בס"ד
גניבת הדעת
הרומנית של משפחת טוביאס / הרב אליהו
קאופמן
עבירת "מכה רעהו בסתר" היא מן
החמורות משום שלמוכה אין אפשרות להתגונן מהוצאת הלעז עליו ע"י המכה. אבל
חמורה יותר היא העבירה הזו כאשר היא נעשית כנגד אדם שנפטר לעולמו, משום שאז אין לו
גם אפשרות לגלות בחייו את מה שהוציאו עליו כלעז. וכאשר העבירה הזו נעשית על נפטר
שאשתו איננה עוד בחיים ולא היו לו צאצאים, אזי, העבירה הזו נבזית שבעתיים. את מעשה
הנבלה הזה ערך הרב יואל טוביאס ביום שני (ה-1 בספטמבר 2014) , ועוד בראשית חודש
התשובה! הלה ערך כנס של "חמישים שנה להצלה" עבור אביו המנוח , הרב שמואל
טוביאס שעלה לארץ בקיץ 1964, מהעיר פיטרה ניאמץ שברומניה. הכנס התקיים ביוהרה
גדולה באודטוריום שבעיר בני ברק והוזמנו אליו מספר רבנים ועסקנים יוצאי רומניה
שיואל טוביאס חפץ היה ביקרם , סביב "עסקיו" הכלכליים והפוליטיים עימם.
רבנים אמיתיים מיוצאי רומניה נעדרו משם ואילו רבני חבל טרנסילבניה – האזור הכיבוש ההונגרי, הועלמו כלא היו.
אבל זה לא הכל ובשביל זה לא הייתי מבזבז
מאמר וזמן. "כנסי הצלה" – במיוחד ביהדות החרדית, נערכים סביב גדולים
וקדושים שבדרך נס ניצלו משמד פיזי ו/או רוחני ואשר בזכות ההצלה הזו המשיכה תורתם
לנבוע ממעיינות האמת. בחסידויות סאטמר, בלזא וחב"ד נוהגים כל שנה לחגוג את
היום בו ניצלו קדושיהם מציפורני הנאצים או הקומוניסטים והמשיכו בחופי המבטחים את
מורשת האבות של משה רבנו. גם חוגים קטנים יותר חוגגים את יום ההצלה של רבם ו/או
אדמו"רם מתופת זו או אחרת. אבל לקחת רב של עיירה נידחת ברומניה – שבעיירתו רוב היהודים לא שמרו אפילו מצווה
אחת(!) ולהופכו לקדוש מעונה ולקרא לעלייתו הרגילה לישראל "נס הצלה" – ועוד של כל יהדות רומניה (!), זה פשוט
"חוצפה ישגיי"!
הרב שמואל טוביאבס – אביו של אותו רב שכונה ו' הנידחת בבני ברק ששמו
יואל טוביאס, היה רבה של העיירה פיאטרה ניאמץ ברומניה. זו עיירת שדה בחבל הארץ
מולדביה הרומנית (להבדיל ממולדביה העצמאית שמצפון לרומניה) ושמעולם לא היו יהודייה
עטורים בכתרי תורה. יתרה מכך , כל ה"רגאט" (רומניה הישנה עד 1918 - ללא
חבלי טרנסילבניה, הבאנט, בסרביה, בוקובינה ומרמורש, שנספחו אליה לאחר מלחמת העולם
הראשונה) לא היה משופע ביהדות יתרה. הבדיחה ברומניה הישנה היתה שהאדמו"רים הם
דתיים ואילו כל שאר החסידים הם חילוניים. כך זה היה בבוקרשט הבירה , כך זה היה
בשאר ערי וואלכיה וכך זה היה גם במולדביה הרומנית, כולל בעיר הגדולה יאסי, שבצפון
החבל. הרבה ספרים ומורשת רבנית מספרים על האמת שם , וכיצד רובם של מעט "כלי
הקודש" שתפקדו שם היו גם הם מחללי שבת ועוברי עבירות תחת האצטלה
ה"אורתודוכסית". הרב אנשיל מילר –
מרבניה החשובים של טרנסילבניה ותלמידם של ה"כתב סופר"
וה"שבט סופר" כותב בספרו ("עולמו של אבא") כי ברומניה לא
נאחזו הרפורמים משום שה"אורתודוכסים" שם , על "רבניהם"
ה"מהוללים" , היו רפורמים. כזה היה גם שמואל טוביאס. והכל עוד בימים
שקדמו לבוא הקומוניסטים. כמו מעט "כלי הקודש" שהיו ברומניה הישנה – בתוך ים של יהדות חילונית עוד מהימים שאירופה
המזרחית היתה היהדות החרדית רוב מוחלט, כך גם שמואל טוביאס ביקש לעלות לישראל.
כאלה היו הרבנים גוטמן (בוקרשט), מריליוס (בוקרשט), רבינובי'ץ (בוקרשט), ווסרמן
(דורוהוי) , הלפרין (ואסלוי), פרנקל (בוטושני) , פרידמן (בוהוש) ועוד כמה אחרים.
עלייתם של הללו לישראל לא היתה אמורה לחולל פלאות ולהציל נפשות רוחניות טועות.
הללו לא היו בבחינת רבני משפחת אבו חצירה ממרוקו וגם לא רסיס מהאדמו"רים
מבלזא, סאטמר, חב"ד או גדולי התורה מליטא והמקובלים מעירק ומתימן. אבל כאשר
השנים עוברות ועדים אמיתיים מאותם ימים כבר אינם בחיים אך מנגד התקציבים זורמים
בזכות ויתורים נגד ההלכה, אזי, יכול כל מען דהוא להפוך רב כושל ל"צדיק
הדור" וכל עלייה דרך פקיד סוכנות קטן הןפכת ל"נס הצלה". שערי
רומניה נפתחו פעמיים לעלייה המונית – פעם
ראשונה בימי שרת החוץ היהודייה אנה פאוקר (1951 עד 1953), ובפעם השנייה משנת 1958
ואילך. לשמואל טוביאס לא היה שום קשר להצלת יהודי רומניה אלא הוא בסה"כ רצה
להעלות את משפחתו לארץ ולברוח מתפקידו כרב בעיירה שיהודייה היו נטולי מצוות דתיות.
מי שהיו אדריכלי העליות הללו היו אותה אנה פאוקר עצמה , אחיה של אותה אנה פאוקר – הרב והשוחט זלמן מחיפה, האדמו"ר מסקולען
ובמיוחד הרב משה דוד רוזן, שממש חרף את נפשו בכפו. הכרתי את הרב רוזן מרוב אך
מעולם לא נמניתי על חסידיו, אבל כדי לא לחטוא לאמת ולהיסטוריה הרי שהוא היה בבחינת
"יפתח בדורו כשמואל בדורו". עוד בימי אותה אנה פאוקר הוא לא חשש לצאת
לארה"ב ולבקש את עזרת הארגונים היהודיים בעניין הורדת האנטי דתיות ברומניה כנגד
היהדות, אותה נשאה אותה פאוקר. לימים היא ישבה בכלא ואח"כ השתחררה ומתה
ערירית ואילו הרב רוזן עשה ברומניה, מבחינה דתית, את מה שלא הצליחו לעשות רבנים
ומנהיגים יהודיים בשאר המדינות הקומוניסטיות , להוציא הונגריה שקיבלה עצמאות
פנימית מבריה"מ משנת 1956 בגלל המרד ההונגרי המפורסם דאז. הגיוני היה
שב"כנס הצלה" כזה – שאורגן בבני
ברק, ייזכר שמו של האיש שהיה סמל לעליית יהודי רומניה ולנס הצלתם האמיתי. אבל זה
לא קרה בכנס ההוא. ולא במקרה לא דיברו על כך. משפחות טוביאס , ווסרמן ואחרות נושאות
שטנה בליבן לאיש שהיה אדריכל עלייתם ושלולא הוא הם היו קבורים היום בבתי העלמין
היהודיים ברומניה, שיואל טוביאס , הח"כ לשעבר שמואל הלפרט ומשפחת שלזינגר מבריטניה
מסייעים לפדרציה המתבוללת ברומניה לחללם ולמכרם כעסקי דלא ניידי. ומדוע כל השטנה
הזו?...
כאשר העליות לארץ ישראל מרומניה צברו תאוצה
בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20, הרי שהרב
רוזן הצליח בעוד השתדלות, שהצלחתה נודעה לרבים רק מאמצע שנות ה- 60. הרב רוזן
הצליח להבטיח – דרך יהדות והממשל בארה"ב,
כי גם לאחר העליות הגדולות לישראל מרומניה לא רק שחופש הדת ליהודים ישמר באותה רומניה
אלא שלהבדיל משאר מזרח אירופה הקומוניסטית דאז, הרי שתקציבים מערביים וכניסת
הגוי'נט לרומניה (תקדים שלא היה בשם מדינה קומוניסטית אחרת עד נפילת הקומוניזם!)
יכנסו לארץ זו במחצית אותן שנות ה-90. את הנושא שמר הרב רוזן בסוד ורק לאלה שהיו
בבחינת "כלי הקודש" (בעיקר רבנים, אך גם שוחטים) הוא המתיק סוד זה. הרב
רוזן קיווה כי הללו יישארו ברומניה ויהפכו לעזר כנגדו , להצלה הרוחנית של יהודים
שמעולם לא טעמו הם ואבותיהם טעם יהדות. אבל חוץ מהרב מריליוס מבוקרשט הרי שכל שאר
הנמענים לא ראו את טובת הכלל היהודית אלא את טובת עצמם בלבד, וביקשו לעזוב את
רומניה כמו שאר אחיהם, ובדרך הרגילה והחוקית. בכללם היה גם הרב שמואל טוביאס ובני
משפחתו. העלייה הזו לא היתה בריחה ממאסר במשטר סובייטי אפל – כמו היחלצותו של הרהי"צ מחב"ד. הבריחה
הזו לא היתה ממלתעות הנאצים כמו של האדמו"רים מסאטמר, מבלזא , מסקוואר, כמו
של הרבי מבריסק ואחרים. והבריחה הזו לא היתה שחרור מהכלא על מנהיג קדוש כעלילת
שווא, כבימי האדמו"ר הזקן מחב"ד. זו היתה עלייה רגילה לישראל וללא שום
מניעות. אבל כל אותם "כלי הקודש" מרומניה – שחפצו ב"אני את נפשי הצלתי", זכרו לרב
רוזן רעה תחת טובה משום שהלה עיכבם בחודש עד חודשיים כדי לשכנעם למסור נפש
ברוחניות , כפי שבאמת היהדות דורשת. אבל אח"כ הוא חתם על יציאתם – כמי שהיה בידו לעכבם. הם יצאו לישראל וכיהנו
כרבנים ושוחטים זוטרים – עוד מקור פרנסה ותו לא, ואילו את צאן מרעיתם הם הותירו
יתומים מיהדותעד לכדי התבוללות של ממש. אבל הרב רוזן – בעזרת הרב מריליוס (שנפטר
בשנות ה-80), הצליח להעמיד מסעדות כשרות ברומניה הקומוניסטית, הוא הצליח להקים
מקומות ללימוד יהדות והוציא עיתון יהודי ודתי , הוא יצר סיטואציה שבה חתונות
יהודיות דתיות, בריתות מילה ובר מצוות אינן אסורות, כפי שהיה ביתר המדינות
הקומוניסטיות (להוציא הונגריה) והם הביא את כספי הגוי'נט שסייעו לרפואת , להלבשת ,
למזון בשפע (ובראש ובראשונה לקיומם של מאגרי בשר כשר) ולשאר חיי היום יום של
היהודים ברומניה, בימים שבארץ זו רעבה שאר האוכלוסייה לאוכל, ואשר הדתות האחרות
היו במחתרת, וכל זאת תחת עינו הפקוחה של הרודן ניקולאי צ'אושסקו! אבל ב"כנס
ההצלה" בבני ברק אף אחד ממשתפי "פאנל החלומות" לא הזכיר את שמו של
המציל האמיתי, שקשר בין רומניה לישראל וליהדות ארה"ב ומילט מהקומוניזם הרודני
ביותר שקם עלי אדמות את אבותינו ואותנו – את הרב משה דוד רוזן.
השתתפו בהפקת האירוע השקרי הזה רבנים ועסקנים
אפורים שהוצגו כ"היסטוריונים" וכ"חוקרים" בזמן שמעולם לא ידעו
מהו מחקר היסטורי וכיצד כותבים חיבור. לעומת זאת נעדרו משם צאצאי רבני
ואדמו"רי טרנסילבניה, מרמורש ובוקובינה, ששם היתה באמת יהדות אמיתית. הוצגו
שם כרוזי תעמולה וחוברות וספרים רדודים ומנגד הועלמו מאות ספרים שסיפרו את סיפורה
האומלל והאמיתי של יהדות רומניה הישנה שרבנים לא מעטים בה אכלו טרף , חזנים שימשו
כזמרי אופרה ורבנים לא מעטים לא שמרו קלה כחמורה. מפיק הערב – לצידו של יואל טוביאס, היה אחיינו אברהם יעקב סולומון,
שרחוק מלשמש דמות דתית בכלל אך מנצל את שמו של הקדוש משטפנשט לגריפת כספי
"ברכות" דמיוניות שלעולם אינן מתקיימות.
אין ספק ששם המשחק הזה הוא כסף והכל בזכות
תקציבי ענק בלתי מבוקרים המגיעים מהפדרציה היהודית המתבוללת של רומניה לטוביאס
ולהלפרט בעבור תמיכתם בסחר בתי העלמין במדינה הזו, וכמו כן בעזרת כספי
האדמו"ר מסקועלן שאינו יודע כי ברומניה אין שום מערכת כשרות שבה אוכלים ביאסי
500 יהודים מקומיים (נותרו שם בקושי יותר ממאה יהודים עריריים...), והכל כמובן
עובר לכיסו הפרטי של יואל טוביאס.
מהכנס הזה נעדר גם מי שהיה עד לא מכבר מקורב
ליואל טוביאס, זהו יהודי דתי מתל אביב בשם ברוך טרקנטין. לא במקרה הועלם האיש
מהכנס. ראשית, הלה חובש כיפה סרוגה ועלול לקלקל לטוביאס בבני ברק החרדית, ושנית
הלה עורר באחרונה ויכוח נגד טוביאס בטענה ששלמה טוביאס – אחיו של יואל טוביאס,
מוצב בעיר יאסי כאבן רוחנית שאין לה הופכין והוא איננו כלל מדבר עם היהודים
המקומיים. גם לתפילות המעטות שם הוא אינו מגיע אבל נוכחותו שם (בחלק מימות
השנה...) נותנת ליואל טוביאס תירוץ להתרים מאות אלפי דולרים, יורו ושטרלינג עבור
פעילות שלא קיימת. אותו טרקנטין טען כלפי יואל טוביאס כי האחרון גם מאמלל את אחיו
בבדידות ובמריבות משפחתיות משום שהותו שם. גם הסטודנטים הישראלים כמעט עזבו כולם
את העיר ולאחרים אין קשר עימו.
מאחר ולרב רוזן לא היו צאצאים ואיש אינו קם
למחות על כבודו הרי שהחלטתי לומר את האמת הידועה לי עוד מהימים שביקרתי ברומניה של
צ'אושסקו כתייר וראתי מקרוב מאוד את פועלו של הרב רוזן האגדי. יש לציין ולהוסיף כי
הענקת בירורי היהדות של הרבנויות בישראל – לגבי רומניה, שניתנו בידיו של יואל טוביאס רק
גורעים משום שהלה מעכב את כל אלה שהרב רוזן אישרם כיהודים ואשר אימותיהם וסבותיהם קבורים
ברומניה בקבר ישראל, וזאת כנקמה ברב רוזן ולהכפשת שמו של האחרון. בגלל מעלליו של
טוביאס מתאמללים לא מעט מיוצאי רומניה שאינם יכולים להינשא משום הוטו שלו , למרות
שנרשמו ורשומים כיהודים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה