בין מצגר לבקשי דורון

בס"ד

          בין מצגר לבקשי – דורון / הרב אליהו קאופמן

   בשקט יחסי נודע לנו שוב על הרשעתו של "רב ראשי" נוסף – והפעם היה זה המורשע הרב אליהו בקשי – דורון. כמי שיודע היטב את מצבו הרפואי של האיש הריני תקווה שהאיש לא ירצה אפילו יום אחד בכלא. אבל לא הישיבה בכלא היא העיקר כאשר רב בישראל – ועוד כזה בכיר, מורשע בעניין שהוא הפרת אמונים רוחנית של ממש. הפרדוכס הוא שבשנת 2003 – כאשר הרב יונה מצגר נבחר ואילו הרב בקשי – דורון סיים את תפקידו כה"ראשון לציון", הרי שהאחרון טען כי בחירתו של מצגר הייתה "חילול ה'". יתרה מכך, בימי כהונתו של הרב

בקשי – דורון, במרומי ה"אולימפוס" של ה"ראשון לציון" הרי שהוא דאג לעכב את ה"כושר המחודש לרב עיר" לרב מצגר, כדי שהאחרון לא יוכל להציג את מועמדותו לרב הראשי של תל אביב. אבל מי שלא רצה את מצגר כ"רב ראשי" בתל אביב קיבל אותו כ"רב ראשי" במדינת ישראל. ומה שיותר מגוחך – ומוכיח על האנדרלמוסיה בקריטריונים בבחירת "הרבנים רשמיים", היא העובדה שמועמדים ל"רב עיר" חייבים לא רק כושר מיוחד אלא שהם אף מחויבים לחדשו שוב ושוב, אבל ל"רב הראשי", הגבוה ממנו, אין צורך ב"כושר" מיוחד בכלל!

     לא במקרה מסתבר שפרשת הרב בקשי – דורון עוברת בשקט יחסי יותר מזו של מצגר. ראשית דבר, הרי שקל יותר לטווח במצגר המודרני והחילוני למחצה מאשר ב"תלמיד חכם" ששימש רב בשתי ערים קודם להיבחרו ל"ראשון לציון" (בבת ים ובחיפה) וכיהן כאב בית דין של ממש. שנית, נא לא לשכוח כי בשנת 1993 היה הרב בקשי – דורון המינוי ה"רבני" הבכיר ביותר של ש"ס, והוא נחשב גם לבכיר התורתי מבין שני ה"רבנים הראשיים" שנבחרו אז (השני היה הרב ישראל מאיר לאו). הגר"ע יוסף עצמו עמד בכל כוחו מאחורי המינוי הזה - מינוי שלימים יטענו מקורביו של הגר"ע יוסף, כי טען לימים "ניחמתי כי עשיתי זאת". שלישית, תפקיד ה"ראשון לציון" נחשב תמיד יוקרתי יותר (להוציא את ימיו של הראי"ה קוק ע"ה) מה"רב האשכנזי הראשי" משום שציבור יוצאי עדות המזרח וספרד – על החרדים שבהם, רכש לו כבוד גדול יותר משרכשו האשכנזים (ובמיוחד החרדים שבהם) לנושא משרת ה"רב הראשי האשכנזי הראשי" (גם החרדים האשכנזים ידעו להעריך את ה"ראשון לציון"). אבל אם המבוכה הזו מובנת בקרב שומרי המצוות בישראל הרי שהיא אינה מובנת בקרב אלה שחרתו על דגלם את ה"מלחמה בכפייה הדתית" וב"ממסד הדתי". הללו היו צריכים להיות נקיים מכל הבחנה בין "רב ראשי" ל"ראשון לציון" ולנצל כל מעידה של אחד מאלה. אבל כמו שבפרשת מצגר היו הללו מאופקים, הרי שבפרשת בקשי – דורון הם השתתקו פי כמה יותר. מסתבר שרוממות ה"צדק" בגרונם וחרב פיפיות ה"ריאל פוליטיק" בידם.

      יש להבין כי מנקודה דתית הרי שהרשעת הרב בקשי דורון חמורה יותר מהרשעת הרב מצגר. הרשעתו של מצגר הייתה בתחום אי ניקיון הכפיים וחטאתו עימו אבל מה שהרב

בקשי – דורון עולל הוא בתחום ההחטאה היהודית – הציבורית, וסיכון היהדות הצרופה. הרב בקשי – דורון הורשע בהנפקת המוני תעודות כזב "רבניות" לאנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, ומכאן שמי שקיבל תואר כזה היה יכול להחטיא את עם ישראל בכשרות, בממזרות, במצוות דאורייתא ודרבנן ועוד. ולא לחינם נאמר כי "גדול המחטיאו". אבל כאן בדיוק מונח עניין ה"רוגע" של מניפי דגל ה"מלחמה בכפייה הדתית". בעולמם של הללו הרי שגניבת ממון נחשבת הרבה יותר קשה מהחטאת הרבים ביהדות. יתרה מכך, ההחטאה ביהדות היא אולי בכלל חלק מההשקפה הפוזיטיבית של הלוחמים נגד ה"בפייה הדתית". וכך מסתבר שלא פלא הוא שראשי מר"צ, "יש עתיד", ה"רפורמים" ואנשי שמאל מפלגת העבודה ואפילו בליכוד, ב"ישראל בתינו" וב"כולנו" ממלאים את פיהם מים כאשר "רב בכיר" נתפס בעבירה דתית כה חמורה (שבדורות הקודמים היו מנדים אותו בשל כך!...), שהרי לדידם זו איננה עבירה אלא "רפורמה פרוגרסיבית" נגד היהדות הצרופה.

      אבל התמונה הכללית חמורה יותר. העובדות הן שהרב בקשי – דורון הגיע למשפט הזה רק לאחר שעוזרו לשעבר – יצחק אוחנה, הואשם לבדו בכל אותן עבירות, ובעדותו טען אוחנה כי עשה זאת בהוראת רבו, קרי, בקשי – דורון. האחרון ניסה בתחילה להכחיש את דברי אוחנה ואח"כ נתפס באמירת "אי אמת" וכך נחשפה הפרשה כנגדו. אבל הרב בקשי דורן לא היה לבדו בפרשה הזו. "מכונים" כאלה – להנפקת תעודות כזב ל"רב" לנגדי צבא ומשטרה, לצורך העלאת שכרם ולא לשם שמים, הוקמו גם על ידי הרבנים יהודה דרעי (ה"רב הראשי" של באר שבע), שמואל אליהו (ה"רב הראשי" של צפת) ודוד יוסף (רב שכונת הר נוף" בירושלים).  אבל כאשר הרב בקשי – דורון הועמד לדין הרי ששלושת השמות הללו "נשכחו" משום מה, והרי כבר אמרנו שלאף אחד לא היה אינטרס להמשיך לגלגל את גלגל האמת. ואל נשכח ששלושת האישים הללו אינם רק אישים בעלי כוח ועוצמה פוליטית אלא שמאחוריהם נמצאים משפחות שלימות עם עוצמה לא פחות גדולה בפוליטיקה הישראלית.

     אבל עם כל הכבוד לחקירה הזו הרי שנקודה יסודית לא הועלתה לאויר המשפט, למרות שזו נקודה מכרעת בחקירה פלילית. קשה להאמין ש"מכונים" מוקמים לשווק תארים בחינם לכל כך הרבה אנשי צבא משטרה, ומסתמא שלכל תואר כזה היה צריך להיות גם מחיר שוק, שבעבורו מנפיקים אותו. אבל על כך לא שמענו מילה בחקירות ובמשפט שהתנהלו עד כה...