יום ראשון, 28 באוגוסט 2016

השפן הכשר

בס"ד
                       השפן הכשר / הרב אליהו קאופמן
      בשנות השישים המאוחרות – של המאה ה-20, נשמעה דפיקה על דלתו של הרב זלמה רבינובי'ץ, לאחר שעלה מרומניה לארץ הקודש. הרב רבינובי'ץ שימש בבוקרשט כרב, שוחט ומוהל. על יהודי רומניה הישנה – ובמיוחד על יהודי בוקרשט, מספרת השמועה כי מעולם לא דרכו שם הרפורמים משום שלא היה צורך בהם: האורתודוכסים שם היו כל כך קלים בקיום היהדות שהם היו גם גרועים מהרפורמים בשאר אירופה, והנה הרב רבינובי'ץ חש זאת על בשרו גם לאחר עלייתו לארץ הקודש והשתכנותו בירושלים עיר הקודש. משפתח הרב את דלת ביתו לנוכח הנקישות העולות בעוצמתן, עמד לפניו לא אחר מאשר נלו קוז'יקרו. הרב זלמה הצליח בקושי רב להשתיק את אנחת ה"אוי וואי", שכמעט בקעה ממנו החוצה. נלו היה אחד ממתפלליו שלעבר, כשהרב זלמה רבינובי'ץ כיהן כרב בית הכנסת "אחדות קודש" בבוקרשט. הנלו הזה היה המסמר שבליצנות המקומית, ועוד אחד כזה שהאמין כי הוא איננו כלל ליצן אלא מאמין אורתודוכסי מושלם!
     נלו עמד בפתח דירתו של הרב זלמה ולצידו אשתו ושני בניו. מתוך השק הבלוי שהחזיק נשמעו יבבות חייתיות. ואז שלף נלו את השפן שלו, תרתי משמע. הוא אחז בראשו של השפן    ( ובעיקר באזניו...) והוציאו משקו, כשהשפן מצליח להזעיק בזעקותיו גם את הרבנית רבינובי'ץ ושלושת ילדיה. בתרועת ניצחון ביקש נלו מהרב זלמה ש"ישחט" את השפן שלו ...שחיטה כשרה! לא עזרו לרב זלמה כל ניסיונותיו לשכנע את נלו כי חיה טריפה איננה רשאית ל"הישחט" כי טמאה היא. נלו טען כי הוא יודע היטב שהשפן טרף אבל לפחות שהחטא שלו לא יהיה כל כך חמור ולכן הוא לפחות חפץ ב"שחיטה כשרה" של השפן. רק זעקותיה של הרבנית – ואיומיה כי תקרא למשטרה, הצליחו להבריח את נלו ומשפחתו מביתם.
    בסיפור הזה – אמת לאמיתה (אותו שמעתי מאחד מבניו של הרב זלמה רבינוביץ, שכמובן היה עד למחזה הזה...), נזכרתי כששמעתי על "משבר חילול השבת בת"א", שאותו יזמו אנשי "יהדות התורה" וש"ס. העיר תל אביב הוכתרה זה מכבר לבירת התועבות בעולם. מזה שנים רבות דבק לה השם "עיר החטאים". כל מערך התחבורה החדש בת"א – עליו מחללים את השבת, נועד להקל על דורשי הפקרות את מרוצתם, ואח"כ להגדיל את יוקרתה העולמית כ"עיר הנידחת". רחובות הירקון, בן יהודה ואף דיזנגוף נגועים בסחר בני אדם. התחבורה הציבורית מחללת כל שבת ויום טוב, למרות סיפורי ה"סטאטוס קוו", ואילו יושבי ראש וועדת הכספים של הפרלמנט הישראלי, חרדים בלבושם (שפירא ורביץ המנוחים ויבדל"א גפני) הזרימו ומזרימים כספי עתק ל"תענוגות" הללו ולחילולי השבת במועדוניה המפוקפקים של העיר הזו, שהכפירה בה היא באמת ללא הפסקה. אבל כדי להכשיר את השרץ הזה, ואולי גם להניף "הישג פרלמנטארי, לפני הצאן החרדי הרי שהשפן התל אביבי זקוק ל"שחיטה כשרה", ואח"כ להעלותו על ה"שולחן הממלכתי" של ה"עשייה החרדית".
     הזעקות הללו – על אי העבודה בשבת, של הנציגים החרדים בפרלמנט הישראלי, באות להסתיר את זעקות הכאב של ההשקפה היהודית, כיצד עיר במרכז ארץ ישראל הקדושה הפכה לאם טומאת העמים של העולם כולו. הזעקות הללו – של ליצמן את גפני וחבריהם באות להשתיק את הבכי המצמרר על כך שנציגי יהדות חרדית משתתפים ב"פיתוחה" של העיר שבה לא רומסים רק את השבת אלא את כל היהדות והשקפתה. והכי חמור מכל הוא שהזעקות של החרדים מהפרלמנט הישראלי באות להכשיר ולתת לגיטימציה שבעבור הפסקת העבודות בשבת במתחמי הבנייה החדשים אפשר יהיה להכשיר את את כל שאר התועבות וחילולי השבת והשמים המתרחשים בה.

      אם באמת נציגי "יהדות התורה" וש"ס חפצים לקדש שם שמים, אזי, יואילו בבקשה להתפטר מכל תפקידיהם הכרוכים בהעברת תקציבים ובפיתוח ישראל החילונית והכופרת. ועד אז שיניחו בבקשה לסכין השחיטה ולא ינסו להכשיר דרכה את טומאת השפן הטרף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה