בס"ד
סכנה ה"קורונה" מהמשטרה והצבא / הרב אליהו קאופמן
כאשר מכולנו נדרשת
החובה לעטות מסכות וללבוש כפפות הרי שדווקא אנשי החוק – המשטרה והצבא, שאמורים לשמור
על הסדר כדי שחיינו יהיו בטוחים יותר, הם אלה שמצפצפים על החוק בקשת ובאים במגע עם
אזרחים ללא חבישת מסכות, בטוענם שהם פטורים מהן. ואיפה שרי הביטחון, הביטחון פנים
והבריאות ? הללו כבר מכינים לעצמם את השררה הבאה של ממשלת אחדות המרעים.
זה אירע בשעת בוקר של יום ד' – ה-22 לאפריל
2020. לאחר סידורים דחופים בשכונת רמת בית שמש ב' שמתי את פעמי לתחנת האוטובוס כדי
לשוב לביתי בשכונת רמת בית שמש א'. והנה שומעות אוזניי – ברחוב רבי יהודה הנשיא בו
צעדתי, צעקות אימים של המון נגד המשטרה. הרמתי את עיני ומולי עמדו שתי ניידות
משטרה (אחת במסווה "אזרחי") ובהן מספר שוטרים לצד אדם לבוש אזרחית, שהיה
חלק מהצוות שלהם, ואילו מהעבר השני של השדרה עמד גי'פ צבאי עמוס חיילים ובראשם
קצין בדרגת סגן. כשהתקרבתי קלטתי את עומק השערורייה. הסיפור הזה הזכיר לי סרטון
מלפני מספר שבועות, מתחילת התפשטותה של המחלה. השוטרים והחיילים לא עטו מסכות והיו
ללא כפפות. הם גם לא שמרו על מרחק של שני מטר ביניהם ובינם לבין הקהל הרב שסבב
אותם.
שטחי כיבוש בתוך ה"קו הירוק"
ראשית דבר, לפני שהמשטרה והצבא הגיעו למקום
– בערך בשעה 10.30 בבוקר, הכול היה רגוע ולא הייתה שום סיבה שהמשמר הזה יכנס לרחוב
יהודה הנשיא ויסטה לשם מהמסלול היומי, לאור רחוב נהר הירדן. אבל מסתבר שהמשטרה
נוהגת בציבור החרדי - וגם בציבור הערבי, כפי שנהוג לנהוג עפ"י ההוראות על
אוכלוסיית כיבוש, גם אם זו חיה בתחומי הקו הירוק. ברחוב הזה הסתובבו מעט אנשים –
כול אחד הלך לדרכו הנצרכת, חבושי מסכות ולבושי וכפפות. החנויות העמידו את הצרכנים
מחוץ להן, כדי שלא יהיו בחנות יותר מדי קונים, שלא על פי התקן. אני בטוח שברחובות דיזנגוף
וארלוזורוב בת"א לא הייתה מגיעה פלוגה משרטתית פלוס צבאית לערוך "ביקור
פתע" כזה, ועוד כשהכול בסדר. אבל שטח כיבוש הוא שטח כיבוש, והפעם זה לא עניין
גאוגרפי אלא אתנוגרפי – סוציולוגי. אם באמת המשטרה והצבא היו נוהגים בדרך ההיגיון
והחוק הם לא היו נכנסים לאזורים שקטים וממושמעים גם אם הללו רשומים אצלם
כ"אזורים בעייתיים". אבל הבעיה קשה הרבה יותר, והיא ממש חודרת לעניין של
פיקוח נפש.
קלות הדעת בפיקוח נפש
אחד החיילים שהיה שם טען – כשלחצו אותו בעניין
המסכות, כי אין להם שום חיוב להטות מסכות על פניהם ו/או לשמור מרחק סביר ביניהם
ובינם לבין הקהל. מסתבר שכאן הבעיה. בעת "הפעילות המבצעית", של אותם "אנשי
חוק", הרי שבשטח חשוף הקהל למגע עם שוטרים וחיילים שאינם מוגנים במסכות והמחלה,
חס וחלילה, יכולה לעבור בקלות מ"איש החוק" לאיש בשטח או להיפך, וזה
בוודאי שכבר לא צחוק. זו שערורייה לחזות במצב שאנשי החוק הם אלה המסכנים את הציבור
שעליהם לשמור עליו וכול זאת בזמן שראשי החוק דורשים אמצעי בטיחות מקסימאליים מעובדי
בתי אבות, מעובדי הרפואה השונים ומכול עובד ציבור. זהו מעשה הפקרות חלמאי שאין לו
אח ורע. שרי הבריאות, הביטחון ובטחון הפנים הם האשמים העיקריים, ואילו שר הבריאות
האומלל של המדינה, יעקב נח ליצמן, עומד כמו גולם ומחריש מול התופעה הזו ומול הפיכת
הציבור החרדי לציבור כיבוש בארצו.
בריון בחסות המשטרה
אבל זה לא הסוף. משביקשתי לצלם ולתעד את
הפרופים החשופים של השוטרים והחיילים הרי שאז התנפל עלי בברוטליות ובצעקות אותו
אחד בלבוש אזרחי (איש שמנמן, מקריח ןמעט שחום הלבוש מכנסים שחורות וחולצת טריקו
לבנה) וחל לאיים עלי פיזית. השוטרים כמובן שלא ניסו לעצור אותו...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה