בס"ד
בדרכי
נועם / הרב אליהו קאופמן
"יהדות
התורה" היא פדרציה של כתות ליטאיות וחסידיות והיא איננה גוש פוליטי חרדי.
הפדרציה הזו מעדיפה ירידה במספר המנדטים של הגוש הכיתתי שלה מאשר חבירה ועלייה
במנדטים עם חוגים אחרים ומגוונים.
אם "יהדות התורה" לא הייתה פדרציה
של כתות אלא מפלגת על פוליטית ובאמת חרדית הרי שהיא הייתה מזמן מגיעה
ל"חיבורים" הנכונים ערב הבחירות הקרובות כפי שבימין, בשמאל ואצל ערביי
ישראל מנסים לעשות זאת. ל"יהדות התורה" היה יותר מחודשיים כדי לצרף
לחזית הבחירות שלה את אלה שהעניקו לה את המנדט השמיני, בבחירות האחרונות – את תנועת
"יחד" של אלי ישי, ולתת לה מקום ריאלי. אם "יהדות התורה" לא
הייתה פדרציה של כתות דוגמטיות הרי שמזמן הם היו מחזירים הביתה את ה"פלג
הירושלמי" של הליטאים. והאמינו לי שבשביל מקום "כמעט ריאלי"
הירושלמים לא היו חוסמים יותר אפילו סמטה אחת בעיירה הכי נידחת בישראל. ומעל לכול,
אם "יהדות התורה" לא הייתה פדרציה של כתות – ליטאיות, ובמיוחד חסידיות,
הרי שאת המפלגה החדשה – של יוצאי ה"כיפות הסרוגות", את
"נועם", הם היו מאמצים אל ליבם ונותנים גם להם איזה נציג. בסך הכול
מפלגת "נועם" איננה פחות דתית ויראת שמים מ"יהדות התורה" ומש"ס
יחדיו, ומצד שני "יהדות התורה" (וגם ה"פלג הירושלמי"...)
איננה פחות לאומנית מ"נועם", רק שב"נועם" מקריבים את ילדיהם
על לאומנותם ואילו ב"יהדות התורה" מקריבים צבורים אחרים על לאומנותם.
אבל מה לעשות ו"יהדות התורה" הינה כת של פלגים אינטרסנטים המעדיפים
ירידה לשבעה מנדטים, אך העיקר שיהיו רק שלהם, על פני הגעה לאחד עשר מנדטים, אך
ביחד עם "חיבורים הולמים".
את מה שעסקני ש"ס, "יהדות
התורה", ה"פלג הירושלמי" ו"יחד" - חובשי הכיפות השחורות
והמתקראים "חרדים", חוששים לומר בפרצוף לחברה הישראלית המתבוללת בחוקות
הגויים של הלהט"ב וקשקושי "הדרת הנשים", הרי שאנשי
"נועם" – מבית היוצר של ה"כיפות הסרוגות", אומרים וזועקים
בגאון. הם לא מתביישים לצאת בשלטי חוצות נגד ה"משפחות" החדשות – ישנות של
דור המבול, ולומר מהי "משפחה נורמאלית" באמת. הם אינם מתביישים לומר
שמעורבות פוליטית אמיתית של אישה דתית היא כאשר היא עומדת מאחורי בעלה הפוליטיקאי.
הם אינם מגמגמים את גמגומי "יהדות התורה" לוועדת הבחירות ש"להעמיד
אישה ברשימה פוליטית זה כמו להעמיד ילד ברשימה כזו". הם – אנשי "נועם"
ה"סרוגים", הם אלה הצווחים נגד אילוץ חיילים דתיים לשמיעת שירת נשים
בצבא, ואת זאת אין עושים המתגייסים החרדים. בעצם, אולי זו התשובה מדוע שלישית
ה"פרגמטים" של גפני - דרעי – ליצמן חוששת ממפלגה זו. ח"כ אחד של
"נועם" יביך לחלוטין את דרעי וגפני – העסוקים בחברות אפלטונית עם נשות
השמאל מהפרלמנט הישראלי, ואת ליצמן שאף הוא הפך ל"גרופי" של מחללי השבת
ועוברי כול העבירות. האיגוף הזה – של מפלגת "נועם", מהכיוון התורתי, את
החרדים הציונים והמודרניים, מדירה שינה מעיניהם של אותם "חרדים",
כביכול, והם יעדיפו ח"כ מ"יש עתיד" על פני נציגיו של הרב טאו.
בני
ברק הינה הינם
ביקורו של בני גנץ
בבני ברק היה עבורי דווקא מעלה של מועמד חילוני שמכין את עצמו לעמדה שלטונית ובא
לבקר גם ציבור שהוא יודע שלא ייהנה מפירותיו האלקטוראליים, רק כדי ללמוד את צרכיו של
אותו ציבור, לעתיד השלטוני שהוא חפץ בו. ההתלהמות של אנשי הליכוד בבני ברק – קומץ זעיר
בעיר הזו, שגם בליכוד לא מחשיבים אותם, מקורה באנשים קטני קומה שיש להזכיר להם
שלהם ולנתניהו שלהם אין שום חזקה בעיר התורה והחסידות. נתניהו איננו יותר דתי מבני
גנץ ואבותיו של נתניהו לא היו קדושים ויראים יותר ממשפחת גנץ, שמקורה במרמורש הטראנסילבנית
שהונגריה לשעבר וכיום ברומניה. אבל לי הפריע איש אחר שהתלווה לגנץ – והוא היה
כנראה שליחו של הסמן האנטי דתי לפיד. לאיש קוראים ח"כ אלעזר שטרן, שהכיפה על
ראשו היא בעצם ההטעיה הגדולה ביותר שלו. האיש הזה לחם ולוחם – בזמנו בתנועת
"התנועה" ולימים ב"יש עתיד", נגד האדנים התורתיים והאורתודוכסים
של היהדות, כשבאמתחתו הובלה ל"גיורי סרק" צבאיים, ממצוות, הקמת
"ישיבה חילונית" ועוד מיני המצאות חסרות תוכן. עם יהודים חילוניים כגנץ,
הנדל ואפילו לפיד ניתן להתמודד אבל הבעיה היא עם כאלה העושים מעשה זמרי במלחמה
באדני היהדות אך דורשים שכר כפינחס, רק משום שחבשו לראשם החילוני כיפה קטנה וסרוגה.
שטרן לא רק שביזה את פניהם דעתם של גדולי התורה החרדים אלא שהוא עשה זאת גם לרבנים
מה"כיפות הסרוגות", כמו לרב דב ליאור. את האיש הזה היו צריכים הבני
ברקים להחרים ולהעמידו על מקומו כדי שגנץ וחבריו יבינו שכדי לדבר ישירות עם חרדים
אין צורך במתווכחים משת"פים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה