בס"ד
ונהפוך הוא / הרב אליהו קאופמן
ב-15 לספטמבר 1935 פרצו
"חוקי נירנברג" לעולם. המטרה העיקרית שסומנה שם הייתה: היהודים. היו אלה
חוקי אפליה גרמניים שהדירו את היהודים מנישואים וזיווג לגרמנים, מהשתלבות בחיי
האקדמיה הגרמנית ומעוד שורה ארוכה של אפליות אזרחיות כולל איסור על יהודי לשחק כדורגל
בקבוצה גרמנית, אף אם יהיה הלה בעל הכישרון הגדול ביותר. העולם היהודי סער אז
כהיום. עד היום "חוקי נירנברג" מהוים את גולת הכותרת של האפליות בתקופה
המודרנית. אבל לרב שמשון דוד פינקוס זצ"ל הייתה דעה שונה, ואותה הוא ביטא
בספרו "נפש שמשון".
הרב פינקוס יצא מההנחה
ש"אין נוקפין אצבע אלא אם מכריזין עלייה משמים", כלומר שהכול מתרחש מהשם
יתברך. מכאן טען הרב פינקוס כי כאשר עם ישראל אינו הולך בתלם הרצוי לקב"ה
ומתוך תוכחת חכמי העם אין כבר סיכוי שהפוקרים ישובו, אזי, ה' הטוב שולח להם אז
דווקא גוי עז פנים שיגזור עליהם את גזירותיו של הקב"ה, אליהם סירב העם חזור
מרצונו. ואם גם לאחר אותן גזירות העם אינו מבין כי מהשם הייתה הגזירה והעם אינו שב
מסורו אלא ממשיך לקטר על הגזירות הללו – שהן למעשה מצוות ה', הרי שאז, חס ושלום,
תבוא מכת ה' בעונש פיזי חמור מאותו גוי עז פנים. וכפי המשל התורתי כך הסביר הרב
פינקוס את הנמשל של "חוקי נירנברג". הרב פינקוס טען כי בעצם "חוקי
נירנברג" היו חוקים חיוביים שהקב"ה הביאם בלית ברירה על עם ישראל
ע"י הגוי עז הפנים ביותר שהיה אז עלי אדמות – הגרמנים, משום שאת החוקים
החיוביים הללו סירבו היהודים לקיים מתוך רצונם הטוב בפקודת התורה וההלכה, ולכן היה
ה' הטוב צריך להביאם באונס על עם ישראל מידי הצורר שלו רצו להידמות ושמארצו החלה
המרידה היהודית בתורת ה'. וכך למעשה מסתבר כי אילוץ יהודים לא להתחבר ולא להינשא לגרמנים
הוא בעצם מצוות התורה לא להתבולל, כך מסתבר כי החרמת היהודים מההסכלה הגרמנית הינה
הציווי התורתי של "בחוקותם לא תלכו" וזו הייתה מלחמתם של גאוני ישראל
נגד ההסכלה האירופאית, ואפילו להחרמת שחקני כדורגל יהודים בגרמניה היה סמוך תורתי
של המאבק החשמונאי בתרבות הגוף והספורט היוונית. ומוסיף הרב פינקוס כי אילו היו
היהודים מבינים את הרמז בשנת 1935 ושבים אל השם בכל ליבם ומתחילים מרצון לקבל את
הגזירות הללו כמצוות הייתה נמנעת השואה המרה, אבל זה לא קרה, אלא שהיהודים לא רק שלא
חזרו בתשובה אלא שזעקו נגד לקיחת "זכותם" להתבולל, ללמוד מדעים אנטי
תורתיים ולהשתלב בתרבות יוון.
בהשקפתו של הגאון המנוח
פינקוס זצ"ל נזכרתי בשבוע האחרון כשרגו'ב גי'בריל – מהרשות הפלשתינאית, רצה
להוציא את ישראל מפיפ"א, ובמיוחד נזכרתי בהשקפה התורתית הזו כאשר הסטודנטים
הבריטים הכריזו חרם אקדמי על ישראל. מאז קום המדינה – ואף לפני כן, משקיע הישוב
הציוני כספי ציבור באופן עתק על אותו משחק של כדור הסמרטוטים שנקרא כדורגל. עד
לפני כעשרים שנה המשחק וה"מקצוע" הזה בכלל התנהלו על גב קופת הציבור
הישראלי ללא שום גב כלכלי ומסחרי, כפי שמקובל בעולם. במיוחד מועצות הפועלים – אך
גם המרכזים הפוליטיים, כיסו גירעונות ותשלומי עתק לכאלה שקניית הכרטיסים והחסות
המסחרית לא כיסתה את גרעונם. גם כיום – כשהמסחר איכשהו פלש לעולם הכדורגל, הרי
שעדיין הנטל על הציבור העובד גדול מנשוא. בנוסף לכך הרי שלא מעט יהודים מוכשרים –
וממשפחות שומרות מצוות, נופלים בפח העבודה הזרה הזו של ימינו, שכל כולה רוח שטות
ואלימות. עם ישראל לא נוצר ע"י הקב"ה כדי שיתחרה עם גויי העולם הרעבים
מספרד, פורטוגל, ברזיל ואיטליה על בכורת כדור הסמרטוטים. וכך, כשנמאס לשכינה לראות
את בנייה נתקלים זה בזה באלימות פיזית ומילולית ובלשון הרע רק משום אותו משחק
נבער, וכאשר היהדות הדתית והחרדית אינם משמיעים תוכחה אלא אפילו מוכנים להתפשר עם
התת תרבות הזו רק אם "המשחקים לא יהיו בשבת ובחג", הרי שהשם הטוב שלח את
אותו ג'יבריל מרמאללה כדי שיוציא את הערמונים מהאש ויאיים בהרחקת ישראל מאותה
פיפ"א, וזאת כדי שעם ישראל יבין את הרמז ויחזור בתשובה. וממש באותו שבוע
נשלחו הסטודנטים הבריטים – ע"י ה' הטוב, להרחיק את ישראל מהאקדמיה העולמית
שבה משתלבים יהודים ב"מדע" ובהסכלה אנטי תורתית והגורמת לעם ישראל לברוח
ממצוות התורה ומנגד להתבולל. היהודים היו אמורים להבין את הרמז הזה ולחזור להיות
"עם לבדד ישכון". אבל ככל הנראה זה כנראה שלא יקרה בקרוב אלא מה שיקרה
הוא מה שקרה בשנת 1935: היהודים ידרשו "שיויון- ככל הגויים מחנה ישראל".
לאחר חוקי נירנברג קמו
גדולי ישראל דאז והתריעו נגד ההתבוללות והצביעו על הנגע אך הפעם אין אפילו גדולים
ורבנים שירימו את הדגל הזה. אז זה היה הדור שרק שנים ספורות קודם לכן התייתם מענקי
דור כה"חפץ חיים", הסבא קדישא שלמה אלפנדרי , הגר"ח זוננפלד ואחרים
אך עדיין נותרו לו אריות כהאדמו"רים ממונקאטש, מבלזא, מלובאביטש הרבנים מבריסק
ובנטובי'ץ (הגר"א ווסרמן הי"ד) והרבנים צדקא חוצי'ן וה"כף
החיים" בארץ הקודש. ובכל זאת קולם של הללו לא הכריע את המהרסים בכרם ישראל
והסוף היה מר ונמהר, רחמנא לצלן. כיום גם אין נשמעים הקולות הללו, ובאשר לתרבות
יוון ולאקדמיה הכופרת היה שהן שואבות עידוד מ"רבנים" לעת מצוא
ומאדמו"רים שלא שיערום אבותינו. ומכאן, שבאמת שאינני יכול להאשים את הממסד
ובודאי שלא את הציבור החילוני באי ראייה נכונה של ה"גזירות" שאינן כלל
גזירות, ברגע שאלה המתיימרים לחגוג את חנוכה עם כל השמנים המודרים כבר נסחפו לתוך
תרבות יוון והסכלתה.
כך למשל הובא לעיני
הביזיון של חילול ה' מאיזה אדמו"ר שמקורו בנתניה והיום הוא יושב בבני ברק עם
חסידות צעצוע ששמה זלוכשוב. אותו אדמו"ר לא התבייש – מול המצלמות, לברך את
מאמן הכדורסל דיויד בלאט הפוקר לניצחון קבוצתו של הלה – שחורים נכרים מבני חם, באליפות הכדורסל
האמריקאי, ועוד לכנות את הבלאט הזה "הרב דיויד בלאט"! כאשר נזכרים
בברכות אדמו"רים קדושים טרום השואה – שבדקו כל מי שבא להתברך בציציותיו ושלא
תצא מכשלה מפיהם, הרי שמזדעזעים עד לאיזה חילול ה' הגענו כיום עם הלץ הזה מבני
ברק, שמברך כל חוטא ומחטיא כדי להרבות עבירה בישראל.
עם ישראל הוא "עם
הספר" וכך הוא מוערך ע"י אומות העולם. ספורט, תיאטרון, סרטים ומחקרי רוח
וגשם סתמיים ושקריים אינם הייעוד והתכלית של העם שעליו הקב"ה אומר "עם
זו יצרתי, תהילתי יספרו". ולכן יש לראות את החרמות מפלסטין ומבריטניה כשליחות
של השם דרך הגוי העז פנים, לאחר שישראל סרו מדרכם ואין מי שיוכיחם על כך מתוך
המחנה התורתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה