בס"ד
מסע הטרמפיסטים צובר תאוצה / הרב אליהו קאופמן
רשימתו החדשה של גדעון סער – סרצי'נסקי לא
תביא למהפך דמוקראטי חיובי בפרלמנט הישראלי אלא להיפך. היא תחזק את רעיון
הכלנתריזם ותכניס לפרלמנט הישראלי עוד כמה "בובות פרלמנטאריות" על חוט
של "מנהיג על", שהרכיב רשימה כחלק ממסע לטיפוח האגו האישי שלו. אינני
דוחה גם את הצהרתו של ח"כ ניר ברקת, על הסיבה האמיתית מדוע סער פרש מהליכוד.
פרשת
פרישתו של ח"כ גדעון סער מהליכוד והקמת רשימתו החדשה אינם בדיוק "משב
רוח רענן לדמוקרטיה", כפי שהתקשורת מנסה להציג. מדובר בעוד הקמת "מפלגת
אוירה" של ימין – מרכז מטושטש עם טרמפיסטים מזדמנים ובלי מערכת בקרה דמוקרטית
– מפלגתית, אלא כזו שמקימה של הרשימה ישלוט בה ללא מצרים כפי שכבר עשו זאת בעבר
ליברמן, בנט, לפיד הבן, לבני ובני גנץ. סער – זה הטוען לפרישתו מהליכוד על רקע
ה"השתעבדות המפלגתית בליכוד לנתניהו", איננו מקים מערכת דמוקרטית טובה
יותר, אלא גרועה יותר. אינני פוסל את הסברו של ניר ברקת על כך שפרישתו של סער
נובעת מסקר פנימי על תבוסתו האפשרית של סער מול ברקת, ביום שלאחר נתניהו. סער –
איש ימין קיצוני שהגיע מ"מולדת" הטראנספריסטית, אוסף בדרך חבורת
ח"כים ופוליטיקאים שהם בגדר "חתולים פצועים", שחלקם בכלל אנשי מרכז
ולא ייפלא בעיני אם יצרף גם אנשי שמאל לרשית הטלאים החדשה שלו. בעבר כבר ניסה סער –
בהיותו עו"ד במשרדו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, לסייע לאיש השמאל
דדי צוקר להימלט מפיצוץ פרשת "קמרה אובסקורה", שבה נתפס צוקר בעבירות על
החוק. סער לא צמח בליכוד דווקא – כפי שהוא מנסה להציג את עצמו, אלא בימין הסופר
קיצוני של "מולדת", "צומת" ו"התחייה". הוא הגיע
לליכוד לאחר שהבין כי במפלגות הקיקיוניות של הימין הקיצוני לא תהיה לו שום התקדמות
פוליטית ממשית. מנגד, למשפחתו ישנה השפעה פוליטית עליו מכיוונה השמאלי של המפה
הפוליטית, ומה שינצח בקרב הרעיוני הזה עדיין לוטה בערפל רעיוני סמיך ביותר. וכמו
בכול "מפלגת אוירה" הרי שגם במפלגתו של סער מתחיל מערך של בחירת מועמדים
לרשימה עפ"י "זיגזגיות" פוליטית. לפחות היה טוב אילו מצטרפי הרשימה
החדשה – שהם ח"כים בפועל, היו לומדים דבר אחד מסער עצמו: להתפטר מהיותם
ח"כים, ולפנות את מקומם לאלה הבאים אחריהם ברשימה המקורית שבה נבחרו ובה
אח"כ מעלו. והכוונה ליפה שאשה – ביטון, לסמדר שיר, לשרן השכל, לצבי האוזר
וליועז הנדל. חלק מהם נבחרו ברשימת הליכוד – כשגב' שאשה – ביטון בכלל שוריינה בה,
ואחרים נבחרו ע"י מצביעי "כחול לבן" ושויירנו ע"י בני גנץ
ובוגי יעלון. אי התפטרותם של הללו מהפרלמנט הינה בגדר גזל דעת וקולות, וזו בהחלט
פתיחה ברגל שמאל לכול הצהרותיהם הפוליטיות על רצונם ל"שינוי אוירת הדמוקרטיה
בישראל". מי שאיננו מקיים תרבות דמוקראטית איננו זכאי להטיף לאחרים על כך.
סער לפחות עשה את צעד היושרה הזה והתפטר מחברותו הפרלמנטארית אבל מצטרפיו
הח"כים מסמנים שהיושרה הפרלמנטארית והדמוקרטית איננה חלק ממצעם המעשי.
שאשה – ביטון עולה,
אורלי לוי – אבקסיס יורד
גב' שאשה – ביטון הינה בעצם תעתיק פוליטי
וכלנתריסטי של השרה אורלי לוי – אבקסיס. שתיהן נכנסו לפרלמנט הישראלי על גבם של
אחרים ואח"כ קפצו משם ושריינו את עצמן על גבם של אחרים חדשים. שתיהן מדברות
בשם "רעיונות חברתיים", ואילו בצל הסתרת עמדותיהן המדיניות הן קופצות
מימין לשמאל עם קריצות כלנתריסטיות לשני הצדדים. ההבדל הוא רק שהאשראי הכלנתריסטי
של אורלי לוי – אבקסיס עומד להיגמר ואילו זה של שאשה – ביטון מתחיל דווקא לגאות
בבנק הפוליטי המפוקפק הזה. שאשה - ביטון החלה משיריונה ברשימתו של השר לשעבר – משה
כחלון, ומשם שוריינה ברשימת הליכוד ועכשיו סער ישריין אותה במקום השני שלו. והכול
בזכות הרבה דיבורים, לא מעט צפצופים פוליטיים וגיבוי כלנתריסטי של התקשורת, משום
היותה של שאשה – ביטון מתנגדת לנתניהו. יש גם לפקפק בסקרים הנותנים לסער ולבחיריו
כוח של נסיקה מקסימאלית משום שאנו כבר מכירים את הסקרים הללו מספיק טוב מהעבר, וכן
משום שלא מעט מהתקשורת וממתנגדי נתניהו – מימין ומשמאל, בוחשים בהם. שאשה – ביטון,
צבי האוזר, יועז הנדל, סמדר שיר ושמה – הכהן אינם בדיוק צוות מלוכד אלא טרמפיסטים
פוליטיים, שכדי לנסוק פוליטית הם כבר שינו את דעותיהם במגוון נושאים, מפעם לפעם,
עפ"י ה"אינטרס הגלובלי" של הכלנתריזם.
עודף סרח
אם אמנם הבחירות תיערכנה בקרוב וסער יכניס
את רשימתו העצמאית לפרלמנט הישראלי הרי שנקבל בקדנציה הבאה עוד מספר לא מבוטל של
"ח"כי אוירה" שאינם עצמאיים אלא הינם עוד כמה ח"כים נוספים
שמישהו אחר מנענע אותם כ"בובות על חוט". קשה לי לומר שסער ופרישתו יתרמו
משהו לדמוקרטיה הישראלית ולתובנה פרלמנטארית טובה יותר, מזו הקיימת כיום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה