בס"ד
זה עניין של חינוך
/ הרב אליהו קאופמן
השוטרים בישראל עסוקים
באופן יומי בקניסת מוסדות חינוך חרדיים שפתוחים ללימודים. התקשורת הישראלית עסוקה
בלעג נגד היהדות החרדית המסרבת לאפשר לאינטרנט לחדור לתוך החינוך החרדי. אבל
במדינה אחרת בעולם – שם חיים מאות אלפי יהודים חרדים, חושבים אחרת, ולטובה, על בתי
החינוך החרדים הפתוחים גם בימי מחלת ה"קורונה", ועל כך שהאינטרנט מודר
מבתי הנוער החרדי, באותה מדינה מערבית ומעצמה עולמית, בכול תחומי החיים המודרניים.
כאשר
הקנסות על מוסדות החינוך עולים בחקיקה פרלמנטארית מיוחדת, ובמיוחד הם ניתכים על
מוסדות חינוך חרדים שממשיכים להיות פתוחים, הרי שמתרחש במקום אחר בעולם משהו הפוך.
כאשר שוטרים סוגרים מוסדות חינוך חרדים ועוצרים הסעות ילדים שבסה"כ נוסעים
ללמוד תורה, הרי שמשהו אחר והפוך מתרחש בעולם. כאשר שדרני הטלויזיה והרדיו – יחד עם התקשורת הכתובה והאינטרנטית בישראל, הולמים ביהדות החרדית
וקוראים לאלה שממשיכים ללמוד ב"חיידרים", בתלמודי התורה ובישיבות
הקדושות, "חרדים קיצוניים", הרי שמשהו אחר והפוך מתרחש במקום אחר בעולם.
"מקום אחר בעולם"
ה"מקום האחר בעולם" היא בריטניה
הגדולה. מתחילת התפשטות מחלות ה"קורונה" הבטיחו הבריטים שהמקום האחרון
שהם יסגרו אלה יהיו מוסדות החינוך שלהם. בבריטניה היו מודעים תמיד לעניין שחינוך
הילדים והצעירים הוא בסיס צמיחתם האיתנה של אזרחי העתיד. לעומת מדינות אחרות
באירופה בפרט, ובעולם המערבי בכלל, הרי שבבריטניה עדיין קיימים גם מוסדות חינוך
נפרדים בין גברים לנשים, ובמיוחד קיימים שם תיכונים לבנות בלבד, ואין שם מי שיזעק
על "הדרת נשים". בריטניה נותרה אי שמרני של חינוך עתיק, ושהתלבושת האחידה
של בתי הספר עדיין לא נמחקה ממנה. לא פלא הוא שקיומו של החינוך הזה – בתוך מוסדות חינוך ממש, חשוב לבריטים גם בימי ההתמודדות הנוכחיים עם המגיפה
הנוראה. אבל מאז סוף דצמבר 2020 נפל דבר חדש. "המוטציה הבריטית" הייתה
מכה חדשה וכואבת לממלכה השמרנית הזו ובימים אלה גם בתי הספר נסגרו שם, חוץ
מ...מוסדות החינוך של היהודים החרדים! אתם בוודאי מצפים שבהמשך שורות אלה אתאר לכם
את המאבק ה"הרואי" והאלים של היהדות החרדית הבריטית נגד השלטון ונגד פרשי המשטרה הבריטית.
אבל לא כך הם הדברים. ממשלת בריטניה – ובראשם שר החינוך הבריטי, פטרה את מוסדות החינוך החרדים מגזירת סגרתם
לרגל ה"קורונה" וה"מוטציה הבריטית". קוראים יקרים, בפרלמנט
הבריטי אין שום מפלגה חרדית, ואפילו אין שם שדולה חרדית, כמו בארה"ב למשל.
בתי הדין הרבניים בבריטניה רובם בידי האורתוכסיה המודרנית ולא זו החרדית, והם מתעסקים בפעילות
דתית נטו ואינם חלק מהפוליטיקה הבריטית, כמו ש"הרבנות הראשית" בישראל
היא חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה הישראלית. היהדות החרדית בבריטניה היא כוח דמוגרפי
זעיר ושולי – בטח לעומת היהדות
החרדית בארץ הקודש. אז אייך באמת קרה ששלטונות בריטניה התירו דווקא לציבור החרדי
לא לסגור את שערי בתי החינוך שלו ?
לוגיקה נטולת גזענות ואנטישמיות
התשובה לשאלה לעיל נעוצה בכך שהבריטים הם
אנשים לוגיים ורחוקים מאנטישמיות ומדעות קדומות. הבריטים יודעים להבחין בין טוב
לרע – גם כשהרע נמצא במחוזם והטוב הוא נחלת המיעוט. הבריטים יודעים "לעקור
נטוע" מבין אומתם כשהוא הופך לעובש והם גם יודעים לנטוע במקומו נטוע מבני
המיעוט, שהוכיח את עצמו מוסרית וחינוכית. התקשורת הבריטית היא עניינית ולאו דווקא
לאומנית ואנשי התקשורת הללו מחויבים בסימן האובייקטיביות שלהם ובין השאר נאסר שם
מאנשי התקשורת להביע את דעותיהם הפוליטיות והרעיוניות כאשר הם מסקרים אירועים,
ועובדים כתיקשורתנים. שיטת הלימוד האלטרנטיבית ללמוד במוסדות חינוך גשמיים היא
כמובן השיטה האינטרנטית, שיעורים ב"זום". והנה, ליהדות החרדית בבריטניה
אין רשת אינטרנטית, כשזה מדובר בחינוך בני ובנות הנעורים. הבריטים הבינו היטב מדוע
היהדות החרדית נשמרת מפגעי האינטרנט – ועוד בקרב בני הנעורים. בבריטניה מכירים
היטב את העובדה שפשיעה וסמים בקרב הנוער החרדי היא מבחינת האחוז שווה לאפס בעוד
שאצל שאר האוכלוסיות האחוזים נעים סביב שתי ספרות. אי לכך החליטו הבריטים שיש ללכת
לקראת אלה ששומרים את נפשם מוסרית – ובמיוחד כשזה אמור להיות אצל דור ההמשך שלהם.
הבריטים גם יודעים היטב כי רוב הלימודים בבתי החינוך החרדים הם סביב דת הקודש
וסביב תפילות יומיות. לבריטים זה נשמע בהחלט הגיוני שהיהודים החרדים יסמכו על מה
ש"החתם סופר" כבר פרסם לפני כמאתיים שנה – כי בעת הזו תבוא מגיפה לעולם,
ואת לימודי תלמודי התורה אסור להפסיק כדי שמתפילתם של ילדים שלא חטאו תעצור בשמים
את המגיפה. מנגד, הלימודים החרדיים נערכים שם תוך כדי שמירת כול כללי הבריאות וכול
כללי קבלת משטר הקפסולות.
בין אנטישמיות
אמיתית להזויה
זו אותה בריטניה שהתקשורת הישראלית שוב ושוב
מנסה למצוא בה "אירועים אנטישמיים" שלא היו ולא נבראו, ואני מעיד שרק לפני
לא יותר מחודשיים שהיתי במדינה הזו, ובבירתה לונדון, ולא נוכחתי בשום גילוי של אנטישמיות
גם כשהילכתי במקומות פחות יהודיים, הזקוקים באמת לשמירה ביטחונית כמו למשל איזור
"פינסברי פארק". דווקא בתל אביב, ובעוד אזורים חילוניים בישראל, המשטמה
האנטישמית, וקריאות ה"גי'ד" של הסלאבים – כלפי יהודים דתיים, מועלים שוב
ושוב. יש לציין כי בבריטניה התקשורת איננה עוסקת באופן יומי ב"עליית
הדמוגרפיה היהודית – חרדית" ובסכנתה לדמוגרפיית "הרוב האנגלי".
ועיקר שפיטתם של הבריטים, לגבי רמתו של האזרח, איננה נובעת ממקום תעסוקתו או
מההשכלה שלו אלא יותר מרמת התנהגותו, חינוכו ודירוגו בעקומת היושר שלו בחברה
הבריטית.
מנצ'סטר כמשל
ולסיום עוד סיפור שיעיד על הלוגיות הבריטית
ביחס לאי לאומניותם. במנצ'סטר – שם נטועה הקהילה היהודי המתפתחת והגדלה ביותר
באירופה מבחינת התפשטותה, בלי עין הרע, הייתה תקופה של שנים ארוכות שעשרות רחובות
ליד האזור היהודי – חרדי היו מלאים בפשע ובהטרדות פליליות יום יומיות. הפושעים הבעייתים
הללו לא הגיעו מקרב המגרים השחורים, המוסלמים או ממהגרים אחרים אלא מתוך בני העם
האנגלי, קבוצת הרוב בבריטניה. השלטון הבריטי החליט לעשות לזאת סוף והרס את כול
האזור הלה תוך פיזור אוכלסייתו ברחבי העיר הגדולה, כדי שמידת הנזק שלהם תהיה מזערית
יותר. במקום רוב הרחובות הללו נבנתה שכונה חרדית לזוגות צעירים יהודים – חרדים ולחרדים
שהיגרו מישראל. הבריטים לא התקוממו עקב כך לאומנית, הם לא ביקשו להצר את צעדי
היהדות החרדית המתפשטת ולא טענו כנגד העלייה הדמוגרפית היהודית מסכנת את ה"סטאטוס
קוו". תארו לכם מה היה קורה בישראל אילו שכונה חילונית קשה הייתה נעקרת
ובמקומה הייתה קמה שכונה חרדית...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה