בס"ד
הליצנית הלאומית / הרב אליהו
קאופמן
הסיבה העיקרית
לחברותה של גב' סתיו שפיר בפרלמנט הישראלי היא משום היותה אישה, ובמיוחד משום
פריטת חינחונה על העובדה הזו. ולכן היא הוקפצה שוב ושוב לא משום כישוריה ולא משום
כוחה הפוליטי אלא משום שהיא מייללת בנשיותה. אילו היא הייתה שייכת לימין הרי שמזמן
מעלליה ומוצא פיה היו הופכים לקוריוז בלבד, שאורן חזן למשל היה מפגר רחוק מאחוריה,
במאבק על משבצת ה"קוריוז ההזוי של הפרלמנט הישראלי". אבל מה שמותר לחברת
פרלמנט ממפלגת העבודה הארכאית אסור כנראה לח"כים מהימין, מהחרדים ומהרדיקלים
הערבים. כי התקשורת הישראלית אוהבת הזויים וליצנים כשהם חברים במפלגה הנכונה ששמה
מפלגת העבודה.
רק לפני ארבע שנים – בזמן שאותה סתיו
שפיר קיפלה את האוהל שלה בשד' רוטשילד בת"א, היא לעגה למושגים כמו
"דגל", "צבא" ו"ציונות". במערכת הבחירות של 2013
הטיחו אנשי הימין במפלגת העבודה כי ח"כית "אנטי ציונית" מככבת
בשורותיה. באותם ימים – לפני שהצטרפה למפלגת העבודה ואח"כ ביקשה קידום נשי,
הרי שהיא דווקא חשבה להשתלב בחד"ש ההיסטורית שלפני ה"רשימה הערבית
המשותפת". אבל מסתבר שהכיסאולוגיה עשתה את שלה ושפיר בכל זאת פנתה למפלגת
העבודה, סמל הציונות והקולוניאליזם הישראלי ההיסטורי.
הרבה סערות והופעות ליצניות – עם זגזוג לימין ולשמאל, מאפיינים את
הח"כית שקודם יורה ואח"כ שואלת היכן המטרה. אבל לא מכבר – בקדנציה
הנוכחית, היא נודעה באותו נאום פטרנליסטי אנטי ערבי כאשר יצאה נגד אנשי
"הרשימה המשותפת" שחשבו לחבור לנתניהו בעניין "מתווה הגז".
עפ"י גב' שפיר הרי שהערבים מונחים בכיס הפוליטי של השמאל – ובעיקר של מפלגת
העבודה, ולכן כל צעד פוליטי עצמאי שלהם הינו בגדר "בגידה". ועל כך יצא קצפו
של ח"כ ג'מל זחלקה שכזכור הכפיש אותה ואת מפלגת העבודה והציגם כגרועים מן
הימין במעשי ההתנחלות והקולוניאליזם שלהם, ואילו את ח"כ שפיר הוא כינה כמתנשאת
ודוחה.
אבל השבוע עבר הזגזוג של
שפיר את גבול ההיגיון. ח"כ סמוטרי'ץ פרסם
מאמר בעיתון הימני "שבע" ובו קרא לסרב לשרת בצבא בגלל שילוב נשים
כלוחמות. כל תינוק מבין היטב כי הח"כ של ה"בית היהודי" נשען על
תורת ישראל המזהירה מכול תועבה ופריצות העלולים להרוס את הצבא ואת הלחימה עד כדי
סיכון המוני של חיי אדם. דבריו של סמוטרי'ץ יצאו מתוך פטריוטיות לאומנית ולא מתוך
רצון לקעקע בצבא הישראלי מתוך תבוסתנות. אבל בשביל הליצנית ממשבצת ה"זיגזג"
הרי שדברי סמוטרי'ץ היו עוד מקפצה עבורה להפוך ללאומנית מן הימין כדי להשכיח את
עברה השמאלי. ואז זעקה הליצנית חסרת עמוד השדרה הרעיוני, כי יש לפטר את סמוטרי'ץ
מוועדת החוץ והביטחון של הפרלמנט הישראלי משום היותו "תבוסתן"! רק
בישראל מניף השמאל את הדגל המיליטאריסטי גבוה מהימין ואח"כ דורש מהערבים
להמשיך ולציית לשמאל ההזוי הזה.
כדי להמחיש בדוגמא קטנה מה
קורה כשהתאוות מתגברות בצבא הרי שדי אם נזכיר לכם כי את שיחת הטלפון שהייתה בימי
הקדנציה הראשונה של נתניהו בין נתניהו לשר הביטחון שלו, יצחק מרדכי, כאשר האחרון
היה אמור לדבר ולהתרכז בסוגיות קשות של הביטחון ובמקום זאת ניסה, בין משפט אחד למשנהו
בטלפון, לאנוס אישה שהייתה בקרבתו. הרב ווינשטיין וח"כ סמוטרי'ץ פוחדים שאותה
שיחת טלפון ומעללי מרדכי יהפכו לפסטיבל המוני כאשר חיליים וחיילות ישרתו באותו טנק
ויתקלחו באותה מקלחת. הם פוחדים שהעונש משמים יחד עם הירידה בכושר הלחימה יביאו
להרג רב, חס ושלום, ולכן הסירוב שלהם לשרת הוא מתוך שבירת הכלים ומניעת אסון
ביטחוני. אבל אצל סתיו שפיר וחבריה הצבא איננו מסגרת ביטחונית אלא מסגרת חברתית של
הוללות לשמה, גם על חשבון הביטחון.
הייתי מציע לאנשים מסוגם של
ווינשטיין וסמוטרי'ץ להודות כי רעיון ה"ברית ההיסטורית", של הרב קוק,
קרס מזמן וכי גדולי ישראל שיצאו נגד הצבא הישראלי ראו כבר לפני שנות דור כי אין זה
צבא ה' ואפילו לא צבא גויים רגיל אלא מסגרת הוללות של עבודה זרה המקריבה את
המשרתים בה כמנחה ל"מולך".
המעניין אצל שפיר, מיכאלי
וכו' הוא שהצבא בעיניהם הוא צבא זר להם כשמדובר בהגנה ובמלחמה אבל הוא הופך ליקר
עבורם כאשר תועבות, פריצות, הפלות וגיוס החרדים נכנסים לתמונה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה