בס"ד
מצעד הפרובוקציה / הרב אליהו קאופמן
האירוע ששמו "מצעד
החיים" הוא בעצם בבחינת המצאה של ה"ישראלים החדשים" שהפך לתהלוכת
התגרות בעמים כדי להסתיר את חשבון הנפש האמיתי של כל יהודי ויהודי ושל כל היהודים
יחד על מה שקרה בשואה המרה. חשבון הנפש הזה הוחלף בצעדים של כאילו איום על עמי
העולם בהקמת מדינת ה"שפוני ננס". לא מעט מהאנטישמיות העולה במזרח אירופה – ובמיוחד בפולין, באה משום החוצפה
הישראלית להכריח שוב ושוב את המדינות שבמזרח ובמרכז אירופה להודות בחטאיהן כלפי היהודים,
ולא פלא הוא שההמון שם מגיב בריאקציה אנטישמית כלפי היהודים המקומיים. אבל בעלי
ה"חוצפה הישראלית" ששים על ריאקציה זו כמוצאי שלל רב בכל האמור בצורך לזעוק
ליהודים המקומיים כי צריך "לעלות דחוף לישראל". על רקע זה צצו המפלגות
האנטישמיות של פולין, הונגריה, רומניה, אוקראינה, ליטא, רוסיה, אוסטריה וגרמניה. חשבון
הנפש – על השואה המרה, צריך היה להיערך בתוך העם היהודי ולא כלפי אומות העולם.
היהדות עצמה – כתשובה
דתית, יש לה בהחלט הסברים ברורים למה זה קרה אבל גם יהודי חילוני צריך לתת את דעתו
על מה שהיה ועל השגיאות שהביאו לאסון הנורא. לפני השואה המרה היהודים היו מפולגים
ולחמו איש נגד רעהו מתוך הצגת השקפה זרה אחת נגד השנייה. החוגים היהודים הקומוניסטים
צהלו והרימו את דגל המהפכה הפיננסית שאיימה על הבורגנות העולמית. מנגד, היהדות הבורגנית
שכחה כי כמיעוט לאומי אסור לה דהור קדימה ולרמוס את המעמדות הנמוכים בכל אתר. מכאן
ועד לתיאוריה של "הפרוטוקולים של זקני ציון", הרי שהדרך הנכרית הייתה קצרה.
לציונות הסברים משלה ומקומם נמצא בהחלט בפסיפס אמיתי של יום שבו כל הקונצנזוס
היהודי צריך לערוך חשבון נפש. אבל לבוא ולאטום אוזניים תוך כיסוי העיניים זה המצב
הקשה ביותר שמתאים רק לשלושת הקופים. "מצעד החיים" הזה – הנערך באירופה,
רק מחזיר את השנאה ליהודים וכמו לפני השואה, הרי שיש למישהו כאן אינטרס לעורר את
השנאה הזו שסופה שוב לכיוון ההגירה לארץ ישראל, ובמשנה תוקף.
כדי להבין את האבסורד בגישת
"מצעד החיים" צריך לחזור כאלפיים שנה אחורה- אל חורבן הבית השני.
מיליוני יהודים נרצחו ונשחטו ע"י הרומאים בארץ ישראל, ובמיוחד בירושלים. ערים
שלמות וכפרי סביבתן נרמסו תחת הקלגסים הרומאים – מעצמת העל של אותם ימים, ואילו בתי
מדרש ובתי כנסיות נשרפו. שדות נשרפו ורכוש נבזז. ולבסוף עלה הכורת הרומאי על בית
המקדש ושרפו תוך החרבתה של ירושלים הבירה לדורי דורות. עשרות ומאות אלפי יהודים
נמכרו לעבדים בכל אגן הים התיכון וצפון אפריקה ואילו אחרים הולכו לרומי ושמשו
כעבדי העבדים. אם תרצו, זה "קצת" יותר מזעזע ממה שלימים קרה לעם ישראל
עד ימינו אנו.
והנה היהדות באה ותיקנה –
לזכר האסון הזה, קינות וימי הספד ואבל עם צומות מרים. המסר חדר לעצמות ובמשך
אלפיים שנה הוא מחזיק מעמד ונוסך ביטחון לעתיד אחר. אבל אם גדולי ישראל היו הולכים
עפ"י ה"היגיון" הציוני הרי שהם היו אמורים לתקן לחורבן הבית השני
"מצעד חיים" שבו אלפי ועשרות אלפי יהודים יערכו תהלוכות דרמטיות בערי
איטליה- ובמיוחד בעיר הבירה רומא, שיסתיימו באותו "יום השואה" בעצרת
מרכזית בקולסיאום הרומאי החרב של בירת איטליה, עם שלטי ה"לא נשכח ולא נסלח" ואיומים כי "השואה לא
תחזור" וכי "אין עוד איטליה אחרת". ובמקביל יפנו עשרות ומאות
יהודים ברחבי העולם – מול השגרירויות האיטלקיות, בתביעה להתנצלות ממלכתית –
איטלקית. התסריט הזה הוא אמנם הזוי, ואוי
לנו אם היה מתרחש במציאות, ולכן מי יודע כיצד יגיבו עמי אירופה בעוד מספר שנים
ל"מצעדי החיים" של מדינת ישראל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה