בס"ד
הגטו
המודרני / הרב אליהו קאופמן
כשפרצה התנועה הציונית
להיסטוריה היהודית והעולמית כאחד, היא הצהירה על בשורה חדשה: הוצאת העם היהודי
מהגטו. ראשי הציונות ולבלריה הביאו כמשל עצוב את קיומו של העם היהודי בגטו דתי
רוחני, שהניב גם גטאות גשמיים עקב כך. הציונות הבטיחה שהשלת הדת היהודית מהיהודים
תשיל את הגטו הרוחני והגשמי כאחד. הקמת המושבות, בנייתה של ת"א, הקמת מחתרות
יהודיות – צבאיות, ובמיוחד הקמת המדינה היו עבור הבשורה הציונית הזו תמרור דרך
חשוב להוכיח כי הגטו מאחורינו. אבל לא כך חשב יהודי צנום וחיוור בשם ישעיהו קרלי'ץ
– שנודע יותר בכינויו ה"חזון אי"ש".
בפגישתו המפורסמת של
ה"חזון אי"ש" עם רוה"מ דאז בישראל, דוד בן גוריון (בראשית
שנות ה-50 של המאה ה-20), הוכיח ה"חזון אי"ש" את בן גוריון כי
בשיטה הציונית החדשה הרי שהציונות הולכת להכניס את עם ישראל לגטו, אבל הרבה יותר
חמור מזה שהעם היהודי שהה בו כישות דתית. ה"חזון אי"ש" טען כי
פריחתה של "לאומיות" יהודית ככל העמים תביא ריאקציה עולמית עד
שה"לאומיות" הזו תבודד פוליטית ע"י העולם כולו, שמטבע בריאתו אינו
רואה את היהדות כ"גוי ככל הגויים" אלא כדת שמובילה אותו רוחנית. בן
גוריון כמובן שלא קיבל את הטענה הזו אך מתוך נימוס של אורח הוא שתק. עשרות שנים
לאחר הפגישה הזו – ובצל ההסכם העולמי עם אירן, הנבואה של ה"חזון
אי"ש" התגשמה.
לא כאן המקום לטעון ולנתח
כי הפיכת העם היהודי ומדינתו לחלק מהעולם – כחלום הציונות, הייתה כנגד הטבע. הטבע
של הקב"ה – עד ביאת גואל צדק, הוא שהעם היהודי אמור להיות סמל רוחני לעולם.
הטבע של הקב"ה הוא שארץ ישראל מסמלת עבור עמי העולם טריטוריה רוחנית שעלייה
רק קדושה בזכות הדת קיימים וניצבים. ותמיד הטבע של העולם הוא שכאשר יהודים פונים
מדרכם הדתית למשבצות הרעיוניות של הגויים, אזי, מתעוררת נגדם שנאת היהודים משום
פלישתם לקרקע רעיונית שלא שלהם. את המסר הזה העביר ה"חזון אי"ש"
לבן גוריון אבל האחרון וממשיכיו לא הפנימו זאת לתוכם.
ההסכם של העולם המערבי –
כנגד דעתה של ישראל, הוא עוד אבן דרך שנקבעה בקיר הגטו הפוליטי שנבנה עבור ישראל ועבור
העם היהודי מצד אומות העולם. את הגטו הזה – שמסביבו יהום הסער של דם, יזע ודמעות,
חזו גדולי ישראל מהיום שהתנועה הציונית הבטיחה ל"חלץ" את העם היהודי
מהגטו הפיזי והרוחני שלו. אבל ערב ההסכם עם אירן אפשר היה עוד לנסות להיחלץ מהגטו
הזה, אילו...
לא מכבר – לאחר סיום
כהונתו של הנשיא האירני מחמוד אחמינאג'ד, פנה הנשיא האירני החדש רוחני וברך את העם
היהודי ב"שנה טובה". נתניהו כמובן פירש זאת כ"גניבת דעת". אצל
נתניהו המושג היהודי של "שלא לשמה יבוא לשמה", לא קיים. נתניהו התחנך
בבית אביו על "קירות הברזל" של מסכילי אודסה, אותם היהודים האנטי דתיים.
עוד בימי אחמינאג'ד הרי שהאחרון פגש את המשלחת הישראלית באו"ם וברך את
ח"כ דאז, כרמל שמה – הכהן, לשלום. אבל כבר אז התגובה הישראלית – שנבעה מתוך
אבני "קיר הברזל" של הגטו הפוליטי, הייתה לשלילה. מי שמקים גטו פוליטי וממשיך
את "העולם כולו נגדינו" – רק שעם תוכן נכרי, לא יכול להיות בעל מעוף.
ועל אירן יש קונצנזוס ציוני – ישראלי לא להושיט לה יד לשלום. זהו קונצנזוס מהימין
הסהרורי ועד לשמאל ההזוי. הימין הישראלי אחוז שרעפי לאומנות נגד האירנים ואילו
השמאל הישראלי אחוז שרעפים אנטי דתיים נגדה. וכך גם שהרצון הישראלי להיוותר בגטו
הפוליטי מול כל העולם, מייצג לראשונה "קונצנזוס לאומי" של טיפשים.
אילו באמת היו לישראל
מנהיגים בעלי מעוף ואחריות – שרצונם היה באמת ובתמים להשתחרר מהגטו המודרני
והפוליטי, הרי שהם היו עונים ב"עליכם השלום" למחמוד אחמינאג'ד, וגם
מאחלים בחזרה "שנה טובה" לעם האירני. אילו המנהיגים הישראלים היו בעלי
מעוף הם היו מבקשים להצטרף למו"מ הגרעיני עם אירן ולא קוראים למלחמה בה בכל
מחיר. וכשיושבים כבר יחדיו לשולחן השלום הרי שרק הקב"ה יודע כיצד יכולים
העניינים להתפתח לטובה. אילו השמאל הישראלי היה יותר צבוע בצבעי השלום מאשר בשנאה
לדת באשר היא, הרי שכמו שהוא נלחם בחירוף נפש למען חידוש השיחות עם הפלשתינאים כך
הוא היה מעודד את שיחות השלום עם האירנים.
אירן לא הייתה מאז ומעולם
שונאת ישראל והאנטישמיות לא בערה בה כמו
שלמשל היא בערה ובוערת באוקראינה ובליטא שמייצאות לישראל "עולים חדשים"
נכרים שמתבוללים עימנו. לעם הפרסי יש היסטוריה של תמיכה בעם ישראל, מיום עלות
הפרסים על במת ההיסטוריה. זהו העם שהוציא מתוכו את כורש הגדול שנתן את האישור
לבניית הבית השני. זהו העם שאליו נמלטו – בימי בית שני, אותם יהודים שברחו מחרב
הרומאים. שם – תחת שלטון הפרסים, פרחה יהדות בבל בימים שהכיבוש הרומאי חנק את ארץ
ישראל ואת שאר תפוצותיה במזה"ת ובאירופה. זו פרס – שמלבד הכתם של אנוסי משהד, חיו נתינייה
היהודים בהשקט ובבטחה גם תחת האסלאם שהשתלט עליה. וזו פרס שמשנת 1979 ועד היום
הפכו יהודייה לשומרי מצוות בכללות של כמעט מאה אחוז לעומת אחיהם בעולם. וזו גם פרס
שאף כיום – תחת המתח עם ישראל, מתפרנסים שלושים ושש אלף אזרחיה היהודים בכבוד ואף
בעשירות ורשאים לצאת ולחזור אליה כבדרך עולם . בימים שבגרמניה ובארה"ב גוזרים
נגד המילה ושבצרפת גוזרים נגד כיסוי הראש ושבאירופה פוגעים בשחיטה הכשרה הרי
שב"אירן הטוטאליטרית" קיימים שלושה עשר בתי כנסת שוקקים בבירתה טהרן. שם
– בבירה טהרן, קיימות גם שתי מסעדות כשרות ומשמשים בקודש שני מקוואות טהרה, ובכל
עיר במדינה זו קיימים אמצעי דת יהודים עבור היהודים שנותרו שם. וזו אותה אירן
שמטפחת את קברי מרדכי ואסתר המלכה כ"אתר לאומי מועדף".
יהדות אירן העולמית מקיימת
מסחר חופשי עם מולדתה ובניה מבקרים שם ומתקבלים כתיירים רצויים, גם אלה שמגיעים
לשם מישראל! אבל מישהו כאן – שמורשת הגטו הפוליטי דבקה בו עם ה"גלותיות"
הפוליטית, ממשיך לראות צילי הרים כהרים ואולי גם שכח כי את אותו הכור האירני בנתה
ה"דמוקרטיה היחידה של המזרח התיכון"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה