בס"ד
האישה
שאיתו / הרב אליהו קאופמן
להמולה סביב פרשת נתניהו ואשתו ישנם היבטים
שונים. יש הרבה מאוד מן האמת בכול מה שטוענים בליכוד – כי השמאל והתקשורת מנסים לחולל ב"פוטש" פלילי, ואת מה שהם לא
מצליחים לעשות בבחירות הם מנסים ליישם דרך מערכת המשפט. אבל מנגד, מסתבר שנתניהו
ורעייתו הם גם אלה שהעניקו לתקשורת – שמאל את הנשק נגד עצמם. יהיו טענות הליכוד צודקות באשר יהיו – נגד העליהום הפוליטי (שאולי גם יעבור דרך הדרג השיפוטי...), הרי שזו לא
הפעם הראשונה בישראל שזה קורה, ובעבר זה אפילו העלה את הליכוד לשלטון. אל לליכוד
לשכוח כי שר המשטרה – העומד בראש מערכת
אכיפת החוק, הוא גלעד ארדן, שנתניהו עצמו מינה. גם מפכ"ל המשטרה – רוני אלשייך, רחוק מלהשתייך לתקשורת – שמאל, וגם את המינוי הזה אישר נתניהו עצמו, ואילו היועץ המשפטי
לממשלה, אביחי מנדנבליט
שמו, אף הוא מונה ע"י נתניהו, ומקורות משפחתו ב"משפחה הלוחמת" של
הרויזיוניסטים. כך זה גם אירע בקדנציה הקודמת כאשר שרים, סגני שרים וח"כים
מ"ישראל בתינו" נחקרו והואשמו בשחיתויות ואילו שרי המשטרה והמשפטים היו שרי
המפלגה הזו, ועוד מונו לאחר מאבק אובססיבי של היו"ר ליברמן שחפץ היה שאלה
יבחרו מתוך מפלגתו בעיצומן של החקירות נגדו (דבר שלא היה לו אח ורע בעולם
הדמוקראטי בכלל, ובישראל בפרט!). מסתבר שמשהו בכל זאת חורק לשלילה גם בגלגלי עגלת
המאשימים את כל העולם, מאפליה ועד גזענות.
יואילו נא ראשי הליכוד – ישנים כחדשים, לעלעל בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל ולגלות כי המהפך
ההיסטורי של 1977 – שבו הם עצמם עלו לשלטון, היה תוצאה של תקשורת – שמאל ומערכת משפט שחברו יחדיו והורידו למען מנחם בגין הימני את המער"ך
השמאלי מהשלטון, תוך מציאת נקודת התורפה ב"אישה שאיתו". לראש הממשלה דאז
– שספג מה"תקשורת
השמאלנית" דאז את חיצי הרעל קראו יצחק רבין ולרעייתו, שאותה סיבכו כדי
להדיחו, קראו לאה רבין. לימין לא הייתה אז עיתונות משלו והעיתון השמאלי ביותר דאז – "העולם הזה" בראשות איש שמאל רדיקלי בשם אורי אבנרי, הוא זה
שירה מטר של כתבות תחקיר על מושחתי המער"ך עד שהציבור מאס במשפחת רבין, באשר
ידלין, באברהם עופר ובשאר חבריהם, וההמשך בקלפי ידוע והוא נרשם על גבי דברי הימים
ההיסטורי. היועץ המשפטי לממשלה דאז לא היה איש ימין אנטי מער"כניק אלא מי
שלימים סימל את חוד החנית של אהדת השמאל, ב"אקטיביזם השיפוטי" שלו:
פר' אהרון ברק. אייך שגלגל מתגלגל...
אבל בכול זאת הפעם ישנה "הארה"
חדשה בכול פרשיות החקירה נגד ראש
הממשלה – ולא רק נגדו, אלא גם כנגד שר הפנים שלו, אריה דרעי. הפעם החקירות אינן
מצטמצמות ב"בכיר הממשלתי" בלבד או באיזה חשבון דולרי בחו"ל של
אשתו. הפעם החקירות מגלות כי החשדות הן גם כנגד ה"אישה שאיתו", שבענייני
נתניהו ודרעי היא פעילה כמעט כמו ה"בכיר הממשלתי" שאיתה. סיפור כזה לא
זכור לנו מעולם. עם לאה רבין זה היה בסה"כ משהו שולי וזעיר שלא היה לו חלק
בפעילות היום – יומית של יצחק
רבין. אצל השרים אהרון אבו חצירה, אריה דרעי (במערכה הראשונה...), אברהם הירשנזון,
שלמה בניזרי ואצל רוה"מ לשעבר אהוד אולמרט וה"רב הראשי" לשעבר,
יונה מצגר, הרי ש"האישה שאיתו" נותרה בצל ותו' לא. כך זה גם היה אצל כול
הח"כים שהורשעו (מלבד פרשת גאולה לוי – אשת הח"כ הנדון לשעבר, יאיר לוי מש"ס). אבל הפעם – אצל שרה נתניהו ויפה דרעי מסתבר שהפרשיות הפליליות לוקות גם בנפוטיזם
משפחתי חמור.
אנחנו לא שופטים, ועד שלא יפסוק בית המשפט
את מה שיפסוק הרי שאין לאף אחד זכות להפליל את האחר/ת אבל גם המשפט "אין עשן
בלי אש" צריך להילקח בחשבון. ב"להב 433" לא מזמינים לחקירות חוזרות
ונשנות – ועוד תחת אזהרה,
רק מתוך "נקמנות" או "מסיבות פוליטיות" בלבד. מלבד לאה רבין
הרי ששאר נשות ראשי הממשלה בישראל היו תמיד בצל בעליהן. כך זה היה גם אצל נשות
השרים או אצל בעלי השרות. אבל גב' נתניהו השתחלה יותר מדי למרכז התמונה הפוליטית
למרות שבעלה הוא זה שנבחר לשם כך ולא היא. אם נתניהו באמת יורשע הרי שיש מי
שאומרים שלשרה אשתו יש חלק לא קטן בצרות שבאו עליו מההיבט המשפטי. גם יפה דרעי – מרגע שובו של בעלה לפוליטיקה, הפכה לפעילה פוליטית ממש ואף מונתה לתפקיד
ההזוי ביהדות החרדית – לחברת "מועצת
החכמות" של ש"ס. וכדי להנציח את הנפוטיזם הפוליטי של יו"ר ש"ס
הרי שבנו, יעקב דרעי, נבחר לא פחות ולא יותר אלא ל..."מבקר תנועת ש"ס!
להבדיל מנשים אחרות של ראשי ממשלה או שרים הרי שפעילותה ה"חברתית" של גב' דרעי לא המטמצמה בפילנטרופיה בלבד אלא
עברה לענייני פיננסים ממש ולקיום עמותות פעילות ועשירות בכספי ציבור, שבעלה היה
קרוב לברז המים הכספיים שזרם אליהן. אמנם מדובר בשני מקרים בלבד, אבל הנפוטיזם הזה
מפחיד מאוד, וגם בשאר העולם הדמוקראטי קשה למצוא לו אח ורע.
ולסיום, אם בנשים עסקינן, הרי שקשה לפסוח על
האישה הציבורית הנוספת שבאחרונה נחשף קלונה הפלילי: גב' פאינה קירשנבאום
מ"ישראל בתינו", שבקדנציה
אחת, כסגנית שר
הפנים בסה"כ, היא הצליחה לחולל מהפיכה פלילית מדן ועד אילת. שרות וסגניות שר
כבר היו לפנייה אבל היא הראשונה שהגיעה למימדים פליליים כאלה, וגם פרשיית נעמי
בלומנטל מהליכוד עדיין מחוירה לעומתה. וגם שם מסתבר שעניין הנפוטיזם היה חלק ממעלליה
לכבוד טיפוחם ועליית קרנם של צאצאיה. אם בפרשת נתניהו, דרעי וליברמן נשמעו האשמות
כי כול המלחמה הפלילית נגדם היא מיגזרית הרי שלפחות אצל גב' קירשנבאום בנתיים אין
עדיין טענות על מלחמה נגד "הציבור הרוסי".
כשפרצה פרשת הרב לאו האב – בשנת 1993, על רקע האשמות נגדו בעניין הדוגמניות וכו', כתב אז אמנון
דנקנר המנוח בעיתון המנוח "חדשות" ש"גם אם הכול שקר הרי שללאו זה
נדבק, אם היו כותבים דברים כאלה על הרב שך או על הרב עובדיה כולם היו צוחקים".
זו התמצית שלי בפרשת משפחות נתניהו ודרעי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה