ה"כשרות המהודרת" בארצו של דראקולה

בס"ד

ה"כשרות המהודרת" בארצו של דראקולה / הרב אליהו קאופמן 

      כמידי שנה בשנה עומד השטן להחטיא על פתח בתי ישראל כדי להחטיאם דווקא בחג המהודר ביותר – ממנו נגאלו אבותינו מעבדות לחרות, ושהוא מצוין בכל קידוש כ"ראשית זמן גאולתנו". לא לחינם השטן בוחר בפסח דווקא – משום שהחטאה בחג זה היא בעצם אות קלון לעם ישראל והצגתו כמי שאינו נאמן על הכרת הטוב שעם ישראל חייב לקב"ה. אבותינו יצאו ממצרים בדחילו וברחימו ממש. לא לחינם נצטווינו לדקדק  בכל  ההידורים, כי זהו זמן ראשית חרותינו ובחג הזה אנחנו חייבים לחוש כמה הגאולה הייתה חשובה לנו, וכהכרת הטוב אנחנו חייבים לפחות שבעה (בארה"ק) עד שמונה (בחו"ל) ימים להכין את עצמינו במאמץ לזכור היטב את היציאה ממצרים.

    והנה בא היצר הרע ומנסה לחבל בזאת בעצה מתוחכמת: בשביל מה לטרוח, הרי אפשר למכור את כל הבית ולוותר על מאמץ ביעור החמץ וגם לקיים "פסח כהלכתו". פשוט יצאו למלונות ול"נופשים" וכך הצליחו לאכול את עוגת המצוות והיא גם המשיכה להישאר שלימה. אבל כשיצר הרע מצליח לחדור ללבבות הוא אינו מסתפק בפינה אחת אלא כובש את כל הלב, ובמה דברים אמורים? לא רק שהמאמץ לטרוח ולקדש שם ה' בוטל אלא שגם ה"נופש" הופך לטרף ממש. המלונות – שבהם "נופשים" התאוותנים, מתגלים עד מהרה כמאורות טריפות עם "רבנים" שאינם רבנים ועם "משגיחי כשרות" שהינם הקלים שבקלים וכך האוכל כבר איננו בחזקת כשר והעיקר נותר הנוף היפה וה"פסטוראלי" של מקומות ה"נופש", במדינות נידחות מיהדות כרובה של איטליה, כנורבגיה, כסלובניה, כרובה של אוסטריה, כרובה של שוויץ, כגרמניה, כצ'כיה, כסלובקיה, כבולגריה, כאלבניה, כאיי יוון ובעיקר כרומניה.

      במקומות הללו אין כמעט תשתית דתית וחרדית , וישנן מהמדינות הללו שאפילו אין בהן כמעט יהודים. ליל הסדר בפרט וכל חג הפסח הופכים לפתע ל"עינוג" גשמי והרוחניות מתנדפת ממנו, רחמנא לצלן. במשך חול המועד פסח ה"עונג" איננו עוד ללמוד תורה ולהתענג בין יהודים יראי ה' אלא לטייל במוזאונים נכרים הנוגדים את היהדות ולהתחכך בגויי הארצות והים. אבל ברומניה זו התחתית של החבית : בירא עמיקה.

     כאשר פותחים את מודעת הנופש בפסח בפרט – ולקראת הקיץ בכלל, מסתבר שרומניה הנידחת מובילה ב"נופשונים" ה"כשרים למהדרין" למרות שמדובר בארץ שאפילו חלק לא מבוטל מ"רבניה" עוברים כל יום את כל הלאווים התורתיים. בכך ההונאה הופכת לכפולה ומכופלת. לא מעט אנשים מאמינים ובטוחים שהכול בסדר גמור ולבסוף מגלים שהכול טרף. רומניה הישנה (ה"רגאט" – וואלכיה ומולדביה) הייתה תמיד כזאת – מדינה שבה רק "כלי הקודש" היו "דתיים", וגם חלק גדול מהם כלל לא שמר מצוות אלא התלבש כ"דתי" מסיבות של פרנסה.

       בראש "אתרי הנופש המהודרים" במדינת הממליגה הרומנית ובארצו של הרוזן האימתני דראקולה, מזדקר "מלון סינייה", במרכז עיירה ציורית ויפיפייה, בגובה של אלפי מטרים בהרי הקרפטים. המודעה של המלון מספרת לנו על "נופש למהדרין עם  משגיח צמוד". במקביל מציינים שם את הרב אברהם דב חרל"פ כנותן הכשרות. בדיקה מהירה מראה לנו על תמונת מצב הרבה יותר עגומה. בעל המלון והאיש העומד מאחורי ה"נופש" הזה הוא ישראלי ממוצא רומני בשם מריאן שוורץ. למרות "ישראליותו" של הלה והתגאותו בעברו הצבאי הרי שלא מעט ממי שמכירים אותו טוענים כי יש לבדוק את מוצאה של אימו מבחינת ההלכה היהודית. לא הייתי נכנס לעניין הזה אילמלא לעניין המוצא היהודי של בעל העסק יש בהחלט מקום בשיקול הדעת של נותן הכשרות לגבי הפיקוח על העסק. כבר בשנת 1998 החל המלון בהפקת נופש בקיץ לשומרי תורה ומצוו. בתחילה היה שם "חוג חת"ם סופר" מבני ברק נותן הכשרות, ואמנם צוות משגיחיו היה מעולה. אבל לאחר מספר קצר של שנים הסיר החוג את הכשרו מהמלון וגם לא הסכים לראות באחד ממשגיחיו לשעבר כנציגו בנתינת הכשרות בשנה שלאחר שהחוג עזב את המקום. לאחר שנה עזב גם המשגיח הלה את המקום ובשנים שאח"כ הפסיק הציבור הדתי והחרדי לפקוד את המקום ותחת ה"כשרות" החדשה החלו להגיע מסורתיים מישראל – חלקם חובשי כיפות וחלקם שאינו כזה, בהאמינם כי זו "כשרות ברמה של רבנות": את הסיוע ל"אמונה" הזו העניק ארגון "גשר" – שהפיק את השנים שאח"כ בהבאת "נופשים", ואגיע בע"ה בהמשך גם ל"גשר". לא מעט נופשים דתיים שהאמינו לעניין ה"משגיח הצמוד" גילו עד מהרה כי בימים שהם שהו שם הם לא מצאו איש כזה ומנגד גילו כי במקום גם מטבח טרף המשרת את הנכרים ולא פעם המלצרים והטבחים עובדים בשניהם גם יחד. לפני כשש שנים הגיע הרב אברהם דב חרל"פ מי"ם להסכם פיקוח על הכשרות במלון אך עד מהרה נמלט גם הוא והשבוע (מרץ 2015) הוא פשוט טען כי עזב את הפיקוח משום שתפס את מריאן שוורץ במרמה. הרב חרל"פ טען כי מספר חודשים לאחר הענקת הכשרות על ידו המשיך שוורץ להונות את הבאים והציג את תעודת הכשרות הישנה של הרב כרלוונטית בזמן שהרב כבר העניק שם את כשרותו. בשנים האחרונות ברחו לא מעט נופשים ממלון זה לאחר שלאחר 48 שעות הם עדיין לא ראו את ה"משגיח הצמוד". בשנה שעברה למשל טענו אנשי "גשר" – בשמו של שוורץ, כי על ה"הכשר" מפקח "הרב של בוקרשט". אח"כ הם טענו כי מדובר במר נפתלי דוייטש – שליח חב"ד ברומניה(שגם אליו אגיע בע"ה בהמשך...). החב"דניק עצמו טען כי הוא אינו נותן את ההכשר אלא מספק את הבשר. הבשר למלון הגיע – ממר דוייטש, ע"י רכב עם נהג נכרי וללא ליווי של יהודי. בקיצור, זהו בשר שהתעלם מהעין. והיה גם קוריוז מעניין שבו נוכחתי, באשר למלון ול"גשר". בקיץ 2014 - בעודי ממתין לעליה למטוס לרומניה בנמל התעופה לוד, נגשו אלי שתי נשים בחזות חרדית (אחת מהן הייתה אחראית הבלניות ב"רבנות ראשל"צ") ושאלו אותי אם אני יודע על ה"הכשר" למלון "סינייה", אליו הן נוסעות ל"נופש". הבטתי בהן בתימהון ופשוט לא האמנתי שרק בעליה למטוס מנסות נשים חרדיות לבדוק את ה"הכשר" במלון בו הן הולכות "לפוש". משהטחתי בהן את הטענה הזו הן התביישו והתחמקו מתשובה ורק הצביעו על כמה קופסאות שימורים, כתירוץ לאלטרנטיבה. הללו טענו כי "גשר" – החברה המארגנת, טענה כי "הרב של בוקרשט - שליח חב"ד , הוא נותן הכשרות". כאן יש לציין כי לשליח חב"ד ברומניה אין שום תואר ותפקיד רשמי כ"רב מקומי" של המדינה רומניה או של העיר בוקרשט. תוך כדי סיפורי מעלליו של הלה – על ידי, התקרבה לעברינו אישה לבושה במכנסים והחלה לשאול לפשר דברי. תוך כדי השיחה היא הוציאה מתיקה מטפחת ראש וכיסתה את ראשה. זו הייתה המדריכה ה"דתית" מטעם ארגון "גשר" ל"שומרי תורה ומצוות", כהגדרתם. הגב' החרישה באשר לטענותיי ואז גם הסתבר לי שהיא מלווה את הקבוצות הללו מידי שבוע. במטוס עצמו הסתבר לי כי הגב' איננה כלל רשומה בין מזמיני האוכל הכשר של חברת "טרום" הרומנית. ואז, כדי לחפות על אי הזמנתה המוקדמת, שאלה הגב' את הדיילות אם נותרה להן מנה כשרה, כביכול, כדי להיות בטוחה שאיש מהמטיילים שלה לא יישאר ללא מנה כשרה. הדיילות אמנם מצאו מנה מיותרת אבל אילו הגב' הייתה מזמינה מראש – כמי שיוצאת כל שבוע לרומניה, הרי שהיא לא הייתה צריכה לחכות ל"חסד" של "מנה מיותרת". מיותר לציין כי כל ההצגה הזו על ידה הייתה כדי לחפות מפני על כך שלא הזמינה כלל ובאופן מוקדם מנה כשרה.

         הרבה יהודים טובים ותמימים טועים בבחירת חברת "גשר" כספקית שרותי כשרות בטיולים לחו"ל. החברה מצטיירת כמספקת "שירותי כשרות" בארץ ובחו"ל ל"שומרי מסורת וכשרות" אבל התנהלותה ברומניה – במשך כמעט שני עשורים מעלה תהיות לא מעטות בקשר ליומרותיה, ולכן כדאי לבדוק גם במדינות אחרות את התנהלותה של "גשר", שהרי מי שמטייח בארץ נידחת זו צפוי שינהג כך גם בארץ נידחת אחרת. בסוף שנות ה-90 הוליכה חברת "גשר" – בטיוליה ברומניה, ציבור של יהודיים מסורתיים ודתיים לקנטינות הטריפות של הפדרציה היהודית המתבוללת שם. "גשר" נהגו כך בימי הטיולים – כאשר אותם מטיילים היו מחוץ למלונם הכשר ונזקקו להיכנס למסעדה בכל עיר ואיזור שטיילו. באותן מסעדות "השגיחו" מחללי שבת ונכרים , המוצרים היו חסרי כשרות והגיעו מהשוק הרומני וכללו שומן מן החי, ג'לטין של דגים טמאים וחלב עכו"ם. הדברים הגיעו לכדי כך שבאתר נופש "כשר" של אותה פדרציה – "כריסטיאנה" שמו, הובא בשר חזיר. ה"משגיחה" החילונית שם (גב' מוז'יקה המנוחה) העידה בפני כי פנתה אז לנציג הגוי'נט ברומניה (אלכס סיוון) בעניין והלה טען כי "זה לא עסקך". במסעדות הפדרציה על חוף הים השחור אסר המנהל מטעם הפדרציה על ה"משגיח" החילוני של הקהילה לבקר במטבח אלא ביקש ממנו לאכול במסעדה (ככל אשר יחפוץ...) ותו' לא. אחד מ"שוחטי" הפדרציה היה אדם בשם ברוקמאייר , שהיה מחלל שבת ויום טוב בפרהסיה. חותמת ה"כשרות" הייתה נתונה בידי "רב המשגיחים" שהיה גוי והוא היה מחתים גם בשר טרף כ"כשר". הגבינה הצהובה של הקהילה הוחתמה בחותמת "כשר" על אף שמדובר היה בגבינה צהובה עם שומן מן החי וחלב עכו"ם גם יחד, שהוכנה אצל נכרים ללא פיקוח כשרותי. משהסבתי את תשומת ליבם של אנשי "גשר" וציינתי אז שאני מתכוון לפרסם מודעה בעיתונות החרדית בעניין הם איימו עלי בהוצאת דיבה. המודעה פורסמה אך "גשר" המשיכו לשלוח למקומות הנידחים הללו יהודים דתיים תמימים. גם כיום ממשיכים "גשר" לשלוח מטיילים דתיים ל"מלון סינייה" למרות כל הבעיות שם ולמרות ניסיונו המר של הרב חרל"פ. בתקופה של כשנתיים שימש  כ"רב גשר" הרב אבשלום קציר (לשעבר ה"רב של אל על") ובתקופה זו הוא היפנה את המטיילים לקנטינה של דוייטש מחב"ד, לאחר שהאמין כי מעצם היות דוייטש הפרחח שליח חב"ד הרי שהוא "כשר". אח"כ שוב חזרו "גשר" למסעדות הקהילה. השבוע – לאחר ששמעו ממני את התלונות החדשות – ישנות, הם טענו כי "יש לנו וותק של 41 שנה". זו הייתה תשובתם למחול ההונאה בכשרות שאליו הם שולחים דתיים בהתעלמם מהאמת המדווחת להם.

   פרשה אחרת היא ההסתמכות על מר נפתלי דויטש – שליח חב"ד ברומניה. ההסתמכות העיוורת והדוגמתית על כל שליח חב"ד – רק משום היותו נציג חב"ד, היא איוולת והחטאת הרבים. במקום לבדוק לגופו של האיש הרי שאותם "מכשירי" החב"דניקים יוצרים "חזקה" מוטעית ביסודה, התולה את רמת היהדות של כל פרט לחוג אליו הוא משתייך. בכל חוג ןחוג יש לצפות ל"שייגיצים" , שהרי התורה כבר מזהירה כי אין צדיק בארץ שלא יחטא. וברומניה הדוגמא של הטעות הזו צורמת ביותר. מאז בואו של מר נפתלי דוייטש לרומניה – בשנת 2000, רק מקרי חילול ה' מציפים את הארץ הזו. כבר בליל הסדר הראשון שארגן הלה – במלון "אינטרקונטינטל" בבוקרשט, החל הלה בקלות הדעת שלו. מבלי להבין מהי כשרות הוא ארגן את ליל הסדר שלו, שבו נכחו מאות נכריות כבנות לוויה לישראלים שהותירו את נשותיהם עגונות בישראל. מטבחו ה"כשר" של דוייטש היה בסמוך למטבח הטרף של המלון ואילו משגיח ממש, מלבדו, לא נוכח במלון. לא פלא היה שסטודנטים ישראלים טענו אח"כ שהמלצר ניגש אליהם ואל הנוכריות שהיו עימהם והתעניין אם יוכל לקבל שוחד במידה ויגיש להם מנת חזיר ולא את ה"עוף הכשר". לימים נתפס דוייטש – יחד עם מנחם הכהן מהשמאל ("הרב של רומניה" לשעבר) כמי שהתירו ושיווקו יין נסך ממולדביה השכנה בזיוף חתימתו של הרב שלמה מחפוד. בפעם אחרת חילק דוייטש מצות חמץ לקראת פסח לישראלים בטוענו כי "העיקר זו כוונת הראיה והאכילה של המצה". ארבעה  שליחי חב"ד ברחו ממנו – בהיותם ברומניה כסייעניו והם שי גרליצקי, משה סטאריק , נחום ויוסף חיים. גם צוות ה"משגיחים" של הלה הוא "מעניין" בפני עצמו. "משגיח" אחד היה גוי בשם דרגן, "משגיח" אחר היה גוי שטען כל הזמן כי הוא ב"תהליך גיור". בשנים האחרונות עובדים כ"משגיחים" שני אחים בשם מריוס ומירל הרשקו. השניים אמנם יהודים אבל אחד מהם (הגדול – מריוס) הוא אנטי דתי מובהק שעובר יום , יום על כל העבירות שבעולם ואילו השני (הצעיר – מירל) הוא בחור מוגבל שאינו מהול וכמובן בינו לבין דת כל קשר מקרי בהחלט. כל זה לא מפריע לנפתלי דוייטש למנות את מריוס כ"משגיח" במפעלי ממתקים של ישראלים שמוצריהם נכנסים לישראל בחזקת "כשר" , ואילו מירל ממונה על מטבחו הציבורי של דוייטש. חלק מהמאכלים שלו מוכנים בבתי ישראלים חילוניים בבוקרשט ומי שמביאם הוא גוי ללא ליווי של יהודי כלשהו. הבשר והעופות של דוייטש הם שיירי שחיטות של כשרויות אירופאיות והם מובאים לדוייטש מספר ימים לאחר השחיטה וע"י נהג גוי, והם ב"בחינת בשר שהתעלם מהעין". בימים שהעניק "כשרות" על המסעדה של הקהילה בברשוב הוא לא תמיד החזיק שם משגיח וכששאלו אותו על "כשרותו" שם התחמק מלענות כי אמנם ה"כשרות" הזו טובה היא. קצרה היריעה מלגולל את המשך מעלליו של ה"שייגיץ" הזה אבל השנה מפרסמים סוכני הטיולים כי ברומניה אפשר לההנות מ"כשרות של חב"ד" בבוקרשט הבירה ובהרי הקרפטים. אם זה לא היו עצוב היינו מתגלגלים מצחוק.

      שני מלונות ב"הרי הקרפטים" מפרסמים השנה כי מען דהוא בשם דוד ארנפלד מהעיר דברצין שבהונגריה הסמוכה הוא נותן ה"כשרות". לפני כעשרים ומעלה שנים סולק האיש לכהן כ"רבה של בוקרשט" ברומניה. הרב הראשי דאז  ברומניה – הרב משה דוד רוזן, טען אח"כ כי סילקו משום ש"האיש לא ידע דבר בענייני היהדות". לא במקרה טען זאת הרב רוזן . ארנפלד ואחיו אברהם (אליו אגיע בע"ה בהמשך...) היו חברים בחוג ה"רבנים של מפלגת העבודה", בשנות ה-90 , בימים שנתפסו שם כמה מהם ב"גיורי סרק" ושהיו מקורבים לח"כ האנטי דתי של אז , אופיר פינס(עבודה), ולענת הופמן הרפורמית והאנטי דתית ממר"צ. לימים "שוטטו" השניים בקהילות יהודיות בגרמניה וגם משם התנדפו. בפעם השנייה שהגיע דוד ארנפלד לרומניה הוא סולק לאחר מעשה של "בעיית אבן העזר", שבה נתפס ע"י ראשי הפדרציה, לאחר שעקבו אחריו למקומות המוצנעים. אח"כ נדד הלה לדברצין ההונגרית והעניק "כשרות" , תוך חתימתו בשם "אב"ד דברצין". בארה"ב חי רב – שאבותיו היו האב"דים בדברצין לפני השואה המרה, ואשר הכשרו ידוע בחתימתו כ"אב"ד דברצין". רבים וטובים נתקלו במוצרים של ארנפלד וחשבו כי מדובר בהכשר המהודר. משגילו בסביבת הרב בארה"ב את ההונאה הם דאגו להתריע בארנפלד אך האחרון חזר בו רק לאחר שאוים באלימות. מידי שנה בשנה מנסים בקהילה המקומית בדברצין לפטרו אך תמיד הוא מצליח לעורר רחמים של "פרנסה". המלונות ב"הרי הקרפטים" שבהם הוא "משגיח" אינם מופיעים בשמם משום פחדו כי מישהו כבר יפסלם. האיש הוא מעבר ל"טעון בדיקה" ואין לסמוך עליו.

       אחיו של דוד ארנפלד הוא אברהם ארנפלד. כיום בנתיים הוא איננו ברומניה אבל עברו שם – כמו אחיו, יכול לרמוז כי האיש עלול לחזור לשם.בעבר גם הוא היה בגרמניה וגם הוא התנדף משם. מספר שנים הוא כיהן כ"הרב של בוקרשט". בתור שכזה הוא היה אחראי על"משגיחים" וה"משגיחות" מחללי שבת ועוברי כל העבירות. בתור שכזה הוא הפיק עבור הפדרציה המתבוללת את כל "אירועי החגים" שכללו ערבוב בין גברים לנשים בבית הכנסת המרכזי בבוקרשט, שירה של נוכריות על בימת בית הכנסת ב"טקסים" הללו, ישיבה בבית הכנסת לצד כמרים ועוד מיני תועבות כשבידי נמצאים תצלומים רבים מהם. הוא היה ידוע בדיבורו הגס ובניבולי הפה ובעיר יאסי כינו אותו הסטודנטים הישראלים "הרב של פורים", בשל בדיחותיו הגסות וכינויי הגנאי והתועבה שלו. הוא ואחיו דוד היו אחראים על מכירת בתי עלמין לגויים ואף שכרו טרקטורים לחרוש את עצמות המתים היהודים כדי שהשטח יהי "ריק". לימים עבר לעיר אורדייה מרה ושם הציב – בקנטינה המקומית, שלט של "כשרות מהדרין מן המהדרין". במקום לא נמצאו משגיחים וכשהוא היה בישראל הגויות היו ה"משגיחות". לפני מספר שנים הגיעה לעיר קבוצה חרדית – צאצאי ה"מנחת יצחק", ובאותו היום ארנפלד היה בישראל. המשלחת שמעה כיצד הגויות משוחחות ביניהן ושולחות את אחת מהן לשוק הרומני לקנות עופות! מי שניסה לחפות על ה"שייגיץ" הזה היו בני משפחת שלזינגר מלונדון – ובראשם הנבל הזקן ששמו הר אליקים שלזינגר. הללו ניסו להערים על רב של קהילה בחסידות סאטמר כי הקנטינה של אורדייה היא "כשרה" וכי יש שם מנין "כשר". הכול התגלה לרב והוא ביטל את נסיעתו לרומניה. נשיא הקהילה היהודית שם - דר' קופלמן, עושה רושם של "מתק שפתיים", אבל מדובר באדם שנשוי לנכרייה וגם ה"רב" החדש שלו – ממושב חמד בישראל, עושה את רצונו. לא פעם הוא מנסה להתל בתיירים יהודים דתיים כי אצלו "הכל כשר" אבל להד"ם. במקום נערכים נופשים דתיים ואף חרדים – במלונות הסמוכים לעיר, ויש להזהיר מליפול לקנטינה הטריפה הזו.

    מסעדה אחרת שנופשים דתיים נופלים בפח שלה – ברומניה, היא מסעדת הקהילה  היהודית בעיר ברשוב. זוהי עיר קיט ציורית – לחורף ולקיץ. המקום מעולם לא היה תחת השגחה אמיתית. בעבר ה"משגיח" ו/או ה"משגיחה" היו אנשי הקהילה המתבוללת וכמובן הם היו עוברי כל העבירות שבעולם, ואילו הבשר שם היה הבשר שהגיע מבוקרשט – ש"נשחט" ע"י שוחט מחלל שבת או שהוטבעה בו חותמת "כשר" ללא שחיטה אמיתית. לימים לקח דוייטש מבוקרשט (החב"דניק ה"מהולל"...) את האחריות ל"השגחה" אך הכול נשאר אותו דבר והוא עצמו עיקם את האף כששאלוהו על "השגחתו"! כיום עברה ה"השגחה" לטיפוס בשם צבי כפיר. הלה הגיע מישראל לרומניה לפני מספר שנים כמומחה ל...חליבה, מטעם חברת "תנובה", שבנתיים סגרה את עסקיה שם. הלה התחבר לאנשי הפדרציה וחיש קל פתח "ביה"ס לגיור" עפ"י "תנאים של מודרניות ישראלית". העניין עוכב בגללי ועד היום האיש הזה מציק בצלצוליו ל"רבנות הראשית" להכשיר את הגויים שם , במדינה שאין בה אפילו חנות כשרה ואשר בטלויזיה שלה מובאים טקסי "חתונה יהודית" לגויות שנמצאות ב"הליך גיור". האיש סורב ע"י הרב אליעזר שמחה וויס מכפר הרא"ה לשמש עורך חופות במושבו חניאל. גם טענתו על תואר ב"א ב"פילוסופיה יהודית" מחייבת בדיקה. בברשוב "משגיחים" מטעמו אותם מחללי שבת ועוברי כל העבירות ולפעמים אין בכלל "משגיח" , המוצרים הם מהגויים והבשר מהפדרציה. כפיר הזה אחראי גם על ה"כשרות" במסעדות של קלוז' וטימשוורה. בטימשוורה היה תמיד רבאיי רפורמי (נוימן המנוח) וכיום אחראית שם היא יו"ר הקהילה,  שהיא רפורמית – נאולוגית, מוצהרת.

     ברומניה ה"דג מסריח מהראש". ה"רב של רומניה" – מר רפאל שפר, הוא הנותן גיבוי וקורסים לגויים ומחללי שבת להופיע כ"משגיחים". הוא האיש העומד מאחורי הניסיונות לבצע "גיורי" חלומות והוא עצמו נתפס באכילת טריפות ונבילות. בסוכות האחרון (תשע"ה) נכנס יהודי מישראל – שומר שבת וכלי קודש, וראהו מתנזר מלאכול בשר ומאכלים מבושלים, בסוכת הקהילה. יומיים אח"כ תפס אותו היהודי הלה באכילת הבשר והמאכלים. היהודי שאל את שפר לפשר השינוי ושפר טען כי "בקהילה אמרו לי שאם לא אוכל את האוכל הרי שיפטרו אותי"...

    הרמאויות ברומניה הם למכביר, כמו אי נתינת רשות ל"משגיח" להיכנס למקום ה"מושגח", הכנסת בשר חזיר ל"מסעדות כשרות" של הקהילה, החתמת "כשר" על טריפות ונבלות , "שחיטת" עופות ומריטת נוצות בלמעלה מ-45 מעלות חום של מים ועוד מיני נבזויות. כל מי שכיהן כ"רב" רשמי בפדרציה הזו נתן ידו לכל ההחטאות הללו וגם רבנים "חרדים" המנהלים "עסקים" עם הפדרציה אינם נאמנים בלתת חוות דעת עלייה, כמו יואל טוביאס, אהרון ישעיהו רויטר (האיש שהמליץ על שפר...), חיים לייב דוייטש מ"חוג חת"ם סופר" פ"ת, ח"כ לשעבר שמואל הלפרט וכמובן אליקים שלזינגר ומשפחתו מלןנדון. הנופש היחידי שנמצא כבר למעלה משבע עשרה שנה באחריות חרדית הוא המלון של משפחת אבימור, שנמצא כיום באתר הנפש "פויינה ברשוב".

 על החתום:

 הרב אליהו קאופמן

 0524391094, 0527128509.

   

    

מקור הפגע הגזעני

בס"ד

            מקור הפגע הגזעני / הרב אליהו קאופמן

     האמירות הגזעניות האחרונות – מכיוון עמותות השמאל, פר' חצרוני וחיים גרינבוים (עורך העיתון החרדי "בקהילה") החזירו את המאבק העדתי והמעמדי למרכז הפוקוס. ההצבעה הגורפת לליכוד שוב הרתיחה את דמם של אלה שהגיעו לארץ כקולוניאליסטים אירופאים והקימו מדינה שבה הכול חייב להתקיים אך ורק עפ"י הטעם הדיקטטורי במסכה "דמוקראטית". האמירות הגזעניות והאנטי עממיות כיום הן של אותו חצרוני – החפץ להחזיר את ה"סלקציה" ולגרש מכאן את עדות המזרח ואת יוצאי חבר העמים רק משום שלא הצביעו למי שהוא הצביע. האמירות הללו שייכות היום לאלונה קמחי - זו שרוצה להרעיל את מי שלא חושב כמוה. האמירות הללו שייכות ליאיר גרבוז שחפץ לסלק מהארץ בה התנחלה משפחתו, את כל מנשקי המזוזות. האמירות הללו שייכות ל"סוציאליסטים" מהשמאל - שרוצים להרעיב (מכספי ומתרומות הציבור!...) את כל מי שחי בפריפריה (במיוחד בדרום) ושהצביע לליכוד. והאמירות הללו שייכות לחיים גרינבוים (עורך העיתון "בקהילה") שחפץ למנוע סעד כספי ומוצרי חסד ממשפחות חרדיות רעבות שלא הצביעו ל"יהדות התורה" ולש"ס. אבל כל אלה אינם הראשונים שצצו והחלו בצווחות המלחמה הגזענית שכל כולה שנאה עדתית ומעמדית. קדמו להם לא מעט גזענים כמותם, ובמשך עשרות שנים.

    כולנו זוכרים את "פליטת הפה" של דודו טופז (בשנת 1981) על ה"צ'חצ'חים" של הליכוד". כולנו שמענו על ה"פנקס האדום" של מפא"י ההיסטורית וההיסטרית, שמיום הקמת המדינה הזו הוא שימש כתנאי פוליטי ומפלגתי בל יעבור לקבלת פרנסה ותמיכה כלכלית לכל עולה אומלל שהשאיר את עושרו בחו"ל. כולנו זוכרים כיצד תומרקין (שאביו היה בן נכר גרמני...) טען שכאשר הוא רואה את החרדים הוא מבין את הנאצים ימ"ש. כולנו זוכרים כיצד הליטאים החרדים ביזו את רבני ואנשי ש"ס (בשנות ה-90 של המאה ה-20) כאשר ש"ס הפסיקה לקבל הוראות מהרב שך. לא מעט עסקנים ורבנים חרדים יודעים היטב שפניה לעזרה ל"יהדות התורה" תיענה רק לאחר בדיקת ה"יחוס" והשייכות הפוליטית ו/או הכיתתית. כולנו גם זוכרים את הימים שאמנון דנקנר (שנות ה-80 של המאה ה-20) – עוד בימים שהיא היה כתב בעיתון "חדשות", פצח במכלול ביטויים גזעניים נגד עדות המזרח ואף כתב ספרים על כך, ובאין מפריע. הגזענות הזו עולה בכל תחומי החיים – בתקשורת, בספורט, בזמר (ישנה "מוסיקה מזרחית" וישנה "מוסיקה ארץ ישראלית", הכול תלוי במוצא ובמנגינה...), בחינוך (בחינות פסיכומטריות ו"מבחן בוזגלו"), בתרבות (מערב בכל מחיר אין ומזרח הכי נאור אאוט), בדת (מלחמה נגד הדת בשם "כוחות הקדמה" ובמקביל גזענות נגד מזרחיים מסורתיים) ובכל תחום. בהיסטוריה הציונית הרצל דיבר על הפיכת ארץ ישראל ל"מחסום מערבי בפני הברברייה במזרח". ז'בוטינסקי רצה לשנות  את עדות המזרח וללמדם "תרבות מהי". בן גוריון כינה את עדות המזרח "אבק אדם". את ילדי תימן גנבו מ"סיבות דמוגרפיות". הכול עדיין נמשך עשרות שנים רבות למרות שמאז שעלה הליכוד לשלטון (ב-1977) הבטיחו לנו כי "תוך עשור יעלם ה"שד העדתי". אבל לא רק שהשד הזה לא נעלם אלא שהוא גדל לממדי ענק מפלצתיים. אבל ישנו כאן סימפתום נוסף – מוצאו של ה"שד העדתי".

    מעניין הדבר שכל האמירות הגזעניות – בחברה הישראלית, מקורן מכיוון אחד בלבד. השנאה לעדות על בסיס גזעני, השנאה לעניים , השנאה לדת ,הפטרנליזם על בוחרים, הלעג לתרבות ופולקלור וכו' מקורם מיוצאי המערב – ובמיוחד מיוצאי מזרח אירופה. בני עדות המזרח מקסימום משמיעים מפעם לפעם זעקה נגד הגזענות הזו ואז מיד הם מותקפים כמי שחילצו את ה"שד העדתי" מהבקבוק. כך זה היה (בשנות ה-80 של המאה ה-20) כנגד ח"כ לשעבר רענן נעים ממפלגת העבודה שביקש לא להאכיל אותו בכוח "גפילטע פיש", כך זה היה כנגד ה"פנתרים השחורים" (גולדה מאיר:"הם לא נחמדים"...) ואח"כ כנגד תנועת ה"אוהלים", כך זה היה כנגד הגר"ע יוסף, כך זה היה כנגד הרב עוזי משולם וכך זה בכל פינה ופינה שאיזה מזרחי טוען לאפליה תרבותית ו/או מעמדית. או- אז מיד קמים ה"צדיקים" ומשתיקים אותו בסיסמא הדמגוגית של "עם אחד". דרך אגב, אותם צועקי "עם אחד" – נגד המזרחיים, הם גם אלה שאינם נרתעים מלהתחבר מדינית לאומות העולם נגד השלטון הישראלי... הפטרנליסטים הללו באים רק מקרב יוצאי אירופה – אמריקה, ואת עצמם הם מכנים "עם ישראל" ואילו האחרים הם לעומתם "רק" "בני עדות המזרח".

     לא לחינם אנחנו – כיהודים תורתיים, מתנגדים ל"גיורי חלומות". השנאה לאחר, הביטויים הגזעניים והשנאה לחלש תוך הכתבת תנאיו הפוליטיים של הלה לקבלת עזרה,באה מאותן ארצות שבהן ההסכלה הביאה להתבוללות, ומאותם יהודים שעלו לישראל ובעורקי רבים מהם זורם דם נכרי שהרחמנות, הביישנות וגמילות החסדים אינם עוד חלק מהם. הצרה הזו חוצה מחנות בין יוצאי המערב ועוברת כחוט השני בין חילוניים לדתיים וחרדים. לעומת זאת רוב רובם של עדות המזרח עלו לארץ הקודש כשהם צאצאים מפוארים ליהודים בני יהודים ולכן הרחמנות, אהבת הזולת , קבלת האחר כשווה, הרחמנות על הדל ללא סיווג פוליטי והשקפתי וגמילות החסדים לשמה טבועים בהם. הם אינם שונאים "מנשקי מזוזות" גם אם הינם חילוניים לגמרי, הם אינם מתנים קבלת עזרה כספית וחומרית בסיווג פוליטי "נכון", הם אינם נגעלים ממאכלים של אחרים והם תמיד פתוחים להתחתן עם אחרים ללא גזענות. האקדמאים המזרחיים עממיים יותר מהפרופסורים הגזענים של יוצאי אירופה, החרדים המזרחיים אינטגרטיביים יותר עם חוזרים בתשובה מאשר החסידים והליטאים החרדים מארצות המערה, המזרחיים אינם יודעים מהו פטרנליזם והם אינם מודדים את האחר על פי מוצאו. את כל תיאוריות השנאה של הקומוניזם הסטליניסטי, של הפשיזם הלאומני והנאציזם, את הפסיכולוגיה המתסבכת ושאר השקפות הזדון והמלחמה הביאו יוצאי המערב ,ובמיוחד ממזרח אירופה המפגרת, האלימה והבוטה. מנגד, עדות המזרח עדיין לא השתחררו מההשתלטות הגזענית שממערב ולכן לא רק שהמדינה הזו היא כל כך גזענית אלא שגם הסכסוך עם המזרח התיכון רק יותר ויותר מבעבע. אבל ליברמן, לבני , אלעזר שטרן, נפתלי בנט , הרפורמים ובנימין נתניהו עצמו ממשיכים לדחוף ל"הקלות בגיור" כדי להאיץ את המשך היווצרותו של ה"עם החדש" ורווי הגזענות על פני העם היהודי הרחמן שמנשק מזוזות ומחפש רק ברכות . כאילו שלא מספיק לנו בערב רב הזה שחצרוני, גרינבוים,תומרקין, דנקנר ואקדמאיים ואדמו"רים גם יחד הם כאלה שמי יודע מי היו אבותיהם ואם נשמותיהם בכלל עמדו על הר סיני.

     ועוד נקודה שצריך לזכור. הגזענות הזו איננה רק שנאת חינם לשמה אלא גם טבולה בשקר ויסודה בשטיפת מוח. אלה שטוענים לפטרנליזם של "הקמת המדינה" אינם אלא קולוניאליסטים שבאו לכאן רק בתחילת המאה ה-20. אלה המבקשים להדיר אחרים משום ה"אינטרס לשלום" הם גם אלה שגרמו לסכסוך עם הערבים. ואלה הטוענים לזכותם על הארץ כ"יהודים" הם גם אלה שבינם למסורת "ישראל סבא" אין ולא היה דבר. עד למאה האחרונה כמעט ולא היה זכר בארץ ישראל ליהודי המערב ואילו ארץ ישראל הייתה מיושבת ביהודים עתיקים מימי חורבן הבית השני ובבני עדות המזרח שהגיעו לכאן בעיקר מעירק , פרס ובמיוחד צפון אפריקה , ואילו החרדים שבין יוצאי המערב הגיעו לכאן רק יותר מאלף שנה אח"כ. "מפלגות השמאל" ו"מחנה השלום" הם אלה שביצעו טרנספרים ו"נכבה" לערבים, ואח"כ התנחלו על אדמותיהם.

       בין אותם אירופאים ומערבים יש לא מעט כאלה שבינם לבין היהודים הקדמונים אין שום קשר דתי, תרבותי ואולי גם לא אתני. ומנגד, בני עדות המזרח הם אלה האוחזים בדת ישראל מימים ימימה, הם אלה שמוצאם היהודי ברור וחזק יותר והם אלה שחיו בשלום עם הערבים עוד מימי ממלכת הצלבנים עבור דרך ארצות המזרח ועד לבוא הציונות.

מר לפיד, טול קורה מבין עינייך וקיסם מבין שינייך

בס"ד

 מר לפיד, טול קורה מבין עינייך וקיסם מבין שינייך /                         הרב אליהו קאופמן

      כידוע לכל,אינני נמנה על "מעריציו" של אריה דרעי אבל טענותיו של יאיר לפיד – נגד מינויו של אריה דרעי לשר בממשלה,הן תכלית הצביעות.בכך ממשיך מר לפיד להבדיל לרעה את החרדים,ובמיוחד נגד ש"ס הספרדית,כהמשך ל"מורשת" ההסתה של אביו המנוח,טומי לפיד.אינני חושב שטענתו ה"אתית" של לפיד – נגד דרעי,היא בבחינת כזב אבל אדם עקרוני אמור להילחם נגד שחיתות ובעד אתיקה אמיתית נגד כל סילוף ונגד כל מסלף,ואת זה לפיד אינו עושה.חיציו מומטרים רק נגד אריה דרעי אבל כנגד ח"כים אחרים,שבעבר הורשעו בשחיתות בבית המשפט ונמצאים כיום ברשימת המועמדים של נתניהו למשרת שרים או סגני שרים,הרי שלפיד אינו משלח נגדם אפילו רמז.הדברים אמורים למשל באדם ששמו ח"כ צחי הנגבי.

     נכון אמנם שח"כ הנגבי לא ישב בכלא על העבירות שבהן הורשע ושבעטיין גם התפוטר בעבר מהפרלמנט,ולפני כן הושעה מתפקידיו כשר,אבל ההרשעות שבהן הורשע ומעלליו במשך עשרות השנים בהחלט מטילים צל אתי ומוסרי על מינויו האפשרי בעתיד לשר.זה גם לא סוד שהנגבי נמצא ברשימת המועמדים המועדפים של הליכוד לתפקיד שר ומי שכל כך דואג שהצדק יראה והאתיקה תמומש היה צריך,בנשימה אחת עם הזכרת שמו של דרעי לשלילה,לדרוש גם את פסילתו של הנגבי,שבעבר הספיק לכהן בתפקידים מיניסטריאלים של אכיפת החוק,כמו משפטים ובטחון פנים,עד שבית המשפט החליט הפוך.

     אבל את לפיד העניין המשפטי ו/או האתי  אינו כל כך מטריד אלא מה שמפריע לו שכל "הישגיו" האנטי דתיים הם בדרך להירמס ע"י ממשלתו החדשה של נתניהו,ואריה דרעי – במעמד של שר,רק יכול לדחוף את הרמיסה הזו בכמה צעדים קדימה.יתרה מכך,דרעי במעמד של שר פנים למשל,בהחלט יכול לחזק שוב את התפתחות המוסדות התורתיים מדרגת עיר ועד למושב הנידח ביותר,וזאת,עבור לפיד ורוב חבריו,הוא בבחינת חלום בלהות דמוגרפי,תרבותי ואלקטוראלי.ואז,כשלדרעי יש כתם אתי ופלילי מהעבר,הרי שעבור לפיד הכתם הזה הוא האמצעי להגשים את מטרת המשך מלחמתו ביהדות החרדית בכלל ובדת בפרט.המטרה של לפיד איננה מלחמה לשמה בשחיתות ולהגשמת מנהל תקין ונקי משרים סוררים,שהרי צחי הנגבי הוא בעל השקפה חילונית ובמידה מסוימת אף אנטי דתית כמותו,ולכן מדוע ללפיד להציב קשיים לבן ברית רעיוני שכזה?...

    יתרה מכך,צחי הנגבי בתפקידי העבר שלו,ובמיוחד כשר המשפטים,הגשים קווים "ליבראלים" אנטי אורתודוכסים שעליהם נמנים לפיד והשמאל גם יחד.הדברים אמורים לגבי חקיקה אנטי דתית בעבר(בשנות ה-90 של המאה ה-20),ובמיוחד בהענקת הגיבוי של מח"ש(מחלקת חקירות השוטרים במשרד המשפטים)בימיו של הנגבי במשרד המשפטים(1996- 1999),לאותם שוטרים וקציני משטרה שהתעמרו בציבור החרדי בהפגנות השבת ברחוב בר אילן בירושלים למרות העדויות,ההקלטות והצילומים שהוצגו נגדם.אז באמת מדוע  שלפיד יכרות את העץ האנטי דתי – ששמו צחי הנגבי,ושעליו עתיד לפיד לשבת נגד הדת,מספסלי האופוזיציה,בקדנציה הקרובה?

     

הגזען התורן מכה שוב

בס"ד

      הגזען התורן מכה שוב / הרב אליהו קאופמן

      ההתפרצויות הגזעניות של ה"פרופסור" המתלהם – אמיר חצרוני,לא הדהימו אותי. זוהי ההתלהמות הגזענית הקולוניאלית של אותם בורים ועמי ארצות שבמומם הם פוסלים ושככאלה שהיגרו לארץ הקודש ממדינות מליגה ג' ו-ד' הם מיד גם פוסלים את האזרחים האחרים כאן ומציגים אותם כמותם,שכאילו האחרים הם אלה שהגיעו ממדינות ליגה ג'. אמיר חצרוני איננו בעיה אישית,שהרי משקל השפעתו קטן משל זבוב אבל החצרוני הזה הוא הדוגמא ל"חוצפה הישראלית" הטריוויאלית ששמה גזענות.זהו עוד צאצא לקולוניאליסטים מאירופה – שחיי הוויתו נעים במדינות ליגה ג' של מזרח אירופה המפגרת,אבל כדי לברוח מהמציאות ממנה הגיע הוא מצטרף להמצאת הקולוניאליזם הציוני – השמאלי,ובעין אפוטרופסית הוא מחליט מי יעלה ומי יבוא לשערי הארץ הקדושה, שאותה הוא מטמא.חצרוני איננו לבד ב"סרט הזה".באחרונה עלו עוד כמה שמות של פשפשים כמותו כמו אלונה קמחי,יאיר גרבוז ואחרים,שכל "השכלתם" נעה בין האפס למינוס.הללו עדין לא התעוררו מהפטרנליזם הקולוניאלי של "תנועת העבודה ההיסטורית", שמימי דומיננטיותה היא רק גרמה לדיכוי החלש,לפגיעה בשונה והכול בשם ה"קידמה". במדינה אחרת מיד היה אותו פשפש מפוטר לאלתר ולתמיד והס מלהזכירו כ"פרופסור. שם לא היו מרחמים על אחד שהיה מעיז לפגוע ברגשות יותר ממחצית הציבור במדינה. במדינות אחרות אם היו רואים פרצוף ברוטאלי מכוסה שיער – כהאדם הקדמון,שקורא לעצמו "פרופסור",מיד היו מתפרצים בצחוק רועם,ובודאי שאיש לא היה מזמין אותו לככב בתקשורת.במדינה אחרת פרופסור נראה פרופסור ובמיוחד נשמע כזה,ולא עוד פרחח שכל שפתו היא תמצית מילות "סלנג" וגועל.אבל במדינה ששדרן הרדיו המפורסם ביותר שלה הוא גם מנבל הפה הגדול ביותר שלה הרי שלא ייפלא שה"פרופסור" המדובר ביותר שלה יהיה גם פרחח האשפתות המילולי הגדול ביותר.כבר לאחר מותו של משה סילמן – שהתאבד במחאה החברתית,היה צריך לשים לחצרוני הזה סוף משפטי ולהקיאו החוצה, ובמיוחד מהאקדמיה.לרשע ששמח לאידו של מר נפש שהתאבד מחוסר יכולת קיום אין מקום לעמוד ולהרצות את דברי ההבל והקשקוש שלו.והרי איש ה"בלה בלה" הזה הוא וחבריו ל"אקדמיה" הם הפרזיטים הגדולים ביותר.בטוחני שאפילו ראשי המפלגות הפשיסטיות והניאו נאציות הקשות ביותר היו חושבים פעמיים לפני שהיו פולטים את מה שהאיש המתועב הזה אמר על עדות המזרח.אבל בישראל הכול עובר לסוחר כי באקדמיה הישראלית כל ממזר הוא מלך.

     אבל טופז,גרבוז,תומרקין ,דנקנר,חצרוני וחבריהם אינם לבד.הם אינם "פליטת הפה" המקרית.היצורים והטיפוסים הללו הם בעבועה למאבק מתמשך שהחל עם יסוד התנועה הציונית ע"י הרצל ועד עצם היום הזה.זהו הרצון הקולוניאליסטי של מתנחלים אירופאים לבנים לשלוט במזרח הקדום ולהיות "החלוץ בפני הברברייה במזרח".כך גרס הרצל ואילו ז'בוטינסקי טען כי את עדות המזרח "יש ללמדם תרבות מהי".בן גוריון קרא לעולי המזרח "אבק אדם" ובאצ"ל ובלח"י תמיד התגאו כי הם שילבו נכון את המזרחיים – אבל כמובן בשיטת ה"סוס ורוכבו".הגזענות חוצה גבולות ועוברת דרך כל המחנות ומי שחלם לפני כשלושים שנה שהכול יחלוף יכול לחכות עוד 30 שנה ולראות כי "אין חדש תחת השמש". כשגנבו את ילדי תימן רצו כל הגנבים – כולל אנשי אגו"י,להפוך את השחור ללבן מתוך תחושה גזענית ופטרנליסטית.כשהליטאים החרדים מתגאים שהם הצילו חלק מבני עדות המזרח משמד הם כמובן מצרפים לכך נימה פטרנליסטית ותביעה מה"ניצולים" ללכת עפ"י הקו הליטאי.גם כאשר "כוחות הקדמה" הסוציאליסטים ביותר בישראל מדברים על "שיויון לכול" הרי שהם מתנים זאת בקבלת ההשקפות המזרח אירופאיות שלהם על בני ה"נייטיב" של עדות המזרח ושל הערבים.חצרוני לא אמר דברים מיוחדים נגד יוצאי מרוקו והמזרח אלא הוא רק ביטא את מה שכל אירופאי ישראלי – מהחילוני ביותר ועד החרדי ביותר,חושב באמת על המזרחיים ועל המזרח.ולזה קוראים גזענות גנטית.

     לאחר דבריו של השרץ הזה שוחחתי עם חברים מזרחיים ממפלגות השמאל אך הללו כאילו פחדו להגיב.רק עמיר פרץ הלך עם זה קדימה אבל השאר פוחדים מה"שד העדתי". הם יודעים כי מה שמותר לחצרוני ולתומרקין לומר נגד המזרחיים אסור לבוזגלו ולקקון לומר נגד המאפיה המזרח אירופאית,שמקורה במדינות טוטליטריות ופיאודליות מליגה ד' שמזמן פורקו.כדי להיות "מזרחי מכובד" ולהתקדם ב"ישראל החדשה" חייב כל יוצא המזרח לעבור רה שחבור למערבי(אצל החילוניים)ולאשכנזי(אצל הדתיים,ובמיוחד אצל החרדים).אני דווקא שמח שמפעם לפעם מופיע איזה חצרוני תורן ומזכיר לכולנו באיזו מדינה גזענית אנחנו חיים.בבריטניה למשל,אף אנגלי לא היה מעז לומר לכושי או להודי שחבל שהיגר לבריטניה ולא נרקב ביבשת ממנה הגיע.

    אבל לא רק שטוב שחצרוני כזה מזכיר לנו באיזו מדינה גזענית אנו חיים אלא שטוב יותר שהברנש הזה – עם הפרצוף התינוקי שלו ועם השיער של האדם הקדמון,מזכיר לנו גם מהי רמת ה"אליתה האקדמית" שמנחילה לבני הארץ הזה הסכלה ובורות.אצל הפשפש הזה – ואצל רבים כמותו,הרי שמזרח אירופה הפיאודלית היא הקדמה ואילו תרבות המזרח המעטירה היא הנחשלות.אצל הפשפש הזה ואצל כל שאר חבריו מה"אקדמיה" הנחשלת,פריקת העול,סחי התועבות והאנרכיה הם הדוגמא למשטר נאות ואילו היהדות ושאר הדתות והאמונות בבורא עולם הן דוגמא לפיגור.אצל הפשפשים ממדעי הרוח והגשם ה"אקדמאיים" הרי שהמשטרים הפשיסטים,הניאו נאצים והסטליניזם הם ההשראה לדרך השלטון הרצויה ואילו חכמי הקדם וראשי האמונה הם הכשל והתיעוב.

     וכמה מילים לקוראי ולחברי הערבים.לא לחינם הערבים בישראל מבודדים ואין להם גישה לליבו של הציבור היהודי הגדול והרחב.יותר ממה שהיהודי העממי שונא את איש השמאל משום שהוא מתחבר לערבי הרי שאותו יהודי עממי שונא יותר את הערבי משום התחברותו לאיש השמאל.רק בישראל השמאל הוא מיליטריסטי,פשיסטי וגזעני ואילו הימין הוא פרו כל התועבות שבעולם.הכל משום שנשמת אפה של הציונות מחוברת לתת לגיטימציה לכל זוהמה,והעיקר שתשרת את המשך הדומיננטיות הציונית.ה"שמאלן" המעופש הזה – חצרוני שמו,גילה ב"פייסבוק" שלו לא רק את מה שהוא חושב גזענית על מזרחיים יהודים אלא גם על הערבים עצמם,שאיתם הוא כביכול רוצה "שלום".ה"שלום" שלו איננו דו קיום אלא "שלום ולא להתראות".והרי ב"פוסט" שהוא פרסם הוא מיד מגנה את עדות המזרח היהודים ומוצא את פגמם ככאלה שבאו מ"מדינות ליגה ג'".ומיהן אותן "מדינות ליגה ג'"?אלה הן כמובן מדינות ערב – ובראשן מרוקו.אם זהו ה"ידיד" של הערבים,אזי,עדיף להם להתחבר לשונאיהם.הערבים בישראל – לאחר הישגם האלקטוראלי האחרון,חייבים להבין כי התחברותם ל"עולם הקדמה" של פשיסטים כחצרוני או אנשי התועבה של ת"א,יותיר אותם לעד בבידוד מרוב רובו של הציבור היהודי האמיתי שיהדות ,דת ומסורת הם העיקר אצלו בדיוק כפי שהאסלאם הוא מרכז ההוייה של רוב ערביי הארץ הזו.חצרוני וחבריו תמיד יאהבו את הערבים כמיעוט וכ"אי תרבותי" אך לא כמרכז ההוייה ובשיויון דמוקראטי אמיתי.הפיכתה של ה"רשימה המשותפת" לכוח השלישי במדינה נותן לציבור הערבי הזדמנות בלתי חוזרת לא להיות יותר תקועה בכיסו העתיק של השמאל ההזוי והגזעני – עם האידיאולוגיות והדוקטרינות שאבד עליהן הכלח הדיקטטורי מזמן,ומנגד יש לפתח ברית והבנה עם צבורים מדוכאים כמותם בישראל כמו החרדים(בעיקר האנטי ציונים שאינם מצביעים לפרלמנט)ועם אותם מזרחיים עממיים שפרצופו של הרצוג עדיין מזכיר להם את ימי העבדות ל"פנקס האדום" של מפא"י ההיסטורית וההיסטרית.

     בדיוק כמו שצריך לשבור את הפטרנליזם נגד הצבעתם החופשית של הערבים ושל החרדים כך צריך לשבור את הפטרנליזם נגד הצבעתם החופשית של המזרחיים העממיים

    

החברים של שלזינגר

בס"ד

     החברים של שלזינגר / הרב אליהו קאופמן

       בחודש אדר הסתובב בלונדון פרחח שכל כולו זוהמה רוחנית. האיש – אספן כספים לעת מצוא, ששום יראת שמים איננה בקרבו, לא הפסיק לגדף את גדולי ישראל ועוד לכנותם "בהמות"! במיוחד פגע הלה בכבודו של הקדוש רבי יואל טיטלבאום, האדמו"ר האגדי והנורא של חסידות סאטמר. הפרחח – שלמד במאורת "מיזרוחניקים" בעיר העתיקה בירושלים, נאם ונהם לפני כל קבוצה שפגש נגד האדמו"ר הקדוש וכינה את כתביו של האדמו"ר הקדוש "הזיוף הגדול ביותר ביהדות". כמו כן טען שמראי המקומות שציין האדמו"ר זצקו"ל בכתביו הם "שקריים ומזויפים". מנגד, האיש נעלם לא פעם למקומות אפלים ומשהוכיחו אותו על   כך – בליל פורים לפני קריאת המגילה, הוא איים "לחסל חשבונות דרך אחי שיש לו קשרים עם רבנים גדולים". מיד לאחר קריאת המגילה נס הפחדן על נפשו ולא רצה לחזור לשוחח עם באי בית הכנסת בלונדון על האשמות שהואשם, כי בילה במקומות מפוקפקים. שמו של האיש הוא חיים חנון מירושלים, בן למשפחת חנון שרובה שייכת ל"עדה החרדית" וחלק ממנה מציג את עצמו כ"אשכנזים" בעוד שמדובר בספרדים לכל דבר. ה"רבנים הגדולים והחשובים" שבשמם איים חנון שאחיו יסתייע לפגוע במי שיחשוף את האמת עליו הם כמובן אליקים שלזינגר ובניו, שהם מקלט וסיוע לכל פושעי ורשעי ישראל. בחודש אדר הם גם סייעו לכמה עושי צרות ופושעים שהגיעו ללונדון ולבריטניה מערים חרדיות בישראל ושנודעו בהיותם מפירי חוק ורחוקים מיהדות. העזרה השלזינגרית מתבטאת בלינה , באכסניה ובגיוס כספים לאותם גורמים מפוקפקים ומהם השלזינגרים מקבלים אחוזים שמנים.

   והנה אותו חנון – שגם הוא זכה לעזרתם, הינו אחד שמגדף את מערכות ה' ואת האדמו"ר מסאטמר אך לשלזינגרים הרשעים זה לא מפריע לעזור לו ובו בעת להציג את עצמם בעולם בכלל ובלונדון כפרט כנאמני חסידות סאטמר. לי אין שום פלא בעניין שהרי לאחר ששלזינגר הזקן הממרה מסייע לרפורמים ופוקרים בעולם לסחור בבתי עלמין וממומן מהם וטס ב"אל על" הציונית הנה הוא ממרר בבכי של תנין על "גזירת הגיוס" של החרדים בישראל ומציג את עצמו כמסייע ל"בני תורה" ומחזק את ידיו של הגר"ש אוירבך. כל זאת לא מפריע לזקן הממרה שלזינגר ולבניו הרשעים לסייע בידי ציונים כמו מייקל שודריך מפולין, מנחם הכהן הח"כ השמאלני לשעבר ועוד מיני מינים כמותם. אז מה הפלא שהמנוולים הללו תומכים גם באחד שמבזה את האדמו"ר מסאטמר אך מנגד הם משייכים את עצמם לסאטמר?...

                                       יהדות המרמה ב'

         למלאכי החבלה של "יהדות התורה" אין גבול בביזיון דת אש למו ובהיגררות אחר הרפורמים של ש"ס. הסרטון הפרוץ – על חילוניים שתומכים במושחתים הללו, חושף כי מפלגה זו איננה אלא מפלגה חילונית מוסוות שבינה ל"אגודת ישראל" שלפני השואה אין שום קשר. בסרטון המתועב הזה נראה זוג חילוני שמשתמש ב"סמרטופון" (על משקל סמרטוט...) שנאסר לשימוש חרדי , ומביע תמיכה ב"יהדות התורה" על עזרתה להם בדיור. אינני נכנס כאן לעצם הנקודה ההשקפתית של סיוע ב"ישוב ארץ ישראל" למחללי שבת ופוקרים, שהרי מה למפלגה המתועבת הזו ולהשקפה הטהורה של ה"גאון מוילנא", ה"חפץ חיים" וה"חזון אי"ש", אבל לא רק בכך חטאו המנוולים הללו. את אותו "סמרטופון" שהם טוענים כי "רבניהם" אסרו הרי שהם מציגים לראווה ולגאווה בשידור הבחירות שלהם. וכקינוח הם מציגים קרבת עריות ממש בין חילוני לחילונית , ששערה פרוע. אפילו דתן ואבירם – רשעי ישראל מדור המדבר, לא העזו להביט באשתו גלוית השיער של חברם און בן פלת. המנוולים מ"יהדות התורה" מנמקים את מעשיהם שהמדובר היה ב"זוג חילוני שהוא נשוי באמת". זו באמת תשובה "שייגיצית" ממדרגה ראשונה, שהרי לפי ההיגיון העקום העקום והעכו"ם שלהם בעתיד ניתן יהיה לצפות במעללי תועבה של זוגות חילוניים ש"נשואים באמת" וכמובן להביט שוב ושוב בערוות ששיערן גלוי אם הן "נשואות באמת". לא פלא בעיני שהמפלגה הזו עשתה את מה שעשתה, שהרי אחד מח"כיה כבר נתפס לפני שנים משוטט ברכבו בחוף התועבות של מלון "מנדרין" שליד הרצלייה, ומביט בתאווה באותם בני תועבות. המפלגה המתועבת הזו גם התקנאה ברפורמים של ש"ס – שבבחירות הקודמות הציגו אישה מעורטלת ב"כוכבית הגיור" בטלויזיה, ולכן "קנאת הסופרים" ביניהן הרבתה זימה. אם אפשר היה לירוק לפיהם של עסקני ו"רבני" המפלגה הזו הרי שהייתי עושה זאת בשמחה, שהרי במקום שיש בו חילול ה' אין חולקין כבוד לרב ובטח לא לערב רב.

לרב אליהו סוויסה

בס"ד , 15/3/2015

    לכבוד: הדיין הנכבד – הרב אליהו סוויסה, בית הדין באשדוד

     הנדון: ה"גיורים" ברומניה

          בהמשך לשיחתנו הטלפונית מהיום הריני מצרף לכבודו סקירה קצרה על רומניה ועל ה"יהדות" שם ומנסה לנמק מדוע אסור אפילו להעלות בהווה אמינה ענייני גיור לשמם במדינה נידחת זו. ראשית, יש לציין כי החומר שלי כבר הועבר בכתב לפני כמעט שנתיים לעוזרו של הראשל"צ יוסף – לרב אלחרר, וממנו הבין הרב אלחרר כי גיור ורומניה הם תרתי דסתרי. בין השנים 1998 ל-2005 הייתי ברומניה בתפקיד של רב קהילת "אוהל שרה", אותה הקימותי בעשר אצבעות ובנפרד מהקהילה המרכזית. במהלך השנים הללו נחשפו לעיני לא רק עיוותי יהדות אלא זיופים פליליים של יהדות. כך למשל שווק יין נסך מזויף בחותמתו של הרב מחפוד ובין שאר אלה שהשתתפו ברמייה הזו היו מנחם הכהן (אז ה"רב הראשי" של רומניה) ומר נפתלי דוייטש שליח חב"ד. רק פנייתי לערכאות הרומניות ואיומו של הרב מחפוד להופיע בבית המשפט הרומני ולהצהיר על הרמייה הזו הפסיקו אותה לאלתר ומאז נרכש יין מארץ ישראל. פרשה אחרת שנחשפה הייתה מכירת והשכרת בתי עלמין לעבודה חקלאית והרס קברים לשם מכירת השטח לנדל"ן. בידי חתימותיהם של 99 גדולי הרבנים בארץ ישראל ועוד מאות מרבני הגולה בקריאה להוציא מתחת ידה של הפדרציה המתבוללת את האחריות להקדש היהודי. כמו כן הפכו בתי כנסת למועדוני פריצות ומקומות של תיפלה. יין הנסך הובא ממדינת מולדביה העצמאית השכנה בחילול שבת לעיר הרומנית הצפונית, יאסי. במסעדות של הפדרציה אין אפילו משגיח שומר שבת אחד! חלק מהמשגיחים הם מחללי שבת ועוברי כל העבירות וחלק אחר הם בכלל נכרים! כשהאדמו"ר מואסלוי שאל (לפני כשנה) את רפאל שפר (ה"רב הראשי" הנוכחי...) על טיב השחיטה ופקפוקיה הרי ששפר ענה לו כי "זה לא משנה , משום שאנחנו לא שוחטים גלאט"...במסעדת אורדייה מרה (שם קיימתם את ה"גיורים"...) שם גילינו לפני כשלוש שנים כי ה"רב המקומי" איננו נוכח במקום וכי הגויות העובדות שם קונות את העופות מהשוק. יחד עימי נכחו שם בנו ונכדיו של ה"מנחת יצחק" זצקו"ל.

    כבר בימי מגורי ברומניה ניסתה הפדרציה להתחיל תהליכי גיור אבל שוב ושוב סיכלתי אותם ומלבד מספר מצומצם של "גיורים" (שלא נשארו ברומניה...) הרי שכל השאר בוטלו. מותו של הרב משה דוד רוזן (1994) הביא למהפך ולרצון ל"גיורים". הרב רוזן עצמו התנגד לכל גיור ובכלל טען כי יהודי רומניה צריכים לעלות לישראל. את החפצים ל"התגייר" שלח לישראל. עם מותו הידלדלה הקהילה המקומית ושוב ושוב עלו הבקשות להתחיל "גיורים" כדי להגדיל את הקהילה ולתת לגיטימציה ל"גיורים" בעלי תוכן שאינו דתי ובכך ליצור המשך של קהילה מתבוללת במסווה "אורתודוכסי". משנת 1998 החל ח"כ לשעבר מהשמאל – מנחם הכהן, לשמש שם "רב ראשי" אך ב"התכתבות". במשך 13 שנה הוא שימש ככזה שהגיע לרומניה רק מספר שבועות בשנה ותו לא. במשך אותן שנים עשיתי כל שביכולתי לעצור מלמסד "גיורים" שם ואמנם הצלחתי. מנגד, מסתבר שגם מנחם הכהן – עם כל ביקורתי נגד דרכו הרפורמית, לא שש לנהל שם מערכת של "גיורים" אסטרונומיים. אבל כדי להמחיש עוד יותר את יחסו הקל של מנחם זה ליהדות הרי שניתן להביא את הדוגמא על ה"גולם" שרצה להניח במקומו. בראשית שנות האלפיים הופיע בבית הכנסת בבוקרשט – בירת רומניה, צעיר רומני שאימו נכרייה ואביו יהודי ושמו סורין רוזן. מיד הכריז מנחם הכהן כי הלה נמצא ב"תהליך גיור". כמובן ש"תנאי גיור" לא היו שם. הצעיר המשיך לחיות בבית הוריו המתבוללים ולאכול שם טריפות ונבלות כשמנחם טוען כי הלה "אוכל רק בקנטינה הכשרה", דבר שכמובן היה שקר. גם ה"קנטינה הכשרה" הזו הייתה מעבר למפוקפקת. ניתן רק לספר כי ה"משגיחה" הייתה מחללת שבת וכי אחד מה"שוחטים" אף הוא היה מחלל שבת. הרב יעקב נמש מב"ש – שהגיע לימים להגיש מועמדותו לרב בבוקרשט, העיד כי ביקש ממנחם הכהן לדעת מיהו המשגיח ואילו מנחם הכהן טען לעומתו כי "קודם תאכל ואח"כ אראה לך אותו". רב מארץ ישראל העיד לימים כי שמע את העובדות מדברות ביניהן ש"נגמר הבשר הכשר" ולכן יצאו לשוק הרומני ל"השלים את החסר"... משגיח דתי כמובן לא נראה שם , מאז מותו של הרב רוזן. לימים העיד שוחט מארץ ישראל כי ראשי הקהילה ביאסי דרשו ממנו לאשר טריפות כ"כשרות" משום "הפסד מרובה", וכי לאחר שסירב והחזיר להם את החותמת הם המשיכו להחתים בה טריפות ונבלות יחד עם ה"שוחט" מחלל השבת. והסיפורים עוד ארוכים ומרובים.

      אותו סורין רוזן "גמר" את "גיורו" לאחר זמן קצר מחודש ונסע לישראל להבחן ל"גרות" שלו. לאחר פחות משבועיים חזר הלה לרומניה וסיפר – יחד עם מנחם הכהן, כי אושר "גיורו" וכי עבר ברית מילה. האיש התחתן בחופה יהודית בבוקרשט , עם יהודיה כמובן ובכך חשבנו כי הסתיים העניין. אך עד מהרה נכונה לנו הפתעה לא נעימה – העניין לא הסתיים אלא רק התחיל. מנחם הכהן החל לטפח את הלה כ"גולם" שימלא לימים את מקומו שלו כ..."רב"! חיש מהרה נשלח אותו סורין (שהפך ל"שלמה"...) ללמוד ב"ישיבה" וחזר משם כביכול עם תואר "רב". אבל מנגד הסתבר כי האיש נותר אנלפבת בעניין היהדות וממה שעשה ונהג נרמז כבר מה יהיה סגנונו לאחר ש"יוכתר" ל"רב ראשי" במקומו של הכהן. הקנוניה הזו נרקמה כבר בימי יו"ר הפדרציה הקודם ששמו היה ניקולאי קאז'ל, והקנוניה נחתמה בימי היו"ר הנוכחי אאורל ווינר. השניים הללו ייצגו את ממשיכי המתבוללים היהודים שחפצו לתת לקהל מרעיתם גוון רומני אתאיסטי תוך עיקום הדת היהודית בפרט , כפי שנהגו הקומוניסטים לעשות מאז ומעולם לדת באשר היא. רוזן היה עבורם כלי ביד היוצר שבו יצרו "רב" עפ"י תוכן רומני אתאיסטי. ואמנם ה"גולם" הזה החל ל"צייץ" בסיגנון החדש מאמצע שנות האלפיים והלאה, כ"רבה של בוקרשט". כך למשל כתב אותו רוזן כי צעירי הפדרציה – שאחד מהוריהם יהודי, יוכלו לבחור בגיל 17 את דתם (מונח רפורמי ממש!). אח"כ הוא הגיע לאירועי הדת והתנשק עם כל הנשים שם – שעטו לבוש פרוץ. בטלויזיה הרומנית הוא הופיע עם גופיה כשהוא משחק "באולינג" ואילו קריינית השידור מסבירה לצופים כי ה"רב החדש של רומניה יהיה בעתיד רב בסגנון מודרני, כנהוג בגל החדש של הכמרים". כשנשאל על בילוייו בפאבים הוא ענה כי "עבודת הרב היא כעבודת שוטר, שבזמן החופשה הוא פנוי מתפקידו הרשמי לעשות כרצונו בעינוגיו". אשתו מעולם לא בקרה במקווה המקומי. אבל אז, לקראת סוף שנות האלפיים התגלה קלונו. גל של "גיורים" שכלל לא היו ולא נבראו עבר על רומניה, ובראשם של קריינית טלויזייה שטענה כי "התגיירה" בישראל ובעקבות כך התחתנה עם בעל עסקים ישראלי. לימים התגלה ע"י "מעריב" כי "גיור" כזה לא היה ולא נברא ואילו הישראלי היה רשום בישראל כ"רווק". אח"כ גיליתי – שוב יחד עם "מעריב", כי הרב יונה מצגר רשם גויה רומניה בישראל כ"יהודיה" וחיתן אותה עם בעל עסקים ישראלי מרומניה. בהיותו ברומניה הוא הכיר את השניים וידע כי הגב' גויה גמורה ובאוזני טען כי עברה אצלו "גיור". "גיור" שכמובן לא היה ולא נברא. בשלב זה התחלתי לחשוד כי גם בפרשה הזו – של סורין רוזן, מרובה השקר על האמת, ועוד מניסיוני והכרותי את מנחם הכהן, שפעם טען באוזני כי "אצלי גם מי שאביו יהודי הוא יהודי, אבל אם תגיד שאמרתי אז אכחיש". בירור קטן בישראל העלה כי מעולם לא גויר אדם בשם סורין ו/או שלמה רוזן. השלב הבא שלי היה להתקיף חזיתית בתקשורת הרומנית את האיש ולדרוש ממנו הצגת "תעודת הגיור" שלו. האמת לא איחרה לבוא והאיש לא רק שלא הציג "תעודת גיור" אלא שטען אוילית כי "התעודה שלי בכספת". גם הרומנים ורוב אנשי הפדרציה התגלגלו מצחוק בעניין. לפני שנת 2011 – עת היה אמור להחליף את מנחם הכהן, עזב האיש בבושת פנים את רומניה לקנדה ושם הוא עוסק בהנדסה. מסתבר שלשם הפיכת היהדות לחוחא והטלולה היו מוכנים בפדרציה – עם מנחם הכהן, להכתיר "רב", שמעולם לא עבר "גיור". הכוונה הייתה להכתיר אדם שסודו הוא שאינו בעל תעודות של יהודי כהלכה כדי שאם לא ירצה לממש את בקשותיהם האנטי דתיות הם תמיד יאיימו עליו בחשיפת קלונו. כך גם רצו למנות "רב" בסגנון הרומני התיאטרלי וללא קשר למורשת יהודית.

     אבל לא רק את תפקיד ה"רב" ניסו למסחר ברומניה אלא גם את תפקיד השוחט. בשלב מסוים – במחצית השנייה של שנות האלפיים, ניסה מנחם הכהן להביא לרומניה כשוחט את אהרון רבינובי'ץ, שבית המשפט בישראל הרשיעו בקבלת שוחט ובזיוף וגניבת טפסי כשרות, כדי שרבינובי'ץ זה "ילמד שחיטה" גויים גמורים ובעצם ה"שוחטים" החדשים בקהילה המתבוללת יהיו קצבים נכרים. לאחר פנייתי לפדרציה ולפרלמנטרים רומנים ברומניה ובאירופה והצגת הרשעותיו של רבינוביץ בישראל הרי שנגנז הרעיון ולימים גם בוטלה מועמדותו (שעלייה חתם גם יונה מצגר...) לרשת את מנחם הכהן במקומו של אותו סורין רוזן. אלה הן רק מעט מה"חוויות הדתיות" שקיימות והתקיימו ברומניה ובנוסף לכך יש להוסיף כי גם אצל נציג חב"ד ברומניה (נפתלי דוייטש) נתפס יין נסך שנמכר על ידו כ"כשר" והוא עוד טען כי נסע למולדביה העצמאית עם מנחם הכהן "לפקח על היין הכשר" שכל עובדיו היו ערלים. סטודנטים שהגיעו לליל הסדר שערך הלה במלון "אינטרקונטיננטל" בבוקרשט העידו אח"כ כי המלצר הציע להם בשר חזיר. בשנים האחרונות החזיק אותו דוייטש "משגיח כשרות" שלימים התגלה כגוי ואילו ה"משגיח" היהודי ששלח למפעלי הממתקים של ישראלים היה מחלל שבת ואנטי דתי מוצהר. ישראלים העידו כי ראו את דוייטש מעשן בשבת ואילו זוג יהודי צילם את דוייטש בפלפון שלהם מתנשק עם אישה זרה בנמל התעופה בישראל. ועוד הרשימה ארוכה...

    בשנת 2011 עזב מנחם הכהן את תפקידו לאחר שלוש עשרה שנה שבהן הפך את רומניה למדינה היחידה במזרח אירופה שבה היהדות נחתה מטה מאז נפילת הקומוניזם. לקראת עזיבתו את רומניה החלו ראשי הפדרציה ללחוץ כי התנאי לקבלת ה"רב" החדש יותנה בהגברת ה"גיורים". מספר חברי הקהילה הזדקן והתמעט, מתבוללים רבים וגויים ממש היו מועמדי ה"גיור" החדשים. וכך – לאחר שרוזן ורבינוביץ’ נדחו, הועמד תנאי ה"גיור" כעיקר בחירת ה"רב" החדש. במקביל החלו להיערך "חופות" בחסות הטלויזיה הרומנית בין גויות גמורות (שלטענתן היו ב"תהליך גיור"...) לישראלים או ליהודים רומנים וגם לכאלה שיהדותם הייתה בכלל בספק. האיש שנבחר ל"רב" היה אדם בשם רפאל שפר ששימש כעד גיטין בבית הדין של הרב ניסים קרליץ. מי שהמליץ עליו היה הרב ישעיהו אהרון רויטר, שבעבר אישר לפדרציה הרומנית למכור בתי עלמין על מצבותיהם וכשהדברים נחשפו עד יצא מהעניין. שפר – כרבינוביץ’, אמנם נראה באצטלה חרדית אבל תמורת משכורתו הוא מוכן למכור את יהדותו. כבר מיום בואו לתפקיד יצאה הקהילה במודעה באתרה ובעיתונה על תחילת "גיורים" והקמת "ביה"ס לגיור" ומספר הטלפון של שפר נמסר ליצירת קשר. בין השאר גם נכתב באותה מודעה כי אחד התנאים ל"גיור" היא ההכרה בדרך של "ישראל המודרנית" כדרך ל"יהדות האמיתית". דהיינו, "גיור חילוני". מנגד הרי שלרעיון ה"גיורים" חבר חלבן ישראלי בשם צבי כפיר שמעולם לא הוסמך לרב ואילו הרב אליעזר שמחה וויס מעמק חפר העיד בפני כי מנע מהאיש לערוך חופות במושבו חניאל. אותו חלבן – לבוש לבן במשך כל השבוע,  ותימהוני, פתח "ביה"ס לגיור" והפדרציה ושפר החלו לשתף עימו פעולה. לאחר שעליתי על הפרסומים הללו פרסמתי מיד כי ברומניה אין תנאים כלל וכלל ל"גיורים" ולאחר שפרסמתי את התמקדות ה"גיור" ב"מודרניות הישראלית" הרי שמהאתר נעלם תנאי זה וגם הטלפון של שפר הוחלף בטלפון של משרדי הפדרציה. כדי לנסות לטעון כי דברי לא נכונים מיד נפתחה "חנות כשרה" בבוקרשט עם מוצרים מינימאליים אך לימים נסגרה מחוסר קונים. גם המנהלים של החנות היו תמוהים. זה היה זוג "גרים" שהופיע משום מקום ושמעולם לא נראה באיזה בית כנסת ברומניה ואיש אינו יודע היכן "גויר". הבעל בכלל לא ידע דבר וחצי דבר ביהדות. כאמור, כיום החנות איננה עוד מחוסר קונים. כיום שפר עורך חופות כשלצידו מופיע ומנהל את הטקס אדם בשם ארווין שימשנזון, פוקר ומחלל שבת ושנזרק מתפקידו כ"יו"ר קהילת בוקרשט" משנחשד בפלילים. האיש מנהל את הטקס של שפר עם בדיחות גסות ברומנית ועם דברי שחוק ולעג למורשת ישראל. זהו גם האיש שמנהל את טקסי ה"חופות" של גויות גמורות עם יהודים בטלויזיה הרומנית. שפר טוען להגנתו כי "זו דרישת המתחתנים והפדרציה".

    יש גם לדעת עוד כמה נקודות. משראו ראשי הפדרציה כי ה"רבנות הראשית" מעכבת את ה"גיורים" ברומניה הם החלו לשלוח "מתגיירות" לבית הדין של הרב ניסים קרליץ מבני ברק, ובידי אותן גויות המלצות מרפאל שפר. האחרון העיד באוזני אברכים בבני ברק כי תנאי קבלתו ל"רב" היה עניין ה"גיורים". כשעליתי על העניין שיקרו לי מבית הדין הלזה הזה (ש"גיוריו" האסטרונומיים וה"ייחודיים" ידועים לא מעט לשמצה...) כי מעולם לא התעסקו בעניין אך מנגד גיליתי בעצמי כי לא כך היו הדברים ול"בית הדין" הזה נהרו גויים רומנים אך השטף נעצר עם הרעש שחוללתי. מנגד ניסתה ה"רבנות הראשית" להוציא ציוותי בדיקה לשם אך כאשר התחלפו ה"רבנים הראשיים" נעצר התהליך עד ל"גיורים" האחרונים שביצעתם לפני כחודשיים בעיר הנידחת אורדייה מרה.

     לא לחינם הפנו אתכם לעיר זו משום שבשמה הקודם (מלפני השואה המרה)- גרוסוורדיין, הייתה עיר זו ידועה כעיר ואם בישראל לעומת הבירה בוקרשט שהייתה תמיד עיר נידחת. לא מכבר ניסו "רבנים" משת"פים להונות את הגאון יוסף בנימין הלוי וואזנר (נכדו של הרב וואזנר מבני ברק), המשמש אב"ד סאטמר בלונדון, כי המסעדה בעיר "כשרה" וכי יש שם "מניין שומרי שבת". הרב וואזנר שאלני בנושא והבהרתי לו כי כל העניין בשקר. למשת"פים הללו לא היה איכפת להכשיל בטריפות ונבלות ובמניין מוקצה את רבם רק כדי להמשיך ולסחור עם הפדרציה המתבוללת בבתי העלמין היהודיים בארץ זו. ראש הקהילה בעיר זו הוא מתבולל ו"גיורה" של אשתו מעולם לא אושר בישראל, גם ע"י הגורמים האזרחיים במדינה. הרעיון לקיים "גיורים" בעיר נידחת זו בא אך ורק כדי לנצל את עברה היהודי למרמה ולגניבת דעת.

    רפאל שפר עצמו הינו בבחינת זולל וסובא של נבלות וטרפות. לאחר סוכות האחרון העיד בפני כלי קודש שומר שבת מארץ ישראל כי ביום הראשון של חול המועד סוכות האחרון הוא ראה את שפר מנסה לא לאכול בשר ושאר בישולים בסוכה של הקהילה בבוקרשט. למחרת יומיים הוא ראהו אוכל את כל מה שהונח לו על השולחן מאותו מטבח שבו ה"משגיחים" אינם שומרי שבת. לשאלת כלי הקודש בדבר ההבדל של יום מיומיים ענה לו שפר כי "בפדרציה אמרו לי שאם לא אוכל מה שהם מגישים לי הרי שהם יפטרו אותי". במקומות נופש של הקהילה כבר נתפס בשר חזיר ממש במקום שהוגדר "כשר" וזה ממשיך גם בימיו של שפר. גורמים בפדרציה מעידים בפני שהוא מאשר כל דבר שראשי המתבוללים חפצים ממנו במחיר המשך כהונתו. הגויה ש"גיירתם" – אשתו של החזן מחלל השבת יוביעצ'ה, היא גם כזו המבקרת בכנסיה והעידה בפני חברותיה הגויות כי תמשיך ב"דרך האוניברסאלית" הזו גם לאחר ה"גיור" שלכם. לפני פחות מעשור כבר אירעו מקרים דומים בבוקרשט. היה שם חזן בשם קוששו (שהיה גם כהן...) שהיה חזן וחי עם גויה ואילו  סגן יו"ר הפדרציה – יוליאן סורין, חי גם הוא עם גויה ובהיותה על ערש דווי "גייר" אותה וקבר אותה בקבר ישראל. הייתי מציע לכם לבטל לאלתר את ה"גיורים" הללו ובמיוחד של אותה גויה שנשואה לחזן. אף אחד מהללו לא יאכל כשר כי אין תנאים לכך , הקנטינה של הפדרציה טריפה וה"השגחה" שם אינה כשרה כדין, כל ה"גרים" הללו מחללי שבת גם לאחר "גיורם" ואילו רפאל שפר מאשר כל תועבה מפחד כי יפוטר אם לא יעשה זאת.

  ובאשר ל"מקוואות". המקווה בבוקרשט נמצא בסמיכות לדיסקוטק שהוקם שם לידו וגם הטובלות המעטות שעוד הגיעו קודם לכן אינן מגיעות עוד לשם משום הלעג וההשפלה שעברו מפרחחי הדיסקוטק. המקווה הזה נמצא בעבר גם פגום הלכתית ע"י הרב שי גרליצקי מחב"ד שלימים ברח מרומניה כדי לא להיכשל בחברת דוייטש וכך עשו גם שני חב"דניקים נוספים. המקוואות שנבנו על ידי הרב טוביאס מבני ברק אף הם מפוקפקים בכשרותם (ביאסי ובאורדיה מרה). כבר באמצע שנות האלפיים ראה הגאון גדעון בן משה את המקווה ביאסי והתפלא מדוע הוקם כ"מקווה זריעה", שהוא רחוק מהידור. גם שיפוצו של המקווה הזה ע"י טוביאס עצמו זכה לביקורת והפעם מהרב מאיר פוזן – מומחה המקוואות מספר אחד בעולם, שטען כי "כשרותו בספק" וכי הצבת בלנים גויים או שאינם שומרי תורה ומצוות פסולה. המים באוצרות אינם מי גשמים אלא מי ברז שהעובדים הגויים ממלאים שם. בשנת 2011 באה משפחת וויס מבריטניה לבדוק היכן האוצר שבנה אביהם ה"מנחת יצחק" לפני בריחתו מרומניה. טוביאס היה בבריטניה שנים קודם לכן וטען כי מצא את ה"בור" הלה ובו הוא משתמש כאוצר למקווה שבנה אך משצלצלו אליו בני המשפחה מאורדיה עצמה החל הלה להסתבך בשקרים וטען כי "יתכן שהגויה סתמה את הבור". כמובן שהכול הבלים ועל שקרן שגם ישן בבוקרשט ב"ייחוד" עם אישה לא צנועה אין לסמוך.

    עד כאן רק מקצת העלילות של רומניה. הייתי שמח אם כבודו יפנה לרבנים ואב"דים שביקרו ברומניה בימי רבנותי שם ושגם יודעים מה קורה שם גם כיום וישמע מהם מה דעתם על "גיורים" בארץ נידחת זו שכבר למעלה ממאתיים שנה ויותר אין לסמוך על "רבניה", והאם אפשר לסמוך על דברי ביחס לרומניה ובכלל. ולהלן הרשימה: הרב גדעון בן משה מירושלים, הרב שמואל סבח מעכו, הרב אליעזר שניבלעלג מלונדון, הרב שמואל ברנסדופר מבית שמש, הרב אפרים פדווה מלונדון, הרב דורון אחיאל מלונדון, הדיין יעקב ישראל ליכטנשטיין אב"ד "פדרשיין" מלונדון, הדיין חנוך הרנטרויע אב"ד לונדון (שסירב ל"גייר" ב"סקייפ" של האינטרנט גויה שהומלצה לו ע"י דוייטש מחב"ד רומניה...), דיין ווסטהיים ממנצ'סטר , הרב לנדאו מבני ברק, הרב שלמה מחפוד מבני ברק. הרב דוד שמידל מבני ברק. הרב אברהם רובין מרחובות והרב משה נחשוני מראשל"צ.

     בברכה:

 הרב אליהו קאופמן

  רחוב חרמון 9א'

  חיפה

 0524391094, 0524391094.

" גרי החלומות הרומנים של ה"רבנות הראשית

בס"ד

    גרי החלומות הרומנים של ה"רבנות הראשית"/

                         הרב אליהו קאופמן

       לפני פחות משנתיים הובטח לי – ע"י עוזריו של הרב יצחק יוסף, כי ענייני ה"גיור" ברומניה יוקפאו. הצגתי בפני הללו את ההוכחות שלי כי "גיור" ורומניה הם תרתי דסתרי. מאז רק הורע המצב וגם ה"חנות הכשרה" בבוקרשט נסגרה משום שלא היו לה לקוחות והפדרציה המתבוללת החליטה להסיר את הספונסריות שלה ממנה , בטענה כי בלאוו הכי היא אינה מוסיפה לאליבי ה"גיור". יועציו של הרב יוסף הבטיחו להקפיא את רעיון הקמת "ביה"ס לגיור" מטעם הפדרציה המתבוללת ובניהול אותו הזוי בלבן בשם צבי כפיר, שיצחק פרץ (מנהל "בתי הדין הרבניים" דהיום ואז עוזרו של הרב שלמה עמר) קראו "רועה צאן". הללו קיבלו את טענותיי כי ה"גיור" הרומני אינו לשמה אלא בא כיוזמתה לרצון הפדרציה המתבוללת להגדיל את עצמה כדי לשמור על ייצוגה הפוליטי ברומניה ועל הכספים הנתרמים לה מהכיס היהודי ומהכיס הרומני. אבל לימים חשתי כי העניינים יכולים להשתנות לרעה , מאחר והפדרציה המתבוללת הפעילה לחץ על פקידי ה"רבנות" בישראל "לקיים את הבטחתו של הרב עמר, להכרה בגיורי בית הספר לגיורים ברומניה".

    בקצרה רק אציין כי כבר מספר שנים אני מציג את האמת מאחורי "גיורי רומניה". הידלדלותה של קהילת המתבוללים ה"סקוריסטית" שסוחרת ברכוש ההקדש היהודי כבתוך שלה, הביאה לכך שארגוני תורמים החלו לבקש להוריד את מימונם עקב הקטנת הקהילה הכביכול "יהודית" הזו. גם הממשל הרומני החל ב"מחשבה מחדש" בעניין הורדת מענקיו ואילו במאחזים מוניציפאליים ברומניה נעלמו ה"נציגים היהודים", שרובם שוריינו לפדרציה הזו. והנה אפילו הנציג המשוריין לפדרציה הזו – בפרלמנט הרומני, עומד לפני ערעור שריונו מחדש. במקביל לכל יהודי אמיתי שנותר ברומניה ישנם כמה קרובי משפחה רומנים המעוניינים למצוא משרות קלות ונייחות דרך מנגנון הפדרציה וכן להשתלט על הרכוש היהודי שנלקח ע"י ה"סקוריסטים" הללו מיהודים אומללים שתמורת ארוחה חמה ביום אולצו לשעבד את רכושם לחומסים, למרות שתורמים יהודים תרמו זאת בחפץ לב וללא דרישות יתר עבור העזרה הזו. הכיוון היה כמובן "הגדלת" הקהילה המדולדלת והגויית הזו. כ"רבה של רומניה", ל"גיורי" סרק המוניים, אפילו מנחם הכהן – פרלמנטר שמלאני לשעבר, אך מנגד הוא לא התנגד שלאחר כהונתו יבוא במקומו אחד כזה שיעשה זאת. בתחילה הוא ניסה להמליך במקומו "גר חלומות" בשם סורין רוזן, בן לאב יהודי ולאם גויה, ובראשית שנות האלפיים אף הופצה שמועה כי אותו רוזן עבר "גיור". לאחר זמן קצר נשלח הלה ל"ישיבה" ואח"כ נבחר ל"רב של בוקרשט". אבל חיש קל תבעתי בכלי התקשורת הרומנים שהלה יציג "תעודת גיור", וזאת לאחר שבישראל הסתבר שהלה לא "גויר". בתחילה ניסה אותו רוזן לטעון כי "התעודה בכספת" אבל לאחר שרק צחוק ולעג היו מנת חלקו הוא ויתר על חלומו להפוך ל"רב הראשי של רומניה" וברח לקנדה, שם הוא בכלל מתפקד כמהנדס. יש לציין שגם בימי "רבנותו" של רוזן בבוקרשט לא נראתה אשתו היהודייה של הלה במקווה הטהרה שם...

     לאחר אותו "גר חלומות" ניסה מנחם הכהן להצניח את אהרון מרדכי רבינוביץ – שוחט שסרח ובית המשפט בישראל מצא אותו אשם בניסיון לקבלת שוחד עבור טפסי כשרות שהציעם למכירה ואף נאשם בגניבתם. יש לציין שרבינוביץ’ זכה ב"המלצה חמה" מעוד חשוד כיום בפלילים ששמו יונלה מצנר. לא לחינם הלך הזרזיר רבינוביץ לקבל מכתב המלצה מהעורב מצגר. לאחר פנייתי לפרקליטות ולתקשורת הרומנית ולפרלמנטרים הרומנים ברומניה ובאירופה הרי שהפדרציה המתבוללת גנזה את הרעיון. אבל מר ווינר – יו"ר הפדרציה, בכל זאת העדיף "רב חרדי" שייגיץ מאשר "רב מודרני" משום שבערמומיותו הוא הבין כי ה"חרדי" השייגיץ ילבין לו ביתר קלות את כל העבירות שידרוש ממנו לבצע ובראשן "גיורים" חלומיים. כך נבחר מר רפאל שפר מבני ברק, שהומלץ ע"י משפחתו בסוכנות הציונית וע"י ר' אהרון ישעיהו רויטר מבני ברק, שבעבר אישר לפדרציה למכור בתי עלמין על מצבותיהם. הבחירה הערמומית של ווינר הייתה נכונה. שפר שימש כעד גיטין בבית הדין של הרב ניסים קרליץ בבני ברק ולמד ב"כולל החזו"ן אי"ש" בבני ברק. על פני זהו רקורד מרשים אבל האמת היא אחרת. בית הדין של הרב ניסים קרליץ הוא חוטא ומחטיא בסוגיית ה"גיורים" וכל בעל חיים יכול לעבור שם "גיור". לא לחינם פרש הגר"ן קרליץ מראשות בית דינו. את מקומו ממלא הרב שריאל רוזנברג , שאינו יודע מאומה על מעללי בית הדין שלו, ובמיוחד בתחום ה"גיור". שמוליק קרליץ הוא העיקר שם וכבר בעבר סיפרתי לכם על מעללי "בית הדין" הזה בסוגיית ה"גיורים". שפר הבטיח לפדרציה הרומנית כי יעשה הכול למענה בענייני ה"גיור" ועם היבחרו פרסמו הללו מודעה בעיתונם הטמא הקוראת לכל גוי ערל רומני לבוא ול"התגייר". בשאלון המצורף ביקשה הפדרציה להבהיר שאחד התנאים ל"גיור" היא החיבה ל"מדינת ישראל המודרנית". הטלפון לפניות היה זה של שפר. משהופץ העניין על ידי מיד נעלם מספר הטלפון של שפר ואח"כ נעלמה גם הפנייה. אבל הכול נמשך. לבית הדין של שריאל רוזנברג החלו להגיע ערלים וערלות מרומניה לצורך "גיור". בתחילה שמוליק ניסה להפריך זאת – יחד עם רוזנברג, אבל אח"כ ניסו הצדדים למסד את ה"גיורים" הללו ברומניה עצמה ע"י ה"רבנות הראשית" של הרב שלמה עמר. לרומניה נשלחו דיינים מהארץ – שבינם לבין רומניה הקשר מקרי בהחלט. בראש הצוות עמד אליהו סוויסה שכיום מכהן באשדוד. רק מחאותיי ומלחמתי עכבו את העניין ומשנבחר הרב יצחק יוסף ל"רב הראשי" העניין הוקפא, לא מעט בהתערבותי אצל עוזרו אלחרר. הוכחתי לר' אלחרר כי ברומניה אין תנאי גיור אמיתיים (ולימים גם נסגרה שם ה"חנות הכשרה" שהוקמה לשם הסוואה אך חוסר לקוחות הביאו לסגירתה). ברומניה המקוואות אינם בגדר כשרים (גם אלה שטוביאס בנה...). ה"חנות הכשרה" איננה קיימת, "משגיחי הכשרות" של ה"מסעדות הכשרות" הם מחללי שבת ואף נכרים, בחלק מהמסעדות הללו נתפס בעבר גם בשר חזיר, ועוד מיני בעיות קשות שתוכלו לקרוא במכתבי האחרון לדיין סוויסה (המצורף למאמר זה).אבל הפדרציה , שפר ה"שייגיץ" (שנתפס אוכל מ"מעדני הכשרות" של הפדרציה...) וצבי כפיר (חלבן שהפך ל"רב מגייר"...) המשיכו להפעיל לחץ על ה"רבנות הראשית". לפני כחודש ומעלה נשא הלחץ פרי לאחר שנה וחצי של הטרדות ובעיר אורדייה מרה נערכו "גיורים" תמוהים וביניהם "גיור" של גויה ששימשה "אשתו" של החזן בבוקרשט הבירה ("יוביצ'ה"), ומיד אח"כ אף נערכה ה"חתונה" של השניים. אפילו נציגים חילוניים של ארגוני יהודים מהמערב הזדעזעו מה"גיורים" הללו שבראשם עמד אותו אליהו סוויסה. סוויסה טען אח"כ כי שפר ערב ל"גיורים" הללו וכי על פי מה שבדק הרי ששפר יצא "ירא שמים". אבל באותה נשימה הודה סוויסה כי ידוע לו בדיוק על מעלליו של בית הדין של רוזנברג וקרליץ. סוויסה גם הודה כי נוכח שבעיר אורדייה אין זכר ליהדות אמיתית. אח"כ טען סוויסה כי לאחר פנייתי הוא שוקל להתפטר מענייני רומניה משום בורותו בעניין.

   לא לחינם נבחרה העיר אורדייה לעניין ה"גיורים" ולאוו דווקא בוקרשט הבירה. שמה ההיסטוריה של העיר היה "גרוסוורדיין" ועד מלחמת העולם השנייה היה בה ציבור חרדי גדול ובראשו האדמו"ר "אהבת ישראל" מויזניץ. יו"ר הקהילה שם כיום הוא דר' קופלמן הנשוי לנכרייה וש"גיורה" משנות ה-70 של המאה העשרים לא אושר בישראל גם ע"י השלטונות הישראלים, אבל הלה מספיק ערמומי להציג פנים "ליברליות" ליהדות ולנצל את שמה הטוב של עירו ליהדות בעבר (לעומת שמה הגרוע של בוקרשט הבירה...) כדי להונות יהודים תמימים באשר להיותה של העיר כיום על תקן העיר הנידחת ביהדות. לאיש הזה עוזרים משת"פים חרדים כאליקים שלזינגר ובני מלונדון הבריטית שמציגים את מסעדת הטריפה בעיר כ"כשרה", גם לפני רבנים מסאטמר. גם יואל טוביאס מבני ברק וחיים דוייטש מפ"ת ("חוג חתם סופר" פ"ת) מנסים לשקר יהודים חרדים בעבור אינטרסיהם המשותפים עם אותו קופלמן. ב"גיורים" האחרונים נוכח שם טוביאס והעניק להם לגיטימציה אך משנשאל ע"י יהודי חרדי לפשר הימצאו הוא מיד טען בשקר כי "באתי לעניין אחר ואני נגד גיורים ברומניה". בעבר הוא ואשתו ניסו ל"גייר" גויה רומניה כדי לרשת את כספי בעלה היהודי אם עיעלו השניים לארץ ישראל. לטוביאס יש גוי ברומניה שעימו הוא לן ב"יחוד" אצל נשים מופקרות.

  יש לציין ולהוסיף כי באורדייה המסעדה של הקהילה היא טריפה, המניין הוא של מחללי שבת , חומת בית העלמין היהודי פרוצה ועצמות אדם מסתובבות בבית העלמין ואילו ה"רבנים" שכיהנו שם ישמרנו ה' מהם. במכתב המצורף לדיין סוויסה תוכלו לקרוא יותר על רומניה, אורדייה וה"יהדות" שם.

יהדות המרמה

בס"ד

        יהדות המרמה / הרב אליהו קאופמן

          המילה "אחדות" יושבת לרבני ועסקני "יהדות התורה" כמו שיניים בפיהם,המפיח רק שקרים,ובמיוחד מאז שנת תשמ"ד שבה הושמדה אותה "אחדות" מזויפת של "אגודת ישראל".לא במקרה לא העלו ה"חפץ חיים" והאדמו"ר מגור על דל שפתיהם את קריאת התמיכה ב"אגודת ישראל",משזו הוקמה ועד יום מותם,למרות שהם נראו כשותפים להקמתה.השניים הדגישו שוב ושוב – מאז ראשית המאה ה-20,את הצורך בהקמת אלטרנטיבה חרדית ותורתית ל"מזרחי" הפשרני והפרו ציוני אבל מנגד חששו השניים להביע תמיכה מלאה בשם המפורש של "אגודת ישראל",שהוקמה אז,שמא אותו שם יהפוך לימים למודל החיקוי התאומי של ה"מזרחי",ואף של התנועות הציוניות הפוקרות.וכך אמנם היה.משנת 1937 הפכה "אגודת ישראל" לעוד מפלגה ציונית ועסקנית כאשר תמכה ב"בית הלאומי" האנטי דתי של הציונות וכך היא מצאה את עצמה נזרקת מה"עדה החרדית" ונעזבת ע"י גדולי הרבנים החרדים באירופה ובראשם הגאון אלחנן ווסרמן הי"ד, תלמידו וממשיך דרכו של ה"חפץ חיים".אבל ההשתעבדות לשקר ולציונות באו רק לאחר מלחמת העולם השנייה,כאשר הציונים השתלטו סופית על העולם היהודי וגם על רובו של העולם החרדי ואז אדמו"רים רבים הצטרפו לאגו"י הציונית,למרות שלפני השואה המרה אבותיהם ראו בה טריפה וחסידותיהם לא העזו להתקרב אליה.

     עד לשואה המרה לחם רוב המחנה החסידי בקיומה של אגו"י – למרות שרבנים גדולים וחשובים היו חלק בלתי נפרד ממנה.האדמו"רים ממונקאש ומסאטמר היו מנושאי הדגל האנטי אגודאי וכך גם האדמו"רים מלובאביטש,בלזא,צאנז,ויזני'ץ,בובוב ובית בריסק לדורותיו.בארץ ישראל לחם ה"סבא קדישא" שלמה אלפנדרי נגד אותה אגו"י – גם בימים שהגר"ח זוננפלד היה חלק ממנה.גם ה"כף החיים" – רבי חיים יעקב סופר,סירב לקחת חלק באגו"י.כל המתנגדים הללו ראו כבר את יום המחרת,כאשר ה"חפץ חיים",הגר"ח גורוזי'נסקי,הגר"ח זוננפלד והאדמו"ר מגור כבר לא יהיו בחיים ואז עסקנים זוטרים כיעקב רוזנהיים מפרנקפורט המשכילה,משה בלויא הפרו מפא"יניק וחבריהם ישתלטו על המפלגה ויותירו את הרבנים מחוץ להחלטות.ואמנם אשר יגורו בא ובמנות גדושות.

     מאז ה"כנסיה הראשונה" של אגו"י משמשת המילה "אחדות היהדות החרדית" תירוץ של עסקנים זוטרים לכפות דעתם – ולימים הצבעתם,על עמך ישראל.מאז הקמת המדינה הרי שרק עסקני ממון ומרמה מסובבים את הציבור החרדי בארץ ישראל ומנצלים את תמימותו,את רדיפתו ואת צרכיו כדי לעשות עליו וממנו הון פוליטי וכלכלי,ואילו המילה "אחדות" משמשת שוט ואיום מצד אותם מרעים לכפות את דעתם ואת ההצבעה עבורם על הציבור הרחב.אבל אותה מילה – "אחדות" שמה,איננה קיימת עבור רבני ועסקני אגו"י, ולימים "יהדות התורה",כשהיא נוגעת להתנהגותם שלהם.שם – בהתנהגותם שלהם,מותר לפלג ולרדוף אחרים מבני ביתם ממש ולהחרים בשר מבשרם והכול בתירוץ של "אמונת חכמים" ו"ככל אשר יורוך".אבל כאשר הפלגנים הללו חפצים להשיג את שררתם הם מיד נזכרים באיומי ה"אחדות" על הציבור קשה היום,בו בזמן שהם עצמם מפלגים את המחנה הלא קדוש שלהם.

    בבחירות האחרונות חזרה תופעת הצביעות והמרמה הזו על עצמה,ושוב בהסכמה מראש של נוכלי "יהדות התורה" להפסיד מנדט שלם והעיקר להחרים קבוצה תורתית שמצביעה באומץ על הריקבון האמיתי של המחנה כולו.אבל בו בזמן זעקו רבני ועסקני מפלגת המרמה לציבורם הרחב כי "יש לקדש שם שמים",וכמובן למען ה"אחדות" וחשיבות קבלת עוד ועוד מנדטים.אבל השקרים והפילוגים הללו לא החלו בחודש שלפני ה-17 למרץ 2015.זה החל באופן מעשי כבר בשנת תשמ"ד(1984).

     בשנת 1984 הקים הרב שך את ש"ס שלא לשם "החזרת עטרה ליושנה" אלא כדי להלחם בפלג החסידי והירושלמי של אגו"י.התוצאה הייתה שמאז אגו"י בארה"ק איננה עוד אגו"י המאוחדת שעליה מצביעים כולם אלא אגו"י בארה"ק נותרה אך ורק כארגון גג חסידי וירושלמי ואילו הליטאים עמדו בשנת 1984 מאחורי ש"ס.בשנת 1988 הוליכו הליטאים לפילוג ממאיר יותר והקימו את "דגל התורה" שלהם והותירו את ש"ס כמפלגת לווין ספרדית שאמורה לבצע הוראות ליטאיות.והכול כמובן בשם ה"אחדות"...בשנת 1992 חידשו אגו"י ו"דגל התורה" את הקשר ביניהן לשם קונייקטורת בחירות ונקראו יחדיו "יהדות התורה",אך הותירו את ש"ס מחוץ ל"אחדות" תוך שהן גוררות מש"ס את הרב יצחק פרץ,שהיה ממקימיה.אבל אגו"י ההיסטורית(שהתקיימה עד 1984)לא חזרה להתאחד. במסגרת ה"אחדות" הפרלמנטארית הזו הותירה "יהדות התורה" את חסידות בלזא מחוץ למחנה שלהם "כדי שילמדו לקח להיות ממושמעים לגדולי התורה".בבלזא הצביעו בשקט לש"ס.בסיום הבחירות הללו אולץ הרב יצחק פרץ לפרוש מחברותו בכנסת משום שכספרדי "לא הביא מספיק קולות".מעניין שלפרוש,רביץ וגפני לא הציבו מעולם רף אלקטוראלי כזה. אולי בגלל שוני עדתי...בשנת 1996 בלזא אמנם הוחזרה ל"יהדות התורה" אבל אז הקימו ראשי "דגל התורה" רשימת בת ספרדית בראשות הרב יוסף עזרן שפרש מש"ס.ב"דגל התורה" ידעו היטב כי הרשימה הזו תגנוב קולות רק מהספרדים של "דגל התורה" עצמה ולא מש"ס,וכי היא לא תעבור את אחוז החסימה אבל הם בכל זאת רצו – בשם ה"אחדות" כמובן,ללמד את אגו"י לקח על כך שלא שיירנו מקום לספרדי ליטאי.התוצאה הייתה אמנם בבזבוז מנדט חרדי שנזרק לפח במחשבה ממוקדת מראש.ה"אחדות" המזהירה הזו המשיכה גם בשנת 2006 ושוב חסידות בלזא נותרה בחוץ בתרגיל נבזה של הרגע האחרון אבל האדמו"ר מבלזא – בצעד אבירי נדיר,הורה לחסידיו בכל זאת להצביע ל"יהדות התורה".בשנת 2008 היו אלה חסידי גור – מנהיגי אגו"י,שבבחירות המוניציפאליות בי"ם הצביעו נגד מועמד "יהדות התורה"(מאיר פרוש)ולטובת המועמד החילוני ניר ברקת (שאמנם נבחר לראש עיריית י"ם...)וכמובן שהם עשו זאת בשם ה"אחדות" הרוממה ועם זיכרון מעמד אגו"י ההיסטורית.באותה מערכת בחירות הוסיפו הגוראים חטא על פשע ה"אחדות" וגם בבית שמש הם תמכו במועמד היריב שמטעם ה"כיפות הסרוגות"(לימים איש הליכוד...)נגד משה אבוטבול,המועמד של החרדים.לאחר הבחירות הללו הודיעו מספר אדמו"רים – ובראשם האדמו"ר מוואסלוי,כי לא יצביעו ל"יהדות התורה" בבחירות לפרלמנט בשנת 2009 משום שאם הסיבה להצבעה כזו היא ב"איחוד היהדות החרדית" הרי שחסידי גור הפרו את הכלל הזה ואין לכבדו יותר.וכך אומנם היה- האדמו"רים הללו נמנעו מלהצביע ל"יהדות התורה" בשנת 2009.בשנת 2013 סירבה "דגל התורה" להעניק מקום ריאלי לפלג הירושלמי שלה אך רק בהתערבות האדמו"ר מגור החליטו לבסוף אנשי הפלג("בני תורה")להצביע ל"יהדות התורה".תסריט ה"אחדות" הזה חזר על עצמו בבחירות האחרונות וגם את המקום השמיני,שלא היה ממש ריאלי,סירבו אנשי "דגל התורה" להעניק ל"בני תורה",ביודעם כי בכך יגרמו לאי הצבעה של "בני תורה" ולאיבוד המנדט השביעי.אבל מסורת של "אחדות" יש לכבד ו"דגל התורה" נותרה בסירובה להסכים גם לרוטציה של "בני תורה" עם נציג ויזניץ,ח"כ מוזס.הסוף ידוע והמנדט השביעי של "יהדות התורה" נזרק על ידי "יהדות התורה" לפח,מה שלא הפריע לרבניה ולעסקניה להמשיך לזעוק ביום הבחירות ממש כי יש להצביע אך ורק לה משום "אחדות היהדות החרדית".לאורך כל היום שלפני הבחירות האחרונות העבירו עסקני דהג"ת מסרים שקריים לתקשורת כי הפלג הירושלמי יצביע לאי ישי,וזאת כדי להבאיש את ריחם של הללו ולהציגם כקלי דעת שמחד גיסא מתנגדים לגיוס הצבאי ומאידך גיסא מצביעים למפלגת "יחד" המחייבת את גיוס החרדים לצבא ומתערבבת עם ה"כיפות הסרוגות".קשה להאמין שח"כ הנצחי משה גפני הזיל דמעה אחת אפילו על איבוד המנדט השביע משום שח"כ יעקב אשר מ"דגל התורה"(זה שלא נכנס לבסוף...)נשף יותר מדי בעורפו על מנהיגות דהג"ת,להבדיל מח"כ אורי מקלב,המשמש עבור גפני "יסמן" ממשמע בדגה"ת.

    אבל יש עוד כמה דברים – שבין "אחדות חרדית" לבחירות פוליטיות,אין ולא היה דבר ביניהם.כבר מבחירות 2013 מנסים הליטאים מדהג"ת להחזיר את השפעתם על הספרדים של ש"ס – ועוד בחיי הגר"ע יוסף,משום שתפיחתה של ש"ס ספרדית ועצמאית הייתה לצנינים בענייהם.וכך למשל טען הרב אמנון יצחק כי זכה לברכתו של הגראי"ל שטיינמן (רבה של דהג"ת)כאשר הקים רשימה עצמאית נגד ש"ס.בדהג"ת קיוו כי להוריד מכוחה של ש"ס ומנגד לזכות בכמה מנדטים ספרדים ותימנים שעל ידם יחזירו "עטרה ליושנה" בכל הנוגע להתנשאות על החרדים הספרדים.זהו צעד שהיה מביא לבסוף ל"אחדות" השורות כמובן.בבחירות האחרונות חזר הניגון הפלגני והאנטי ספרדי הזה כאשר אלי ישי קיבל "אור ירוק" מהרב שטיינמן להתמודד מול ש"ס.הסיפור הפלגני הזה הופיע גם בבחירת ה"רב הראשי" של י"ם,כאשר דהג"ת תמכה ברב שמואל אליהו מה"כיפות הסרוגות"(והאיש שנתן לגיטימציה וביקר בבית התועבה של השמאל והרפורמים בי"ם...)נגד הרב שלמה עמר, שלבסוף היה גם מועמדה של ש"ס בהתמודדות הזו(ולבסוף אמנם נבחר).

     הגיע הזמן שעיני טובים ורבים ביהדות החרדית תיפקחנה ותבנה כי "יהדות התורה" איננה אלא יהדות המרמה וכי כל קשר בין מפלגה זו ל"אגודת ישראל" שמלפני השואה המרה מקרי בהחלט.אין כאן דעת תורה כלל וכלל אלא מדובר בכנופיית עסקנים רדודים המסמאים עיניים ורותמים רבנים אלו ואחרים למטרותיהם הפוליטיות הנלוזות.זוהי בעצם אחדות הרמאים.