורי קרתא" –  הקבוצה המשתתפת בהפגנות עם הערבים גם בשבתות ובחגים ובישראל הם משתייכים לאנשי "אוהל שרה". מה הופתעתי השבוע לקבל טלפון מאחד האחיינים של המתנחל ההרוג ובו האחיין (מלונדון) - איש "נטורי קרתא" (מהרדיקלים ביותר מביניהם) , מתאונן על החיילים בלבד , ש"אצבעותיהם" שלוחות להדק ההרג באופן יותר מדי פזיז (אינני טוען נגד העובדה הזו דבר) אך את דודו ההרוג הוא הפך ל"אדם טוב (אחיו של הלה – עוד אחד שרואה עצמו כ"נטורי קרתא", הגדיל לעשות וכינה את דודו המתנחל "צדיק" ואילו את היורה "פרענק שלוחץ מהר מדי על ההדק בין לעיסת מסטיק זו לאחרת") ותמים". כדאי לאנשים הללו לשנן את הפסוק על שבט לוי ש"את אביו ואת אימו לא הכיר" ולכוון היטב כשהם אומרים "ברוך דיין אמת". לא אחד ולא שניים משומרי התורה והמצוות שוכחים שהקב"ה מנהל עולמו בצדק וכאשר מת מישהו הם מגזימים בהספדים עליו עד שחס ושלום יש כאן קטרוג על השמים. הדוד הזה לא היה אנוס אלא אונס. במשך למעלה משלושים שנה (ממקימי ההתנחבלות) אנס בהתנהגותו ובדרשותיו להביא יותר ויותר חיילים אנוסים לשמור על חייו מפני הערבים בהם התגרה. רשע בישראל איננו נימדד עפ"י "טוב ליבו" בחלוקת ממתקים לאחייניו אלא על פי קיום המצוות אך תחת השקפה נכונה וללא כוונה לדחוק את הקץ. המתנחל מעתניאל היה רשע לנוכח העניין ובהחלט יש לכוון עליו היטב ב"ברוך דיין אמת".
    המהרי"ד מבלזא (שההילולה שלו חלה השבוע) ביקש לכוון ב"ברכת המינים" על ה"מזרחי" ולא על המסכילים למשל, ולא במקרה. המסכילים והחילוניים הפוקרים הם אויב גלוי אך ה"מזרחי" היו והינם אויב סמוי המשמשים כ"קפואים" להעברת יהודים על דתם לחברה הפוקרת ולכן הם "ראויים" ל"ברכה" כזו. את זאת צריכים לדעת יהודים שלמים ויראים שיש להם משפחות ב"מזרחי" ולהתנתק מהן כפי שהם דורשים מבעלי תשובה להתנתק ממכורת משפחותיהם החילוניות.
                    עיתון ה"עדה" התנתק מהשקפת האדמו"ר מסאטמר
    העיתון הקרוי עדיין "העדה" התנתק השבוע סופית מהשקפותיו של הרבי מסאטמר וכפסע בינו לבין קבלת המלכות הציונית הפוקרת כ"אתחלתא לגאולה". בפתח מוספו של העיתון מופיעה תמונת בית הכנסת "החורבה" , שלא רק אחריתו אלא גם תחילתו במחלוקת. ולא רק שהלבלרים העילגים והמחופשים שיבחו את תחילת קיומו של בית הכנסת השנוי במחלוקת  אלא הוסיפו חטא על פשע ושיבחו ופיארו את "שיקומו" תחת שלטון הכיבוש הציוני והעמדת רב מיזרוחני'ק בראשו, ועוד משולשלת קוק שעליו כתב האדמו"ר מסאטמר-"איש צר ואויב לת תורתנו הקדושה".
    סיפורו של בית הכנסת הזה מתחיל בשנת 1697 , עת הגיעה לי"ם קבוצה של כאלף יהודים ובראשם אדם שכונה "רבי יהודה החסיד" מפולין. היה זה לאחר מסע של הקבוצה שארך למעלה משלוש שנים ושיצא מפולין ועבר דרל ארצות מזרח אירופה והבלקן כשקבוצה זו כללה כבר 1500 איש אך כחמש מאות נשרו ממנה הן משום תמונה והן משום סכסוכים. היו אלה הימים שלאחר מאורעות ת"ח ות"ט בפולין ולאחר נפילת התנועה השבתאית אך עדיין התקיימו ספיחיה הפרנקיסטים בארצות הנצרות והדונמה בארצות האסלאם. הרוח של הקבוצה העולה לי"ם היתה משיחית ודחיקת הקץ ועדיין הושפעה מרוחות אלה שלפני ת"ח ות"ט ומרעיונות השבתאיזם – הציונות הקדומה. רבי יהודה החסיד (לא אותו צדיק מיהדות אשכנז המפוארת) קנה שטח לבית כנסת ב"חצר האשכנזים" בי"ם והתחייב לכסות זאת בהלוואות למוכרים הערבים. ארבעה ימים אח"כ ניפטר לעולמו והוא בין 41 בלבד. מאחר והאיש לא שילם למפרע על השטח ולאיש לא היה לפרוע את חובותיו נאלצו רוב אנשיו לברוח מי"ם (בעיקר לצפת או שחזרו לחו"ל). הנותרים לא קיבלו סיוע מקהיליית יהודי י"ם (שמנתה אז רק 1200 איש) משום שנחשדו כשבתאים והתנהגו באופן הזוי לשומרי תורה ומצוות, וגם הם נאלצו לעזוב.
     אין ספק מה היתה דעתו של האדמו"ר מסאטמר ( שלאחר השואה המרה ה"עדה החרדית" בי"ם קיבלה עלייה את השקפותיו בלי "אבל" או בלי "חבל") על כל הקבוצה , ובעיקר על רעיון ה"עליה" לא"י. זו היתה "עליה בחומה" קלאסית גם ללא ספיחי האשמות כנגדם  בשבתאיזם. בקבוצה כזו עלו כמעט יותר אנשים מכל הישוב היהודי דאז (ספרדי ואשכנזי כאחד!). עיתון כמו "העדה" היה צריך להיזהר מעריכת כתבה פוזיטיבית עליהם כמאש. מאה שנה לא ניכנסו האשכנזים לי"ם בשל כך ורק לאחר שנת 1800 הצליח תלמידו של ההגר"א – הגאון אברהם צורף, לכסות חובותיו של רבי יהודה החסיד המנוח ולבנות שוב את בית הכנסת. בית כנסת זה הך לימים- עם יסוד התנועה הציונית, למקום בו נאחזו הציונים כדי לקדם את הרעיון הנלוז של חלומם הלאומני. הרשע הרצל ימ"ח ביקר בבית כנסת זה (כאשר הגיע לי"ם בחילול שבת) ואליו הצר יצחק אברהם קוק התפלל בו כ"ראשית לאתחלתא דגאולה" שלו. בשנת 1948 נחרב בית הכנסת ע"י הלגיון הירדני , לאחר ש"סליק" נשק של ה"הגנה" הציונית נחשף בו יחד עם לוחמים ציונים.
   משנת 2003 ואילך החלו תוכניות להקמתו המחודשת של בית הכנסת- בעיקר על רקע אי הרצון הציוני לוותר על מזרח י"ם לרשות הפלשתינאית. במקום נערכו "חפירות ארכיאולוגיות" ע"י הטמאים והארסיים שב"חוקרים" הציונים, שעד אז הספיקו לחלל עשרות תרים יהודיים קדושים. החברה שלקחה על עצמה את ה"שיקום" היתה "החברה לפיתוח העיר העתיקה"- תערובת של לאומנים פוקרים עם מיזרוחניקי'ם קיצוניים. בשנת 2010 נחנך המקום ע"י גדולי הציונים ורב זקן ומיזרוחני'ק (המתחזה ל"חרדי" ) הוכתר כ"רב בית הכנסת". זהו הרב שמחה הכהן קוק מרחובות- נצר למשפחת המשתפי"ם קוק ומי ששימש קודם לבואו לרחובות כסגן ראש עיריית נתניה מטעם המפד"ל. מינויו של קוק ברחובות נעשה ע"י מטהר הממזרים שלמה גורן – "הרב הצבאי" הציוני . למעשה בימים אלה אפילו קוק אינו מנהל את בית הכנסת אלא אותה ה"חברה לשיקום העיר העתיקה" ופרנסיה החילוניים והפוקרים של דפי מכתביהם סמל הלוגו היא הקשת של ה"חורבה".
    ובכן , ראו עד לאן הגיעו לבלרי "העדה" וה"ועדה הרוחנית" שלהם! היהודים המסורים - אלימלך בלויא וגרשון שטרמר מתהפכים על משכבותיהם כששני אידיוטים וציוני אחד מנהלים את הביטאון שהיה פעם הדגל להתנגדות לציונות. העיתון הנלוז הזה התנתק סופית מצוואת ההשקפה של האדמו"ר מסאטמר של לדרוך רגל ולא לסייע לציונים בהמשך שלטונם בשטחים הכבושים ב-1967, ובמיוחד במה שהם מכנים "מקומות קדושים" ולמעשה משתמשים בהם לטומאת הציונות ולהשתלטות על דת ישראל. לא מעט אידיוטים אוהבים להתחבא מאחורי האיסור של הרבי מסאטמר לנסוע לכותל המערבי אך משמיטים את הסיבה האמיתית: היותו המקום בשטחים הכבושים מ-1967 ושימושו את הציונים למטרות נלוזות אך אין זה דינו של הכותל המערבי בלבד אלא של כל הקברים והאתרים באותם שטחים.  אין ספק שכתבה זו תימשוך לא מעטים מאנשי ה"עדה החרדית" לנסוע לעיר העתחקה הכבושה ל"בית הכנסת המשוחרר והמשוקם" ואח"כ יערכו טיול התגרות בכותל המערבי ומשם לעליה האסורה להר הבית הדרך קצרה. בין האידיוטים הללו נמצאים גם הטיפש שמעיה (מספיק לתת מבט בפרצופו ולהבין מי האיש) והריק מכישרון ותוכן ששמו טוביה ליברמן. אליהם נוסף עוד ציוני מה"וועדה הרוחנית" ששייך לזרם ב"עדה" המקיים קשרי רעות טובים עם אגו"י ומקבל בעקיפין דרכם כספים ציוניים.החבורה הזו- מאז "הרחבת" עיתון "העדה" , מונחית ע"י אנשי עיתון "בקהילה"(עוד בימים שאותו טמא – דודי זילברשלג, היה בעליו), והם גם אלה שפרסמו מה יהיה בעיתון ה"חדש" של "העדה" לפני שיצא לדרך. חוגים ב"עדה" ואף בין אלה המכנים עצמם "חסידי סאטמר" נעים לכיוון הציונות מטעמים אופורטוניסטים וקונפורמיסטים ועיתון "העדה" בחיקם כשהעיתון "בקהילה" (בו כותבים לאומנים ציונים ואף פוקרים ושונאי ישראל ממש!) הוא "עמוד האש" שלהם. הוא מספק להם "יעוץ פרסומי", הוא מתדרך אותם "מקצועית" ושני העיחגים- על "כתביהם" האנלפבתים, רואים בהם "אורים ותומים". "העדה" הוא היום "בקהילה" ו/או "במשפחה" לעניי הדת ב"מאה שערים" ובבית שמש כדי להופכם לציונים ממש.
    וכדי להוסיף עוד חטא על פשע שמו אותם מפגרי הדעת והדת,  מעיתון "העדה",  בפתח "מוסף הילדים"(שהוקם על ידם במקום קריאת התהילים וזמני התורה בשבת קודש) את תמונת קבר רחל אימנו כדי ךהידמות לשאר החרדים הציונים ולא לפגר אחריהם ברצון ובכיסופים שקבר רחל אימנו ימשיך להיות בשטח הכיבוש הציוני. ואמנם מחר ישאלו הילדים הללו את האבא שלהם "מתי נוסעים לקבר רוחל" ? ואם האב יענה כי זה "פיקוח נפש" יענו לו הילדוד'ס כי "זה בסדר, יש אוטובוסים משורינים". ומה כבר ההבדל בין ה"קינדרלעך" הללו ל"קינדלעך" של צאנז או "בלזא החדשה"? שום דבר! ואילו זילברשלג , "בקהילה" , "במשפחה", ב"בלזא החדשה" ואצל הציונים למעלה ימחאו כפיים.
     החבורה המפגרת הזו – שמנהלת , עורכת וכותבת את החרדון הציוני ששמו "העדה" איננה מזמן מבין שומעי ליקחו של הרבי מסאטמר ואין בינם לבין רבינו חיים זוננפלד ולאו דבר. אלה הם "חרדים" בזכות יחוסם לקוגל , לצו'לנט ולגפילט פיש. הם משתמשים מפעם לפעם בשפת האידיש הקדושה כמו שהמסכילים השתמשו הב להרוס בכרם ישראל, כמו שספרי ציונים חרדים מתורגמים לאידיש עם דעות כוזבות ונימכרים בוילהמסבורג וכמו שהטמא זילברשלג השתמש בפלקטים באידיש לבחירתו של הרש"ע אולמרט.
    הגיע הזמן להקים עיתון עצמאי ועל טהרת הקודש ובו יצאו באמת הדברים- במאמרים אך גם בכתבות, על מעללי הציונים אך בייחוד על מעללי הציונים החרדים והכל בתחקירים מקצועיים באמת שידברו גם ללא מעט חרדים השבויים בידי ש"ס, אגו"י (גדול ורב...) ודגה"ת , אך בשיטת התחנפות והוצאת הביקורת  נגד ה"רבנים" החרדים ציונים (או לכתוב "רק חיובי"...) כדי למצוא חן בעיני יושבי "אוניברסיטאות התורתיות" של  ליקווד ושמיר או ה"ברנז'ה" החרדית ציונית של לבלרי הציונות החרדית. מי שבאמת מאמין שזגיע סוף הדרך של עיתון "העדה" הקיים ויש להקים במקומו עיתון חרדי ברוח שיטת סאטמר מוזמן לפנות לכותב שורות אלה באימייל שמתקבל אצליכם. כמו כן אם מישהו חושב הדרך להעלות את העניין לפני בד"ץ "העדה" גם כן מוזמן לכך. בכל אופן רוב רבני הבד"ץ טוענים כי "איבדו שליטה על העיתון" כפי ש"איבדו שליטה" על בד"ץ הכשרות("60 שנה למדינה" על מוצרי אוסם...).
                                                 גניבת רכושו של יוסף
      השבוע הגיעו אלי מסמכים וצילומים ממה שעבר על ר' יוסף אנטבי מאמסטרדם ההולנדית  שהפך מבריא לחולה אנוש ומעשיר לעני. על אם יקרה שאיבדה את חייה בגלל מה שאירע לבנה ועל אב זקן שעבר את את גיל ה-95 ואינו יכול לאות את בנו.
     מאחר ולא עיינתי עדיין באופן רציני במסמכים ומאחר והעניין דורש העמקה בעובדות קשה לי כרגע לתת חוות דעת אך ממבט עליון ניראה כי ה"גט" שנתן לאשתו ניכפה עליו ובית דין במונסי אף טוען כי פסול הוא. אך אם האישה תתחתן שוב הרי עלול להיות לנו דיון בעניין ממזרים לעתיד , רחמנא לצלן. מן המסמכים עולה שגם "רבנים" היו מעורבים במעשים הנוראים הללו. ה"גט" הזה גם הביא להפיכתו של ר' יוסף אנטבי (צאצא ספרדי לניצולי חברון תרפ"ט והעיר העתיקה בי"ם תש"ח, שהציונים גרמו לאסונם) לנכה פיזית , רש כלכלית ושבור נפשית. המשך, בע"ה, יבוא.
                                         המשת"ף החדש
       בגיל ובחדווה התבשרנו על " קידום חרדי חדש". הפעם מדובר במינוי "דובר חרדי" ל"משרד לביטחון פנים" שאינו אלא "משרד המשטרה" לשעבר. המינוי הוא של המפלגה האנטי דתית החדשה - "ישראל בעליה" , שה"שר לביטחון פנים ( יצחק אהרונוביץ' שמו) הוא מינוי שלה ומראשייה ובמיוחד מונה לתפקיד משניפתחו התיקים הפליליים נגד ראש מפלגתו , אביגדור ליברמן שמצביעיו הם רובם ככולם "עולים" , סתם מהגרים ו"גרי חלומות" מחבר העמים. בעבר, כשמפא"י הציונית והבלעדית מינתה "שר" ממוצא מזרחי – יהודי לעמוד בראש המשרד(בכור שיטרית, שלמה הלל או משה שחל) ידעו כולם כי הדבר דרוש כדי לשמור על בני עדות המזרח מלהתפרץ נגד שלטון מפא". היום החרדים החליפו את המזרחיים כ"בשר תותחים" בעימות עם הערבים וכשעירים לעזעזל הציוני ובנוסך לכך "ישראל בתנו לוחמת נגד האורתודוכסיה החרדית בכך החזיתות(כנסת המינים, התקשורת, ברחוב ובבית המשפט העכומ"י) ולכן ניראה שהם מתכננים מתקפה חדשה אם החליטו למנות "דובר חרדי" למשרד שכבר יטפל בחרדים מטעמם והמשת"ף יברר אותם...       

  
   
   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה