בס"ד
פיקוח נפש דוחה הכול / הרב אליהו קאופמן
בסוף שנות החמישים –
כשירושלים העתיקה הייתה עדיין תחת השלטון הירדני, הגיע יהודי מסורתי אל הרב מבריסק
– רבי זאב סולובייציק, ומתוך תמימות תינה לפניו את חלומו: שהעיר העתיקה תיכבש
ע"י הציונים כדי שיוכל לבקר בכותל המערבי. ה"בריסקר" הביט ביהודי
המבולבל ברחמים אך לא הסתיר את דעתו. ה"בריסקר" שלל את הרעיון על הסף
והוסיף "אז, חס ושלום, עוד יעברו על האיסור הנורא של כרת ויעלו יהודים להר
הבית ומזאת רק תהיינה לנו צרות ודם של הרוגים". אפילו האדמו"ר האחרון
מחב"ד – שהיה ידוע בתמיכתו הלאומנית בציונים, שלל את העלייה להר והדגיש בפני
הפרובוקאטור החילוני, גרשון סלומון, כי "יש לחכות למשיח לשם כך". בראשית
המאה העשרים – עוד בימי השלטון הטורקי בארץ הקודש, ברח מהנדס יהודי מארץ ישראל
מהפחד שהשלטון העותומ'ני יאלצו לעלות להר הבית כדי לשפץ את המסגדים, וכול זאת
למרות שהגר"ח זוננפלד נתן לו אישור על כך, משום עניין של "מוראה של
מלכות". עשרות שנים לפני כן קיבל לידיו השר משה מונטיפיורי "כתב
סירוב" מבית הדין של ירושלים על שעלה להר הבית והתגלגל בחבית עד למקום שיפוצו
העליון של הכותל המערבי. גדולי ישראל – מכול החוגים, ידעו היטב כי כל עלייה המונית
של יהודים להר הבית תביא בעקבותיה רק דם והרג (ודי אם נזכיר את מאורעות תרפ"ט
ואת תחילת האינתיפאדה השנייה, עד לרצח השוטרים הנוכחי), והדברים אמנם כך, אבל
כשכול זה קורה וכאשר יהודים חרדים נסחפים אחר תימהוניים ולאומנים חילוניים הרי
שאין פוצה פה ומצפצף. בדבר שהוא העניין ראשון במעלה של פיקוח נפש, משום חילול
קודשי ישראל, הרי שגדולי הרבנים מותירים את המו"מ על כך בידי הציונים הפוקרים
ובידי ההזויים מהימין ה"סרוג". בעוד שה"וואקף" המוסלמי עומד
בגאון על אינטרסי אמונתו המוסלמית הרי שאצלנו מנהלים את המו"מ איתו פוקרים,
מחללי שבת וכאלה הלוחמים להורדת היהדות ממסילתה. אין בספק שזהו הרגע המביש ביותר
בדור שלנו, כאשר אלה הקוראים לעצמם "גדולי ישראל" מותירים את הדור לסכנת
רציחות ושפך דם רק משום כניעתם כלפי הציונות.
אבל הביקורת שלי איננה מצטמצמת רק לראשי
"אגודת ישראל", "דגל התורה" וש"ס אלא גם לאנשי
ה"עדה החרדית" וחסידות סאטמר. בכל העולם צופים בהסברים שבארץ הקודש
מתחוללת "מלחמת דת" וכי היהודים הדתיים מעוניינים להחריב את המסגדים
בעלייתם להר הבית. בכל האקרנים העולמיים צופים בחובשי כיפות המתלהמים מול המצלמות,
וכמובן שכול הצופים הללו אינם מבדילים בין חובשי הכיפות הסרוגות לשחורות. יתרה
מכך, הטלויזיה הציונית מצלמת בכוונה בעיקר את החרדים המעטים שעולים להר ונותנת להם
פתחון פה הזוי ואלים ואת הצילומים הללו היא מקרינה בארץ ומשווקת לחו"ל, ולכך
נוסף גם אלמנט הסכנה לחרדים בחו"ל בעקבות המצגים הללו.
כאשר מדובר בעניין גיוסם של חרדים ציונים
ולאומנים – מקרב "מפלגת "בני תורה", הרי שסאטמר מגייסת בחו"ל
עשרות אלפים להפגנות. כאשר מדובר בעניין פרטי של אברך או אישה מול בתי החולים בארץ
הרי שה"עדה החרדית" מגייסת אלפים לרחובות, כדי לנפץ רמזורים ובלי לחשוש
לתדמיתה. אבל כשמדובר בסכנת הכרת החמורה בדורנו, עם הרוגים, מהומות וסכנת חיים
ליהודים אין קול ואין עונה. החשבונות הציוניים – מה יגידו הציונים וקהלם, הוא זה
שקובע להחריש. האדמו"ר מסאטמר זצקו"ל – הרב יואל טיטלבאום, כבר כתב
שכשהלמות ואלמות הרחוב שולטים הרי שגם ברבנים הגדולים ביותר יכול להתקיים
"וידום אהרון". אבל הצרה היא שבדור הזה זה קרה גם לאלה המתיימרים להמשיך
את דרכו. לגבי הגר"ש אוירבך הרי שאין לי הרבה תלונות כי דינו אצלי כראשי
החרדים הציונים מהמפלגות שבכנסת המינים, שהרי זהו חלומו: ח"כ ב"יהדות
התורה", ולראיה שהוא שותף לקואליציה הירושלמית – ציונית – רפורמית.
אילו היו מתקיימות – בעליה להר הבית,
משמרות של ה"עדה החרדית" (כפי שהן מתקיימות על קברי אבות למשל...) נגד
העלייה להר הבית, אזי, מזמן העולם היה מבין שאין כאן מלחמת דת של החרדים להשם נגד
האסלאם. אילו בניו יורק – מול האו"ם, ובלונדון, מול הגרירות הציונית, היו עומדים
מאות ואלפים של מפגינים נגד העלייה להר הבית הרי שאומות העולם היו מבינות שהציונים
הם אלה המתגרים בערבים ולא דת ישראל. תמהני לאן נעלמה "נטרונא" האנטי
ציונית? יתכן שהם מפחדים להיתפס כ"פרו ערבים" מדי, אבל הרי האדמו"ר
מסאטמר ציווה כי יש לומר לאומות העולם ואומה הערבית שאין הציונים מייצגים את
היהדות ואת היהודים, והפגנות נגד הציונים היו משאת נפשו של האדמו"ר הקדוש...
אבל
לא רק במחלאות הר הבית נאלמים ונעלמים אלה הקוראים לעצמם "שלומי אמוני
ישראל", וכמובן שגם החרדים הציונים מתאדים עימם. בימים אלה קדושת ארץ ישראל נמצאת
בדרגת סיכון גבוהה יותר מאי פעם בעבר, אולי כמו בתקופת עמי כנען. בעיר תל אביב
המצב מדרדר משנה לשנה. לא לחינם טען בשעתו האדמו"ר מסאטמר זצקו"ל – רבי
יואל טיטלבאום, כי "לפני בוא משיח צדקנו תל אביב תעלה באש". היו אלה
דברים שהאדמו"ר הקדוש טען לפני תלמידיו עוד לפני מלחמת העולם השנייה. אבל
האדמו"ר מסאטמר לא היה היחיד שתיעב את תל אביב. בשנות החמישים של המאה העשרים
הגיע לרב מבריסק – הרב זאב סולובייצי'ק זצ"ל, יהודי חרדי מתל אביב ושאלו האם
עליו לעזוב את תל אביב משום חינוך ילדיו. ה"בריסקר" השיר אליו מבט חד
ופלט כי "גם למענך טוב אם תעשה את זה". ה"בריסקר" גם הקפיד לא
לישון אפילו לילה אחד בתל אביב. שוללי העיר הזו – מבין גדולי ישראל, טענו כי מה
שנולד בחטא ובא ממקור טומאת הס"מ לא יוכל להצמיח קדושה גם אם כל גדולי התורה
יבואו לגור בת"א. להבדיל מעיר גוית בעולם, ומסתם ישוב עירוני פוקר
בארה"ק, הרי שתל אביב הוקמה כסמל לחדש התועבתי עם הפנים לא רק להוללות אלא
בעיקר כאנטי תזה ליהדות, ולמה שערי הקודש בישראל ייצגו. ירושלים, טבריה, צפת
וחברון היו ערי הקודש שהרימו על נס את דגל הקדושה והמשכיותה מדור לדור. תל אביב
הוקמה כנגד זאת: כדי לכרות את היהדות ולסמל את העיר הציונית הפוקרת הראשונה במעלה.
לא סתם מושבה או קיבוץ אלא מטרופולין אנטי דתי ואנטי יהודי, במובן הרוחני של
המילה. ומדור לדור הכול שם נעשה חשוך יותר. אילייה קפיטולינה הרומאית – שאותה
הרומיים בנו על חורבות ירושלים הקדושה, רחוקה היתה מלהיות כה טמאה כתל אביב
בימינו. קיסרי, אתונה, פריז וסן פרנצ'יסקו מחווירות מול טומאת העיר הזו, שכונתה
"העיר העברית הראשונה". גם התקשורת הנכרית מדרגת את תל אביב – מידי שנה
בשנה, כהעיר הראשונה במעלה של בני התועבה ועינוגיהם בעולם. האדמו"רים והרבנים
שפעם חיו בעיר הזו ברחו ממנה כמו מנחש פתן, למרות שבתחילה תלו תקוות גדולות ורבות
ל"חיזוקה". ועכשיו הגענו לתחתית של החבית. הבעיה בתל אביב איננה רק
התחבורה הציבורית שחפצה לחלל את כל יום השבת, ולא רק "מקצתו". הבעיה
איננה רק מרכולים הפתוחים בה בשבת ובחג. צרות כאלה לא חסרות גם בהרצלייה, בכפר
סבא, בחיפה ובכל רחבי המדינה הציונית. הבעיה היא במצעדי התועבה שהפכו אותה לבירת
הסחי של העולם כולו! ממנה יוצאו כול שאר מצעדי התועבה בארץ, כולל לירושלים.
ובאחרונה, הגידול הממאיר הזה תפח להיות בסיס ההפגנות והמחאות של אנשי התועבה להקמת
משפחות תועבה שרק תהרוסנה עוללים ותינוקות של בית רבן. והכול על אדמת הקודש של ארץ
הקודש! אבל את ראשי היהדות החרדית זה לא מעניין, הם אינם עסוקים בכבודו של מלך
מלכי המלכים אלא בכבודה של הפילגש הציונית מהגבעה.
התחבורה בשבת, גיוס לאומנים חרדים ואפילו
מלחמת קודש על חיטוטי שכבי עדיין מחוירים לעומת מלחמת ה' נגד הטמאת היהודי וארצו
הקדושה בתועבות שמשמעותן החייאת דור המבול, רחמנא לצלן. אם בפרשת הר הבית מובנת
לנו העובדה כי ראשי היהדות החרדית פוחדים מתדמית של "תבוסתנים פרו
ערבים", ולכן כבוד גדולי ישראל שלחמו על אי העלייה להר הבית נזנח מהם והלאה, והרי
שבעניין התועבות והמלחמה נגדן עולה סימן השאלה על עניין ה"דום-שתיקה".
מדוע אין הרבנים מרעישים עולם כאשר ארץ ישראל מחוללת וכל סדרי בראשית של
הקב"ה נרמסים ע"י הציונים, במסכה "יהודית"?! הפחד של החרדים
הציונים על רבניהם, הוא מהתגובה הכספית של מטיבייהם הציונים ולכן הם נופלים עוד מדרגה
לרגלי השטן. אבל מה עם ה"עדה החרדית" וסאטמר? מסתבר שהאגודאים
והש"סנקים הציונים ידעו במשך השנים להוריד את פרופיל המלחמה בתועבות
ל"עדה החרדית" עד שבשנים האחרונות אפילו "פשקווילים" של
ה"עדה החרדית" נגד מצעדי התועה" בירושלים אין אנו רואים. מסתמא שגם
המאבקים בתוך ה"עדה החרדית" – הנעשים ע"י "גורמי
הביטחון" הציוניים, הן סיבה נוספת לאנמיה הפוליטית וההשקפתית של אלה שאמורים
היו לייצג את רוח הקרב של הגר"ח זוננפלד ומהרי"ץ דושינסקיא זצקו"ל.
וה"עדה החרדית" – בצורתה כיום, היא גם זו שמקררת את חסידות סאטמר. יתרה
מכך, חסידי האדמו"ר אהרון טיטלבאום כבר מכרו את נפשם לציונות, ובמיוחד
לחסידויות הציוניות, ובראשן חסידות בלזא הראוותנית ותו לא.
המושג "עם סגולה" איננו עניין
שבסמנטיקה. "אור לגויים" איננה קלישאה. עם ישראל הוא בעצם הדוגמא
הרוחנית לעולם הגויים וכשהוא נופל גם העולם נפגע, שהרי נאמר "אין פורענות באה
לעולם אלא בשל ישראל". וכשעם ישראל איננו צועד רוחנית כדוגמא לאומות העולם
הרי שהעולם הופך לעיסה טובענית של תועבה אנדרלמוסית ולכן עם ישראל מקבל את עונשו
מאותן אומות עולם, שבמקום לשמש להן דוגמא הוא מחקה אותן. זה היה בימי השופטים, זה
אירע בימי ממלכות ישראל ויהודה, זה קרה בימי היוונים והרומאים, זה המשיך בימי ההסכלות
השונות וזה קורה גם כיום. אילו חסידות סאטמר הייתה מפגינה מול השגרירות הציונית
בארה"ב, כנגד הפיכת תל אביב לבירת התועבה העולמית וכנגד הניסיון לקיים נישואי
תועבה בישראל והפיכת תינוקות לאומללים, הרי שהעולם הנכרי היה מצדיע ליהדות החרדית
בכול מקום, אבל הפחד ממה יגידו החרדים הציונים פשוט גונז את צוואתו של
האדמו"ר מסאטמר, למחות בפני אומות העולם נגד הציונות ונגד התיימרותה להיות
נציגת העם היהודי עלי אדמות. חבל רק שכולם שוכחים כי משמים עלול להיות לכך מחיר
דמים קשה.
גניבת הדעת הרומנית
גניבת דעתם של יהודים מסורתיים – בטיוליהם לרומניה
נמשכת. לאחר "טיולי גשר" הגיע זמנה של חברת "טיולי מסורת"
לגנוב את דעתם של יהודים תמימים וחובשי כיפה. שוב יוצאת המודעה ומספרת על
"מסעדות כשרות" ברומניה מטעם הפדרציה המתבוללת שם והיהודים התמימים
מאמינים לסוכני "טיולי המסורת" מהעיר הטמאה תל אביב כפי שהאמינו לסוכנים
של "טיולי גשר" חובשי "כיפות השקל". העובדות לא השתנו ורק
הורעו. בעיר ברשוב למשל – עיר תיירות רומנית מרכזית, עומד נשיא חדש בראש הקהילה
המתבוללת המקומית ורוב "משפחתו" בכלל נכרית. האיש אחראי על אותה
"מסעדה כשרה" שתמימי התיירים מישראל מובאים אליה. ה"משגיח"
החדש שלו הוא ליצן רווק מבוגר ששמו דוד גלנטר, מהעיר דווה. האחרון עובר כל יום את
כל העבירות האפשריות מבחינת היהדות. הוא קופץ מנכרייה לנכרייה, אוכל בעצמו חזיר
ושאר טריפות ונבלות ובעבר היה "משגיח" באתר הפדרציה על חוף הים השחור,
שם קיבל הוראה ממנהל האתר לא להיכנס כלל למטבח אלא תמורת הסכמתו יקבל לכך יקבל מנת
אוכל נוספת בחדר האוכל, וכך אמנם עשה. לפני מספר שנים הגיע הגלנטר הזה לישראל
והשתכן בבית בת דודתו בראשל"צ, לה הוא הביא ערב פסח ממש את כל שיירי הלחם של
ה"סעודה השלישית" בבית הכנסת הגדול של ראשל"צ, למרות בקשתה הקודמת
שלא יכניס לביתה חמץ. על הליצן הזה סומך גם "רבה" של הפדרציה המתבוללת,
מר רפאל שפר ולו חלבן בשם צביקה כפיר שהפך ל"רבה של ברשוב". ישנם כמה
מלחכי פינכא מישראל – כמו אלחנן גוטמן מבני ברק, אשר מנסים לטעון כי "הרב שפר
משקיע חזק בכשרות ברומניה", אבל כשאני מציג לו כי כול סגל
ה"משגיחים" של שפר הוא על "טהרת" מתבוללים ונכרים הרי שהוא
טוען כי לא ידע מכך, למרות שאכל שם וגם את אביו הזקן , הרב אפרים גוטמן, הוא החטיא
באותה אכילה. ברומניה אין מקום קבע כשר אחד – כולל בית חב"ד בבוקרשט הבירה,
שגם שם תלויה לנפתלי דוייטש, רכזו, קופת שרצים מהבילה.
שימו עליו קרוס
עכשיו הגיע תורו של יואל
קרויס להפוך לציוני התורן לאחר יהודה משי זהב, שמואל חיים פפנהיים ומשה אריה
פרידמן. מ"מהפכנים" אנטי ציונים הם הפכו לפרו ציונים, ובעצם הם מכים על
חזם וטוענים כי השמיכה הציונית היא החמה ביותר. ראשית, כבר שנים שאני טוען כי כאשר
חרדי מגיע והופך לכוכב תקשורת אצל התשחורת הציונית – גם כביכול לשלילה, הרי שהוא
בעצם משת"ף, שאחרת הוא לא היה מגיע לאקרנים ולמיקרופונים הציוניים. להבדיל
מהערבים למשל הרי שהחרדיות איננה רק אויב חזיתי לציונות, שיש להדבירו בכל מחיר תחת
ההוראות הציוניות, אלא שזהו אויב שיש למחוק אותו כדי שהציבור הציוני – חולני לא
יעלם ולכן הם שוב ושוב מבליטים ובונים דמויות חרדיות מטעמם שילחמו נגד היהדות
והחברה החרדית או לחילופין ייצגו "קיצוניות חרדית" שתמאיס את היהדות
בעיני עם ישראל. יהודים חרדים בעלי השקפה מייצגת או לוחמת אמיתית לא ייראו מעל
מסכי הציונים כי כאלה יאכילו רק בסם מוות את הציונות. לאחר שאותם משת"פים
(במודע או לא במודע) מצטרפים לפתע לצד השלטוני הרי שהציונים מצפים שהם יביאו איתם
את החברה החרדית הרדיקלית ויהרסו את את החברה שאותה הם ייצגו, אבל זה לא קרה וגם בע"ה
זה לא יקרה. משה אריה פרידמן (עליו כבר כתבתי בעבר בביטאון ה"עדה
החרדית", כי יהפוך לציוני...) לא הביא אחריו את "נטורי קרתא" לציונות,
לאחר חזרתו לציונות (אם כי הרס את תדמיתם...), יהודה משי זהב לא הביא את שכונת
"מאה שערים" בירושלים לזרועות הממסד הציוני, שמואל חיים פפנהיים לא הביא
את חסידות "תולדות אהרון" ל"חיק הציוני החם" של "יש
עתיד" וכך זה יהיה גם עכשיו, כאשר יואל קרויס משבח את המשטרה וקיבל חנינה
מוזרה מהנשיא הציוני, ראובן ריבלין.
לבד משמואל חיים פפנהיים – שאני מאמין שהוא
אמנם שינה את דעותיו, הרי שלגבי שלושת השמות האחרים הייתי עורך בדיקה האם הם לא היו
שליחיו הישירים של הממסד עוד לפני ימי "קנאותם". אבל מה שמעניין כאן היא
השאלה כיצד זה קורה ב"עדה החרדית" ? כיצד הקמב"צים שלה הופכים לסייעני
השלטון לאחר שהתמחו בהסתה "קנאית", שאיש לא ביקש מהם? ראשית, המושג
"קמב"ץ" זר לשפת הקודש ומקורו מהמיליטאריזם הציוני. זוהי המצאת
התקשורת הציונית כדי להשחיר חרדים רדיקלים. אבל מנגד הרי שה"עדה החרדית"
עצמה לא עשתה דבר להזים את השם הזה ואת המשתמשים בשם הזה. פה ושם יצא איזה
"פשקוויל" לשם יציאה לשם חובה וזהו. כבר למעלה משני עשורים שה"עדה
החרדית" איננה עוד מניפת הדגל ליהדות אמיתית - שתחתיו מוזמנים יראי ה' להגיע,
אלא זו כת משפתולוגית שהעיקר אצלה היא הכשרות ( שגם זו רוקנה מההשקפה של פעם...)
ושלמינוי תפקידיה המרכזיים לא נבחרים באמת כאלה המתאימים לשם, ושיראת ה' והשקפה
היא למולם, אלא כאלה שהם בני דודים ראשונים עד שלישים של פקידי ה"עדה
החרדית" המזקינים. לא לשם כך הקים הגר"ח זוננפלד זצקו"ל את
ה"עדה החרדית" ולא לשם זאת מסר ר' יעקב ישראל דה האן את נפשו. המינויים
הללו הם רק חילול ה' והם אינם מסתיימים ב"קבצי"ם המפוארים" או
בעורכי העיתון הרדוד והמסכן שלה , ב"עיתונאים" של הביטאון שלא יודעים
לכתוב מילה מחוברת אחת, אלא גם בכאלה שהם אחראיים על המלחמה בגיוס, על המלחמה למען
החינוך הטהור, ואף במערכת הכשרות המפוארת נכנס הנגע. ההשקפה של הגר"ח זוננפלד
זצקו"ל תעמוד לנצח אבל ה"עדה החרדית" המפולגת והמוכה חייבת לעבור רענון
השורות.
"הישיגוה בין
המיצרים"
משרד הדתות וכמה "רבנונים" בעיר
בית שמש הוכיחו עד כמה הם מאמינים בלקח הגלות והחורבן ולכן הם קבעו את הבחירות
ל"רב העיר" בבית שמש ביום שלאחר תשעה באב, ואילו כול תעמולת התככים
והוצאות "לשון הרע" וה"שם רע" נותרו להישפך בשלושת השבועות של
"בין המיצרים". יותר נכון הרי
שהללו מתאימים למושג הנכרי של חודש ניסן: "בין המצרים".
ואם כבר בית שמש אז רק אספר שבשנה האחרונה
מלא רחוב נחל עין גדי בשכונה "רמת בית שמש א'" בגדודי כלבים אימתנים. ה"זוהר"
מגלה שרשעים שלא סיימו את תיקונם מתגלגלים בכלבים רעים. ממש בצמוד לרחוב הלה עומד
אתר הבניה של "גולובבי'ץ, הנבנה על קברי ועצמות הקדמונים. הכלבים הללו-
מסתמא, הם שליחי המתים שהוטרדו ע"י חברת הבניה ומשת"פיה, שפעלה כנגד
גדולי ישראל, ובראשם גאב"ד ה"עדה החרדית", הרה"ג טוביה וויס,
והרה"ג דוד שמידל מ"אתרא קדישא", שאסרו את הבניה ואת החפירות שם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה