יום שישי, 4 בנובמבר 2016

ההגמוניה ההיסטורית של השופטים

בס"ד

 ההגמוניה ההיסטורית של השופטים / הרב אליהו קאופמן
     בישראל עולה שוב ושוב הויכוח על זכותה של מערכת השיפוט להתערב בנושאים עקרוניים. יתרה מכך, זכות הווטו של השופטים על ממשיכיהם רק יוצר הגמוניה נוספת לקבוצה מצומצמת ורעיונית שהפכה את הרשות המחוקקת לרשות המבצעת שלה. בחו"ל ולא כל כך משנה היכן שם, הרי שהבעיות הללו אינן עולות לסדר היום בתדירות כל כך גבוהה כמו אצלנו. ומדוע?
     הסיבה לשוני בין ישראל לעמים בתחום הקונפליקט על השיפוט, היא מאוד פשוטה. בחו"ל ידוע לכולם כי מערכת השיפוט העליונה היא מערכת שיפוט נטו וללא יומרות רעיוניות לשינוי החברה וההשקפה המקומית. זוהי מערכת האמורה לשרת כל משטר במדינה, שהציבור יבחר בו. אם בכל זאת מערכת השיפוט האמריקאית או הבריטית למשל מתערבת בנושאים רעיוניים הרי שהיא עושה זאת רק כדי להמשיך להחזיק את החוק מעל לויכוח רעיוני זה או אחר, ולהפריד בין מבנה המשטר ורעיונותיו לבין ענייני החוק. אבל בישראל תמיד המצב היה שונה. המדינה קמה על מהות רעיונית ברורה מדינה חילונית ומערבית עם צבעי הסוציאליזם הרדוד שלה. השופטים שקמו אח"כ היו אמורים להיות "כלבי השמירה" של העיקרון הזה, במיוחד כנגד שינוי הציוויון של מדינה סוציאל דמוקראטית חילונית מערבית. גם השופטים הלא אקטיביסטים דגלו ודוגלים בשיטה הזו. "זכות הווטו" של השופטים הללו היא בעצם האפשרות ההיסטורית להנציח את מערכת השיפוט המיוחדת הזו, שעומדת מעל המדינה ושומרת שהמדינה "לא תברח" לכיוונים "בלתי רצויים" להקמתה ההיסטורית. במדינות האחרות מערכת השיפוט עושה ההיפך: שומרת על המדינה מפני התערבות בתכניה הרעיוניים. זה כל ההבדל.
    שעתה הגדולה של השרה איילת שקד ואולי של ממשלת נתניהו, היא לכרות את הענף שעליו יושבת מערכת השיפוט הישראלית, שמנציחה את עצמה מדור לדור כדי למנוע שינויים דמוקרטים במדינה, עפ"י רצון העם. אם באמת ולא לשם מיקוח פוליטי זעיר, מעוניינים גב' שקד, נתניהו וחבריהם להפסיק את "זכות הווטו" של השופטים הרי יפה יעשו זאת שעה קודם לכן ויובילו בישראל את המהפך הדמוקרטי האמיתי שעדיין לא התרחש בה מאז כינונה של מדינת בן גוריון ומפא"י ההיסטורית. השופט הישראלי צריך להיבחר עפ"י כישוריו המשפטיים אבל אלה אינם מעניקים לו זכות פטרייאכלית לקבוע את ממשיכיו לדורות, כדרך המונרכיה. כמו שהעדפת בן של רופא על פני אזרח כישרוני אחר בקבלה לפקולטה של הרפואה, הוא עניין של אפליה הרי שבוודאי שהענקת הזכות לשופט נבחר לקבוע מי יהיה ממשיכו מעלה אפליה זהה ואף קשה יותר. ברגע ש"זכות הווטו" תבוטל ותילקח מהשופטים הרי שממשיכיהם לא יבחרו עוד מקרב אלה המעזים להתערב בשיפוטם בתכנים רעיוניים לא להם כ"כלבי השמירה" ההיסטוריים של מנגנון פוליטי ורעיוני. ועכשיו נותר לנו רק לראות האם השקד פורח?
   

   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה