יום שלישי, 30 בדצמבר 2014

סיום הש"ס א

בס"ד , תשע"ה
         סיום הש"ס א/ הרב אליהו קאופמן
     "מועצת החכמות" של ה"נסיכות" בר שלום – יוסף – עובדיה ודרעי,היא בעצם סיום דרכה של ש"ס.הבעיה איננה רק במינוי נשים לענייני ציבור אלא בעצם בניתוקה של מפלגת ש"ס ממעיין ההנהגה וההשגחה התורתית וחיבורה במקום זאת למנגנון החילוני של מדינת ישראל.ה"פלא העדתי" ששרד כשלושים שנה נמצא בדרכו להיעלם משום שהמים הרוחניים בהם שחה הוחלפו ביבשה חילונית זרה וצחיחה. זה היה מהלך ארוך שבו בחשו הימין והשמאל ,ומטרתם הייתה להסיר עטרה מיושנה.זכייה בר שלום – ביתו הסוררת והמורדת של הגר"ע יוסף,יחד עם אריה דרעי , הביאו לרגע בו סמכות התורה של ש"ס תוחלף בסמכות החילונית.עולם התורה הספרדי יצטרך לנדוד בשלב הראשון ל"יהדות התורה" (בעיקר ל"דגל התורה"...)ובשלב השני להקים מפלגה תורתית ספרדית אמיתית,כדי להחזיר שוב את העטרה ליושנה.
     האקדמיה הישראלית – המנותקת מהשטח העממי וממושא "מחקריה"(ובמיוחד בתחומי היהדות...),חזרה שנים רבות על קיאה ולא הבינה כיצד שרדה ש"ס כל כך הרבה שנים כ"מפלגה עדתית" בזמן ש"התארגנויות עדתיות" לפנייה כה"פנתרים השחורים",ה"אוהלים" ותמ"י נעלמו.שגיאה ראשונה בשאלה הזו הגיעה מעצם ההגדרה הגזענית בישראל את המושג "עדתי".עפ"י ההגדרה  בישראל הרי שהמונח "עדתי" מיוחס לגורמים מקרב היהודים המזרחיים ולא מקרב יוצאי אירופה – אמריקה.המערכת הפוליטית הישראלית נבנתה על טהרת המוצא האירופאי ולכן מפלגות עדתיות מובהקות כאגו"י ופאג"י(חרדים אשכנזים),ה"ליברלים העצמאיים" (מפלגת יוצאי רומניה),"ישראל בעליה" ו"ישראל בתינו"(יוצאי חבר העמים)לא סווגו מעולם כ"מפלגות עדתיות" אלא כ"מפלגות כלליות",מפלגות חרדיות ו"מפלגות עולים".מנגד הרי שכל התארגנות של יהודי המזרח נקראה עדתית.ה"הסבר המדעי" והגעני הזה נחת גם על ש"ס , ולכן לא הבינו ה"מלומדים" הללו מדוע תנועת ש"ס שורדת לעומת קודמותיה ששבקו חיים.והנה למרות ניסיון הקואופטציה בכיוון ש"ס – להעניק כסף ותארים לבכירי ש"ס, ולמרות ההצלחות בהפללת ראשייה בפלילים ואף בעבירות מוסר, הרי שהציבור החרדי של ש"ס רק גדל.מסתבר שה"מלומדים" מהאוניברסיטה ומהשלטון לא הבינו – ואולי לא רצו להבין,כי ש"ס איננה עוד "מפלגה עדתית" אלא זו מפלגה תורתית.
   בדיוק במקום שבן גוריון טעה בתחזיתו לגבי אגו"י האשכנזית כך טעו וממשיכים לטעות ה"מלומדים" האנטי דתיים בישראל,שכל "מדעיהם" מונעים משנאה רגשית לתורת ישראל ומסרבים להבין כי דת ישראל איננה "מסורת" חולפת או תשובה רוחנית רגעית למצוקה חומרית.להבדיל מכל אותן תנועות מחאה ופוליטיקה מזרחיות – יהודיות הרי שש"ס לא הייתה נאמנה אך ורק למוצא האתני,והדרישות החברתיות – מעמדיות – כלכליות לא היו עיקר בסיס הקמתה.ש"ס הייתה קשורה בטבורה לאמונת הדת ולבסיס התורה שיהודי המזרח היו מחוברים אליו לפני בואם לארץ ישראל והיא קשרה אותם בחזרה למקורם הטבעי.אבל את זה לא הבינו כל אותם "חוקרים",שלשווא ניסו לחפש סיבות "חומריות" (התקציבים הממלכתיים , שכל מפלגה וסקטור זוכים בהם)להמשך קיומה של ש"ס כ"מפלגה עדתית".טעותם של החוקרים נבעה מתוך היותם חילוניים אנטי דתיים שסירבו לקבל את העובדה כי קשירת ישראל לכור מחצבתו הדתית היא בעצם נוסחת קיומן של ש"ס ואגו"י. ה"חוקרים" הללו לא מודים בעובדה הפשוטה משום שאז הם יכרתו היסטורית את הענף האנטי דתי שהם יושבים עליו,ולזאת הם בודאי שלא יסכימו.
    אבל מנגד הרי שאותם  פוליטיקאים חילוניים ורשויות המדינה החלו להבין שבן גוריון טעה כשהצהיר שהתפילין יונחו במוזיאון.הפסוק מספר שמות – "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ",החל שוב לנצנץ לנגד עיניהם הכלות.וש"ס הייתה הבעיה העיקרית שלהם.למרות שאגו"י האשכנזית הייתה מוצקה יותר מבחינה תורתית והשקפתית,ולמרות שבציבור החרדי האשכנזי קיימות תנועות קיצונית יותר מאגו"י כמו ה"עדה החרדית",חסידות סאטמר ו"נטורי קרתא",הרי שש"ס החלה לסכן את החילוניות יותר מהחרדיות האשכנזית. ומדוע?עד להקמתה של ש"ס הרי שתופעת ה"חרדים הספרדים" דעכה."חכמי" "מדעי הרוח והגשם" טוענים כי ה"חרדיות" היא "תופעה אשכנזית" והיא הולבשה על יוצאי המזרח במלאכותיות.יתרה מכך – אותם "גאונים" חילוניים טוענים כי בעצם בני עדות המזרח היו תמיד "מתונים" יותר בדת ישראל ורק הרבנים המחמירים האשכנזים יצרו את ה"חומרות" אצל בני עדות המזרח.אבל כמובן כמו שכל ההיסטוריוגרפיה החילונית היא עקומה ושקרית ביחס להיסטוריה היהודית,הרי שכך הם הדברים גם לגבי עדות המזרח ורמת דתיותם. המושג "חרדים" לא היה קיים אצל בני עדות המזרח משום שבארצות המזרח היו כל היהודים בגדר המעשי של "חרדים".המילה "חרדים" הופיעה באירופה לאחר שהרפורמים,הקונסרבטיבים וה"מזרחי" כרסמו בקיומה של דת ישראל והתירו מה שה"שולחן ערוך" אסר.המילה "חרדים" באה להגדיר את כל אלה שהמשיכו ביהדות אירופה את נאמנותם ל"שולחן ערוך".אבל בארצות המזרח – עד ממש לפני העלייה לארץ ישראל, לא התקיים כלל מצב של המצאות "דתיות" מחוץ ל"שולחן ערוך". גם ענייני התבוללות לא היו קיימים במזרח היהודי,ואם כבר יצאו יהודים לתרבות רעה הרי שזו הייתה תרבות זרה ממש (חילוניות וקומוניזם) ומבלי שתתיימר להמשיך במסורה היהודית ב"דרכי נועם".אי לכך הרי שלא התקיים המושג "חרדים" במזרח היהודי משום שלא היה צריך להגדירו כך,שהרי כל יהודי שם היה "חרדי".
    מכאן שגם ה"טענה האקדמאית",שיהודי ערב היו "מתונים בדתם" היא שקר וכזב. נהפוך הוא,בארצות המזרח – עד ממש לפני העלייה לארץ ישראל,הייתה הדת היהודית עיקר העיקרים ואוי למי שהפר אותה.התבוללות וגרות לא היו קיימים, ולראיה שהיחידה מעדות ישראל שרבניה ציוו לפני פחות ממאה שנה לא לקבל גרים לעדתם היו בני העדה החלבית,שמקורם בעיר חלב שבסוריה והפזורים כיום בארה"ב,במרכז ובדרום אמריקה בעיקר.בימים שארץ ישראל התמלאה פוקרים ומתבוללים יהודים שבאו בעיקר ממזרח אירופה (בראשית המאה ה-20)הרי שעדיין לא נמצא בעירק(עד שנת 1910)אפילו מחלל שבת אחד.כך היו הדברים גם בשאר ארצות המזרח והמגרב,ובמיוחד בתימן.השבר בא בארץ ישראל – בה הוכנסו ילדי המזרח למסגרות פסדו דתיות ואנטי דתיות.תוך רמיסת חכמי התורה הספרדים.      וכך(להבדיל מהחרדים האשכנזים שכבר באירופה למדו להתגונן מפני הכפירה היהודית)הרי שבני המזרח היהודים נקטעו מחיי התורה והמצוות וממילא לא נותרו בתוכם רבים שיהיו חרדים,ורק מיעוט קטן ניצל ע"י האשכנזים החרדים וכמובן החל להתלבש כמותם,תוך זניחת הלבוש היהודי המזרחי המסורתי,שבטח לא היה כלבוש הפוקר החילוני.
    הקמתה של ש"ס יצרה חזרת הגלגל החילוני אחורה,ובמשך כשלושים שנה מטכסים החילוניים עצה כיצד למנוע את חזרת גלגלם החילוני אחורה.בעוד שהחרדים האשכנזים – עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ,לא פרצו החוצה מירושלים החרדית ומבני ברק ומעוד כמה קריות חרדיות קטנות,הרי שהשפעת ש"ס החלה לפרוח בכל המדינה.בעוד שהחרדים האשכנזים נותרו סגורים בקרב בני משפחותיהם החרדיות והיו מנותקים מההוייה החילונית – אשכנזית,הרי שפריצת ש"ס הייתה כמעט לכל בית ספרדי חילוני.הדאגה מפני ש"ס,שאיננה נשמעת ל"כללי ההיעלמות העדתיים",לא פסחה על הימין והשמאל החילוני כאחד,ואף על הכיפות הסרוגות.הימין החילוני (ובמיוחד הליכוד)הבין לפתע כי הקולות שהחל לאבד בשנת 1984 לש"ס לא רק שלא יחזרו אלא בכל מערכת בחירות ינועו עוד יותר לכיוון ש"ס. גם הפנייה העצמאית של ש"ס לכיוונים פוליטיים שאינם דווקא בהשקפה הימנית הטריוויאלית הביאה לדאגה נוספת מש"ס.מנגד,השמאל ראה בעיניים כלות כיצד הדת חוזרת למרכז הזירה למרות השואה ולמרות הדומיננטיות החילונית בישראל, ועוד מכיוון עדות המזרח, שאת דתם ואת תרבותם השמאל ניסה להשמיד באופן כפול(דת ומזרחיות).וכאן החלו דרכי ההתחכמות לש"ס, כדי להורידה מהמסילה.
   בעוד שהימין החילוני פנה לדרך ה"מקל" והחל ביצירת אוירת פלילים(שאמנם לא ניזונה מעלילות שווא...)סביב ראשי ש"ס,הרי שהשמאל החל בדרך ה"פה רך" שמטרתו הייתה לפתות את אלה שחזרו למימי התורה לעבור להסכלה,ובמיוחד לחתור תחת מעמד המשפחה החרדי ולהביא למרד נשים,עד שהחרדים הספרדים יעלו ליבשה החילונית.
     אך למרות שש"ס הייתה סכנה דמוגרפית גדולה יותר מ"יהדות התורה" הרי שאותה היה קל יותר לצוד.אגו"י – ולימים "דגל התורה",בנויות על תשתית ארגונית ותורתית של רבנים וגדולי תורה לצד אדמו"רי חצרות ורבני חוגים חרדים שקיימים במבנה הארגוני של אותן מפלגות עוד מעידנא דקדמה ולמרות שגם אליהן הצליחו לחדור משת"פים של הממסד החילוני,הרי שבש"ס המצב היה מלכתחילה קל יותר למניפולציות.ש"ס הארצית הוקמה לפני בחירות 1984,אך לא הרבנים הספרדים – מדורי הדורות,החלו להנהיגה מיום הקמתה.עשרות שנים של חילוניות ושבירת מסגרות הותירו חוגים תורתיים ספרדים מנותקים מרבניהם.דווקא רב אשכנזי ליטאי הקים את ש"ס הארצית כדי לשמש כלי  למאבק פנימי בחסידים.ההקמה הזו כללה את הכנסתם של שלושה רבנים ספרדים,חשובים כשלעצמם,כהרב שלום כהן,הרב שמעון בעדני והרב שבתאי עטון כ"חכמי התורה" של ש"ס.אך שלא כמו ב"מועצות גדולי התורה" של האשכנזים החרדים הרי שבש"ס הרבנים החשובים התמנו ע"י גורמים שאינם ספרדים ורוב רובם של הרבנים הספרדים הגדולים לא נמנו על "מועצת החכמים" של ש"ס,ובראשם שנים מגדולי ישראל הספרדים של אותה עת, הרבנים יהודה צדקה ובן ציון אבא שאול.לבסוף צורף גם הגר"ע יוסף שהפך ליו"ר המוחלט של "מועצת החכמים",דבר שלא היה קיים ב"מועצות גדולי התורה" האחרות.
     השלטון הממסדי עשה הכול כדי שש"ס לא תהיה חרדית וגם לא תהיה מזרחית, ואילו מנגד החרדים הליטאים עזרו  לשלטון למנעה ממזרחיות.כניסתו של אריה דרעי לעובי הקורה בש"ס הכניסה את הממסד הישראלי גם כן לעובי הקורה ואט,אט החלו רעיונות פוקרים לחדור לש"ס – מהצד השמאלי של המפה.זו לא הייתה רק השפעה בעניינים מדיניים,שהרי גם ה"עדה החרדית",מעוז המלחמה הדתית,איננה ניצית בעמדותיה המדיניות.גם הרב שך היה תמיד יונה פוליטית.ההשפעות של השמאל היו יותר בכיוונים דתיים וחברתיים,כדי לקרר את החרדיות בש"ס ולהנציח סיפור בדים שכאילו ה"ספרדים הם ליבראלים דתיים",במטרה  להחזיר את הגלגל החרדי בש"ס לאחורה.הברית של ש"ס עם מר"צ ושולמית אלוני בשנות ה-90 של המאה ה-20 (בממשלה ואח"כ ברשימה משותפת בהסתדרות העובדים)היו ניצני התהליך הזה. דרעי  גם העדיף להשקיע בבניית חינוך דתי פושר למסורתיים וחילוניים,שבהם ראה פונטנצייאל הצבעה לא תורתי שיעזור לו להגיע למרומי החילוניות הפוליטית,בעוד שטיפוח מוחם של חרדים ספרדים היה עבורו נטל משום שפחד כי יבקשו לסותרו. כך הוזנח מסלול הקמת חינוך חרדי עצמאי לחרדים הספרדים,ושחרורם מתלות במוסדות החינוך החרדים האשכנזים.
        דרעי תכנן שש"ס תהפוך למפלגה "כללית" אך בגלל כניסתו לכלא והדחתו(עד שנת 2013)נדחתה תוכניתו זו,שמתחילה לרקום עור וגידים בימים אלה. זה אירע בשנת 1996.ישבתי לשיחה עם קבלן בניין מפורסם – אז מתומכי הליכוד.תוך כדי השיחה סיפר לי הלה כי בשנת 1999 ש"ס כבר לא תהיה מפלגה חרדית משום שדרעי יחליף את פניה למפלגה "כללית",ובתוכה יהיו חילוניים אשכנזים וספרדים גם יחד. אבל כאמור, התכנון הזה לא יצא לפועל משום שדרעי נזרק לכלא והיה צריך לחכות יותר מ- 13 שנה כדי לחזור לש"ס. 
     
     אריה דרעי אמנם זרע רק ריחוק מדרך ומאנשי התורה,אבל המשך שייכותה של ש"ס לתורה  ולחינוך תורתי,וכמו כן שמירת מעמד האישה החרדית,הותירו את ש"ס חזקה.למרות תדמיתה השלילית בציבור הכללי הרי שש"ס לא התפרקה אלא עלתה בכוחה.כך למשל,גם לאחר השתתפותה של ש"ס בהסכם אוסלו ובשותפות עם מר"צ בממשלה וב"הסתדרות הכללית" הרי שהמפלגה עלתה משישה מנדטים לעשרה מנדטים(ב-1996),ולמרות הסתת הימין והמתנחלים נגדה. בשמיים עמדה לש"ס  הזכות של הצטרפות בני עדות מזרח לתורת אבותיהם.באותם ימים היה הרב עובדיה במיטבו ותמימותו חיפתה בשמים גם על מעלליו של דרעי.במיוחד עלתה ש"ס בשנת 1999 כשהגיעה ל-17 מנדטים.
   מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 החל הממסד החילוני לפעול ביתר שאת להצרת עליית התורה בישראל. הגברת עליית החזרה בתשובה(משנות ה-80 של המאה ה-20)לצד הקמת ש"ס ופריחתה הפחידו את הימין(בעיקר אלקטוראלית...) ואת השמאל(בעיקר דמוגרפית...)גם יחד,וכך החלו החילוניים לטכס עצות של "הבה וניתחכמה לו".ש"ס – שהייתה הסכנה הגדולה של החילוניים,סומנה כזו שקל יותר להשפיע על אנשיה לשתף פעולה עם הממסד.על הסיבות לכך עמדתי כבר קודם כבר .הרבנים הספרדים בעלי ההשקפה הרדיקאלית נוטרלו ע"י דרעי מש"ס , העסקנים של ש"ס היו קלי דעת ולפעמים בכלל חילוניים מחופשים והם הבינו כי הכסף הממסדי יענה את הכול. החילוניים טוו לעצמם כמה אמצעים כדי להשיג את המטרה המרכזית:עצירת הדמוגרפיה החרדית. 1)עצירת תעמולת התשובה , ובמיוחד אותם ערוצים חרדים ששידרו אנטי ציונות ממש (ש"ס פרקו עבורם את הערוצים הללו...).2)גיוסם של החרדים לצבא,לשם חינוכם בדרך חילונית בצבא.3) הכנסת האקדמיה –  בתחפושת "חרדית" ובגלוי,לתוך החברה החרדית. 4)הכנסת עיסוקים חילוניים ליהדות החרדים כ"פופ חרדי" ו"קולנוע חרדי". 5) העלאת מעמדה של האישה החרדית עד כדי שיויון ציבורי מול הגבר החרדי,כדי שדרכה ישבר הבית היהודי ובעיקר תרד הילודה.6)הכנסת הציונות כתמיכה ב"חוק השבות" הקיים וב"גיורי" החלומות החילוניים. 7)סימונה של ש"ס כאמצעי המוביל (אם כי לא היחיד...)לממש מטרה זו דרך האמצעים הנ"ל.
    ואמנם כך היה.בשנות ה-90 של המאה ה-20 היו גם ש"ס וגם חסידות בלזא סמוכות לשולחנה של מפלגת העבודה – ששלטה אז בישראל,ואשר יחד עם שותפיה משמאל פעלה להרס היהדות החרדית על מוסדותיה ולחלחל אליה אפיקורסות,ולכן לא פלא שש"ס ודרעי הצטרפו לחסידות בלזא,להכנסת רפורמות בתוך היהדות החרדית.ש"ס ודרעי קיבלו גושפנקא אשכנזית – חרדית לדרך הממסדית של השמאל והלכו איתה קדימה.
    בכל הנוגע לשינוי תכני החינוך בציבור החרדי הרי שה"בשורה" הרעה הזו גם כן יצאה מש"ס.כבר במחצית השנייה של שנות התשעים החלה ש"ס לשתף פעולה עם הממסד החילוני בהכנסת חינוך הסכלתי .שלושה ראשי חץ מש"ס עבדו בכיוון הזה. אריה דרעי עצמו – שתמיד העדיף את הקשר עם האקדמיה החילונית על פני עולם התורה,והוא הביא את היוזמה לבנות "מכללות חרדיות" שבהן ילמדו מקצועות לא תורתיים.הסיבה הייתה בין השאר גם כדרך משלו למציאת החן בעיני העולם החילוני,בהאמינו שבדרך חנופה זו יסגרו תיקיו הפליליים.שלוחו של דרעי לרעיון הזה היה אדם בשם גבי בוטבול,שהחל ליישם את ה"מסלול החרדי – אקדמאי".והצלע השלישית הייתה זכייה בר שלום שהשתחררה ממרות בעלה,הדיין בר שלום,  ובדברי חלקות שכנעה את אביה (הגר"ע יוסף) לתת כתף לפרויקטים אקדמיים, שתקציבים שמנים היו בצידם,ועם התירוץ של "הכשרה לפרנסה".מאחורי דרעי, בוטבול ובמיוחד בר שלום עמדו מורי הדרך החילוניים.הכוונה שלהם הייתה להכניס לסקטור החרדי מקצועות כמו משפטים(שיחליף את דיני התורה),עבודה סוציאלית (להוריד את הילודה החרדית ולהעביר תינוקות חרדיים לסקטור החילוני),פסיכולוגיה (ליצור חיכוכים בין בני זוג כדי שאחד מהם – בדרך כלל האישה, יערוק לעולם החילוני),סוציולוגיה(ללמד "השקפות אוניברסאליות" במקום השקפות התורה), היסטוריה ופילוסופיה יהודית(במקום תורת חז"ל והתורה שבע"פ,ותוך העברת החרדים מהדת ללאום)ועוד.משנת אלפיים ועד היום נוצר הסטאטוס החדש  שנקרא : ה"אקדמאי החרדי".הכוונה לא הייתה לשם פרנסה,שהרי רוב ה"סטודנטים החרדים" נותרו מחוסרי עבודה(שהרי מה תועיל ידיעת היסטוריה,פילוסופיה וסוציולוגיה לפרנסה?! ),המטרה הייתה והינה לנתק את דור הלומדים החרדים מהתורה עד כדי צמצום ו"תכנון" משפחתם, עד שנכדיהם כבר יהפכו חילוניים, כדרכו של מנדלסון ששלושת בנותיו התנצרו.לימים החליף אלי ישי את דרעי במתווה  החדש – של הכנסת "קרירות" בדרך התורתית.את ישי היה קל יותר לסובב מעצם השכלתו התורתית הנמוכה ומעצם היותו "בובה" פוליטית בלבד.
    ותפקיד נוסף היה לגב' בר שלום – להמריד נשים בבעליהן וביהדות.המכללה שפתחה בר שלום הייתה פריצת הדרך בעניין.גב' דליה לביא – "פמיניסטית דתייה" מאוניברסיטת "בר אילן" בר"ג,הייתה אחת המנחות שלה.הכיוון היה לשלב נשים חרדיות בכל המקצועות החילוניים עד להפיכתן ל"נשות ציבור",כדי להוציא את העוקץ מסביב הבית היהודי שבו התורה היא העיקר והגבר הוא המנהיג אותו.היא אף הפכה ליועצת אנטי חרדית לשר החינוך מ"יש עתיד" האנטי דתית,לשי פירון.בר שלום קיוותה להתברג אצל "יש עתיד" או אצל כחלון אך הללו לא היו זקוקים לה וכך גם ב"עבודה" ובמר"צ ולכן כיום היא חזרה לש"ס.
   
    גם הכנסת הצבא ליהדות החרדית באה דרך השער ששמו ש"ס.ביהדות  החרדית עניין הצבא היה טמא.הצבא נתפס בעיניו של כל חרדי כמקום שבו ההפרדות בין גברים לנשים,שמירת כשרות המאכלים,שמירת הלשון מביטויי גועל חילוניים ובמיוחד ההפרדה בין חילוני ליהודי מאמין אמורים לקרוס.מי שכבר התגלגל לצבא ידע כי עליו לספור את השעות עד לשחרורו ולאטום את עצמו מכל סביבתו.ואמנם רוב רובם של אנשי אגו"י(גם הספרדים שבתוכם)לא היה להם קשר עם הצבא ולא שרתו בו,עד ל...הופעתה של ש"ס.הופעתה של ש"ס הביאה עימה לא מעט קהל ששירת בצבא ושלא ראה זאת בעין שלילית.את הצד הצבאי הסביר דרעי לגר"ע יוסף ב"דאגתו הגדולה" ל"זהירות" שהציבור הספרדי לא יברח בגלל "קיצוניות".דרעי שירת את השלטון החילוני שרצה להפוך את בחורי הישיבות לחילוניים גמורים או ל"דתיים פושרים" דרך השרות הצבאי.כך קיווה דרעי – שמשום שרותו את החילוניים,הוא ייתפס בעיניהם כ"ליבראל" וכך יעשה לביתו עד שיהיה לראש ממשלה.אנשי השמאל ציינו לימים את הרגעים הללו בהם העריצו את דרעי שיכול היה לקפוץ מהמקפצה החרדית שלו היישר לחיק החילוניות ולעזור לאחרונים לחדור ליהדות החרדית.גם ה"נח"ל החרדי" החל מש"ס. אם ש"ס לא הייתה פותחת את השער בפני הצבא הרי שספק אם הרב שטינמן הליטאי היה מעז לשעוט קדימה באופן כה נחרץ.גם בפרשת ה"גיור הצבאי" היו הדברים כך.אנשי ה"רבנות הצבאית" הם לא פעם חילוניים ממש או דתיים שהתפקרו אבל למדינה היה נוח להפקיד בידם את ה"גיור",שהרי רק שם יוכשר כלבן נכר  כ"יהודי". ש"ס – שאוימה כי כספיה יהיו בסכנה, מיד ניאותה לסייע לממסד האנטי דתי להכשיר כל נכרי  כ"יהודי ".סיבות רבות גרמו לש"ס להפוך למפלגה רפורמית,ובעבר  להיות תלויה בדוגמטיות של מקימיה הליטאים.ש"ס זו מפלגה שנבנתה ע"י אשכנזים חרדים ונגנבה ע"י האשכנזים החילוניים. הקמת ש"ס.
      אין ספק שגם הפיצול של אלי ישי הוא חלק מהתהפוכות החילוניות.זהו איש ששירת בצבא והתחנך במוסדות של חב"ד ל"מתקדמים".כשהחלה הפרשה הפלילית של דרעי הרי שהאחרון ידע כי יאלץ לפנות את תפקידיו לתקופה מסוימת ולכן עליו למנות מזכ"ל שישמור לו לויאליות.דרעי אף פעם לא סמך על ספרדים מבית ולכן הוא רצה שחברו,צבי יעקובסון,יהפוך למזכ"ל אבל הגר"ע יוסף שם וטו בנושא מאחר שהוא לא האמין בכל אותם חרדים אשכנזים שסובבו את דרעי.לכן דרעי שיבץ את ישי בתפקיד והביאו מ"אל המעיין.דרעי היה בטוח כי ישי ישמור לו אמונים,שהרי ישי היה נער שליחויות ותו' לא.לימים – כשדרעי נכנס לבוץ הפוליטי חזק יותר,הרי שעל ישי השתלטה פקידתו, גב' יהודית יוסף,כלתו של הרב עובדיה.ישי הונחה ע"י הגב' הזו,שהחלה לדחוק את דרעי ממקומו והבאישה את ריחו אצל הגר"ע יוסף.כשעמד ישי בראש ש"ס הוא החל לשרת את הימין,שרצה להחזיר את מצביע ש"ס הביתה – לליכוד.ישי החל להיות נוח לממסד החילוני.הוא לא היה חכם גדול שצריך לפחד ממנו כמו מדרעי,בקרב על עתידה של ישראל.ישי כלל לא ידע מה קורה במשרדיו כשר משום שהמדינה ניהלה לו אותם ע"י פקידם חילוניים. ההתלהמות המדינית הקיצונית - לאומנית שלו שרתה את הממסד,שהחל להציג שוב את המזרחיים ואת החרדים יחדיו כ"קיצוניים" ו"שונאי ערבים".אך במיוחד נהנה הממסד לטשטש את ההבדל בין הדתיות הלאומית לחרדיות,וישי הפך מחרדי לחרד"ל("חרדי – דתי – לאומי").
   ולכן,כיום היעלמותה של ש"ס הופכת למה שכל כך ציפו המסכילים החילוניים.אבל ש"ס וירחיה(ישי וכו')לא תיעלם משום ש"כך היא דרכה של מפלגה עדתית להיעלם", אלא משום שחיבורה לתורה מתחיל להסתיים."מועצת  החכמות" הרפורמית של ש"ס והאוניברסיטאות לסיבת היעלמותה של  ש"ס.ולכן,כשלא מחוברים עוד לתורה וליהדות,אזי,שגם נעלמים מהמפה הפוליטית המזרחית – חרדית – עצמאית,בדיוק  כמו שנעלמה למשל תנועת תמ"י של אהרון אבו חצירה.המים הרוחניים – שחיברו את ש"ס גם בימים הקשים יותר,לתורה,מפנים את מקומם ליבשה אקדמאית שאיננה עוד בבחינת מים חיים עבור הקשורים אליהם אלא זו יבשה של מדבר שממה רוחני. באקדמיה כמובן שלא יסבירו את היעלמותה של ש"ס באופן תורתי – יהודי,אלא בהבלים ובלבולים לא רלוונטים.
    המצוקה הרוחנית של ש"ס מתבטאת במודעת תמיכה שהוציאה ובה,כביכול, חתומים רבנים התומכים בה.במבט ראשון אפשר להשוות מודעה זו לקבוצת כדורגל שאיבדה את כוכביה והעלתה להרכב הראשון חבורה של צעירים מהנוער ואף מהנערים,לצד שחקן וותיק אחד או שניים.ספק אם חתימתם של ארבעה מתוך הרבנים שמופיעים ברשימה היא אמיתית.לגבי הרב שלמה מחפוד מבני ברק הטענה כי האיש כלל לא חתם על העצומה ומעולם גם לא זוהה עם ש"ס.להיפך,בעבר הוא ניתק את הכשר ממזון שלו משותפות עם הרב שלום כהן - יו"ר "מועצת חכמי התורה" של ש"ס,משום שטען לבעיות של מינויים לא מקצועיים מצד הרב כהן.כמו כן סירב הרב מחפוד בעבר להפוך ל"הכשר של ש"ס",וכך קם "בד"ץ בית יוסף".כמו כן הרב מחפוד מעולם לא נקט עמדה בפוליטיקה בישראל והדבר היחיד שאמר היה ש"צריך לשמוע לקול חכמים" בכלל,אך לא נקט לאיזה.באה ש"ס והפכה את אמירתו שבע"פ לחתימה "עבור מועצת חכמי ש"ס".לגבי הרב בן ציון מוצפי יש טענות כי הלה אולץ לחתום אבל לא נתן את ברכתו האחרונה לחתימה.ואילו לגבי הרב ראובן אלבז נטען כי האחרון חזר בו מחתימתו עוד לפני פרסום המודעה.לגבי הרב חיים רבי מחולון הרי שהעובדות הן כי הלה קרא בתחילה לא להצביע לאף אחד משני הפלגים אבל לחץ לא עדין של דרעי וש"ס הכריחו אותו לחזור בו ולחתום על העצומה.יש לציין כי כבר לפני כשנתיים – כאשר ש"ס החתימה רבנים נגד הרב אמנון יצחק,הרי שחלק לא מבוטל מהם טען כי מעולם הם לא חתמו על העצומה הזו.
   חוץ שארבעת הרבנים הללו הרי שרק הרב ברוך אבוחצירה מנתיבות והדיין בן שמעון הם האישים הספרדים המרכזיים והאותנטים מש"ס.רב אחר שחתם על העצומה הוא הרב אליהו בקשי – דורון,שעומד לפני גזר דינו בהעניקו "תעודות סמיכה" לשוטרים ונגדי צבא שבינם לבין דת הקשר היה מקרי בהחלט,ואילו התעודות הללו נועדו לקדם את מעמדם הכלכלי במשכורתם.מסתבר שלש"ס אין בושה להציב בראש חותמי התמיכה שלה אדם שאינו אלא פושע דת!שאר הרבנים שחתמו על העצומה נגד אלי ישי הם "רבני ינוקא" וחלקם כלל לא זוהה בעבר עם ש"ס.כך למשל הרב שמעון אליטוב הוא בכלל חסיד חב"ד ואילו הרב שלום ארוש הוא חסיד ברסלב ששייך לקבוצתו של הרב אליעזר ברלנד,שכל השנים הם תמכו ב"יהדות התורה". שאר הרבנים במודעה הם אנונימיים ממש וראשי כוללים קטנים פה ושם ברחבי הארץ.אותו ה"רב" זמיר כהן – שגם הוא חתום על המודעה,אינו אלא מרצה דתי בתכנים חילוניים ובהעתקות של אנשי מדע מהאוניברסיטה ,ושעובד בארגון "הידברות".הוא "הוקפץ" בעבר ע"י אנשי ש"ס להפוך ל"רב כוכב" כנגד הרב טהרני מהעיר ביתר,שחבר ל"אגודת ישראל" בבחירות המוניציפאליות שם.
   מנגד חסרים ברשימה הזו עשרות גדולי תורה ספרדים שממוטטים לש"ס את הטענה כי היא זו המייצגת את עולם התורה הספרדי.להווי ידוע כי כבר בימי הגר"ע יוסף העדיפו "מרביצי התורה הספרדים" להצביע ל"יהדות התורה" וכך גם עשו לא מעט מחסידי ברסלב הספרדים,ואילו חסידי חב"ד הספרדים מעולם לא התקרבו לש"ס.
   ואמנם מהרשימה הדלה והעלובה של ש"ס נעדרים גדולי תורה ספרדים כמו החכם יעקב הלל- מגדולי מלמדי הקבלה בדורנו,הרב עדס מי"ם,המקובל עדס מבני ברק, הרב הררי – רפול מבאר יעקב,האחים שמואל ובניהו שמואלי,המקובל עפג'ין מראש העין,הרב יעקב חיים סופר מי"ם(נכדו של "כף החיים"),הרבנים יעקב שיכנזי ואהרון רחמים מה"עדה החרדית הספרדית",ראש ישיבת הדגל הספרדית מאז ומעולם, ישיבת "פורת יוסף"- הרב משה צדקה,הרבנים אמסלם,שהרבני ופרץ מבית שמש, אב"ד בית דינו של הגר"ע יוסף - הרב גדעון בן משה,רבני העדה הבוכרית,הדיין עזרא בצרי,האדמו"ר המרכזי כיום ביהדות הספרדית – הרב דוד אבו חצירה מנהרייה ואחיו יקותיאל אבו חצירה מאשדוד,הרב דניאל ביטון מ"אורות התשובה" בי"ם,הרב מויאל מקרית גת,הרב שמעון אבו  חצירה – בנו של ה"בבא חקי" ודודה של יהודית יוסף(כלתו של הגר"ע יוסף...),הרב גוזלן מבני ברק ועוד שורה ארוכה של רבני "מרביצי התורה הספרדים" וכמובן עוד עשרות רבנים ספרדים גדולים אחרים שאינם רק "כוכבי יוטוב" מהאינטרנט,שש"ס מגייסת לעת מצוא ולעת גוויעה,אלא גאוני דור ממש.
    המודעה האומללה הזו של ש"ס היא גם "שירת הברבור" שלה,רגע לפני היעלמותה,שאיננה דווקא מ"סיבות עדתיות".
    
  
      
 


       
  

    

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה