יום שלישי, 13 בספטמבר 2016

כמה שאלות למר בנימין נתניהו

בסד
     כמה שאלות למר בנימין נתניהו.../ הרב אליהו קאופמן
     מר נתניהו אוהב לנגן על עניין השואה ו/או האנטישמיות כאשר הוא מצדיק לא פעם את המשך ההתעקשות שלו ושל הימין לא להזיז שום תהליך שלום קדימה. גם למנחם בגין הייתה פעם שיטה כזו, אבל הרבה יותר פרועה וגלויה. בכל פעם שהיה מדובר בויתור ישראלי לערבים מיד היה מנחם בגין שולף את ניטבחי הפוגרומים היהודי כדי שהעולם יאמין שכל ויתור מדיני כמוהו כפוגרום אנטישמי שיבוא אח"כ, עד לשואה חדשה , חס ושלום. נתניהו הולך אחרי בגין אבל בשיטה מתוחכמת יותר. נתניהו איננו מזכיר פוגרומים והוא גם לא בוכה תיאטראלית בנאומיו אלא שהוא מזכיר מושגים שמזכירים בכי ופוגרומים. אם בגין הפעיל את הרגש הרי שנתניהו גם הוא אמנם מפעיל את הרגש אבל דרך השכל. זהו פשוט עניין של דמגוגיה אסטרטגית וטקטית שונה, ותו לא. ובמיוחד נשען נתניהו על חצי האמת שהיא גרועה משקר, בתקווה שיריביו יפחדו לומר לו את האמת בפנים, מפחד הציבור ושטיפת המוח ההיסטורית.
     כך למשל עורר נתניהו סערה כאשר טען כי המופתי הירושלמי - שיח אמין אל חוסייני, הוא אבי ה"פיתרון הסופי", ובעטיו החליט היטלר ימ"ש ליישם את רעיון השמדת היהודים במקום הגלייתם. כל מי שסתר את נתניהו פחד ללכת עם האמת ההיסטורית עד הסוף. הויכוחים נסובו סביב חודשיים בערך במחצית השנייה של שנת 1941, ומתנגדי נתניהו טענו כי כרונולוגית הרי שהמופתי הירושלמי הגיע להיטלר ימ"ש רק לאחר שהאחרון כבר החליט על ה"פיתרון הסופי". אבל איש לא העז – כולל העסקנים החרדים, לומר לנתניהו כי שלוש שנים לפני פגישתו של המופתי את הצורר הגרמני הראשי, הרי שהיה כבר אחד אחר שדיבר בקונגרס גדול על חשש מה"פיתרון הסופי" ועל רצח יהודים בידי הנאצים, ואפילו טען כי יש להשלים עם כך ובמקום זאת לבצר את הישוב הציוני בארץ ישראל. היה זה דר' חיים ויצמן שבנאומו הקונגרס הציוני באירופה  (בשנת 1938) הרחיב על כך שידוע לו ולכולם כי דם יהודי ישפך באירופה אבל על הזקנים ועל החלשים להיות קרבנות ואילו מטרת הציונות לחזק את חלוצי ארץ ישראל החילוניים והצעירים. דבריו של ויצמן נאמרו טרום פרוץ מלחמת העולם השנייה ובימים ש"תוכנית מדקסקר" הייתה הפיתרון הנאצי ולא תוכנית ההשמדה. מכאן, שגם אם אל חוסייני תמך בהשמדת היהודים הרי שאת הרעיון הזה – כתכנית כוללת, לא הוא היה זה שחידש אותה להיטלר ימ"ש, אלא דווקא דר' חיים ויצמן. בטוחני שנתניהו ידע את העובדה הזו אבל הוא גם ידע שאיש לא יעז לומר אותה, אפילו כאלה ששייכים לשמאל של מר"צ ולחוגי המפלגות הערביות. מכאן שלא דמם של יהודים מסכנים עמד מול עיניו אלא עוד מניפולציה פוליטית להמשך קיפאון תהליך ההידברות עם הפלשתינאים.
    בשבוע שעבר השתמש נתניהו בעוד ביטוי אמוציונאלי שיש לו סימוכין שכליים. הוא השתמש במושג "טיהור אתני" כדי לחסום כל ביקורת על פינוי ההתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון. אבל כמו בכל פליטת קולמוס שלו הרי שגם כאן הוא סמך על כך שגם מתנגדיו לא יעזו לנגחו באותו מושג לגבי נושאים שבהם הוא עצמו היה מחייב את המושג הזה. ואתחיל בשאלה הראשונה למר נתניהו. האם כבודו לא חושב שהצעת שר החוץ שלו בעבר ושר הביטחון שלו בהווה, מר איווט ליברמן, להעביר את ה"משולש הצפוני" לרשות הפלשתינאית איננה הצעת "טיהור אתני"? והאם – מר נתניהו היקר, התכנית לעקור את כל הבדווים מהנגב, איננה תכנית של "טיהור אתני" ? מר נתניהו, בוא נרחיק עדות וזמן ואשאל אותך האם התכנית של מר דוד לוי, סגן רוה"מ ושר השיכון והבינוי בממשלת שמיר, להעביר את החרדים לערים בשטחי יו"ש כעמנואל, ביתר ולימים מודיעין עילית, כדי שלא יציפו את ישראל החילונית, לא הייתה תכנית ל"טיהור אתני" ? ובכלל, האם תכניתו של הרצל עצמו – לתמוך באנטישמיות באירופה כדי שבעקבות זאת יעלו לארץ יהודים, האם זו איננה תכנית ל"טיהור אתני" ? ומה לגבי התכנית להעלות לארץ יהודים מבוססים מארצות מבוססות, האם זו איננה תכנית ל"טיהור אתני" ?
האם למשל גירוש ערביי הכפר שיח מוניס בשנת 1948 – שהיו דווקא ידידותיים לארגון ה"הגנה", איננו בבחינת "טיהור אתני" ? ובכלל מר נתניהו, האם הקמת כל מפעל ההתנחלויות ביו"ש – תוך הפקעת אדמות ונישול פלחים, לא היתה תכנית ל"טיהור אתני"? ואפשר כמובן להרחיב את השאלות עד בלי סוף.

     מר נתניהו צריך לדעת שכאשר מישהו מביט מהצד המערבי על כותל המזרח הרי שכותל המזרח נראה לו קיצוני, ואילו מי שמביט מהצד המזרחי לעבר כותל המערב רואה את האחרון כקיצוני. וכך הם בדיוק הדברים עם המושג "טיהור אתני". כל צד רואה את הפגיעה בו כ"טיהור אתני" מצד האחר. אז בבקשה מר נתניהו לא לזרוק בליסטראות לפני שהן תחזורנה אלייך כבומרנג.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה