בס"ד
קרב נגד גיוס ולא נגד הציונות / הרב אליהו קאופמן
הערב – יום שני ב-ו' חשוון תשע"ז, התקיימה הפגנה נגד האיש שאחראי לגיוס
החרדים לצבא הציוני, בבסיס הקליטה ב"צל השומר" שבמרכז הארץ. האיש מתגורר
בשכונת רמת בית שמש א', ברחוב נחל דולב ומארגני ההפגנה נגד המשך הגיוס מצאו את
מקום מגוריו כתחנת ההפגנה הרצויה. הרחוב ממוקם רק מספר רחובות ליד הרחוב שבו אני
מתגורר, נחל מיכה. אבל הדרתי את רגלי מהפגנה זו ושכנעתי גם לא מעט יהודים משלומי
אמוני ישראל האמיתיים לא להגיע לשם. ומדוע?
אתחיל בעניין העקרוני הפשוט. הגמרא מלמדת
אותנו שאין הגרזן יכול לחטוב את העצים ללא קת העץ שלו. כל הרעש – של גיוס החרדים, לא התחיל בגלל איזה רשע חובש כיפה סרוגה או איזה חרדי
מודרני מרמת בית שמש א'. הכול התחיל כאשר לפני למעלה מחמש עשרה שנים כשהותר הממזר
ששמו "צה"ל" לבוא בקהל החרדי, ולפני שנים מועטות אישרו את הממזר
הזה ואת הגיוסים שלו בתוך היהדות החרדית, מפלגות "יהדות התורה"
וש"ס. אבל אם נלך עפ"י שיטת "חד גדיא" הרי שנגיע לכך ששתי המפלגות
הללו לא היו נותנות קולן לכך אלמלא "סמכות רבנית" שהייתה חותמת להן כי
הגיוס הטרף הזה הוא "כשר למהדרין". האיש שחתם על כך היה הרב לייב
שטיינמן מרחוב ה"חזו"ן אי"ש" 5 בבני ברק. זה כבר התחיל בימיו
של הרב אלישיב, כאשר הרב שטיינמן העניק גושפנקא לחזיר ששמו ה"נח"ל
החרדי".
כאשר אדם משקר "טאקטית" כדי
להסתיר את עקרונותיו הרי שבסופו של דבר הוא גם יאמין עם הזמן בשקריו. הרבנים
החרדים הציונים (לעניין זכויות ולא חובות...) ניסו להסתיר את הסיבה האמיתית לאיסור
הגיוס לצבא הציוני, וזאת כדי שהלגיטימציה שלהם וכספיהם לא יפגעו ע"י
ה"קונצנזוס הלאומי" של הציונים, שנגדו נלחמו בשצף קצף גדולי ישראל.
האיסור להתגייס לצבא הזה הוא מדאורייתא. אין הצבא הזה נשמע לתורת ישראל, לא מלך
יהודי ולא כהן גדול עומדים מאחוריו ובודאי שה"אורים והתומים" אינם נר
לרגליו. זהו צבא ערב רב של פריצים ופרוצות, מהגרועים שבצבאות הגויים עלי אדמות.
זהו צבא שתפקידו גם "חינוכי": להעביר על הדת כל שומר מסורת שנכנס אליו,
ובמיוחד ע"י התרת הזנות והעריות בתוכו. אותם ליצנים אגודאים – ולימים הש"סניקים העלובים, ידעו היטב שאת האמת אסור לומר לציבור
החרדי – ובוודאי שלא
בפרהסיה בפני החילונים, ולכן אותם בדאים אוהבי שלמונים המציאו את הסיפור של
"לימוד התורה" וקשרו את הבדותא הזו להצלחת הציונים ולצבאם המטונף. הטענה
החלה לצמוח שאם באמת החרדים ישוחררו וילמדו תורה עבור החזיר הזה הרי שצבא הפרוצות
יצליח. לאט, לאט החלו הבדאים להאמין בשקריהם, וכשלומדי תורה סרחו מעט והיה צריך לחזקם
הרי שהבדאים הללו, רבנים ועסקנים חרדים, הקריבו את האומללים הללו על מזבח הגיוס,
והעיקר שבני הבדאים לא יגויסו. מכאן החלה התיאוריה הליטאית – ציונית – שמקורותיה עוד
בהתנשאות ההיסטורית הליטאית על המוני היהודים במזרח אירופה, שמי שלא לומד יתגייס
לצבא. העסקנים האגודאים הנאלחים הפכו לסוחרי הקנטוניסטים של ימינו, לצבא הצאר
הציוני. על בסיס רעוע וציוני זה הוקם ה"נח"ל החרדי" ורבני הליטאים
הציונים, ובראשם הרב שטיינמן, תמכו ברעיון הזה. עפ"י השיטה שלהם הרי שהבעיה
איננה עם הצבא הטמא הזה אלא עם לימוד התורה של הנער החרדי, ולכן אותם בדאים לקחו
על עצמם לחרוץ לשבט את דינם של חרדים רבים לשמד ציוני בצבא הציוני. הכול החל
במחשבת פיגול זו, ולימים המחשבה הזו הולידה את ההסכמה לגיוס החרדים לצבא בהסכמת
"יהדות התורה" וש"ס הרפורמית.
לראשי המפגינים מול ביתו של
ה"פוליטרוק" מרמת בית שמש א' אין את האומץ להפגין ולצאת נגד האיש שהתיר
את השמד הזה ולכן הם מפגינים לא במקום שאבד להם הכסף אלא ע"י הפנס שיש בו
אור. ה"פוליטרוק" מנחל דולב לא ישקר אם יתגונן ויטען כי עשה זאת בהכוונת
ובהסכמת "גדולי ומאורי הדור" (שדרך אגב, הם היום על תקן של גבאי צדקות
לקרנות שגנבים מסתובבים שם וגונבים את כספי התורמים לעניי ישראל...). את ההפגנה
הזו היו צריכים מארגניה לערוך מזמן מול ביתו של הרב שטיינמן, ברחוב
ה"חזו"ן אי"ש" 5, בבני ברק. במיוחד לאחר פגישתו עם הפרס הטמא.
אנשים שמפחדים לקיים את הפסוק "לא תגורו מפני איש" אינם מסוגלים לנהל
קרב אמיתי נגד הצבא הציוני. אנשים כאלה אינם מעוניינים במלחמת ה' – אותה ציוו לנו גדולי ישראל, אלא שהם מעוניינים רק לשחרר את צאצאיהם
מגיוס לצבא בדומה לחילוניים לא מעטים.
סיבה
אחרת שהרחיקה אותי מעדת צבועים אלה היו המודעות והכרוזים שחולקו לפני ההפגנה.
מלחמתו של האדמו"ר זצקו"ל מסאטמר ומלחמתם של ראשי ה"עדה
החרדית" עד לפני דור, כנגד הגיוס לצבא הציוני, כללו מלחמה כוללת נגד הישות
הציונית הברברית שבאה להתגרות באומות העולם ונגד צבא הפרוצים שלה, שהוא האמצעי
לכך. במודעות נגד הגיוס ב"מאה שערים" מעולם לא הופיעו סיסמאות ציוניות – לאומניות נגד הערבים, עוד אלמנט דיכוי של הציונים. להיפך, אי הגיוס לצבא
הודגש ע"י שלומי אמוני ישראל כנקודה נוספת המפרידה את החרדי מהציוני בכך שהוא
איננו משתתף בהתגרות באומה הערבית. הגרי"ז מבריסק זצקו"ל טען כי אסור
להתגייס לצבא משום שלא החרדים יצרו את הסכסוך עם הערבים. אבל במודעות ובכרוזים של
מארגני ההפגנה בבית שמש הוכנסו רעיונות לאומניים וכהניסטים שמעולם יהודי שלם לא
היה מעז להוציא תחת ידיו כתב פלסתר כזה. כך נאמר שם כי החרדי שמגוייס איננו
"אחמד בן שרה" אלא בן להורים חרדים, ולכן יש להצילו מהצבא הציוני. המילה
"אחמד" כיכבה בכרוז הזה כדי להביא עוד כמה חרדים לאומנים להפגנה וליצור
להפגנה תדמית "חרדית – לאומית" של
לומדי תורה ש"מגנים בתורתם על עם ישראל" ועל צבא הפרוצות של הציונים.
יתרה מכך, במודעה התווספה הטענה כי הגיוס לצבא רוצה "להפוך את משה למוחמד".
זו הרי קלישאה לאומנית – ציונית אנטי
מוסלמית של חרדים ציונים ואשכנזים תלושי המציאות שכל כוחם בהסתה לאומנית נוסח
אמנון יצחק, בן ציון מוצפי ועוד מספר אופורטוניסטים עם זקן ופאות. הצבא הציוני
והציונים שונאים כל אמונה ב- ה' באשר היא ולראייה הרי שהציונים מנהלים מסע התקרבות
לנצרות המיסיונרית ומלחמה באסלאם. אבל מאז שאנשי הפלג הירושלמי של ממשיכיו של הרב
קוק, התחברו ל"עדה החרדית" הרי שהציוויון של שלומי אמוני ישראל נעלם כלא
היה ובמקומו הגיעו הטריקים והשטיקים של נתי גרוסמן וצעצועיו מה"פלס" – תואם "יתד נאמן". להם אין עקרונות אלא רק טקטיקה. אצלם מקדשים
את ההתלהמות של הרחוב כדי להרויח עוד כמה מצביעים לאומנים. אצלם לוחמים בעיתון בעד
הציונות בדיוק כמו ב"מבשר" וב"יתד נאמן" את "המודיע",
אבל כשצריך לגייס את הלאומנים האלה הרי שמיד הם מגיבים בהפגנות של פרזיטים בדיוק
כמו הצ'חצ'חים החילוניים של הליכוד.
זהו איננו כתב פלסתר נגד מפלגת "בני
תורה". יש במפלגה זו יהודים יקרים ויראי שמים כמו הרב זיכרמן, כמו משפחות
דביליצקי ושולדינר ועוד. אבל ישנם שם כמה עסקנים המונעים השפעה תורתית על ציבורם
ומנגד הם מנסים להשפיע ציונית על ה"עדה החרדית" ועל סאטמר. אם יעקב לבין
ויהושע פולק הם "קנאים" הרי שאני חובש כיפה סרוגה. ה"פלס"
מסקר כל תועבה וכל רימה ותולעה וגם נותן עצות לצבא הציוני כיצד להילחם בערבים, אבל
את קרבן העבודה הזרה שלו הוא לא מוכן להקריב לצבא הציוני. בעיריית י"ם אנשי
הסיעה של "בני תורה" העניקו תקציב ל"שיעורי תורה"
לרפורמים! זו בושה וחרפה לראות אברכים עם
הכובעים הירושלמים ועם תלבושת הפסים של חסידויות "תולדות אהרון"
ו"תולדות אברהם יצחק" כשהם מחזיקים תחת בית שחיים את עיתון
ה"פלס" הציוני שאותו עורך האיש שבעיתונו הוא ביזה את הגאון דוד שמידל
ותמך בחילוי שבת במרכז השכונות החרדיות. אם "בני תורה" חפצים להילחם את
מלחמת החורמה נגד הצבא הציוני, אזי, עליהם לקבל את מרותו של ה"יואל משה"
עד לניתוקם מהציונות ומכל מוסד נבחר שבו נשבעים אמונים לעגל הזהב של המדינה
הציונית. קהל היראים יותר ב"בני תורה" צריכים להקיא מקרבם את אלה שמחר
יחזרו בגאון לחיקו של הרב שטיינמן אם יזרקו להם איזו עצם פוליטית וכופתאה של שררה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה