בס"ד
ה"כשרות המהודרת" בארצו של דראקולה / הרב אליהו קאופמן
כמידי שנה בשנה עומד
השטן להחטיא על פתח בתי ישראל כדי להחטיאם דווקא בחג המהודר ביותר – ממנו נגאלו אבותינו
מעבדות לחרות, ושהוא מצוין בכל קידוש כ"ראשית זמן גאולתנו". לא לחינם
השטן בוחר בפסח דווקא – משום שהחטאה בחג זה היא בעצם אות קלון לעם ישראל והצגתו
כמי שאינו נאמן על הכרת הטוב שעם ישראל חייב לקב"ה. אבותינו יצאו ממצרים
בדחילו וברחימו ממש. לא לחינם נצטווינו לדקדק בכל ההידורים,
כי זהו זמן ראשית חרותינו ובחג הזה אנחנו חייבים לחוש כמה הגאולה הייתה חשובה לנו,
וכהכרת הטוב אנחנו חייבים לפחות שבעה (בארה"ק) עד שמונה (בחו"ל) ימים להכין
את עצמינו במאמץ לזכור היטב את היציאה ממצרים.
והנה בא היצר הרע ומנסה
לחבל בזאת בעצה מתוחכמת: בשביל מה לטרוח, הרי אפשר למכור את כל הבית ולוותר על
מאמץ ביעור החמץ וגם לקיים "פסח כהלכתו". פשוט יצאו למלונות
ול"נופשים" וכך הצליחו לאכול את עוגת המצוות והיא גם המשיכה להישאר
שלימה. אבל כשיצר הרע מצליח לחדור ללבבות הוא אינו מסתפק בפינה אחת אלא כובש את כל
הלב, ובמה דברים אמורים? לא רק שהמאמץ לטרוח ולקדש שם ה' בוטל אלא שגם
ה"נופש" הופך לטרף ממש. המלונות – שבהם "נופשים" התאוותנים,
מתגלים עד מהרה כמאורות טריפות עם "רבנים" שאינם רבנים ועם "משגיחי
כשרות" שהינם הקלים שבקלים וכך האוכל כבר איננו בחזקת כשר והעיקר נותר הנוף
היפה וה"פסטוראלי" של מקומות ה"נופש", במדינות נידחות מיהדות
כרובה של איטליה, כנורבגיה, כסלובניה, כרובה של אוסטריה, כרובה של שוויץ, כגרמניה,
כצ'כיה, כסלובקיה, כבולגריה, כאלבניה, כאיי יוון ובעיקר כרומניה.
במקומות הללו אין כמעט
תשתית דתית וחרדית , וישנן מהמדינות הללו שאפילו אין בהן כמעט יהודים. ליל הסדר
בפרט וכל חג הפסח הופכים לפתע ל"עינוג" גשמי והרוחניות מתנדפת ממנו,
רחמנא לצלן. במשך חול המועד פסח ה"עונג" איננו עוד ללמוד תורה ולהתענג
בין יהודים יראי ה' אלא לטייל במוזאונים נכרים הנוגדים את היהדות ולהתחכך בגויי
הארצות והים. אבל ברומניה זו התחתית של החבית : בירא עמיקה.
כאשר פותחים את מודעת
הנופש בפסח בפרט – ולקראת הקיץ בכלל, מסתבר שרומניה הנידחת מובילה ב"נופשונים"
ה"כשרים למהדרין" למרות שמדובר בארץ שאפילו חלק לא מבוטל
מ"רבניה" עוברים כל יום את כל הלאווים התורתיים. בכך ההונאה הופכת
לכפולה ומכופלת. לא מעט אנשים מאמינים ובטוחים שהכול בסדר גמור ולבסוף מגלים שהכול
טרף. רומניה הישנה (ה"רגאט" – וואלכיה ומולדביה) הייתה תמיד כזאת –
מדינה שבה רק "כלי הקודש" היו "דתיים", וגם חלק גדול מהם כלל
לא שמר מצוות אלא התלבש כ"דתי" מסיבות של פרנסה.
בראש "אתרי הנופש המהודרים"
במדינת הממליגה הרומנית ובארצו של הרוזן האימתני דראקולה, מזדקר "מלון סינייה",
במרכז עיירה ציורית ויפיפייה, בגובה של אלפי מטרים בהרי הקרפטים. המודעה של המלון
מספרת לנו על "נופש למהדרין עם משגיח
צמוד". במקביל מציינים שם את הרב אברהם דב חרל"פ כנותן הכשרות. בדיקה
מהירה מראה לנו על תמונת מצב הרבה יותר עגומה. בעל המלון והאיש העומד מאחורי
ה"נופש" הזה הוא ישראלי ממוצא רומני בשם מריאן שוורץ. למרות
"ישראליותו" של הלה והתגאותו בעברו הצבאי הרי שלא מעט ממי שמכירים אותו
טוענים כי יש לבדוק את מוצאה של אימו מבחינת ההלכה היהודית. לא הייתי נכנס לעניין
הזה אילמלא לעניין המוצא היהודי של בעל העסק יש בהחלט מקום בשיקול הדעת של נותן
הכשרות לגבי הפיקוח על העסק. כבר בשנת 1998 החל המלון בהפקת נופש בקיץ לשומרי תורה
ומצוו. בתחילה היה שם "חוג חת"ם סופר" מבני ברק נותן הכשרות, ואמנם
צוות משגיחיו היה מעולה. אבל לאחר מספר קצר של שנים הסיר החוג את הכשרו מהמלון וגם
לא הסכים לראות באחד ממשגיחיו לשעבר כנציגו בנתינת הכשרות בשנה שלאחר שהחוג עזב את
המקום. לאחר שנה עזב גם המשגיח הלה את המקום ובשנים שאח"כ הפסיק הציבור הדתי
והחרדי לפקוד את המקום ותחת ה"כשרות" החדשה החלו להגיע מסורתיים מישראל –
חלקם חובשי כיפות וחלקם שאינו כזה, בהאמינם כי זו "כשרות ברמה של
רבנות": את הסיוע ל"אמונה" הזו העניק ארגון "גשר" –
שהפיק את השנים שאח"כ בהבאת "נופשים", ואגיע בע"ה בהמשך גם
ל"גשר". לא מעט נופשים דתיים שהאמינו לעניין ה"משגיח הצמוד"
גילו עד מהרה כי בימים שהם שהו שם הם לא מצאו איש כזה ומנגד גילו כי במקום גם מטבח
טרף המשרת את הנכרים ולא פעם המלצרים והטבחים עובדים בשניהם גם יחד. לפני כשש שנים
הגיע הרב אברהם דב חרל"פ מי"ם להסכם פיקוח על הכשרות במלון אך עד מהרה
נמלט גם הוא והשבוע (מרץ 2015) הוא פשוט טען כי עזב את הפיקוח משום שתפס את מריאן
שוורץ במרמה. הרב חרל"פ טען כי מספר חודשים לאחר הענקת הכשרות על ידו המשיך
שוורץ להונות את הבאים והציג את תעודת הכשרות הישנה של הרב כרלוונטית בזמן שהרב
כבר העניק שם את כשרותו. בשנים האחרונות ברחו לא מעט נופשים ממלון זה לאחר שלאחר 48
שעות הם עדיין לא ראו את ה"משגיח הצמוד". בשנה שעברה למשל טענו אנשי
"גשר" – בשמו של שוורץ, כי על ה"הכשר" מפקח "הרב של
בוקרשט". אח"כ הם טענו כי מדובר במר נפתלי דוייטש – שליח חב"ד
ברומניה(שגם אליו אגיע בע"ה בהמשך...). החב"דניק עצמו טען כי הוא אינו
נותן את ההכשר אלא מספק את הבשר. הבשר למלון הגיע – ממר דוייטש, ע"י רכב עם
נהג נכרי וללא ליווי של יהודי. בקיצור, זהו בשר שהתעלם מהעין. והיה גם קוריוז
מעניין שבו נוכחתי, באשר למלון ול"גשר". בקיץ 2014 - בעודי ממתין לעליה
למטוס לרומניה בנמל התעופה לוד, נגשו אלי שתי נשים בחזות חרדית (אחת מהן הייתה
אחראית הבלניות ב"רבנות ראשל"צ") ושאלו אותי אם אני יודע על
ה"הכשר" למלון "סינייה", אליו הן נוסעות ל"נופש".
הבטתי בהן בתימהון ופשוט לא האמנתי שרק בעליה למטוס מנסות נשים חרדיות לבדוק את
ה"הכשר" במלון בו הן הולכות "לפוש". משהטחתי בהן את הטענה הזו
הן התביישו והתחמקו מתשובה ורק הצביעו על כמה קופסאות שימורים, כתירוץ לאלטרנטיבה.
הללו טענו כי "גשר" – החברה המארגנת, טענה כי "הרב של בוקרשט -
שליח חב"ד , הוא נותן הכשרות". כאן יש לציין כי לשליח חב"ד ברומניה
אין שום תואר ותפקיד רשמי כ"רב מקומי" של המדינה רומניה או של העיר
בוקרשט. תוך כדי סיפורי מעלליו של הלה – על ידי, התקרבה לעברינו אישה לבושה
במכנסים והחלה לשאול לפשר דברי. תוך כדי השיחה היא הוציאה מתיקה מטפחת ראש וכיסתה
את ראשה. זו הייתה המדריכה ה"דתית" מטעם ארגון "גשר"
ל"שומרי תורה ומצוות", כהגדרתם. הגב' החרישה באשר לטענותיי ואז גם הסתבר
לי שהיא מלווה את הקבוצות הללו מידי שבוע. במטוס עצמו הסתבר לי כי הגב' איננה כלל
רשומה בין מזמיני האוכל הכשר של חברת "טרום" הרומנית. ואז, כדי לחפות על
אי הזמנתה המוקדמת, שאלה הגב' את הדיילות אם נותרה להן מנה כשרה, כביכול, כדי
להיות בטוחה שאיש מהמטיילים שלה לא יישאר ללא מנה כשרה. הדיילות אמנם מצאו מנה
מיותרת אבל אילו הגב' הייתה מזמינה מראש – כמי שיוצאת כל שבוע לרומניה, הרי שהיא
לא הייתה צריכה לחכות ל"חסד" של "מנה מיותרת". מיותר לציין כי
כל ההצגה הזו על ידה הייתה כדי לחפות מפני על כך שלא הזמינה כלל ובאופן מוקדם מנה
כשרה.
הרבה יהודים טובים ותמימים טועים בבחירת חברת
"גשר" כספקית שרותי כשרות בטיולים לחו"ל. החברה מצטיירת כמספקת
"שירותי כשרות" בארץ ובחו"ל ל"שומרי מסורת וכשרות" אבל
התנהלותה ברומניה – במשך כמעט שני עשורים מעלה תהיות לא מעטות בקשר ליומרותיה,
ולכן כדאי לבדוק גם במדינות אחרות את התנהלותה של "גשר", שהרי מי שמטייח
בארץ נידחת זו צפוי שינהג כך גם בארץ נידחת אחרת. בסוף שנות ה-90 הוליכה חברת
"גשר" – בטיוליה ברומניה, ציבור של יהודיים מסורתיים ודתיים לקנטינות
הטריפות של הפדרציה היהודית המתבוללת שם. "גשר" נהגו כך בימי הטיולים –
כאשר אותם מטיילים היו מחוץ למלונם הכשר ונזקקו להיכנס למסעדה בכל עיר ואיזור
שטיילו. באותן מסעדות "השגיחו" מחללי שבת ונכרים , המוצרים היו חסרי
כשרות והגיעו מהשוק הרומני וכללו שומן מן החי, ג'לטין של דגים טמאים וחלב
עכו"ם. הדברים הגיעו לכדי כך שבאתר נופש "כשר" של אותה פדרציה –
"כריסטיאנה" שמו, הובא בשר חזיר. ה"משגיחה" החילונית שם (גב'
מוז'יקה המנוחה) העידה בפני כי פנתה אז לנציג הגוי'נט ברומניה (אלכס סיוון) בעניין
והלה טען כי "זה לא עסקך". במסעדות הפדרציה על חוף הים השחור אסר המנהל
מטעם הפדרציה על ה"משגיח" החילוני של הקהילה לבקר במטבח אלא ביקש ממנו
לאכול במסעדה (ככל אשר יחפוץ...) ותו' לא. אחד מ"שוחטי" הפדרציה היה אדם
בשם ברוקמאייר , שהיה מחלל שבת ויום טוב בפרהסיה. חותמת ה"כשרות" הייתה
נתונה בידי "רב המשגיחים" שהיה גוי והוא היה מחתים גם בשר טרף
כ"כשר". הגבינה הצהובה של הקהילה הוחתמה בחותמת "כשר" על אף
שמדובר היה בגבינה צהובה עם שומן מן החי וחלב עכו"ם גם יחד, שהוכנה אצל נכרים
ללא פיקוח כשרותי. משהסבתי את תשומת ליבם של אנשי "גשר" וציינתי אז שאני
מתכוון לפרסם מודעה בעיתונות החרדית בעניין הם איימו עלי בהוצאת דיבה. המודעה
פורסמה אך "גשר" המשיכו לשלוח למקומות הנידחים הללו יהודים דתיים
תמימים. גם כיום ממשיכים "גשר" לשלוח מטיילים דתיים ל"מלון
סינייה" למרות כל הבעיות שם ולמרות ניסיונו המר של הרב חרל"פ. בתקופה של
כשנתיים שימש כ"רב גשר" הרב
אבשלום קציר (לשעבר ה"רב של אל על") ובתקופה זו הוא היפנה את המטיילים
לקנטינה של דוייטש מחב"ד, לאחר שהאמין כי מעצם היות דוייטש הפרחח שליח
חב"ד הרי שהוא "כשר". אח"כ שוב חזרו "גשר" למסעדות
הקהילה. השבוע – לאחר ששמעו ממני את התלונות החדשות – ישנות, הם טענו כי "יש
לנו וותק של 41 שנה". זו הייתה תשובתם למחול ההונאה בכשרות שאליו הם שולחים
דתיים בהתעלמם מהאמת המדווחת להם.
פרשה אחרת היא ההסתמכות על
מר נפתלי דויטש – שליח חב"ד ברומניה. ההסתמכות העיוורת והדוגמתית על כל שליח
חב"ד – רק משום היותו נציג חב"ד, היא איוולת והחטאת הרבים. במקום לבדוק
לגופו של האיש הרי שאותם "מכשירי" החב"דניקים יוצרים
"חזקה" מוטעית ביסודה, התולה את רמת היהדות של כל פרט לחוג אליו הוא
משתייך. בכל חוג ןחוג יש לצפות ל"שייגיצים" , שהרי התורה כבר מזהירה כי אין
צדיק בארץ שלא יחטא. וברומניה הדוגמא של הטעות הזו צורמת ביותר. מאז בואו של מר
נפתלי דוייטש לרומניה – בשנת 2000, רק מקרי חילול ה' מציפים את הארץ הזו. כבר בליל
הסדר הראשון שארגן הלה – במלון "אינטרקונטינטל" בבוקרשט, החל הלה בקלות
הדעת שלו. מבלי להבין מהי כשרות הוא ארגן את ליל הסדר שלו, שבו נכחו מאות נכריות
כבנות לוויה לישראלים שהותירו את נשותיהם עגונות בישראל. מטבחו ה"כשר"
של דוייטש היה בסמוך למטבח הטרף של המלון ואילו משגיח ממש, מלבדו, לא נוכח במלון.
לא פלא היה שסטודנטים ישראלים טענו אח"כ שהמלצר ניגש אליהם ואל הנוכריות שהיו
עימהם והתעניין אם יוכל לקבל שוחד במידה ויגיש להם מנת חזיר ולא את ה"עוף
הכשר". לימים נתפס דוייטש – יחד עם מנחם הכהן מהשמאל ("הרב של
רומניה" לשעבר) כמי שהתירו ושיווקו יין נסך ממולדביה השכנה בזיוף חתימתו של
הרב שלמה מחפוד. בפעם אחרת חילק דוייטש מצות חמץ לקראת פסח לישראלים בטוענו כי
"העיקר זו כוונת הראיה והאכילה של המצה". ארבעה שליחי חב"ד ברחו ממנו – בהיותם ברומניה
כסייעניו והם שי גרליצקי, משה סטאריק , נחום ויוסף חיים. גם צוות
ה"משגיחים" של הלה הוא "מעניין" בפני עצמו. "משגיח"
אחד היה גוי בשם דרגן, "משגיח" אחר היה גוי שטען כל הזמן כי הוא
ב"תהליך גיור". בשנים האחרונות עובדים כ"משגיחים" שני אחים
בשם מריוס ומירל הרשקו. השניים אמנם יהודים אבל אחד מהם (הגדול – מריוס) הוא אנטי
דתי מובהק שעובר יום , יום על כל העבירות שבעולם ואילו השני (הצעיר – מירל) הוא
בחור מוגבל שאינו מהול וכמובן בינו לבין דת כל קשר מקרי בהחלט. כל זה לא מפריע
לנפתלי דוייטש למנות את מריוס כ"משגיח" במפעלי ממתקים של ישראלים
שמוצריהם נכנסים לישראל בחזקת "כשר" , ואילו מירל ממונה על מטבחו
הציבורי של דוייטש. חלק מהמאכלים שלו מוכנים בבתי ישראלים חילוניים בבוקרשט ומי
שמביאם הוא גוי ללא ליווי של יהודי כלשהו. הבשר והעופות של דוייטש הם שיירי שחיטות
של כשרויות אירופאיות והם מובאים לדוייטש מספר ימים לאחר השחיטה וע"י נהג
גוי, והם ב"בחינת בשר שהתעלם מהעין". בימים שהעניק "כשרות" על
המסעדה של הקהילה בברשוב הוא לא תמיד החזיק שם משגיח וכששאלו אותו על
"כשרותו" שם התחמק מלענות כי אמנם ה"כשרות" הזו טובה היא.
קצרה היריעה מלגולל את המשך מעלליו של ה"שייגיץ" הזה אבל השנה מפרסמים סוכני
הטיולים כי ברומניה אפשר לההנות מ"כשרות של חב"ד" בבוקרשט הבירה
ובהרי הקרפטים. אם זה לא היו עצוב היינו מתגלגלים מצחוק.
שני מלונות ב"הרי
הקרפטים" מפרסמים השנה כי מען דהוא בשם דוד ארנפלד מהעיר דברצין שבהונגריה
הסמוכה הוא נותן ה"כשרות". לפני כעשרים ומעלה שנים סולק האיש לכהן
כ"רבה של בוקרשט" ברומניה. הרב הראשי דאז ברומניה – הרב משה דוד רוזן, טען אח"כ כי סילקו
משום ש"האיש לא ידע דבר בענייני היהדות". לא במקרה טען זאת הרב רוזן .
ארנפלד ואחיו אברהם (אליו אגיע בע"ה בהמשך...) היו חברים בחוג ה"רבנים
של מפלגת העבודה", בשנות ה-90 , בימים שנתפסו שם כמה מהם ב"גיורי
סרק" ושהיו מקורבים לח"כ האנטי דתי של אז , אופיר פינס(עבודה), ולענת
הופמן הרפורמית והאנטי דתית ממר"צ. לימים "שוטטו" השניים בקהילות
יהודיות בגרמניה וגם משם התנדפו. בפעם השנייה שהגיע דוד ארנפלד לרומניה הוא סולק
לאחר מעשה של "בעיית אבן העזר", שבה נתפס ע"י ראשי הפדרציה, לאחר
שעקבו אחריו למקומות המוצנעים. אח"כ נדד הלה לדברצין ההונגרית והעניק
"כשרות" , תוך חתימתו בשם "אב"ד דברצין". בארה"ב חי
רב – שאבותיו היו האב"דים בדברצין לפני השואה המרה, ואשר הכשרו ידוע בחתימתו
כ"אב"ד דברצין". רבים וטובים נתקלו במוצרים של ארנפלד וחשבו כי
מדובר בהכשר המהודר. משגילו בסביבת הרב בארה"ב את ההונאה הם דאגו להתריע
בארנפלד אך האחרון חזר בו רק לאחר שאוים באלימות. מידי שנה בשנה מנסים בקהילה
המקומית בדברצין לפטרו אך תמיד הוא מצליח לעורר רחמים של "פרנסה".
המלונות ב"הרי הקרפטים" שבהם הוא "משגיח" אינם מופיעים בשמם
משום פחדו כי מישהו כבר יפסלם. האיש הוא מעבר ל"טעון בדיקה" ואין לסמוך
עליו.
אחיו של דוד ארנפלד הוא
אברהם ארנפלד. כיום בנתיים הוא איננו ברומניה אבל עברו שם – כמו אחיו, יכול לרמוז
כי האיש עלול לחזור לשם.בעבר גם הוא היה בגרמניה וגם הוא התנדף משם. מספר שנים הוא
כיהן כ"הרב של בוקרשט". בתור שכזה הוא היה אחראי על"משגיחים"
וה"משגיחות" מחללי שבת ועוברי כל העבירות. בתור שכזה הוא הפיק עבור
הפדרציה המתבוללת את כל "אירועי החגים" שכללו ערבוב בין גברים לנשים
בבית הכנסת המרכזי בבוקרשט, שירה של נוכריות על בימת בית הכנסת ב"טקסים"
הללו, ישיבה בבית הכנסת לצד כמרים ועוד מיני תועבות כשבידי נמצאים תצלומים רבים
מהם. הוא היה ידוע בדיבורו הגס ובניבולי הפה ובעיר יאסי כינו אותו הסטודנטים
הישראלים "הרב של פורים", בשל בדיחותיו הגסות וכינויי הגנאי והתועבה
שלו. הוא ואחיו דוד היו אחראים על מכירת בתי עלמין לגויים ואף שכרו טרקטורים לחרוש
את עצמות המתים היהודים כדי שהשטח יהי "ריק". לימים עבר לעיר אורדייה
מרה ושם הציב – בקנטינה המקומית, שלט של "כשרות מהדרין מן המהדרין".
במקום לא נמצאו משגיחים וכשהוא היה בישראל הגויות היו ה"משגיחות". לפני
מספר שנים הגיעה לעיר קבוצה חרדית – צאצאי ה"מנחת יצחק", ובאותו היום
ארנפלד היה בישראל. המשלחת שמעה כיצד הגויות משוחחות ביניהן ושולחות את אחת מהן
לשוק הרומני לקנות עופות! מי שניסה לחפות על ה"שייגיץ" הזה היו בני
משפחת שלזינגר מלונדון – ובראשם הנבל הזקן ששמו הר אליקים שלזינגר. הללו ניסו
להערים על רב של קהילה בחסידות סאטמר כי הקנטינה של אורדייה היא "כשרה"
וכי יש שם מנין "כשר". הכול התגלה לרב והוא ביטל את נסיעתו לרומניה.
נשיא הקהילה היהודית שם - דר' קופלמן, עושה רושם של "מתק שפתיים", אבל
מדובר באדם שנשוי לנכרייה וגם ה"רב" החדש שלו – ממושב חמד בישראל, עושה
את רצונו. לא פעם הוא מנסה להתל בתיירים יהודים דתיים כי אצלו "הכל כשר"
אבל להד"ם. במקום נערכים נופשים דתיים ואף חרדים – במלונות הסמוכים לעיר, ויש
להזהיר מליפול לקנטינה הטריפה הזו.
מסעדה אחרת שנופשים דתיים
נופלים בפח שלה – ברומניה, היא מסעדת הקהילה
היהודית בעיר ברשוב. זוהי עיר קיט ציורית – לחורף ולקיץ. המקום מעולם לא
היה תחת השגחה אמיתית. בעבר ה"משגיח" ו/או ה"משגיחה" היו אנשי
הקהילה המתבוללת וכמובן הם היו עוברי כל העבירות שבעולם, ואילו הבשר שם היה הבשר
שהגיע מבוקרשט – ש"נשחט" ע"י שוחט מחלל שבת או שהוטבעה בו חותמת
"כשר" ללא שחיטה אמיתית. לימים לקח דוייטש מבוקרשט (החב"דניק
ה"מהולל"...) את האחריות ל"השגחה" אך הכול נשאר אותו דבר והוא
עצמו עיקם את האף כששאלוהו על "השגחתו"! כיום עברה ה"השגחה"
לטיפוס בשם צבי כפיר. הלה הגיע מישראל לרומניה לפני מספר שנים כמומחה ל...חליבה,
מטעם חברת "תנובה", שבנתיים סגרה את עסקיה שם. הלה התחבר לאנשי הפדרציה
וחיש קל פתח "ביה"ס לגיור" עפ"י "תנאים של מודרניות
ישראלית". העניין עוכב בגללי ועד היום האיש הזה מציק בצלצוליו ל"רבנות
הראשית" להכשיר את הגויים שם , במדינה שאין בה אפילו חנות כשרה ואשר בטלויזיה
שלה מובאים טקסי "חתונה יהודית" לגויות שנמצאות ב"הליך גיור".
האיש סורב ע"י הרב אליעזר שמחה וויס מכפר הרא"ה לשמש עורך חופות במושבו
חניאל. גם טענתו על תואר ב"א ב"פילוסופיה יהודית" מחייבת בדיקה.
בברשוב "משגיחים" מטעמו אותם מחללי שבת ועוברי כל העבירות ולפעמים אין
בכלל "משגיח" , המוצרים הם מהגויים והבשר מהפדרציה. כפיר הזה אחראי גם
על ה"כשרות" במסעדות של קלוז' וטימשוורה. בטימשוורה היה תמיד רבאיי
רפורמי (נוימן המנוח) וכיום אחראית שם היא יו"ר הקהילה, שהיא רפורמית – נאולוגית, מוצהרת.
ברומניה ה"דג מסריח מהראש".
ה"רב של רומניה" – מר רפאל שפר, הוא הנותן גיבוי וקורסים לגויים ומחללי
שבת להופיע כ"משגיחים". הוא האיש העומד מאחורי הניסיונות לבצע
"גיורי" חלומות והוא עצמו נתפס באכילת טריפות ונבילות. בסוכות האחרון
(תשע"ה) נכנס יהודי מישראל – שומר שבת וכלי קודש, וראהו מתנזר מלאכול בשר
ומאכלים מבושלים, בסוכת הקהילה. יומיים אח"כ תפס אותו היהודי הלה באכילת הבשר
והמאכלים. היהודי שאל את שפר לפשר השינוי ושפר טען כי "בקהילה אמרו לי שאם לא
אוכל את האוכל הרי שיפטרו אותי"...
הרמאויות ברומניה הם
למכביר, כמו אי נתינת רשות ל"משגיח" להיכנס למקום ה"מושגח",
הכנסת בשר חזיר ל"מסעדות כשרות" של הקהילה, החתמת "כשר" על
טריפות ונבלות , "שחיטת" עופות ומריטת נוצות בלמעלה מ-45 מעלות חום של
מים ועוד מיני נבזויות. כל מי שכיהן כ"רב" רשמי בפדרציה הזו נתן ידו לכל
ההחטאות הללו וגם רבנים "חרדים" המנהלים "עסקים" עם הפדרציה
אינם נאמנים בלתת חוות דעת עלייה, כמו יואל טוביאס, אהרון ישעיהו רויטר (האיש
שהמליץ על שפר...), חיים לייב דוייטש מ"חוג חת"ם סופר" פ"ת,
ח"כ לשעבר שמואל הלפרט וכמובן אליקים שלזינגר ומשפחתו מלןנדון. הנופש היחידי
שנמצא כבר למעלה משבע עשרה שנה באחריות חרדית הוא המלון של משפחת אבימור, שנמצא
כיום באתר הנפש "פויינה ברשוב".
על החתום:
הרב אליהו קאופמן
0524391094, 0527128509.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה