הכול גהינום

 

בס"ד

                           הכול גהינום / הרב אליהו קאופמן

   סופה לנדבר – שרת הקליטה לשעבר ויד ימינו בעבר של איווט ליברמן, עמדה מול צופי המסך וגמגמה בפחד וברעד את האמת על האיש שחברבורותיו יכולות להחליף זיקית. אבל הבעיה איננה פוליטית או רעיונית אלא זו בעיה של פיקוח נפש ממש, הפוקדת את אלה שבמשך שני עשורים היו שותפיו ותחת הנהגתו של איווט ליברמן. אצל ליברמן "הכול גן עדן" אבל אצל אלה שמונו על ידו זה היה קצת אחרת.

     מי שצפה לפני מספר ימים בוידוי של השרה לשעבר – סופה לנדבר, לא יכול היה שלא לצאת מזועזע. וזה כבר לא קשור לבחירות הנוכחיות אלא ברמה פוליטית גבוהה יותר, ומסוכנת יותר. מי שהייתה יד ימינו של איווט ליברמן, יותר מעשור פוליטי, עמדה מול הצופים וביקשה מהם לבחור בכול אחד באשר הוא רק לא למפלגה שאותה שירתה כח"כית ושרה מרכזית. גב' לנדבר איננה אאוטסיידרית שייבא ליברמן למפלגה האתנית שלו אלא זו "מלח הארץ" של העלייה מחבר העמים. זו יהודיה אותנטית מבריה"מ לשעבר שהחלה כח"כית במפלגת העבודה והייתה עולה אמיתית שטיפסה למעלה בזכות עצמה ולאו דווקא בחסד. מעבר לדברים הקשים שהגב' הזו סיפרה לנו במשדר המיוחד הזה הרי שמשהו אחר ונורא יותר נשקף מהריאיון עימה.

      בקושי שנתיים ימים עברו מפרישתה הפוליטית מ"ישראל בתנו" והנה האישה הזו ניבטת אלינו כאילו הזדקנה בעוד שני עשורים. היא מספרת לנו ששנתיים היא הושתקה. הרעד בפנייה והפחד בעינייה מסבירים לנו היטב כיצד היא הושתקה. פרשת ליברמן איננה רק הדיקטטורה שלו במפלגתו. כאלה אפשר למצוא למכביר מדרעי ולפיד ועד בנט וסער. זו אננה רק בעייתו של ליברמן כאופורטוניסט פוליטי. יש עוד עשרות כמותו בפוליטיקה שלנו. זו איננה הבעיה של התלהמות כנגד נתניהו, היהדות החרדית, הערבים וכו'. כאלה יש למכביר – אופורטוניסטים ושקרנים. זו פשוט בעיה שבהגהה שלנו היהודית קוראים לה: פיקוח נפש.

     הפחד בעיניה של גב' לנדבר והרעד בפנייה החזיר אותנו לסיפורי החשדות שכנגד ליברמן שנמשכו שנים רבות עד שעו"ד ווינשטין סגר את העניינים. כתבות רבות נערכו על החשדות המוצקים שלא הבשילו לכתב אישום ממשי ועל העדים שנעלמו או הושתקו. עפ"י גב' לנדבר הרי שליברמן הוא היה ונותר הכול יכול במפלגתו אז כיצד יתכן שכאשר שר וסגנית שר ועוד הרבה פעילים ממפלגתו נשלחו לכלא על שחיתות, הוא עצמו לא זומן ולא ידע דבר על כך ?! ולא נשכח את כול פרסומי האינטרנט על אותו סטאז' מלסניקוב – שהיה שר התיירות של "ישראל בתנו", שקשרו אותו ואת ליברמן לפרשיות תמוהות ופליליות. וגם שם הכול נגמר ב"דום שתיקה". אילו אריה דרעי היה פועל למינוי שרי משפטים ובטחון פנים מטעמו הרי שהמדינה הייתה סוערת אבל לליברמן – בימי בדיקת החדשות עליו, הותר למנות שרי משפטים ובטחון פנים ממפלגתו! לליברמן – ולימים גם לביתו, היה שגור בפיהם משפט בן שלוש מילים, גם כשהחקירות היו תלויות חזק על צווארם: " הכול גן עדן". אני חושב שפרשת ליברמן – ובמיוחד ממראה הופעתה של גב' סופה לנדבר, ועל רקע טענת גב' אחרת שפוחדת מלבנת חבלה במכוניתה אם תמשיך לצאת נגד ליברמן, מתאים יותר משפט בן שתי מילים: "הכול גהינום".

                                    גזענות הלעג בשידור ישיר

    קלמן ליפסקינד הוא עיתונאי ותחקירן יסודי. אולי מהטובים שבעיתונאים הישראלים. הוא לא צמח רק מהתלהמות מילולית ומ"פובליציסטיקה" צעקנית כמו עיתונאים רבים אחרים, ובמיוחד כמה מעמיתיו לשעבר ב"ערוץ 20". אבל את הצד הגזעני הוא כנראה עוד לא השיל מעצמו. זה היה מביך לראות את האיש – בתצלומי השידור של תחנת הרדיו בה שידר, כאשר הוא מתפוצץ מצחוק בריאיון עם ראש מועצת קלנסוואה, על הטרור הפוליטי ברחוב הערבי. נכון אמנם שראש המועצה הערבי לא התבטא בבהירות לשון בריאיון ההוא אבל האם קלמן ליפסקינד היה מעיז לצחוק וללעוג בצחוקו גם לעברית העילגת של איווט ליברמן, או למישהו שמדבר בהגהה אנגלית או צרפתית ? בוודאי שלא. השאלות הלעגניות של ליפסקינד הביאו את ראש המועצה הערבי להתבלבל עוד יותר בשידור ישיר ולהתבטא במבוכה לשונית. ליפסקינד כמובן ניסה להוכיח בלעגנותו כי בעיית הפשע ברחוב הערבי אינה בעיית המשטרה אלא שהרשויות הערביות והפוליטיקאים שלהם הביאו לכך. גם אם מתנהל ויכוח על אשמתת חלק מההנהגה הערבית בהחמרת המצב הפלילי שם הרי שקצת רגישות לחיי אדם שנרצחים על לא עוול בכפם הייתה צריכה להישמע מעיתונאי רדיו אבל ליפסקינד חי בבועת הקיצוניים הלאומנים של הימין הקיצוני, שחיי האזרח הערבי אינם שוויים לחיי האזרח היהודי והסלאבי, ולכן אפשר לראיין ראש מועצה ערבי עם בעיות  פליליות של חיי תושביו באופן ליצני ומבלי בכלל לתת ביטוי רגשי ואנושי לחיי אדם שנקטפים על לא עוול בכפם. והרי "בסך הכול" מדובר בערבים...