יום חמישי, 18 באוגוסט 2016

הליכוד הפך לצל של עצמו

בס"ד
             הליכוד הפך לצל של עצמו / הרב אליהו קאופמן
    הויכוח סביב אמירותיו של יואב אליאסי – זה המכונה "הצל", מוכיח לנו עד לאיזה תהומות וביבים נחת הליכוד בשנים האחרונות. במקום לנהל דיון אובייקטיבי ולצאת להגנתו של ח"כ בני בגין – בנוגע לצנעת הפרט של משפחתו, הרי שבליכוד עסוקים בלהוכיח כי טענותיו של
אליאסי, כנד בנו וביתו של בגין, אינן נכונות. אבל לא זהו הדיון ומישהו היה צריך לומר לאותו פונדמנטליסט אלים כי עם בני בגין יש לנהל ויכוח ענייני, וכי בני משפחתו של ח"כ בגין אינם צד בדיון הזה, שבו בגין מבקש להרחיק את "הצל" מהשפעה פוליטית בליכוד. אותו אליאסי טען כי לבגין "אין זכות מוסרית" לתקפו בגלל ילדיו של בגין, וכאן היא טעותו היסודית. כמו שבני בגין לא טען שיש להרחיק את "הצל" המפחיד הזה בגלל הוריו של הלה אלא בגללו עצמו הרי שכך אסור לאליאסי לערב את ילדיו של בגין, שהם מזמן בוגרים וזכותם לחשוב ולפעול כדרכם, ללא קשר לאביהם. אבל בליכוד – כולל במשפחת בגין, לא מעזים לדבר עקרונית אלא ל"טהר" את בגין במקום שאין בכלל צורך ל"טהרו".
     בשנות השמונים של המאה העשרים כיהן שר בכיר בממשלות הליכוד והאחדות דאז בתפקידי שר החוץ והביטחון ועם הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר דאז. אלמלא תעלוליו של הפוליטיקאי הצעיר דאז, בנימין נתניהו, הרי שאותו שר היה הופך בראשית שנות התשעים של המאה העשרים ליו"ר הליכוד ולימים אולי גם לראש הממשלה. האיש הלה בנה את התעשייה הצבאית ורומם את התעשייה האוירית ואיש לא ערער על סמכויותיו, ובודאי שאיש לא ערער על נאמנותו למדינה. כל זאת למרות שלאיש הזה היה אח בארה"ב שהיה אנטי ישראלי, אנטי ציוני ואף רבים סיווגו אותו כאנטישמי. בנו של האיש היה מראשי הארגון הרדיקאלי של השמאל דאז, ארגון שנקרא "מצפן". הבן ירד לארה"ב ומשם ניהל תעמולה נגד המדינה ונגד הציונות. אבל איש לא העיז אז – בליכוד ומחוצה לו, לערער על נאמנותו של האיש בגלל מעללי אחיו ובנו. לאיש הבכיר הזה קראו משה ארנס ובנו נקרא יגאל ארנס. לארנס היו לא מעט יריבים פוליטיים בליכוד, כשהבכיר בהם היה השר וסגן ראש הממשלה דאז, דוד לוי. הקרבות בין ארנס ללוי הגיעו לטונים גבוהים ואף להאשמת ארנס, ע"י לוי, בגזענות אנטי יוצאי מרוקו. אבל לא דוד לוי ואף לא אנשיו – כולל אותו פרובוקאטור בשם גסטון מלכה מפ"ת, לא העזו לשלול את סיווגו הגבוה של ארנס משום מעללי בני משפחתו. לכולם היה ברור כי ה"קו האדום" בהתקפות פוליטיות אינו חוצה ופוגע בבני המשפחה של היריב, האחראים למעשיהם בלבד.
    בשנות השבעים של המאה העשרים כיהן עוד איש מרכזי בתפקידי שר החוץ ושר הביטחון של ישראל, ממש כמו משה ארנס. האיש זכה להיות ה"נץ" של המער"ך וה"יונה" של ממשלת הליכוד הראשונה. האיש כיהן קודם לכן כרמטכ"ל ישראלי. אבל גם לאיש הזה היו צאצאים סוררים וצבעוניים ביותר ואף גרושתו יצאה פוליטית נגד השלטון הישראלי, שהוא היה מראשיו. גם לאיש הזה ניבאו כי יהפוך לראש הממשלה הבא. אחד מבניו של האיש היה תסריטאי, במאי ושחקן קולנוע שנחת בשמאל הרדיקאלי ולא פעם הסתבך בפרשיות של שכרות, אלימות וסמים. בן אחר הסתבך בפלילים וביתו הייתה בעלת עמדות רדיקליות בשמאל. גם גרושתו יצאה לא פעם נגד השלטון והממשלה שייצג בעלה לשעבר. לאיש הזה קראו משה דיין, לגרושתו קראו רות דיין ושלושת ילדיו ה"סוררים" היו אסי, אהוד ויעל דיין. אבל איש לא העיז לבטל את הלגיטימציה של משה דיין כדמות ביטחונית בגלל מעללי צאצאיו. גם במער"ך וגם בליכוד נמצאו יריבים כחול אשר על שפת הים אבל הם לא חצו את ה"קו האדום" ולא פגעו בו בגלל צאצאיו וגרושתו. כי כולם הבינו כי הצאצאים – ובודאי הגרושה, הם אנשים מבוגרים שאחראים למעשיהם ללא קשר למשה דיין הפוליטיקאי.
    "הצל" הזכיר לבני בגין כי ביתו של האחרון התאסלמה. לא אכנס לפרטי האמת הזו כי היא איננה חשובה וזאת משום הטיעון הבסיסי שלי, שצאצאי בגין אינם באחריות אביהם כבר מגילאי המצוות. בטוחני כי טענתו של אליאסי – כנגד הבת המתבוללת לדבריו, הינה משום זיקתה לאסלאם ולערבים ולא משום עניין ההתבוללות עצמו. בטחוני שבויכוח עתידי של אותו "הצל" הנורא הזה עם נתניהו למשל הרי שהראשון לא יזכיר לאחרון כי האחרון היה נשוי לגויה אמריקאית בשם פלייר וכי בנו של האחרון אף הוא בגדר של מתבולל, עם איזו גב' נורבגית. אבל מזמן כתבתי כבר במדור זה כי מעלליו של נתניהו הצעיר אינם מחייבים את אביו.

    יכולתי להביא כאן עוד רשימה ארוכה של אבות, בנים, אימהות ובנות שהלכו בדרך הפוכה למולידם ולשאר בשרם, כולל בסקטור הערבי (חנין זועבי, שי'ח ראד סלח ועוד לא מעט אחרים כמותם), אבל מספיק לנו עם הדוגמאות המרכזיות שהבאתי. ההבדל בין ימיהם של דיין וארנס לימיו של בגין היא העובדה שהרמה הפוליטית – ובמיוחד בליכוד, צנחה לגובה הרפש ואף מתחתיו. זה כבר החל כבר לפני מספר שנים בנוגע להכפשתו של אהוד אולמרט בגלל צאצאיו ואילו וכיום הקרבן החדש של ה"צללים" הללו הוא בני בגין. "הצל" המאיים הזה מוכיח כי הליכוד הפך לצל של עצמו. יפה יעשו בליכוד – ובמיוחד בני משפחת בגין - אם במקום לעסוק בהכחשות לא מועילות, הם יצאו נגד העיסוק בבני משפחה של פוליטיקאים ובמיוחד של דר ח"כ בני בגין. רק על ההכפשות הללו היה צריך לפסול את מועמדותו של אליאסי לליכוד.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה