ריקוד מושחת

בס"ד

                              ריקוד מושחת / הרב אליהו קאופמן

        "חתונת הזוועה" – שבה הונפו חרבות ונשק חם, היא ה"טופ" של הכפירה ביהדות. אחד המונחים המרכזיים שהיו קיימים ביהדות מאז ומעולם היה יסוד "אמונת החכמים" שגרס "ככל אשר יורוך, על ימין תאמר שמאל ועל שמאל תאמר ימין". זו הייתה הסיבה להקמת ה"קהילות הנפרדות" באירופה, זו הייתה הסיבה לפילוג היהדות מהרפורמה וזו הייתה סיבת פרישת "חובבי ציון" מבריתם עם הציונות, בנוגע לישוב ארץ ישראל. העיקרון היה שדעת החכמים והרבנים היא המכרעת, וללא הליכה בדרך חכמי ישראל – בשביל הדתי, יתקיים בנו המשפט "ובימים ההם אין מלך בישראל, איש הטוב בעיניו יעשה".

     הבקע הראשון הגיע כאשר תנועת ה"מזרחי" החלה ללכת בדרך "איש הטוב בעיניו יעשה", אך טענה כי היא עדיין אורתודוכסית. לקבוצה הקיקיונית הזו דאז – בסוף המאה ה-19, סייעו כוחות חילוניים ובראשם הנהגת הסוציאליסטים הציונים. האחרונים שמחו שהנה קמו כאלו – מבין האורתודוכסים, שאינם נשמעים לחכמי ישראל ועל ידם יהיה קל יותר לחילוניות היהודית למגר את היהדות. גם לאחר קום המדינה, וגם בימינו אלה ממש – כנגד השקפת הרבנים החרדים, מעודדים לא פעם לאומנים דתיים קיצוניים, אפילו ע"י השמאל, רק משום שאותם לאומנים דתיים הם קלים שבקלים במצוות הדת.

    אבל התוצאות של עידוד הלאומנות הדתית הן כבומרנג. אי השמיעה לחכמי ישראל הביאה את המטורפים הללו לעלות להר הבית, אי השמיעה לחכמי ישראל הביאה לרעיון של הקמת מחתרות פסדו דתיות עם רעיונות כמו עליית האנרכיזם הלאומני דתי – למרוד בשלטון, ולשים במקומו מלך לאומני-דתי, ועוד מיני המצאות שהכהניזם בראשן. והכול בגלל הרעיון למרוד בגדולי ישראל – ובמיוחד בכל האמור לאי מרידה באומות העולם.

    קחו למשל את הח"כ הבא בתור של הליכוד: יהודה גליק. הוא נולד למשפחה דתית לאומית אמריקאית שבאה ממחנה "מימד". שם הוא למד לזלזל ברבנים החרדים האורתודוכסים עד בוש, ולימים – כשעבר לימין, הוא אמנם שינה עמדות רעיונות אך את דרך הפעולה, של זלזול ברבנים של הדורות הקודמים, הוא המשיך לאמץ, וכך הוא עלה על הדרך שעולה להר הבית כנגד ההלכה. גם פייגלין, חוטובלי, אלקין וחבריהם הם חביבי השמאל כנגד החרדים ומעודדים בשל "השקפתם הדתית המתונה" אבל זו גם השקפתם הדתית הלאומנית והקיצונית.

     כדאי לשמאל הישראלי לערוך חשבון נפש מה עדיף לו: "חוקי שבת עירוניים" (שגם אני מתנגד להם...) ואי גיוס החרדים שמחמירים במצוות ההלכה אך נלחמים נגד ההתגרות באומות העולם ובאומה הערבית, או רוצחים לאומנים עם כיפות סרוגות וסכינים, שמקלים במצוות ומחמירים בלאומנות.