יום שישי, 11 באוגוסט 2017

אור תקשורתי אדום

בס"ד
             אור תקשורתי אדום / הרב אליהו קאופמן
    הקלטת השיחה בין החקיין יוסי וידר לעיתונאי אמנון אברמובי'ץ מעלה יותר מסתם תהיות אתיות על מי זו התקשורת הישראלית ובמיוחד העיתונאים הוותיקים שלה. במדינה דמוקראטית ומתוקנת הרי שאחד כמו אמנון אברמובי'ץ לא רק שהיה מתנצל על דבריו אלא שמעבידיו היו שולחים אותו הביתה עם מכתב פיטורין, ואלתר. אבל בישראל כמו שבישראל הכלבים אפילו לא נובחים, אז למה שהשיירה לא תעבור חלק?!
           ההקלטה חושפת לנו כיצד "עיתונאי אובייקטיבי" – מהבכירים בישראל, מבטיח לפוליטיקאי ידוע לא פחות עזרה סובייקטיבית במסווה "אובייקטיבי"! אין זה סוד שיחסים בין אנשי תקשורת לפוליטיקאיים מתאפיינים לא פעם בהזדהות וחברות הדדית אבל מי שאיבד כול בושה והפך את החד צדדיות לשיטה אינו אלא שרלטן הרודה בציבור הקוראים והצופים ורואה בהם חבר מטומטמים. ואחד כזה חייב היה לעוף מעמדת התקשורת. ההשלכה הזו איננה רק על הפריימריס במפלגת העבדה אלא בכל סיקור וסיקור של החברה הישראלית.
    התקשורת אמונה לפקח על הגינות הפוליטיקה, החברה, הכלכלה, התרבות והספורט בישראל, וככזו היא הייתה חייבת לשלוח לסיקורים לא רק את ה"מקצועיים" שבין עובדיה אלא ש"מקצועיות תקשורתית" היא בעצם ההגינות והאובייקטיביות עצמה. והנה מגיח עיתונאי בכיר וכמו ששולח אצבע משולשת לציבור צרכני האמת שלו, ובעצם מטעה אינפורמטיבית את קוראיו וצופיו. הסיפור איננו נעצר בקרבות הרחוב של מפלגת העבודה אלא קיים בכל תחומי החברה הישראלית – מהפוליטיקה ועד הספורט. ולנו מסתבר שהמילה הכתובה והאמירה ה"אנפורמטיבית" איננה אלא מניפולציית שקר של פרסומאי סובייקטיבי המנצל כלי אובייקטיבי כדי לתמרן עליו שיווק שיקרי, מפוליטיקה עבור בענייני מדיניות, חינוך, רווחה, ספורט, דת וכו'. מועצת עיתונות אמיתית הייתה נפטרת מאיש כזה אבל אצלנו הוא בטח רק "יחטוף" נזיפה קלה בנוסח: "טיפש, למה נתפסת"?
     אז רבותי, ככא ניראת התקשורת הישראלית – קצת פחות חשוכה מזו של צפון קוריאה, אבל רחוקה שנות אור מזו של מערב אירופה, קנדה וארה"ב. כך נראות גם הכתבות על מצב התרבות, הכלכלה, הרווחה וכמובן כתבות פליליות ופוליטיות. הבוס בוחר עיתונאי והאחרון מיחצ"ן מרע לטוב ושלום ולהיפך על ישראל, תרתי משמע. כך מוצגים פוליטיקאים רפויים כמצליחנים (במיוחד בתקשורת המקומית) וכך הופכים מקצוענים ומצליחנים לדמויות מאוסות, כך מוצגים כשלים ברפואה וברווחה כדוגמא למקצועיות והצלחה וכך מטויחים פשעי המשטרה והצבא ומערכת השיפוט, והאשם מוצג כנרדף. אז אם לתקשורת הזו מותר לסובב את הציבור בחוסר אמינות אז למה שהציבור לא ישנא אותה?!

  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה