בס"ד
הסדיזם לא יעבור!/ הרב אליהו קאופמן
ההתעללות בחייל ה"טירון" שעוללו לו
"חבריו" הסדיסטים חייבת להאיר לנו פתח מוסרי מהו הצבא הישראלי ואיזה
חיילים בדיוק "מחנכים" שם. כולם - כולל הדרגים הצבאיים השונים, מודים כי
ההתעללויות הללו אינם עניין "נדיר". כולם מספרים כי "יטפלו"
בדבר, אך לכולם גם ברור כי יתנו יד לטיוח עד - חס ושלום , המקרה הבא. ומדוע? משום
שישראל בנויה על מיליטריזם רעיוני שפרקטית רוב המנהלים את המדינה הזו היו קציני
צבא - מהפקיד הקטן ועד לראש הממשלה, ולכן כולם גם יצרו לצבא הזה תדמית של "פרה קדושה". כולם השתתפו
בהתעללויות האכזריות הללו ולכן כולם סלחנים בנושא. זו מדינה שהשמאל הציוני שלה לא
פחות מיליטריסטי מהימין הזועם שלה, ובכלל את כל ה"תרבות" הסדיסטית
והנאלחת הזו – של "זובורים"
והתעללויות, המציא השמאל הציוני מימי ה"הגנה" ה"מרתקים",
ובמיוחד מימי הפלמ"ח ה"הרואי".
לא מעט "ספרי איכות" של
"סופרים דגולים" נכתבו בלשון מליצית וסלחנית על "הווי ובידור"
זה והיו לסמל "חישולו של החייל ה"צברי" של "ישראל העברית
החדשה". אלה שכתבו והיללו את "משובת הנעורים" הזו תרמו ותורמים לא
מעט להמשך הסדיזם הצבאי הזה. עד לפני עשרות שנים ידע הצבא להשתיק פרסום התעללויות
כאלה ואילו על חיילים שהתאבדו בגלל הסדיזם הזה דווח באמצעי התקשורת של אז כי
"מתו אי שם בארץ במילוי תפקידם". כלומר, תפקידם היה לספק את עצמם כגופות
לסדיסטים! בדיוק כמו קרבנות האדם שהועלו לעבודה הזרה של פעם! הגיע הזמן שאת
ה"פרה הקדושה" הזו - ששמה "צה"ל", ישחטו שחיטה כשרה ,
אבל אחת ולתמיד. הגיע הזמן שיספרו לכולם – בספר רציני, כי משה קצב ומר מלכה - שניהם מקריית מלאכי, הם עדיין שיות תמימות בכל
הנוגע ל"אומנות" האונס של בכירי הצבא הישראלי ובראשם הגיסים המנוחים -
דיין וויצמן. הגיע גם הזמן שיפסיקו להשתיק כל סירחון צבאי מ"סיבות
ביטחוניות".
אי לכך חייב כל אב וכל אם חייבת
לדעת ששליחת צאצאיהם להתגייס ל"צבא העם", איננה אלא סיכון חיים לבן
ולבת. לדעתי לא רק החרדים מצווים ל"השתמט" אלא אין שום סיבה שבעולם
שחילוני או נוכרי יהיו "פריירים". הסדיזם הזה לא רק שהיה קיים בצבא
הציוני אלא שהוא היה והווה בבחינת "תרבות צבאית" ש"כל חייל חייב
לעבור אותה". גבורת קרב איננה נמדדת בהתעללות
ואילו עוז רוח אינו סדיזם. מי שלא מבין עדיין כי הצבא הזה מייצר רשעים בסרט נע הוא
נאיבי וטיפש גם יחד.
בני משפחת החייל שעונה – והוא עצמו (לאחר שיחלים, בע"ה), חייבים
לפנות לערכאות אזרחיות פליליות נגד העבריינים שהיכו את החייל, ונגד הצבא עצמו.
אילו הדברים היו מתרחשים במסגרת האזרחית מזמן היו הללו עומדים לדין על ניסיון לרצח
ו/או על פוגרום. הגיע גם הזמן שהעמדה לדין ושפיטה על מעללים כאלה לא יעשו במסגרת
ה"פרקליטות הצבאית" אלא יועברו למתחם המשפטי האזרחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה