בס"ד
המשת"פית / הרב אליהו קאופמן
זו לי הפעם השנייה
שבתוך חודש אני מסרב להופיע בכנס יהודי – ערבי למציאת פיתרון לסכסוך עם
הפלשתינאים. זה אירע לפני כשבועיים כשדחיתי את ההזמנה להיות נוכח ולהופיע בכנס
באוניברסיטת ב"ש, שבו השתתפו אישים יהודים וערבים להפסקת הכיבוש וזה יהיה גם
השבוע, משלא אגיע לכנס דומה בבית ג'אלה שעל יד בית לחם. אני בדרך כלל משתתף באופן
מסודר בכנסים דומים כשאני מוזמן, ולא פעם גם לצידם של אנשים אנטי דתיים, משום
עניין פיקוח הנפש ואף משום העניין להציג לציבור הערבי כי החרדים אינם קיצוניים
כנגדם וכי התיאוריה שהדת היא המכשול לשלום כולה בשקר. אבל לכנסים האחרונים סירבתי
לבוא ולא משום אנשי השמאל אלא משום אחת שחלק מהשמאל החליט להריצה כ"נציגת
החרדים" בזמן שאישה זו מזמן נפלטה מהיהדות החרדית ועל אף "ייחוסה"
ושמו של אביה הרי שהיא לגבינו כ"חומץ בת יין". זוהי גב' זכייה בר שלום
המוכרת בשמה עדינה בר שלום, ושמחליפה כל יום מיטה פוליטית במהירות גדולה יותר ממה
שכל אחד מאיתנו מחליף גרביים. זו גברת שכל קשר בינה לחרדים ול"שולחן
ערוך" מקרי ביותר. כל מטרתה של האישה הזו להרוס את היהדות בכרם ישראל, להכניס
את ההסכלה האקדמית האנטי דתית של מדעי הרוח והגשם במקום עולם התורה האינטלקטואלי
של היהדות. כל מטרתה של האישה הזו – שכבר נשבעה אמונים ללא דתיים לא מעטים כעוזי
דיין, אנשי "יש עתיד", מר"צ ו"כולנו", לשבור את הבית
היהודי ולקלקל את מעמד האישה ביהדות, וכל זאת בשליחות של לוחמים אנטי דתיים. השמאל
הציוני אינו מאמץ את בר שלום משום היותה "אשת שלום" אלא משום מלחמתה בדת
ישראל מתוך המחנה החרדי. "רשימת הנשים" – שבר שלום הקימה בעיר אלעד, היא
נקודת הזכות של האישה הזו אצל אלה שרוצים לשבור את הדמוגרפיה החרדית ולצמצם את
הילודה החרדית כדי שהציונות החילונית והאנטי דתית תמשיך להתקיים. מכל הסיבות הללו
הרי שבר שלום איננה מייצגת את החרדים ואיננה יכולה לדבר בשמם. היותה של הגב' המגונדרת
הזו – שהיא עצמה בורה ביהדות ובאינטלקטואליות, ביתו של הגר"ע יוסף מקבילה
להיותו של עשיו הרשע בנו של יצחק אבינו אבל ההלכה היהודית כבר פסקה ש"עשיו
שונא ליעקב".
אותם אנשי שמאל (אינני
מכליל את כולם כי קיימים כאלה מתוכם החושבים אחרת) שמשתמשים בגב' בר שלום יודעים
היטב כי היא איננה השער ליהדות החרדית של החרדים וכי היא רק מהווה מחסום להצטרפות
חרדים למו"מ לשלום עם הפלשתינאים אבל הם בכל זאת מעדיפים לטפח אותה. מדוע?
הסיבה היא פשוטה: השמאל הישראלי מעוניין אמנם בשלום עם הפלשתינאים אך רבים מתוכו
אינם מעוניינים בשלום הזה בכל תנאי אלא בתנאי שבמדינת ישראל שלאחר ההיפרדות לשתי
מדינות, יהפוך המשטר ליותר ויותר אנטי דתי ולכן ברית לשלום עם הפלשתינאים לא
יכולה, מבחינת רבים בשמאל הישראלי, לכלול יהודים חרדים ממש אלא כאלה שיסייעו לאנטי
דתיים בעתיד להוריד את רמת הדת והיהדות לאפס. אותם אנשי השמאל המניפולטיביים הללו
דואגים לשדר לאומות העולם ולפלשתינאים כי הדת היהודית היא המקור לכל הבעיות וכי שככל
שהחרדים יתרבו כך תחריף המלחמה עם הפלשתינאים
ולכן הכיוון שלהם הוא לצרף ל"מחנה השלום" מעין "חרדים לייט",
גם במחיר שהללו אינם מיצגים דבר. אבל ההיפך הוא הנכון. ככל שהדת היהודית והחרדיות
חזקים יותר כך הלאומיות והלאומנות הציונית חלשים יותר, משום שחרדיות פירושה דת נטו
ואילו "חרדיות לייט" פירושה הכנסת אלמנטים ציוניים וקיצוניות לאומנית.
אבל את זה מסתירים רוב אנשי השמאל – ובמיוחד השמאל הציוני, וכאשר עניין השלום
מתנגש עם דבקותם באנטי דתיות הרי שהם יעדיפו את הדתיים הלאומנים אך הפשרנים דתית (כמו
שאנשי מר"צ תמכו בתקופה מסוימת ברב שמואל אליהו ל"רב של י"ם"
למרות קיצוניותו האנטי ערבית, רק משום שביקר עם ביתו ב"בית הפתוח"
בי"ם ונודע כ"דתי פשרן"). במהלך ההיסטוריה הפוליטית בישראל נהגו
אנשי שמאל רבים – כקבוצות, לאמץ לעצמם מזרחי מחמד שחשב כמותם בנושאים רבים וגם
במחיר שזיהויו הרחב עימם יפגע אח"כ בסיכוייו להשפיע על צאן מרעיתו. כל זאת רק
כדי להצדיק את האידיאולוגיות שלהם עם איזה סמל עלוב בלבד. כך הם עושים כיום גם עם
גב' בר שלום.
באחרונה החלה לככב הגב' בר
– חלום – שלום גם בכנסי ה"הסדר האזרחי" של כנס יפו". לכנס הזה
מגיעים גם אנשי שמאל ציוני וראשי הסקטור הערבי לצד מוזמנים שהם "חרדים –
לייט", שחלקם הוא בקושי אפילו דתי לאומי "לייט", כמו למשל ח"כ
לשעבר מיכאל מלכיור שהוא בכלל איש שמאל ציוני חובש כיפה ולא יותר. בכנסים הללו
החלה גם להופיע גב' בר שלום כ"מייצגת חרדית" בזמן שחרדים באמת נעדרים
משם, כולל אנשי "יהדות התורה", מעצם אי הסכמתם לכרוך "הסדר
אזרחי" עם הערבים בהתחייבות ל"הסדר אזרחי" עם גורמים אנטי דתיים,
ובכלל לא להיות נוכחים לצד אנטי דתית כבר שלום. הערבים צריכים להבין כי בדור הבא
בע"ה רוב יושבי הארץ היהודים יהיו שומרי תורה ומצוות ומנגד, הדרך של השמאל ושל
ה"הסדר האזרחי" איננה מקדמת אותם לשום שלום ואינטגרציה עם החברה היהודית
האמיתית אלא מותירה אותם בכיס של השמאל הקטן שחלקו פשוט הזוי רעיונית וחברתית.
אנשי שמאל ושלום אמיתיים חייבים גם הם להבין את הנקודה הזו.
הונאה נוספת שנערכת
ע"י אותם אנשי השמאל הללו היא בהצגת המשת"פים החרדים כ"אנשי
שלום" רק משום משת"פותם האנטי דתית. כך למשל אותה גב' בר שלום, המוצגת
לפני הפלשתינאים כ"אשת שלום", כבר הספיקה להישבע אמונים לאיש בעל גוון
ימני כעוזי דיין, ואילו כשבוע לפני הצטרפותה האחרונה לש"ס (לפני הבחירות
האחרונות) היא בכלל צידדה באלי ישי הכהניסט! גם יעקב מרגי – שהופיע ב"כנס
יפו" לצד גב' בר שלום, טען שם כי מזה עשורים נמנע חופש התנועה לערביי
י"ם אך הוא עצמו קרא – לאחר הרצח בבית הכנסת בשכונת הר נוף בי"ם, לחסום
את כניסתם של ערביי מזרח י"ם למערב העיר. בעבר השתמשו אנשי ה"הסדר
האזרחי" בחרדי שנלחם נגד החברה החרדית כ"סמן השלום" שלהם. האיש היה
דודי זילברשלג אך משהלה נתפס בפרשת נערת הליווי צנחו מניותיו. והנה, האיש שהוצג
ע"י אודי כהן מה"הסדר האזרחי", בפני הערבים ואף בפני התנועה
האסלאמית הצפונית, כ"איש שלום" הפך
בבחירות האחרונות לאסטרטג הראשי של אלי ישי וברוך מרזל הכהניסטים!
הערבים והפלשתינאים צריכים
להבין כי המגע עם היהדות החרדית צריך לעבור באופן ישיר לפגישות בין חרדים לערבים
ולא ע"י תיוון והכוונה של השמאל האנטי דתי, שגם ברשימת הצבורים בישראל שהדפיס עבור הפלשתינאים
לא כלל את הדתיים והחרדים כשותפי שיח. אין לי שום שום בעיה להמשיך לשתף פעולה עם
אנשי שלום חילוניים במסגרת השיחות עם הערבים וגם בר שלום איננה מפריעה לי בהגעתה
לשיחות כאלה אבל הפיכתה של הגב' המנותקת הזו מאיתנו ומתורת ישראל ל"נציגת החרדים"
הוא המחסום שגורם לחרדים באמת להתרחק מכל כנס כזה ולהחרימו.
מאחר וכל חרדי מתרחק ממנה
הרי שרק מעטים מגיעים דרכה לכנסים הללו וכאשר מדובר במעבר ל"קו הרוק"
הרי שכמעט ולא תמצאו איזה איש חרדי שיצטרף אליה. לכנס בבית גאל'ה היא העלתה גם את
שמו של הרב משה גרילק , עורך העיתון החרדי "משפחה". קשה לי להבין כיצד
אדם כמו גרילק – שבכל זאת גדל באטמוספירה החרדית, מוכן לאחוז בשולי השמלה הלא
צנועה של אותה בר שלום הידועה במקומותינו לשמצה. גם רישומו של גרילק בהזמנה הרשמית
לא היה חכם במיוחד. בשנים האחרונות אורגנו על ידי עשרות מפגשים בין חרדים
לפלשתינאים משני עברי ה"קו הירוק" ומתקיים שיתוף פעולה פורה בין הצדדים
אבל נמנענו מפרסום כל עוד הפרסום רק יזיק. רשימת שמו של גרילק במודעה הייתה יותר
למטרת השמאל להופכו חלק ממנו מאשר להביאו לעבודה יהודית – ערבית משופת. האיש, חסר
הניסיון הזה בעבודה עם הסקטור הערבי, אמנם נפל למלכודת ומיד עט עליו הימין הציוני
ואף איים להחרים את עיתון "משפחה" אם ישתתף בכנס, שהרי העיתון
"משפחה" הוא ביסודו עיתון חרדי בעל קו ובעלים לאומנים ובראשם הכתב גרנות
– גרנבי'ץ, מתנחל קיצוני מאנשי קריית ארבע. הלחץ כרגע הוא שגרילק לא ישתתף ונראה
שזו אמנם תהיה התוצאה. אני הייתי מציע לגרילק באמת לא להופיע לכנס בבית ג'אלה אבל
לא משום הערבים אלא משום שהוא ייתן לגיטימציה לסוררת ולמורדת הזו – ששמה זכייה בר
שלום, להיחשב כ"נציגה חרדית" ולהשלות את הערבים שאמנם יש מאחרייה ציבור
חרד בזמן שהיא מייצגת רק כמה נשים הזויות שמזמן אינן חרדיות ושהנשים החרדיות הקיאו
אותן מזמן מתוכן. יהודי חרדי כגרילק חייב להבין כי יהיה זה חילול ה' כאשר הוא יחבור
לשונאת דת ישראל ומשת"פית של "יש עתיד", כגב' בר שלום. הציבור
החרדי שהקיא את שונאת הדת הזו יקיא גם אותו. אם גרילק לא יגיע לצידה של ההזויה בר
שלום הוא גם יסייע לערבים להבין שהליצניתהזו
איננה מקרב היהדות החרדית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה