בס"ד
לרדת מהגולן / הרב אליהו קאופמן
יאיר גולן איננו מתי פלד – ואפילו לא
לעניי השמאל. התמיכה שלו בסיפוח חלק משטחי יו"ש איננה מפתיעה אותי. זוהי המורשת שהוא הביא מפטרונו
לשעבר, אהוד ברק: איש מרכז – ימין בחלצי השמאל. לא אתפלא אם באמת יתכן שדעותיו
אינן רחוקות מדעותיו של ח"כ ניצן הורובי'ץ, יו"ר מר"צ. לאחר אורלי
לוי – אבקסיס ופנינה תמנה – שטו הרי שהכול פתוח במגזר השמאלי.
מיום הופעתו של יאיר גולן על המפה
הפוליטית בישראל – בתחילה כנושא כליו של אהוד ברק ואח"כ כ"סוס
פוליטי" עצמאי, מיקמתי אותו בחלק המרכזי של הבמה הפוליטית הישראלית עם נטייה
קלה ימינה. כמובן שרבים העירו לי כי מדובר ב"איש שמאל קיצוני", ולראיה
הם הביאו לי את חיבורו למר"צ וכמה אמירות ביקורתיות שלו נגד הימין, ואף נגד
התנהלות קציני הצבא הישראלי. אבל אני התבססתי על אמירות אחרות שלו – ולא רק בתחום
המדיני והביטחוני. איש שמאל שורשי ואמיתי בנוי גם בנושאים שהם לא מדיניים על קשר
לרעיון השמאל כמו למשל בעניינים חברתיים ואנטי דתיים. לגולן היו עמדות הפוכות
מלכתחילה בנושאים חברתיים (כמו היותו איש ימין כלכלי) ומיקומו לא היה בדיוק אנטי
דתי, במיוחד כאשר יצא בגלוי נגד התוכנית "גב האומה" והפיכתה לדגל המאבק
בדת בכלל ובאמונה בקב"ה בפרט. אבל עיקר עמדתי התבססה גם על כך שהאיש הגיע
ממחנה אהוד ברק. האחרון היה ונשאר לדידי איש מרכז - ימין מדיני. זהו האיש שעמד
בראש האשמות על הירי בערבים אזרחי ישראל ב"אינתיפאדה השנייה" (ההתנצלות
שלו הייתה לפרוטוקול, כדי להופיע עם מר"צ במועד ב' של הבחירות האחרונות),
והוא היה גם שר הביטחון של רוה"מ בנימין נתניהו. הוא זה שפילג את מפלגת
העבודה ויצא ממנה לכיוון ימין, לממשלה עם נתניהו ועם ליברמן. כול שאר הגחמות
הפוליטיות שלו היו להשאירו חי פוליטית, גם אם הוא נזקק לגחמות משמאל. גולן הגיע עם
ברק והיה שלישו הפוליטי של ברק במפלגה ה"דמוקראטית" החדשה, שכול נציגייה
נבחרו בלעדית ע"י ברק בלבד... הזזתו של ח"כ עיסאווי פרג' ממר"צ –
במועד ג' של הבחירות האחרונות, למקום לא ריאלי באיחוד של השמאל נעשתה אף היא
ע"י גולן, ושימשה עבורי עובדה נוספת בחיזוק טענותיי. לפני שלושה חודשים היה
לי ויכוח עם ח"כ לשעבר מהשמאל שטען כי גולן הוא איש שלום ושמאל נטו במהדורה
חוזרת, כזו של האלוף והח"כ המנוח – מתתיהו פלד, שבשיא הקריירה הביטחוניסטית שלו
הוא כפה על יצחק רבים לצאת למלחמת ששת הימים, אך אותו פלד סיים כח"כ של
"הרשימה המתקדמת לשלום", שכמעט והוצאה מחוץ לחוק, מאחר ואליה חברו
גורמים אנטי ישראליים כמו תנועת "מצפן" ההיסטורית. שללתי את דעתו של
המתפלמס עימי בטענה שפלד היה באמת יחד בדורו. פלד היה אישיות חזקה ועצמאית
וכשהאמין בצעד מסוים הוא גם לא חשש לבצע אותו, כמו הכרחת רבין לצאת למלחמה
ואח"כ להתהפך ולדרוש את הקמתה של מדינה פלשתינאית עצמאית בכול מחיר. פלד לא
היה "סנשו פנשו" של איזה גנרל לשעבר, שנע כמטוטלת בין שמאל לימין
עפ"י אינטרסים אישים, כאהוד ברק. פלד הקים את "המועצה לשלום ישראל – פלסטין" בימים שהמילים
"מדינה פלשתינאית" היו מילים גסות. הוא לא פחד לחבור לאנשים כמו אורי
אבנרי, יוסי אמיתי ורן כהן ולצאת עימם למדבר פוליטי, למרות שעם שחרורו יכול היה בקלות
להצטרף למפלגת העבודה ולהעפיל לפסגה הפוליטית כמו שרבין, בר לב ומוטה גור, עמיתיו
הגנרלים, עשו זאת. והוא גם לא פחד לימים לחבור למוחמד מיערי – רדיקל ערבי גדול
יותר מראשי הקומוניסטים הערבים דאז, ולהפוך לשותף הפוליטי שלו. אבל יאיר גולן, שלא
כמתי פלד, נחת לפוליטיקה – כסגן רמטכ"ל לשעבר, בימים שלא רק גנרלים עומדים
בתור להפוך לפוליטיקאים, אלא גם ראשי ה"מוסד", השב"כ והמשטרה.
בליכוד ובעבודה כבר היה צפוף מדי ולכן ברק "האנמי" היה מפלט טוב עבורו.
אי לכך הרי שתמיכתו של יאיר גולן בסיפוח של נתניהו איננה מפתיעה אותי כלל וכלל.
הגלגל
שעוד יתגלגל
בריאיון של יאיר גולן לקלמן ליפסקינד
ולהראל סגל הוא הסביר שעמדותיו החדשות אינן כול כך רחוקות מאלו של ח"כי
מר"צ, ניצן הורובי'ץ ותמר זנדברג. לגבי הורובי'ץ יתכן שגולן צודק אבל לגבי
זנדברג אני חושב שהדברים בשטח שונים. אבל אל למר"צ להשתומם על מה שאירע עם
גולן. הזזתו של פרג' למקום לא ריאלי והחשיפה על קשר של תרומות כספיות לישיבות
"מרכז הרב ו"שהבי חברון" של קיצוני המתנחלים, לארנקה של גב' זהבהב
גלאון, היו"רית ההיסטורית של מר"צ, מעלים פה ושפם הרהורים באפשרות שבאמת
צודק לו יאיר גולן בטענה שמר"צ עלולה להתפלג, לפחות על רקע שחלק ממנה יתמוך
בסיפוח ביו"ש תחת האליבי של "הקמת מדינה פלשתינאית" תחת אותם שטחים
שיישארו שם, לאחר כול קצוצי הסיפוח האפשריים. הגנרלים ההיסטוריים של מר"צ ושל
המפלגות מהן היא הורכבה לימים לא תמיד תאמו לבסיס שמאלי רדיקלי באמת אלא היו יותר
קרובים להשקפות של מרכז מפלגת העבודה ההיסטורית. כך אפשר לומר על מאיר פעיל, רן
כהן וכמה מוותיקי הימין במפ"ם כמו למשל ח"כ לשעבר אמרי רון, שאפילו תמך
במלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982. לאור התזוזה ימינה של מחפשי הכבוד הפוליטי בעבר כמו
צ'רלי ביטון, אפרים גור, ימיני בן דרור ובהווה אורלי לוי – אבקסיס ופנינה תמה – שאטו, הרי
שלא פלא אם גם יאיר גולן יחצה לבסוף את הקווים שמשמאל ויעבור לימין באופן גלוי.
בפוליטיקה אין "תקרת זכוכית" אלא הגבול הוא השמים, והשמיים הפוליטיים הם
מאוד, מאוד רחבים עם הרבה ערפל סמיך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה