בס"ד
הו ברצלונה, ברצלונה ! / הרב אליהו קאופמן
האומנם תחילת העימות להיפרדות מספרד – של
קטלוניה (ואולי גם של חבל הבאסקים...) אינו אלא "סרט ספרדי" לקריסה
מדינית שבו חזינו כבר לפני כמעט כשלושים שנה במסגרת ה"סרט היוגוסלבי"?
האומנם קטלוניה וחבל הבאסקים תהיינה חלוצות התפוררותה של ספרד המדינית, כפי שעשו
זאת קרואטיה וסלובניה ליוגוסלביה לשעבר?
סיפורה הנוכחי של ספרד הינו עוד אחת מההוכחות
שה"אינטרנציונליזם" הוא עניין סמנטי בלבד, גם כשמדובר ברב לאומיות קטנה
יחסית, ועם היסטוריה לאומית משותפת וארוכה. "איחוד אירופה" האחרון אינו
אלא "פטא מורגנא" בלבד. בצילה של הקמת "אירופה המאוחדת" נערך
משאל העם על המשך השתתפות סקוטלנד בבריטניה (גם בוולש ובצפון אירלנד
"מזמרים" זמירות שאינן בריטיות ממש...) ואילו בספרד של היום מתנדנדות
קטלוניה וחבל הבאסקים כשתי שיניים שלפי הנשירה. גם בבלגיה נשמעות טענות לניתוקה של
פלנדריה הצפונית מהוואלונים הצרפתים. בשוויץ ה"פסטוראלית" טוענים
הצרפתים והאיטלקים למעמד נמוך יותר מהגרמנים המובילים. ואילו במשך כמעט שלושה
עשורים מתפוררת יוגוסלביה לשעבר לכשבע מדינות. צ'כוסלובקיה כבר נפרדה לשתים ואילו
בריה"מ לשעבר התחלקה תחילה לחמש עשרה מדינות ואח"כ פרשו שלושה חבלים
מגרוזיה והגדירו עצמם כישויות מדיניות עצמאיות, וחבל אחד ממולדביה הקטנה הכריז על
"עצמאות" (טרנסניסטריה), ואילו בצצ'ניה עדיין לא אפסו התקוות לעצמאות
מרוסיה. במדינות המוסלמיות של אסיה התיכונה – שלא מכבר היו חלק מבריה"מ
לשעבר, ובקווקאז, עדיין מתעוררים חבלים קטנים וגדולים ומודיעים על רצון לעצמאות.
המפה הנוכחית - של אירופה וקדמת אסיה, עדיין איננה סופית. והפעם תור הספרדים לזמר.
ספרד לעולם לא הייתה מדינה הומוגנית למרות
הניסיון להציגה כזו. גם בהיותה אימפריה חובקת תבל - ובמיוחד במרכז ובדרום אמריקה,
הרי שהקרבות הפוליטיים בין ארגונים, קשטילים, קטלונים ואנדלוסים – בינם לבין עצמם,
וכולם נגד הבאסקים, לא הפסיקו לעולם. ידוע לעמינו היטב תאריך האיחוד של קשטיליה
וארגון, בשנת 1492, שהיה לתאריך גרוש היהודים מספרד. גם מלחמת האזרחים בספרד –
בזמן מלחמת העולם השנייה, חתכה במדינה זו, עד להתבססותו של הגנרליסימו פרנקו כרודן
בודד. ספרד – זו שלאחר ימי האימפריה שלה, הייתה תמיד מדינה ענייה וכניסתה שלה ושל
פורטוגל השכנה ל"אירופה המאוחדת", באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, התאפשר
לא מעט מעצם היותן ממוקמות גיאוגרפית במערבה של אירופה, וללא עבר קומוניסטי ולא
משום היותן מדינות אירופאיות מבוססות. אין ספק שמדינה כמו הונגריה למשל – מהגוש
הקומוניסטי לשעבר, עלתה ועולה על ספרד בכל הנוגע לעושר כלכלי למשל. מאז תחילת המאה
העשרים רוגש חבל הבאסקים וחפץ בעצמאות, ובעקבותיו באו גם הקטלונים. ההצבעה
הקטלונית הנוכחית, של 90 אחוזי תמיכה
בהיפרדות מספרד, עלולה להביא את המעצמה המתפוררת לשעבר למצב של "מיני
יוגוסלביה". אם קטלוניה תיפרד, אזי,שהבאסקים יתניעו הילוך גבוה יותר. חבל הבאסקים
נלחם על עצמאותו עוד מהימים שהקטלונים לא חלמו על היפרדות ולכן "קנאת
הסופרים" הבאסקית עלולה להביא לחזרת האלימות והדמים בצפון ספרד. ספרד עומדת
בפני ימים קשים, וספק אם הסכם פשרה ואוטונומיה מורחבת יותר לקטלוניה תפתור את הבעיה
של האחדות הספרדית. אחרי קטלוניה עלולים הבאסקים לבקש עוד הקלות אוטונומיות, כשלהם
יש את נשק הטרור, שאמנם בשנים האחרונות הוא אופסן אך לא נעלם. להבדיל מימי המאה
החמש עשרה לסה"נ, הרי שכיום לא יעמוד עוד כוחה של הכנסייה הקתולית לאיחוד
מחודש של ספרד (כבימי האיחוד בין קשטיליה לארגון, בשנת 1492), אם האחרונה תתפורר
מדינית.
ספרד הענייה – שרק בשנת 1978 הפכה לישות
דמוקרטית ממש, מחולקת ללא פחות משבעה עשר ישויות אוטונומיות שמתוכן עשר מהן הן "ישויות
לאומיות", ורק שבע הן "ישויות אזוריות". המשמעות של הדבר הוא
ש"ישות לאומית" פירושה עוד צעד קטן לניתוק אזורי ואילו "ישות
אזורית" איננה אלא מסגרת מנהלית בלבד. זוהי חלוקה לא נורמאלית מבחינת יציבות
מדינית, שהרי רוב המחוזות שלה הם עפ"י שוני לאומי. לא מן הנמנע כי לאחר
שיצליחו קטלוניה וחבל הבאסקים להתנתק מספרד הרי שתבוא שרשרת של ניתוקים שתכלול בין
השאר את האיים הקנרים, האיים הבאלריים, את קנטבריה ואפילו את ארגון, כשספרד לא רק
תחזור לימים שלפני שנת 1492 אלא תהיה במצב גרוע יותר בהרבה. ההבדל בין ספרד
ליוגוסלביה וצ'כוסלובקיה של פעם נעוץ בעובדה שבכול זאת נוצר – למעלה מאלף וחמש
שנות, מעין "עם ספרדי" משותף עם היסטוריה ורצף תרבותי בעוד ששתי המדינות
האחרות היו רק ישויות מלאכותיות שהוקמו לאחר מלחמת העולם הראשונה – וחודשו לאחר
מלחמת העולם השנייה, ע"י מעצמות זרות והתקיימו לא במעט בגלל המשטר הקומוניסטי
– הצנטראליסטי שלהן. אבל כאשר מתמוטט "מגדל בבל" של ה"לאום
המרכזי" אין לדעת מה ילד יום המחר.
הגבול הצפוני של ספרד ומשמעותו התיירותית
לא לחינם לחוצה ספרד בעניינם של הקלונים
והבאסקים. בירת קטלוניה שמה ברצלונה והיא בעצם הנמל הראשי של ספרד, השוכן על חופי הים התיכון. למרות שעיר
הבירה היא מדריד הרי ברצלונה היא העיר העשירה של המדינה ולא פעם היא עולה בתרבות,
בספורט ואף במסחר על מדריד הבירה. מדריד אמנם כפולה באוכלוסייתה (כשלושה מיליון
ומאתיים אלף תושבים) לעומת ברצלונה (למעלה ממיליון ושש אלף תושבים) אבל מבחינה
איכותית לא מעט טוענים כי ברצלונה היא המובילה בדרוג הערים היוקרתיות בספרד ולא
הבירה מדריד. אבל הדומיננטיות של ברצלונה – ועוד כנמל העל של ספרד, איננה הבעיה
היחידה של ספרד מול קטלוניה עצמאית. גבולותיה של קטלוניה הם נושקים לגבול החיצוני
של ספרד – בצפון מזרחה של המדינה המאוחדת, בגבול עם צרפת ועם הנסיכות הקטנה של
אנדורה. אם קטלוניה תממש את עצמאותה הרי שהחלק הצפון מזרחי של הגבול הצרפתי יעלם
מספרד וכך גם יקרה עם הגישה לגבול עם אנדורה. את צרפת ואת ספרד חוצים הרי הפירנאים
– שהם האטרקציה התיירותית הגדולה של ספרד. נסיכות אנדורה היא אי יבשתי פטור ממכס
ואטרקציה מיוחדת לתיירים. חסימת אנדורה מפני ספרד וקטיעת חלק מהר י הפירנאים תוביל
למכה חזקה בתחום התיירות והמסחר, לספרד. וכול זאת בתוספת הפסד של קריעת חלק מהמוצא
הימי של ספרד לים התיכון, על הפסד הנמל המרכזי שלה. ובנוסף לכך מדובר – עבור ספרד,
באיבוד של כשמונה מיליון תושבים מתוך כחמישים מיליון ספרדים בכלל.
אך אם חבל הבאסקים יקרע מעל ספרד- לאחר
הקריעה הקטלונית, הרי שההפסד של ספרד יהי גדול פי כמה, בכול האמור והנוגע לגבולה
הצפוני, להרי הפירנאים ולחופה הצפון – מערבי, עם האוקיאנוס האטלנטי. חבל הבאסקים
שוכן בצד הצפון מערבי של ספרד וגובל אף הוא עם צרפת ועם היציאה הצפון – מערבית
לחוף האוקיאנוס האטלנטי. רובו של החוף המערבי של חצי האי האיברי – הגובל כולו עם
האוקיאנוס האטלנטי, נמצא בתחומה של פורטוגל השכונה ורק הצד הצפון – מערבי של החוף
גובל עם ספרד, ונמשך לצפון ספרד. קריעת חבל הבאסקים מספרד יקטין עוד יותר את המוצא
לאוקיאנוס האטלנטי של ספרד, שהוא קטן בלאוו הכי. אם נוסיף לקריעתם של כשמונה מיליון
תושבי קטלוניה מספרד, עוד כשני מיליון וחצי באסקים הרי שקרוב ל-11 מיליון תושבים עלולה
ספרד לאבד אם שני החבלים הללו יהפכו למדינות עצמאיות, ואילו מהרי הפירנאים יקרע
עוד חלק שבינן ספרד לצרפת, והפגיעה בתיירות רק תגבר. החשש מקריעת הבאסקים איננו רק
ברמה הספרדית אלא גם לצרפת יש מה לחשוש, משום שחלק מחבל הבאסקים נמצא גם בצרפת,
וגם שם מדובר באתר תיירות ראשון במעלה. מסתבר שאם הבאסקים הספרדים יקבלו עצמאות
הרי שה"אפקט הכורדי" – של מיעוט החי ביותר ממדינה וחפץ לעצמאות
קולקטיבית, יעבור גם למערב אירופה.
המשך של תהליך התפוררות מדיני – פנימי
עלול להביא לכך שספרד תאבד את כול חבליה הצפון מערביים ואת היציאה לאוקיאנוס
האטלנטי, וזאת לאחר שחבל ארץ נוסף, המסווג אף הוא כ"ישות לאומית", חבל
קנטבריה, יתנתק משום הסחף הזה לעצמאות מדינית. החלק שוכן מערבה וצפונה לחבל
הבאסקים ומשלים את הגבול הימי עם החוף הצפון מערבי של ספרד עם האוקיאנוס האטלנטי.
בירת החבל היא העיר סנטנדר. בהמשך "עלולות" גם ארגון (שבירתה סרגוסה)
ואנדלוסיה היפיפייה בדרום, ל"היזכר" בעברן העצמאי. האם בשנים הקרובות שוב נחזה בתסריט המדיני של
לפני כשלושים שנה ביוגוסלביה, וקטלוניה וחבל הבאסקים יחליפו את קרואטיה וסלובניה
בחלוקת ספרד החדשה? האם הקמתן של מדינות עצמאיות בקטלוניה ובחבל הבאסקים תביא –
כביוגוסלביה, להקמת ישויות עצמאיות נוספות על חשבון הממלכה הספרדית המתפוררת, כפי
שאירע ביוגוסלביה? והאם ההתפוררות הזו תעלים את השם "ספרד" כשמה של
מדינה כפי שהשמות יוגוסלביה, בריה"מ
וצ'כוסלובקיה נכנסו למוזיאון ההיסטוריה המדינית? ימים עוד יגידו.
הפרק הספורטיבי – של הכדורגל והכדורסל הספרדי
אבל בתחום אחד הולכת ספרד לנחול הידרדרות
בלתי הפיכה, אפילו אם רק קטלוניה תיפרד ממנה. זהו תחום הספורט, שהוא חלון הראווה
הספרדי באירופה ובעולם - ובראשו הכדורגל והכדורסל. ספרד היא אחת מתוך שתי מדינות
בלבד, בעולם כולו, שמצליחה להניע ברמה הגבוהה ביותר את ענפי הכדורגל והכדורסל שלה
יחדיו ולהתמקם, עם שניהם יחדיו, במרומי הרמה הגבוהה ביותר של אותם שני ענפים,
באירופה בפרט ובעולם כולו. ספרד הייתה אלופת העולם בכדורגל בשנת 2010 אבל לפני כול
אליפות כדורגל – באירופה ובעולם, עולה של שמה של ספרד כפייבוריטית טבעית, בשורה
הראשונה של נבחרות העולם ואירופה. רק בשנת 2015 זכתה ספרד באליפות אירופה בכדורגל
כשכבר בשנת 2009 היא החלה בזכייה האירופית
הראשונה שלה בכדורגל והוסיפה עוד זכייה אחת בשנת 2011. בשנים 1973, 1983, 1999
2003 ו-2017 סיימה ספרד כסגנית אלופת אירופה בכדורגל ואילו במקום השלישי היא זכתה
בשנים 2001 ו-2013. בשנת 2005 היא דורגה במקום הרביעי באירופה בכדורגל לנבחרות
לאומיות. דהיינו – במשך שני העשורים האחרונים הרי שספרד איננה יורדת מתחת למקום
הרביע ביבשת אירופה בכדורגל! על הליגה הספרדית בכדורגל חבל שאכביד במילים. בשני
העשורים האחרונים הפכה הליגה הזו לא רק לגאוות הספרדים אלא למשכנם של כוכבי העל
בכדורגל מהגדולות במעצמות תבל, ובראשן ברזיל וארגנטינה. ריאל מדריד וברצלונה – לצד
קבוצות ספרדיות נוספות, מלקטות כול שנה ושנה תארים רבים בגביעי אירופה השונים
בכדורגל ומותירים מאחורה את האנגלים, הגרמנים והאיטלקים. הליגה הספרדית בכדורגל
הפכה לליגה המובילה בעולם ובאירופה ודחקה בשני העשורים האחרונים הצידה את הליגות
הנפלאות בכדורגל של אנגליה, גרמניה ואיטליה. אספניול, גי'רוגה וכמובן ברצלונה
תקרענה ביום פקודת העצמאות של קטלוניה, מהליגה הספרדית והליגה הזו , שמימי ריאל
מדריד של אמצע המאה ה-20, רק ידעה זוהר (כבימי אלפרדו די סטפאנו, חנטו, ריימונד
קופה ופרנץ פושקש) תקרוס מתחת לרוב הליגות המערב אירופאיות בכדורגל. גם עניין המתח
הפוליטי – ומי יודע אם לא אלימות ואף מלחמה, בין ספרד לקטלוניה ולשאר חלקי ספרד,
יביא לכך ששחקנים בינלאומיים באשר הם ידירו רגליהם מליגה זו, ולו רק בשל פיקוח
הנפש שלהם.
כאמור, גם הכדורסל הספרדי נמצא
ב"טופ" העולמי והאירופאי. בשנת 2006 זכתה ספרד באליפות העולם בכדורסל.
הנבחרת הזו היא אימת נבחרות על כשל איטליה וארה"ב, ובעבר הייתה אימתן של
בריה"מ ויוגוסלביה האגדיות. בשנים 1964, 2008 ו-2012 הייתה ספרד אלופת אירופה
בכדורסל ואילו בשנת 1984 היא הייתה סגנית אלופת אירופה בכדורסל. הקבוצות הספרדיות
בכדורסל אינן מפגרות אחרי העמיתות שלהן בכדורגל ואף הן קוצרות לא פעם ולא פעמיים
את התארים האירופאים. גם הליגה הספרדית בכדורסל היא מהטובות באירופה ובעולם.
התחרות הפנימית – בכדורסל קבוצתי, אף היא עולה בקרבות בין ריאל מדריד וברצלונה,
כבכדורגל. קריעתה של קטלוניה תוציא את ברצלונה החזקה והיומרנית – ואת באדלונה,
מהליגה הספרדית בכדורסל, והכדורסל הספרדי עלול להידרדר כמו שצפוי לכדורגל הספרדי.
אבל
אם חבל הבאסקים יזכה אף הוא לעצמאות הרי שהליגות בכדורגל ובכדורסל בספרד ינחלו לא
רק ירידה אלא "נוק אאוט". כיאל, ריאל סוסיאד, אתליקו בילבאו, אייר וארבר
תפרדנה מליגת הכדורגל הספרדית ואילו בילבאו בסקט, גירוזוקואה סן סבסטיאן ואסקי
בסקוניה ויטוריה תיפלטה מליגת הכדורסל הספרדית. אין ספק שהכדורגל והכדורסל – כמו
במדינות בעייתיות אחרות בתחום הכלכלה, הם ענפי הייצוג שבעזרתם נרגע מעט האזרח
הספרדי וחש מעין "גאווה לאומית" ש"ממתקת" לו את מצבו הכלכלי
הבעייתי, אבל אם ענפי הספורט הללו יפלו הרי שמחאת העם, לחיים כלכליים טובים יותר,
רק תגבר ותסבך את המצב הפוליטי בספרד השסועה לעתיד.
כדי להבין כיצד פרוק מדיני ממיט ירידה
ספורטיבית צריך להביט במה שאירע לבריה"מ לשעבר וליוגוסלביה לשעבר בתחום
הכדורסל. השתיים היו מעצמות העל של הכדורסל האירופאי, ואפילו העולמי. קריסת מדינות
האם שלהם לא החזירה את כוחן כבעבר לאחת ממדינות הבת שלהן. איטליה וספרד עקפו אותן
בעולם הכדורסל, ואפילו נבחרות כיוון, גרמניה וצרפת הפכו לשוות ערך למדינות הבת
שלהן. כך זה אירע להן גם בעולם הכדורגל – בו הן היו כבר קודם לכן פחות דומיננטיות.
גם צ'כוסלובקיה נעלמה כנבחרת שוות כוח ואילו צ'כיה וסלובקיה – על קבוצותיהן, אינן
עוד אותה נבחרת מאוחדת בכדורגל ובכדורסל.
בתחומי הספורט השונים תעבור ההגמוניה הספרדית
לידי האיטלקים במיוחד, אם אמנם יתחיל הפרוק המדיני של ספרד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה