מנוחה נכונה

בס"ד

                 מנוחה נכונה / הרב אליהו קאופמן

    סיפור בית העלמין המוסלמי ביפו הוא סיפור המשך לניסיון להעלים את בתי העלמין המוסלמים בצפת, בנשר ובירושלים. דווקא השמאל הישראלי עומד מהצד במאבק זה ואילו החרדים – על כול גווני ההשקפה שבתוכם, הם אלה העומדים לצד המוסלמים. היה עדיף לישראל לשמר את ההיסטוריה המוסלמית באופן רשמי ולא לנסות לפסוח עלייה, ובוודאי שלא על חשבון המתים שאינם יכולים עוד להתנגד.

     מזה שלושה שבועות שבגבול תל אביב – יפו מוחים, מידי ערב בערב, עשרות ערבים מוסלמים דתיים נגד הפיכתו הסופית של בית עלמין מוסלמי מלפני 250 שנה לבית של חסרי בית. מעין חסד על חשבון המת. במקביל עומדים לפנות מצפת בית עלמין מוסלמי כדי לבנות שם בית משפט. עוד צדק רשמי על חשבון זיכרון המת. גם בירושלים החלו כבר לבנות את "בית הסובלנות" על חשבון מתיו של צלח א-דין, עוד בית קברות מוסלמי. ואילו לפני פחות מחמש שהנים עמדה חברה פרטית להעלים את בית הקברות המוסלמי ליד העיר נשר, שם בטח היו מספרים לנו על מגורים ועסקים – כמובן על חשבון המתים. אני מכיר את ההרגשה הזו – להתנגד להעלים את זכר המתים, מהצד היהודי, בארץ ישראל ובחו"ל גם יחד. כך אנחנו מרגישים כיהודים כשהכורת מנסה לעלות על בתי עלמין יהודיים בחו"ל. חסד של אמת הוא חסד שעושים עם מתים משום שהמתים כבר לא יכולים להשיב לך כשכרך ולכן זהו חסד של אמת, שאין עימו אינטרס כהוא זה. אבל יש גם רשע של אמת – המצב בו הנפגע איננו עוד יכול להתנגד לפשעים שלך. ומכאן שמי שחפץ באמת המוסרית האמיתית צריך לדעת שכמו שישנם ארגוני זכויות האדם והאזרח לחיים, הרי שכך צריך להקים וללחום על קיומם של ארגוני זכויות המתים. ובקטע הזה יש רק מעטים שעשו את מלאכתם לאמת הזו – ורובם ככולם הם ארגונים דתיים, המאמינים שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם הבא. ולכן אנחנו קוראים לבתי הקברות שלנו "בתי חיים".

                                                 מחיקה היסטורית

      כמו שארגוני "הצלה", "איחוד הצלה" ו"זק"א" מיצגים בעולם החרדי את המלחמה של ארגונים יראי שמים החפצים בחיים של אמת כך גם ארגון "אתרא קדישא" מייצג בקרב היהדות החרדית את אלה הלוחמים למען המנוחה הנכונה של העולם הבא, של אלה שכבר אינם בחיים. כמו שכול אב ואם שכולים חפצים בקבר כדי לבכות את אומללותם מהאבידה שאיבדו כך גם קבוצת אנשים – ובמיוחד בעלת מכנה משותף לאומי ו/או דתי, חפצים לשמר את פיסת הקרע בה נטמנו אבותיהם ואבות אבותיהם. זוהי הזעקה של ערביי יפו המוסלמית וזוהי גם זעקתנו נגד העלמת בתי קברות יהודים בארץ ובעולם. שלוש סיבות מביאות לכך ששוב ושוב תעלה פרשת מחיקת בית עלמין זה או אחר לטובת פרויקטים של בניה, גם אם הם מיועדים מהסיבות הטובות ביותר שבעולם. הסיבה הראשונה היא כאשר המדינה צריכה להקים מקום ממלכתי ובית הקברות מפריע לכך כי רק עליו אפשר להקים את הפרויקט. הסיבה השנייה היא כאשר הכסף יענה את הכול – ולפעמים גם את הקול. קבלנים, טייקונים ואוליגרכים הם אשפי הסיבה השנייה, שבעטייה נרמסים ומנכרים בתי עלמין לכול נדל"ן המרבה במחיר. וישנה גם הסיבה השלישית: הרצון להרוס בית עלמין כדי למחוק היסטוריה של דת ו/או עם. לעיתים הסיבה השלשית היא הספיח של אחת ו/א שני הסיבות הראשונות וישנם גם עיתים שהסיבה השלישית היא פשוט סיבת הנטו. ביפו נדמה לי שהסיבה השלישית היא סיבת הנטו.

                                           פרויקט מול זכויות

       נחיצותו של הפרויקט לדיור לחסרי הבית היא באמת מעל ומעבר אבל פרויקט כזה יש לו מספיק חלופות הרבה יותר טובות בתל אביב – ובמיוחד מחוץ לאזור המדובר בו ביפו, שהוא אזור שלא יהיה נוח למטופלים, ואילו רשויות הרווחה רק תבכנה אם אמנם כול הפרויקט הזה יצא לפועל במקום המיוחד לו, היכן שקיים בית הקברות. גם עניין הממון איננו חשוב כאן כול כך. אין כאן אייל הון שתמורת בית העלמין יפזר מיליונים ומיליארדים. ומכאן שהסיבה השלישית – מחיקת ההיסטוריה המוסלמית ביפו, היא אולי הסיבה להתעקשותו של ראש עיריית תל אביב –יפו, רון חולדאי, לא להסכים לשום פשרה בנושא, אפילו זו שהוצעה לו ע"י המוסלמים, לבנות כפי יכולתו אבל לבצע זאת ללא חפירות וחילול הקברים. רבים יתפלאו מדוע דווקא חולדאי – איש השמאל, כביכול, מצטרף אף הוא למחיקת ההיסטוריה המוסלמית, המתאימה יותר לאנשי ימין קיצוניים. אבל חולדאי – חילוני קיצוני שהודה גם באכילת כלבים ואף טען להיותם טעימים, היה עושה את אותו דבר גם לבית עלמין יהודי. חולדאי חפץ למחוק מעירו את כול סמליה השמרניים והדתיים ולהפכה ולייצבה כבירת התועבות וההפקרות העולמית. בתי עלמין יהודים ומוסלמיים – שיזכירו לו כי יושבי האזור היו בעברם "פונדמנטליסטים", אינם רצויים לו ולכול מצעדי ההפקרות ולדגלי התועבה המונפים בבתים רבים מאוד בתל אביב, ובאופן תדיר. חולדאי איננו מאלה שחפצים בכבוד המת מתוך מורשת של כבוד ואמונה בשתי עולמות. הוא בדיוק נמצא מהמצד השני. כך הוא חינך דורות של תלמידים ותלמידות בצפון תל אביב החילונית, ב"גימנסיה הרצלייה", סמל למתירנות הנוער התל אביבי עוד לפני שנות השמונים של המאה העשרים. אבל חולדאי הוא רק משל לתמונה האמיתית והמעניינת עד מאוד שנחפשה בשבוע האחרון בקרב אלה שמסרבים להפקיר את בחית העלמין ורואים בו סמל להמשך קיומו, אפילו הסמלי בלבד.

                                        התומכים והמתעלמים

     כשבועיים לערך הפגינו המוסלמים לבד, כשהם מלווים בעיקר ע"י המועצה האסלאמית העליונה וע"י התנועה האסלאמית הדרומית. לצד כול אלה סייעו ח"כי "הרשימה הערבית המשותפת". והנה, בדרך כלל למאבקים לאומיים ופוליטיים של הערבים מגיעים שוב ושוב אנשי שמאל יהודים – מהציונים השמאליים שבהם ועד לאנטי ציונים ביותר, ולאנרכיסטים. אבל הפעם – כמו בכול מחאה דתית – מוסלמית, נוצר מצב של "דום – שתיקה" מצד "מחנה השלום הישראלי". ואז – לפני קצת יותר משבוע, החלו לפקוד יהודים את במת המחאה עם המוסלמים. בתחילה היו אלה אנשי הארגון החרדי לשמירת הקברים בארץ ובעולם – אנשי "אתרא קדישא". אחריהם הופיעו אנשי "נטורי קרתא". ואז, החלו גם חרדים מהזרמים המרכזיים והמתונים יותר כמו הרב יצחק בר זאב – רבו של בית הכנסת הגדול בתל אביב, גם הרב רוז'ה – מ"חברת קדישא" ת"א הוכנס לסוד העניין כדי שישפיע על חולדאי לחזור בו מכוונת ההרס, ואח"כ הודיעו הח"כים ינון אזולאי ויואב בן צור מש"ס ומשה גפני מ"יהדות התורה" כי הם תומכים במאבק המוסלמים, ותוך כדי כך פנו לראש עיריית תל אביב, מר חולדאי, לבטל את רוע הגזירה. כול אחד מהחרדים הגיעו עם נימוקו הוא. אנשי "אתרא קדישא" וחברי ארגוני ההגנה על קברי ישראל טענו בעיקר כי אסור לפגוע במתים, ויהיו אלה אשר יהיו מבחינת מוצאם. "נטורי קרתא" ראו בחפירות הללו התעמרות מכוונת של השלטון הציוני בערבים המוסלמים. הרב בר זאב טען כי חייבים לעמוד לצד המוסלמים כדי שקברי ישראל לא יהיו הפקר בחו"ל ע" הנכרים. ח"כ גפני טען לשיוויון ביחס לדתות, ואילו ח"כי ש"ס דיברו על כול בתי העלמין ובתי הכנסת היהודיים שקיימים בארצות ערב ובארצות האסלאם ושאסור לסכנם בגלל הרס בתי עלמין מוסלמים. אבל כולם היו מאוחדים שלא לחלל את כבוד המתים, ובמיוחד להותיר את דמותה של ארץ ישראל עם זיכרונות היסטוריים דתיים של כול הדתות ולא כזו ארץ שעל קברים וחורבות הדתות מקימים מעוזות חולין תועבתיים.

                                   האסלאם והידות כעובדות יסוד

         האיחוד הזה – בין הדתיים משתי הדתות (יהודים ומוסלמים) הוא בעצם תשובת הנגד לאנשי אקדמיה קיצוניים שבשם "המחקר" ההזוי שלהם מנסים לבטל את ההיסטוריה המשותפת של היהדות והאסלאם באלף וחמש מאות השנה האחרונות. שלמה זנד מנסה שוב ושוב לערער על קיומו ההיסטורי של עם ישראל, והוא מנסה להכחיש כול קשר בין חלק מהעם היהודי ההיסטורי לאלה היהודים החיים כיום בעולם ובישראל, ואילו מרדכי קידר מהימין מנזה להכחיש את קיומם של הערבים כעם לפני יותר ממאה וחמישים שנים, וגם להמעיט בחזקת האסלאם באלף וחמש מאות השנים האחרונות. אבל כול הניסיונות הללו – הבאים ממצוקה פוליטית ורעיונית, לא יסתירו את העובדות ואת האמת ובכך המתים דווקא מעידים יותר מכול על השושלת של החיים בארץ ישראל. מדינה הגונה ומתורבתת הייתה מציבה שלטים ברורים על ההיסטוריה של בתי עלמין ובתי תפילה שנעלמו – אם כמוסלמים, אם כיהודים ואם כנוצרים. ערים כמו תל אביב וירושלים לא היו צריכות להתאמץ למחוק את בתי העלמין המוסלמים שלה אלא להפכם לאתרי היסטוריה ותיירות. וכמו שמוברק בנה גשר מעל בית עלמין יהודי בקהיר הרי שכך יכול היה חולדאי להתפשר עם המוסלמים.

                                               האלימות ומקורה

    כמו במלחמות נגד ארגוני הקברים היהודיים כך גם הפעם עלו טענות המוסלמים שהמשטרה פגיעה בהם פיזית יותר מדי וכי הם המפגינים עצמם אינם כלל וכלל מתפרעים. כדאי למשטרה להפיק לקח מהקורה בארה"ב – בגל השני של המהומות על הרצח השני שם, של עוד אזרח שחור בידי שוטר לבן. פגשתי את הנער הערבי בן ה-14 מיפו, אדם שמו, והזדעזעתי מעשרים התפרים שבראשו ומידו השבורה. מדובר בנער חלוש שאין בינו לאלימות ולהפגנות כלום. הלה יצא להביא מצרכי אוכל לביתו בפקודת אביו, ומשחזר לביתו הוא הופל ע"י השוטרים וכמעט נרמס ע"י סוסי המשטרה, ולידו נתגלה רימון רסס. בכלל, עניין הופעתם של שוטרים בכול הפגנה ערבית – ובכלל כך גם ביפו, כשהם חמושים ברובים חמים, היא דוגמא לחימום האוירה הטעונה בלאו הכי. מהומות יש גם בקרב הפגנות יהודיות אבל נשק חם של שוטרים הס מלהזכיר שם (אולי חוץ מאקדחי הגנה עצמית). ח"כי "המשותפת" צריכים לרתום עוד ח"כים – גם מהקואליציה, כדי לחסל סופית את הנוהג של הגעת המשטרה לכול הפגנה זוטרה אצל הערבים כשהיא מצוידת במיטב הרובים ובמיטב הצלפים. יפה יעשה השר לביטחון פנים אם אמנם יקים רשות ממלכתית לחקירת שוטרים ויפרק את מח"ש. מי שעוד מסית את האוירה ומחמם אותה הם עיתונאים שאינם מכירים את השטח וטוענים כי "איסלמיסטים רדיקליים" עומדים מאחורי ההפגנות הללו. המפגינים הם אנשים פשוטים – חלקם עובדים וחלקם סטודנטים, רובם הם בעלי משפחות העובדים למחייתם וכול עניין ה"איסלמיזם" שלהם מתבטא באמונתם לאסלאם, והם עצם אפילו לא הניפו שום דגל פלשתינאי בכול אותם שבועות. יו"ר המועצה המוסלמית העליונה – מר טאקר, התנער מכול האלימות והוכיח כי כאשר הם הפכינו מול בית העלמין הרי שהפרובוקציות שהתרשו אירעו בכלל באזורים אחרים של יפו.