בס"ד
ברית
עולם / הרב אליהו קאופמן
"אודה את השם בכל
לבב, בסוד ישרים ועדה. ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות,
שגמלני כל טוב". כעשרים ושנים שנה – מיום נישואי, וכעשרים ושש שנה מיום תחילת
שמירת המצוות ציפיתי ליום שבו אחבוק בן. ביום ב' – כ"ח בסיוון (שעתיים לפני
כניסתי ל"יורצייט" של אימי המנוחה) תשע"ה ( 15 ליוני 2015) זכיתי
לכך, כשאני בן למעלה מחמישים שנה ואשתי שתחיה, בת למעלה מארבעים שנים. הילד – בן
זכר, נולד, ברוך ה', ללא טיפולים מלאכותיים ובברכת השם יתברך שמו לעד עולמי עולמים
ולא ע"י מלאך או שליח אלא בדיוק כפי שהוציאנו ה' ממצרים, הוא לבדו וללא מלאך
ושליח. הילד נולד – ברוך ה', בריא ושלם וללא פגע ומום, חס ושלום. זו הייתה שמחה
גדולה לי, לרעייתי, למשפחתי ולכול סובבי. ההתרגשות אחזה במאות אלה שידעו והכירו את
המצב לאשורו. שש הפלות שעברו נשותיי (אחת מהן של היולדת..), ובמצב שאולי אחרים היו
מאבדים את התקווה, חס ושלום. אבל מי שמאמין כי ה' נותן הוראה לשמן לדלוק חייב גם להאמין
כי הוראה דומה נותן ה' גם למים לדלוק. הנס היה גדול ומרשים אבל מי שהיה המעמד הר
סיני יודע שזו בעצם "דרך הטבע" של הקב"ה ומי שהוא מאמין ומתפלל
לדרך זו, הריהו זוכה בה.
"עת ללדת" כותב
החכם באדם – שלמה מלך ישראל, ומפרש רש"י הקדוש כי הכוונה שהוראת הלידה ניתנת
משמים ע"י ה' הטוב, ובמיוחד לאחר תפילות ותחנונים של היולדת ובעלה. ואז, ה'
הטוב מעניק לאחד מעובדיו היקרים את הזכות לבשר על ההולדת הקרובה של הרך הנולד. וכך
הוא העיקרון בכל דבר שה' החליט לחיוב ושיתרחש בקרוב. אבל למי שזכה לבשר את הבשורה הזו הרי שזהו מבחן
משמעותי – זהו המבחן לבדוק האם המבשר מאמין שמה שהצהיר זהו ה"מופת" שלו
או שהוא בסה"כ כלי של ה'. וזהו גם מבחן למקבלי הבשורה, האם הם מאמינים עדיין
שהם קיבלו את הבשורה ישירות מ-ה' או שהתחילו להאמין שזהו "מופת" של
המבשר? דבריו הברורים של שלמה המלך, ובתוספת פירושו של רש"י הקדוש, חייבים
להיות מצגת אמת לכל מי שזכה לחסדי ה', ולא לגרום לו לנוע לאמונה כי בשר ודם הביא
לו את הברכה, ולפעמים גם עבור מזומנים. ולאמונה הזכה הזו גם אני חייב את בני.
שש הפלות של נשותיי הו מנת
חלקי בעשרים ושתיים השנים האחרונות, אבל ידעתי כי מי שדבק רק ב-ה' יזכה לבסוף בפרי
בטן. בחודש הרחמים תשע"ד הגעתי למערת אליהו הנביא בצלע הר הכרמל. לפתע חשתי
שם כי באמת הבשורה קרובה להתגשם. המערה של מלאך הברית היא הפתח לתפילות שמים, אבל
גם כל מקום אחר שהמתפלל נמצא שם, רק שבמערת מלאך הברית יש את תחושת הקדושה לבשר את
ההיענות השמימית לבקשות. ובאמת, בפתח שנת תשע"ה התעברה אשתי. לא אכחד כי לא
מעט אנשים בירכו אותנו שוב ושוב בברכת פרי בטן אבל ברור לי מכל כי הנס הזה היה רק
מריבונו של עולם ישירות אלינו, ובזכות התפילות ששלחנו אליו ישירות מכל מקום שבו
היינו, כי הרי כבודו מלא עולם. מי שמחפש את האל ורוצה את ברכתו הרי שימצאנו בכל
מקום ובכל עת, והרי ה' הטוב יודע מה בליבו של כל אחד, ומי שמכוון רק אל ה' ימצא
מזור לבקשתו.
רבים התרגשו מהנס הזה –
גילי המבוגר, ובעיקר גילה של אשתי, וכי לא בעבור טיפולים מלאכותיים זכתה אשתי בפרי
בטן זה אלא בהריון רגיל כב"דרך הטבע". רבנים ואדמו"רים רעדו
מהתרגשות כששמעו על ההיריון הזה. ואז שאלו אותי רבים מדוע אני דווקא מתנהג בטבעיות
למראה הפלא. תשובתי היא אחת ומאוד פשוטה. לא שאינני מתרגש, אבל התרגשותי היא על
הזכות ששם ה' התקדש בי וברעייתי, וכמו כן על כך ש-ה' נענה לנו. אבל אינני מתרגש על
עצם הנס כי דרכו של הקב"ה הינה טבעית וכ"בדרך הטבע" גם לגבי מה
שאנחנו זכינו, אבל רק במקרים נדירים יותר מאשר ריבונו של עולם לידות כאלה, ועל כך
התרגשותי, שזכיתי לזכות נדירה זו ממנו. לאחר שהלידה עברה בשלום והאחות בביה"ח
"כרמל" בחיפה בישרה לי כי לאם ולתינוק שלום, אזי, באמת בכיתי מהתרגשות
אבל רק על כך ש-ה' הטוב אישר לבסוף את הלידה בשלום וחנן אותי על פשעי.
אני יודע שרבים התרגשו מעצם
ראיית הנס והתחזקו באמונתם בקב"ה וטוב שזה כך אבל למען האמת אותם אלה
שהתחזקנו כך צריכים לעשות חשבון נפש עם עצמם, כי מי שאמונתו בידו חייב היה לדעת
שזהו איננו "נס" במובן של החוסר מוסבר "הגיונית" אלא זהו בעצם
עוד מהלך אלוקי רגיל, שהשם מעורב בו ישירות וללא מתווכחים. לא ידעתי לצחוק או
לבכות כששמעתי לא מעט אנשים – הלבושים "דתית" ו"חרדית" ואפילו
עם אצטלא "רבנית" ואדמו"רית", ששאלו אותי בערך כך "אוקי,
זה מהקב"ה אבל מי נתן לכם את הברכה"? שאלה כזו היא על סף העבודה הזרה
והיא מזכירה לי את אותם בורים השואלים בעלי תשובה "מי החזיר אותך
בתשובה", וכוונתם שרק ארגון ממוסד ו/או בשר ודם יכול להחזיר אדם לאלוקיו, והם
אינם מבינים שעיקרון "עת ל..." נמצא גם כאן, וכי רבים וטובים זכו לחזור
בתשובה ללא מתווכחים, ואנוכי בתוכם. הבדיחה של הגר"א שנייבלג מבריטניה –
שמסרה לי בטלפון לאחר הלידה, די קולעת למצב:"הקב"ה יכול להסתדר
לבד".
ועצתי לכל מי שמחפש ישועה
שלא ירוץ לאיזה "מקצוען" בברכות וישלם הון עתק עבור "ברכה",
ושלא יצטער אם לא הגיע לקבר זה או אחר בזמן המיועד כדי להשתטח לבקשתו, ושלא יבטל
התחזקות במצוות וביהדות תמורת ברכת בשר ודם אלא יתחזק באמונתו בקב"ה ויבקש
ממנו – בכל מקום בעולם ובכל שעה וברציפות, את בקשתו וכך יוושע, שהרי ש"בדרך
שהאדם רוצה ליילך, מוליכים אותו" רק משמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה