בס"ד
כשהאפיקורסות
והתאוות חברו יחדיו / הרב אליהו קאופמן
ההתקפה על הרב יגאל לווינשטיין מוכיחה בעליל
מספר נקודות שכולן מסגירות לאן הידרדרה החברה הישראלית מבחינת ה"קוד
האתי" שלה. הרב לווינשטיין בסך הכול נושא דגל של התפקחות רעיונית לא רק ביחס
לשמירת המצוות של המתגייסת הדתייה אלא בעיקר לגבי חוסנו הצבאי של הצבא, שלדעתו
אמור להגן על מדינת ישראל. נקודת הראייה – ממנה יוצא הרב לווינשטיין, איננה נקודה
דתית שמקורה בהשקפה החרדית אלא זו נקודה ביטחונית שמקורה בחשש לשילוב נשים ככשל
עתידי בלוחמה הצבאית. גם מפקד גייסות השיריון אינו יכול לטעון כי אמנם שילובן של
חיילות בתוך טנק אומנם יתרום להמשך הביטחון הצבאי כמות שהוא כיום. הלה איננו
מתחייב כלל שהדבר לא יגרע מהכוח הצבאי של ישראל. אז לעזעזל מדוע בכל זאת כדאי לצבא
הישראלי להיכנס להרפתקאה מסוכנת כזו?!
וכאן מסתבר שהצבא הישראלי הוא באמת "צבא
היתוך חברתי" אך במובן השלילי של המילה. רוב רובם של המתגייסים אליו בטוחים
כי ענייני הביטחון הם אלה שמנחים את פעילותו של "צבא העם", שכל ייעודו
הגנה מפני אויבים גשמיים. אבל מסתבר שישנם ערכים גבוהים יותר מביטחון תושבי ישראל
העומדים בראש מעייני הצבא הזה, וכשהם מתנגשים עם השכל הבהיר של הביטחון הרי שאותם
ערכים מנצחים גם את החשיבות של החוסן הביטחוני. הציונות הרימה את עניין בניית
החברה הישראלית החדשה – במקום היהדות ההיסטורית, כנושאת הדגל של המדינה החדשה.
הצבא שהוקם לימים נועד להגן על בנייתה של החברה החילונית החדשה אפילו במחיר דמי
בנייה. אפיקורסות אנטי דתית היה שורש המאבק של החילוניים היהודים נגד היהדות
המאמינה. זו הייתה המטרה ואילו האמצעי היה ישום התאוות הנכריות האסורות מדאורייתא,
כדגל המהפיכה החברתית של הציונות במלחמתה ביהדות. "צבא העם" הוא התרגום
המעשי של הקמת צבא שיגן על ממלכת הכפירה התאוותנית מפני היהדות. ולכן הגיוני ביותר
שב"צבא העם" הזה יחשפו חייליו ל"כור היתוך" שבו המהתך מזריע
ערכים תאוותנים כדי לשנות את תרבותו של המהותך, שלא פעם מגיע מבית יהודי דתי
ומסורתי ואשר הצבא אמור לשנות טיבו. גיוס החרדים – בעידן שכוח האדם הצבאי עולה על
גדותיו, הינו עוד אמצעי לערוך שינויים חברתיים בקרב הנוער, דקה לפני הפיכתם
לבוגרים. ולכן לא פלא שהצבא הישראלי מתערב ופועל בתחומים שצבא מקצועי ולוחמני
לביטחון אמיתי לא היה נכנס אליו, גם משום החשש לקרע פנימי שיחליש את בטחון חייליו
ויגרום לפילוג. ולכן לא פלא שלצבא הזה יש רשת תקשורתית ששמה "גלי צה"ל
ואשר בינה לבין צבא וביטחון אין ולא דבר. ולכן לא פלא הוא שלצבא הזה מכניסים את
עניין ה"גיורים" כהלבנה של אזרחים בשחור. ולכן לא פלא הוא שהצבא הזה
איננו משחרחר חיילות הרות אלא מממן להן את ההפלות. ולכן גם לא פלא הוא שכל ערכי
ה"פמניזם" ורעיונות פוליטיים טהורים כהמאבק ל"שיויון האישה",
הופכים אצלו לחוד החנית הרעיוני גם במחיר הורדת הביטחון האישי והורדת רמת הלחימה.
מי שעדיין לא מבין שקיומה של מדינה מערבית – חילונית ואנטי דתית עומד בישראל גם
מעל למקדם הביטחון, הרי שכדאי שיפקח את עיניו. מדינה שבה הדת והמסורת
ה"גלותית" יהיו המשך קיומה טוב שלא נולדה עבור קברניטיה, ולכן תפקיד
"צבא העם" הוא לעקור תרבות ודת ובמקום זאת לשתול "ערכים
חדשים", שללא אותם "ערכים" עדיף היה שהמדינה הזו לא הייתה מתקיימת.
זהו בערך מהות הויכוח בין הרב לווינשטיין ושכמותו לבין החילוניות הממארת, בפרשת
הניסיון לשנות את תכני וייעודי החיילות בצבא הישראלי, ששום צבא נכרי בעולם לא היה
מעיז לשנות.
החוצפה עולה כאשר אותם מבקרים כנגד הרב
לווינשטיין מנסים להדיחו מתפקידו, למרות שמדובר באדם המזהה את הסכנה הקיומית של כל
אזרח אם הצבא אמנם יהפוך ל"צבא האמזונס" ההיסטורי, שבו נתקל אלכסנדר
מוקדון. אבל החוצפה הזו נובעת מהפטרנליזם של השמאל הציוני – הרואה גם בצבא את אחד
ממאחזיו, ונלחם עקב כך גם בהגבלת קיומם של קצינים חובשי כיפה. הכיפה מסמלת
לחילוניות הציונית את העבר שהמדינה הזו חייבת לדרוך עליו, גם אם הכיפה הזו היא
סרוגה ותומכת בציונות. זעקותיו של הרב לווינשטיין הן הדלקת "נורה אדומה"
לאלה החפצים בהמשך שינוייה של החברה הישראלית לכיוון אנטי דתי, כשהצבא הוא בסיס
החינוך להקמת הדור החדש של מהפכנים אנטי דתיים. לשם כך חוקק לא מכבר החוק בפרלמנט
הישראלי שבו נישואין אסורים עד גיל 18, כדי שמיד לאחר התיכון יכנס, (ובעיקר
תיכנס...) הצעיר הישראלי לצבא ולא יקים בית נאמן בישראל עד שהנוער הזה לא יעבור ויצליחו
בניסיונות הצבא להפכו ל"צעיר הישראלי החדש". קרי, האנטי דתי הרצוי כאזרח
העתיד של ישראל החדשה. הרב לווינשטיין ושכמותו פשוט מפריעים למדינת האמזונס להפוך
למציאות ב"ישראל החדשה".
אבל על הסכנה הקשה ביותר אף אחד לא פוצה את
פיו. נניח לרגע כי צוותי נשים צבאיות אלה, או שאחרים – או אפילו חיילות כבודדות,
ימצאו את עצמן בשבי החמאס או החיזבאללה, כמה מעשי אונס, חס ושלום, יעלו, או – אז,
וכמה אסירים ישראל תידרש לשלם? האם מישהו חשב כמה ידרדר המורל בצבא ומנגד כמה
היריב יקצור את פירות הפאניקה הזו? לדעתי העניין נלקח בחשבון אבל מישהו כנראה חושב
שכל מחיר הדמים, האונס והפאניקה הנוראית שווים כדי שממלכת האפיקורסות והתאוות
תתקיים. לצבא כזה אני ממליץ לא רק שלא לגייס נשים אלא גם גברים. כי מי ששולח את
בנותיו כבשר תותחים ואונסים רק כדי שהזיותיו הפילוסופיות תתקיימנה, אינו ראוי
לאימון הציבור. וכדאי לימין הדתי להתעורר מחלום ה"אתחלתא דגאולה"
וה"ברית ההיסטורית" שלו, לפני שיהיה, חס ושלום, מאוחר מדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה