יום ראשון, 6 בינואר 2019

הסיקריקים החדשים


בס"ד
             ה"סיקריקים החדשים" / הרב אליהו קאופמן
      כת ה"סיקריקים" הייתה קבוצה של סכינאים יהודים שבהחבא דקרו בתחילה את יריביהם אבל אח"כ עברו לדקור כל מי שלא היה חבר הכת הזו. הם עשו זאת בזמן המצור הרומאי ממש, לפני חורבן הבית השני. הם לא לחמו בגלוי אלא התחבאו במקומות הומים מאדם וברגע של היסח הדעת הם דקרו למוות את הקרבן התמים ואח"כ ברחו עד... לרצח הקורבן הבא. הרומאים לא היו האויבים האמיתיים שלהם כמו שהיו אלה היהודים שאותם הם דקרו, אבל הרומאים היו התירוץ להמשך הפורענות הסכינאית שלהם. הסוף הרי ידוע ואת הגלות שבאה בגלל סכינאים ופרחחים כאלה אנו נושאים עד היום הזה. ל"סיקריקים" לא היו רבנים. הם כמעט ודקרו את ארונו של גדול דורם רבן יוחנן בן זכאי, ורק כששוכנעו בעורמה כי הוא מת בארונו הם עזבוהו לקבורה שלם באיבריו. הם היו צעירים ופוחזים ואימת מלכות ורבנות הייתה מהם והלאה. והיו להם כמה רבנים, שמפחד ה"סיקריקים" הם אישרו להם את כל הרציחות הללו מראש, עוד לפני ביצועם.
     אם מישהו חפץ לראות ולשמוע אותם אבל להיזהר לא לחוש אותם, הוא מוזמן לנסוע לכפר תפוח בשומרון ולחזות בשרידי אלה שהבית השני חרב בעטיים. יש מהם אולי גם בהתנחלויות אחרות, ואפילו יש כאלה גם בתחומי ה"קו הירוק". כשפרצה פרשת מעצר שלישיית הנערים ע"י השב"כ נזכרתי בהיסטוריה ה"סיקריקית" שוב. אינני מחסידי השב"כ הישראלי ו/או ה"מוסד" הישראלי אבל בין שלטון החוק שהוא ה"מאפיה" לבין שלטון ה"מאפיה" שהוא החוק אני מעדיף את הראשון. אינני מאמין שלחוקרי השב"כ יש משהו אישי נגד הנערים הללו. מנגד, אינני חושב שהשב"כ צריך להפעיל כוח אגרסיבי נגד הנערים הללו אבל אני חושב שאם יתברר שהללו אמנם אשמים ברצח האישה הפלסטינית הרי שהם צריכים לשלם על כך בערך לא פחות ממה שמשלם מחבל פלסטיני שהיה עושה זאת למשפחה יהודית. ואת המשפחה שלהם, שהוציאה את הילדים הללו מקרבה, ועוד מתגאה בכך, הייתי שולח מעבר ל"קו הירוק". מי שרצח אתמול אישה פלסטינית חפה מפשע עלול לרצוח היום איש יהודי שאיננו חושב כמותם ומחר הוא כבר ירצח את חברו לפשע מתוך חשד שהלה לא מספיק נאמן לאכזריות שהשתלטה עליהם. עם כול הבעייתיות שבדבר ובהתנגשות ברבות משהשקפותיי אני מצר בצער וקורא: תנו לשב"כ לעשות את מלאכתו ואל תפריעו לו אחרת, חס ושלום, האנרכיה ה"סיקריקית" שעיר בירתה היא כפר תפוח, תשתלט גם עלינו.
                                  והנשיא יעבור לדום שתיקה
       כבוד הנשיא מר ראובן ריבלין, הוא איש מורם מעם, ובמיוחד קולו נשמע נגד כול ניסיון לפגוע במרקם היחסים עם הערבים דרך הגזענות האנטי ערבית הצרופה. הנשיא הזה היה הראשון בתפקיד הנשיא שהעז לבוא לכפר קאסם ולנחם את משפחות הקרבנות לאחר כמעט שישים שנה מאז הרצח המתועב. הנשיא הזה איננו בוחל במשפטים ברורים ומדודים נגד כול ניסיון לפגוע גזענית בערביי ישראל. הנשיא הזה מנע את הופעתו של הזמר
הלאומני יהודי, עמיר בניון, לאחר שהלה השתלח בשיריו בערבים. מאיש ימין ופאר ה"הדר הרויזיוניסטי" הפך ריבלין ליקיר השמאל הישראלי. אבל ישנו רגע שבו האיש הליבראלי הזה משתתק גם כאשר הפגיעה הגזענית האנטי ערבית היא הקשה ביותר, ולא רק כאשר היא פוגעת רק בערבים אלא גם ביהודים. לרגע הזה קוראים בית"ר ירושלים.
       עם עמיר בניון למרות דעותיו הקיצוניות וצורת התבטאותו האימפולסיבית, הרי שאפשר עוד היה למצוא פתח עבור אי פסילת הופעתו האמנותית. אבל ריבלין היה חד כתער כלפיו. אבל מר ריבלין היקר, עם כול הסלידה מדברי בניון ומשיריו הגזעניים הרי שירידתם של עשרות פרובוקאטורים מהאוטובוס של בית"ר ירושלים באמצע העיר ערבה, וללא שום פרובוקציה מצד תושביה השלווים, כדי להתגרות לשם אלימות באוכלוסיה הערבית רק משום מוצאה, הרי שהיו מחייבים אותך כנשיא לצאת במתקפה הסברתית וקולנית נגד אותם פרובוקאטורים ששוב יצגו את עמוד הגזענות של הכדורגל הישראלי, ששמו בית"ר ירושלים. אבל מר ריבלין הפעם קולך לא נשמע כמו שהוא תמיד נשמע נגד כול קול גזענות אנטי ערבי וכמו שהוא תמיד איננו נשמע נגד פרחחי האוהדים של בית"ר ירושלים, שאיתם רצת להתחבק ראשון משנבחרת לנשיא. דווקא כאחד שהיה יו"ר הקבוצה הזו, בימים סוערים לא פחות של אוהדיה ואז זה היה נגד יהודים מכול עיר שעמדה בדרכם, הרי שהייתי מצפה שתהיה הראשון לנגח את החוליגנים הללו ששמעם הרע יצא מזמן מחוץ לגבולות ארץ הקודש, עד למערבה של אירופה, שגם שם הם הבעירו מדורות ענק. ביום שאתה תגנה את החוליגנים הללו שמסתבר שהם אינם מתחילים ונגמרים רק ב"לה פמיליה", אזי, אז נאמין כולנו שאתה הנשיא שלנו באמת.
                                  מפלס הכנרת עלה לו לראש
       הפה שלו מפיק ניבולי פה שיכולים להתחרות ולנצח בהם את ניבולי הפה של השדרן נתן זהבי. הוא קורע מודעות בברוטאליות וללא בושה מדלתות פרטיות ומבתי כנסת, כמו שהבריונים הקשים ביותר עושים זאת עם חזה נפוח מגאווה. הוא הפך את העבודה הציבורית של המוניציפאליות לבריונות מאולתרת. הוא חפץ להפסיק תוכניות בנייה שכבר מזמן עברו את האישורים המתאימים רק משום שנאתו לאוכלוסיה מגזרית. והוא גם ראש עיר של אחות הערים היותר קדושות והיסטוריות לעם ישראל בארץ ישראל. זהו רון קובי ראש העיר החדש של טבריה.
       המערך המוניציפאלי בישראל ידע כבר עיתות של שפל אבל מסתבר שמפלס הכנרת הפעם ירד מתחת לכול ביקורת. האיש הזה הגאה בהיותו בן לדור תשיעי בטבריה, כנראה שכח שרבי חיים אבולעפיה הקים את העיר הזו לשומרי תורה ומצוות, ומעל לכול לדרכי נועם ואהבת הבריות. אפילו משפחתו שלו איננה באה לדור לצידו, בעיר הכול כך מיוחדת שאותה כבש. הוא גם שכח שהתיירות בעיר הזו בנויה על שומרי התורה והמצוות ממלונות חוף הכנרת ועד לציוני הקבורה של רבי מאיר בעל הנס, הרמב"ם ורבי עקיבא. כמו שלו יש זכות לומר את דבריו הבוטים והגסים בכול פינה בעיר הקודש הזו כך מותר לרבני העיר לצאת נגד הפה הגדול והלא נקי שלו במודעות הסברה הנכתבות אמנם בנחישות אבל בשפה יפה ובנימוס ולא בשפת השוק שלו. הוא לא מזכיר שריף כי שריף משליט חוק. הוא מזכיר יותר בריון חוצות שגיבור על חלשים. נראה אותו נבחר לחבר מועצת עיר בתל אביב שם חיה משפחתו, וקורע מודעות של יקירי העיר או מנבל את פיו במסע בחירות בעיר תל אביב. אבל מול חכמי טבריה השקטים והעדינים אפשר להרשות כול בריונות. אני תיקווה שהקדנציה שלו לא תארך חמש שנים, כי את הגועל הנפש הזה חייבים להקיא.
                                                הבכיינית
       גב' ציפי לבני שועטת קרוב לשני עשורים באופן בטוח על מטאטה הזכויות והשוויון לנשים. היא מרימה את הדגל של זכותן של הנשים לתחרות פוליטית שווה עם הגברים. היא איננה מסתירה את רצונה להיות ראש הממשלה הבא, ואם לא אז הבא ואולי זה שאחריו. אבל כשמקבלים אותה באמת באופן שוויוני ובועטים בה כמו שגברים יודעים לבעוט בגברים, לפתע הבכיינית הפוליטית הראשית של ישראל נזכרת שהיא בעצם אישה ושאבי גבאי נהג בה ב"שוביניזם". אז גב' לבני היקרה, אי אפשר לאכול את העוגה הפמניסטית וגם להשאיר אותה שלמה. אם את שווה לגבר אז גבאי נהג בך כמו שבמפלגת העבודה נהגו בגברים, מדור לדור. כך נזרק שמעון פרס ע"י אהוד ברק, כך זרק מצנע את בנימין בן אליעזר מראשות המפלגה, וכך שלח עמיר פרץ את שמעון פרס קדימה ל"קדימה" ואח"כ שלי יחימובי'ץ (אישה, נכון?..) שלחה אותו אלייך, ל"התנועה". ברומא מתנהגים כרומאים ובין גברים צריכים להרגיש שווים כגברים, לטוב אבל גם לרע. ואם בכול זאת התחרטת וחפצת ב"ג'נטלמניות" מגברים, אזי, הפוליטיקה איננה עוד בשבילך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה