יום ראשון, 13 במאי 2018

בית השמש הבוערת


בס"ד
                 בית השמש הבוערת / הרב אליהו קאופמן
         העיתונות החרדית – תאומת העיתונות הצפון קוריאנית, היא זו שמסייעת להשתקת פרסום מעללי השחיתות בעיריית בית שמש. על אגודת העיתונאים להוציא מקרבם את אלה שעושים את עבודתם העיתונאית כפלסתר ונותנים לגיטימציה להמשך השחיתות על חשבון הציבור המרומה.
     מעצרם של 11 חשודים בשחיתות בעיריית בית שמש ובראשם משה מונטג מסיעת ח"ן, היא "דגל התורה" בבית שמש, הייתה צריכה להדליק את כל האורות האדומים עבור הציבור החרדי בעיר בית שמש. אבל מסתבר שעדר נשאר עדר - ובראשו תיאטרון בובות ששמו "מרנן ורבנן". עיריית בית שמש מעולם לא עברה מהפך של אמת אלא בסה"כ המושחתים שינו את פרצופם וזהותם הפוליטית. מאז מותו של בן זאב ראש העיר ההיסטורי של בית שמש הוותיקה, הרי שרק נאשמי שחיתות ניהלו אותה. לדני ועקנין מהליכוד ראש העיר שהפסיד את השלטון לחרדים בשנת 2008, היה באמת מזל גדול שהוא הפסיד את הבחירות אחרת הוא היה מודח מכיסאו ע"י בית המשפט. אבל אלה שבאו בעקבותיו לא היו טובים ממנו החל ממי שהחליפו (משה אבוטבול מש"ס) ועד אחרון חברי מועצת העיר החרדים. פשוט, במקומם של ליכודניקים ועצמאיים שעשו בעיר כבשלהם באו חרדים ועשו בקופה ובעיר גם כבשלהם. זה היה מהפך של רוטציה בשחיתות.
                                     העסקנים האפורים ו"רבני" הבובות
          להבדיל ממה שהעיתונות העוינת – החילונית אוהבת להציג הרי שבאמת מדובר בעיר מצליחה ובשכונות חרדיות משגשגות עם אחוות חיים משותפת – כולל עם בני העיר הוותיקה, שמעורבים בה חילוניים, דתיים וחרדים כאחד. שכונת רמת בית שמש א' למשל מאוכלסת באברכים חרדים ספרדים ואשכנזים כאחד לצד אנשי עסקים ומנהל אמריקאים, בריטים, צרפתים ואוסטרלים, ועם קהילת אנשי הכיפות הסרוגות. השכונה הזו – על מרכזי הקניות שלה ומוסדות החינוך שם, היא האליתה של העיר. גם בשכונות רמת בית שמש ב', "קנה הבושם", ה"קריה החרדית" ורמת בית שמש ג' חי ציבור חרדי נינוח, איכותי ומשגשג אבל הנהלת העיר, מקרב החרדים, איננה משקפת פרומיל של אותם יהודים חרדים מוצלחים. ראשית – בדומה לערים אחרות ושונות בארץ, הרי שהמוצלחים מבין אנשי העסקים והמנהל החרדים בורחים מניהול מועצת העיר הזו ומותירים את המגרש לכול העסקנים האפורים והמושחתים ביותר. שנית – וזו אולי הסיבה העיקרית לבעיית שלטון המושחתים בעיר הזו, היא העובדה שכמה עסקנים – פרחחים מנציחים את עצמם בראש הציבור החרדי ע"י מפלגות חרדיות נוסח צפון קוריאה ובעזרת עיתונות חרדית צפון קוריאנית, תוך השתלטות מניפולטיבית על רבנים קשישים שהשקר הוא האמצעי לכך, ואח"כ זורעים טרור בקרב אלה שמחפשים ניהול ופוליטיקה חרדית אחרת. משה מונטג הוא סיפור ישן של אבק פוליטי עם ריחות לא נעימים של שחיתות. כבר לפני בחירות 2008 ביקש הרב מרדכי גולדשטיין – רב קהילת "קהילות יעקב" ברמת בית שמש א', להדיח את מונטג אבל האחרון הוכיח לכול שרבנים אינם מוליכים מאומה קדימה אלא נרמסים ע"י עסקנים שלא הצליחו ללמוד תורה לשמה. הכתובת ששמה משה מונטג הייתה מזמן רשומה על הקיר אבל משה אחר – משה גפני מ"דגל התורה", דאג שמשה מונטג יונצח שוב ושוב עד שהמונטג הזה הגיע לאחריות על הבניה המקומית, שבעיר בית שמש היא עיקר החיים. גם דמותו החרדית של המונטג הזה לא זהרה. תמונות מהנופשים של מונטג באיי העולם הנידחים הציגו איש שהצניעות הדתית המינימאלית ממנו והלאה. אבל משה גפני, בצלאל קאהן ועוד מיני עסקנים של "דגל התורה" הדועכת עצמו עיניים, אטמו אוזניים ונעלו שפתיים. מונטג היה שם נרדף לשחיתות ולבערות גם יחד אבל אפילו הכלבים לא נבחו אז למה שהוא לא ימשיך קדימה, ועוד בראש שיירה מושחתת כמותו ?!
                                              אבוטבול הבא בתור ?
      אבל מונטג לא היה לבד. בבית שמש מספרים כי בסוף עוד יגיעו גם לראש העיר – משה אבוטבול, שלמרות זיהויו עם ש"ס הוא בעיקר חברו של משה גפני, והאחרון טען לא פעם כי "משה אבוטבול הוא נציג "דגל התורה". דווקא אריה דרעי הוא האיש – שעם חזרתו לפוליטיקה, מחכה לנפילתו של אבוטבול. בבחירות האחרונות דאג אבוטבול שש"ס לא תכניס את המנדט השלישי שלה משום שירון לוי – האיש שהיה במקום השלישי בש"ס, היה נאמנו של דרעי. ויש גם כאלה שיודעים לספר כי דווקא אבוטבול הוא האיש שדרדר את מונטג לחקירות המשטרה – הן משום שלפני מערכת הבחירות של 2008 ביקש מונטג לתמוך בהמשך שליטתו של דני ועקנין, והן משום שלפני הבחירות הקרובות מוביל מונטג מהלך למנות את עצמו לראש העיר החרדי הבא במקומו של אבוטבול, משום צמיחת הציבור האשכנזי – החרדי בעיר. תהיינה הסיבות למעצרים אשר תהיינה אבל הרי שברור שלא מדובר כאן על "רדיפה פוליטית" כשלהי אלא על סירחון שמזמן היה אמור להתפוצץ.
                                            מיכל מוזס: ה"נסיך" והצפרדע
       גם אבוטבול איננו יכול לישון בשקט – הן משום אחריותו העירונית, אך גם משום סיפורים קשים שבית שמש מדברת עליהם קרוב לעשור. אחת הבעיות הקשות היא דחייתם של ילדים מתלמודי תורה - שרק לאחר מאמצים קשים נמצא להם סידור הולם. מסתבר שבבית שמש הבעיה איננה רק באפליה עדתית אלא בעיקר במניפולציות כספיות. בעבר התגורר בעיר החרדית ( עבר כמה וכמה שכונות...) יהודי בשם מיכל מוזס. זהו בנו של ח"כ אליעזר מוזס מ"אגודת ישראל", ואחיה של היידי מוזס, העוסקת בציד חרדים וחרדיות לטובת העולם החילוני, ובעיקר העברתם לכת התועבות. לא מעט הורים נפחדים – לילדים רכים, סיפרו לי כיצד מוסדות חרדים חרדיים סירבו לקבל את ילדיהם והם בצר להם פנו ישירות לראש העיר, משה אבוטבול. האחרון הפנה אותם למוזס וזה – לאחר "תשורה" מתאימה, סידר את העניין ע"י... משה אבוטבול עצמו (!), שלחץ על המוסדות לקבלם. ההורים הללו טענו שמוזס הצעיר שימש ככיס מעבר לכספים לאבוטבול. כששאלתי אותם מדוע הם אינם פונים למשטרה הרי שהם טענו בפני כי המפלגות החרדיות תתלנה עליהם "חרם רבנים".
                                    העיתונות החרדית בשרות השחיתות
    אבל כל מעשי הנבלה הללו לא היו מתרחשים כל כך בקיצוניות אלמלא מעורבותה – או אולי יותר נכון שתיקתה, של העיתונות החרדית, ובראשה העיתון "חדש", מקומון השופר של אבוטבול בבית שמש, שגם בצפון קוריאה לא היו מתביישים בו. למרות הרעש והמהומה סביב מה שמתרחש בבית שמש הרי שהתקשורת החרדית – ברובה, כלל איננה מפרסמת דבר על כך. העיתון המקומי "חדש" החל כמקומון הכתוב החרדי הראשון בעיר, והונהג ע"י חסידים שזוהו עם חסידות גור. עד לאחר הבחירות של 2008 עדיין לא תמך העיתון הזה באבוטבול (חסידי גור תמכו אז במועמדם של הכיפות הסרוגות) אבל לאחר הבחירות הללו חל מהפך בעיתון הזה, שהפך לשופרו של אבוטבול. מעיתון דל וקטן הוא הפך לעיתון עב כרס והחל לצאת כחינמון שבועי בשתי שפות : עברית ואנגלית. מנכ"ל העיתון, רוזנצוויג שמו, הפך לדוברו של אבוטבול ואת המנכ"לות ירש אדם בשם יצחק אלתר. מאותו הרגע הפך העיתון לעב כרס, מלא במודעות העירייה וכמובן בכתבות אוהדות בלבד לאבוטבול ושות'. אם המשטרה קצת תתאמץ היא בוודאי תחשוף נסתרות בעניין, ומדוע למשל סיעת "טוב" האופוזיציונית – החרדית  (שבנתיים נעלמה) ואלה שאינם מצביעים בבחירות מסיבות רעיוניות (וכאלה ישנם הרבה מאוד בבית שמש) לא הוזכרו כמעט בעיתון הזה. ולכן לא פלא הוא שמעצרם של 11 החשודים – ובראשם המונטג של "דגל התורה", כלל לא הוזכר בעיתון הזה, מאז החלה הפרשה.
       אבל גם בשאר העיתונות הצפון קוריאנית – החרדית לא הוזכר דבר על המעצרים הללו – שאנשי "דגל התורה" מככבים בם. שישה עיתונים מפלגתיים – ובראשם ה"יתד נאמן" ה"לוחמני", הצטרפו ל"שתיקת הכבשים" של "חדש". בימים שהעיתונות הכללית משגשגת בתחקיריה הרי שבעיתונות החרדית טומנים הלבלרים האומללים את קולמוסם בבור השחיתות. את העיתונות הזאת – מלאת שטיפת המוח, צריך היה הציבור החרדי להקיא. גם העיתון "משפחה" – שבועון "בלתי תלוי" כביכול, הצטרף לשתיקה הרועמת הזאת. מטרת הקמת העיתונות החרדית הזו הייתה באופן רשמי להעביר את היהודי החרדי לקרוא את ה"אמת" מתוך עיתונות נקייה ומפוקחת רוחנית אבל למעשה נבנתה כאן עיתונות דמונית ודיקטטורית שתפקידה להעלים את האמת ולתת לגיטימציה להמשך השחיתות במסווה "תורתי". על אגודת העיתונאים בישראל לפעול לסגירתם של תאומי התקשורת הצפון קוריאנית.
                     "דגל התורה" : המפלגה המובילה בשחיתות החרדית
       המפלגה המובילה כיום בשחיתות החרדית איננה עוד ש"ס אלא "דגל התורה", ש"כוכבי הגדל" שלה הם אורי לופולייאנסקי ומשה מונטג ומאחריהם לא מעט עסקנים ולבלרים ממפלגה זו, שהשלטון אוהב להציגה כ"קיצונית חרדית" כדי שהחרדים ימשיכו לציית לתיאטרון הבובות של רבני המפלגה, שבאחרונה הפכו לשואבי כספים עבור קופות צדקה לא פחות מריחות ריח רע כ"קופת העיר" בבני ברק ומאכלסות בתי דין "חרדים" מפוקפקים עם דיינים שהם איילי הון, כמו למשל בית הדין בבני ברק, שממנו ברח הרב ניסים קרלי'ץ כול עוד נשמתו באפו. כך מצליחה המדינה החילונית לשלוט ביהדות החרדית ללא קול זעקה אמיתי.
         לפני כמעט שלושים שנה טען הרב שך המנוח – מיסד "דגל התורה", כי לאור פרשיות השחיתות של ש"ס דאז הרי שהספרדים החרדים עוד לא הגיעו אז לבגרות שלטונית. האם הוא היה טוען כיום את אותם הדברים גם לגבי הליטאים האשכנזים ?...     
         

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה