...המלחמה האחרונה

בס"ד

המלחמה האחרונה.../ הרב אליהו קאופמן

  כל מלחמה או "מבצע" צבאי חדש – מצד ישראל, מחזיר אותי כארבעים ואחת שנים אחרות.  היינו אז צעירים בני ארבע עשר'ה בלבד. מלחמת יום הכיפורים (1973) היתה מאחורינו. כולנו – נערים ונערות ישראלים שצמחו אל עידן הטלויזיה, היינו אז צמודים למסך הקטן שממנו התנוססה דמותו של זמר העת ההיא , יהורם גאון. יהודי ספרדי של ימים עברו שאיחד בשיריו ובנשמתו את עם ישראל. עבורנו הוא היה יותר מזמר, הוא היה ארץ ישראל של פעם ושל ההווה. ימים ספורים לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים הוא הבטיח לכולנו – בשיר נוסטלגי רגשי ומתוק מדבש, כי זו תהיה ה"מלחמה האחרונה". היינו אז דור תמים – ואולי גם גאון עצמו היה אז תמים, כשהאמין כי הדרך לשלום סלולה ואם זה יהיה תלוי בישראל, אזי, בטוח שיגיע השלום. היינו בטוחים שרק הערבים יכולים לפתוח במלחמה כאשר היהודים צמים ביום הכיפורים. אבל מאז עברו הרבה מים בירדן והרבה מי ביוב בכל הארץ. 41 שנה חלפו לבלי שוב וה"מלחמה האחרונה" איננה נראית אפילו באופק.

   אט, אט למדנו כי דווקא בן גוריון וגולדה מאיר סירבו לאותות השלום של נאצר וסאדאת. אט, אט למדנו כי המלחמה הפכו לחלקמהווי חיים דמוני עם "תרבות" מש. אט, אט למדנו כי גם הצד הישראלי איננו בוחל לפתוח מלחמות כשהצד השני צם דתית, בראמדן למשל. ואט, אט למדנו כי הצד הישראלי מעדיף פיצוץ מו"מ לשלום במחיר כפיית הפרטנר המתאים לו לשיחות, והפרטנר שלא יהיה מתאים לו לשיחות. "המלחמה האחרונה" מתרחקת מאתנו ככל שעוד ועוד מלחמה חדשה עוברת עלינו.בעוד שלאחר המלחמות הראשונות התכלית היתה מו"מ עם הצד השני הרי שתכלית המלחמות של העשורים האחרונים היא בקיום המלחמה כדי להילחם נגד  כל מו"מ. אפילו בעולם האכזרי שמסביבנו האבסורד הזה זועק לשמים.

   אומרים שחבל כל דאבדין, וכך גם כאן, ובמיוחד כאשר אפשר היה למנוע בקלות את המלחמה האחרונה, בהכרה רשמית ופוליטית בחמאס, שכמו אש"ף בשעתו היה עובר למחויבות פוליטית. אבל מישהו כאן רוצה – כנראה, לא להפסיק את המלחמות ולא לפרוע את ההבטחה של יהורם גאון, על ה"מלחמה האחרונה".

    ולסיום, שוב שאלתי מופנית ל"שלומניקים" של "יש עתיד" – ובראשם יעל גרמן, רותי קלדרון ויורם פרי, כיצד "אנשי שלום" כמותם מרגישים כאשר הם המוציאים לפועל של מדיניות הימין הקיצוני ביותר של נתניהו –ליברמן – בנט, שלהם הם התנגדו, עד שטעמו גם הם ממנעמי השלטון??

סוף הדרך

בס"ד

        סוף הדרך / הרב אליהו קאופמן

החוק  שעבר בוועדת השרים – לאילוץ ה"רבנות הראשית" לאשר "כשרות" בבתי אוכל שמחללים שבת, הוא בעצם סוף דרכה של ה"רבנות הממלכתית" שהרב קוק וחסידיו הניפו את דגלה ושימשו אותה מאז שנת 1921. אלעזר שטרן – ח"כ שהכיפה היא האמצעי שלו להילחם בהלכה הסדורה ולשרת את הרפורמה, הצליח שוב (בשליחות גברת המשפטים המהוללה שלו, ציפי ליבני...)  לתקוע את המסמר האחרון בהפיכת ה"רבנות הראשית לכלי שרת אנטי דתי בידי הממסד החילוני , כדי לפרק את הדת היהודית.

     רק מטומטם יוכל להאמין שבמקום שמחללים שבת תיתכן כשרות אמיתית. גם כך מתרחשים במשך כל ימי השבוע מיני רמאויות מאחורי גם הצר של משגיחי ה"רבנויות" השונות, שאינם צמודים לעסקי המזון שעליהם הם מפקחים, אבל מעכשיו והלאה כבר יכניסו לשם גם בשר חזיר וסוסים וימרחו שומן מן החי על מאפים חלביים במשך השבתות והחגים , כאשר המשגיח יעדר מהמקום. ואם יתכן בשבת משגיח בעסק שמחלל שבת הרי שאותו "משגיח" איננו אלא כופר בעיקר ואסור אפילו לשהות במחיצתו. הוסיפו לכך את אותן "משגיחות" שינחתו בקרוב בעסקים השונים, ושבעלי העסקים יהפכו אותן  לבובות שעווה וראווה , ותקבלו את המהדורה החדשה של ה"רבנות הראשית" , שאולי לא רפורמים יכהנו בה אבל רוחה ומעשייה יהיו רפורמים ל"מהדרין".

     מאז תחילת הקדנציה הנוכחית מוביל אלעזר שטרן– בשליחות השרה האנטי דתית שלו, ציפי ליבני, קו מעשי אנטי דתי וגם ההצעות הפרודוקטיביות שלו בנושאי דת אינן באות משום צרכים דתיים אלא מתוך היגיון חילוני אנטי דתי. אין פלא שנתניהו רתם את לפיד וליבני לעגלת הקואליציה שלו. העניין האנטי דתי מושרש בו בירושה מאביו ומערי ז'בוטינסקי יותר משאר הנושאים האחרים העומדים על הפרק , ואילו אצל "יש עתיד" ואצל "התנועה", הרי שהאנטי דת קודמת לשלום ולזכויות האזרח. וכך הם – זרזירי האנטי דת ועורבי האנטי יהדות, עושים כבשלהםבחוקי הפרלמנט האנטי דתי הקיצוני שהיה מאז ומעולם במדינה. ולזאת שותפים כולם- מנתניהו וליברמן הימניים, ועד ליבני וגרמן מהשמאל.

    הגיע הזמן שהרב יצחק יוסף (מהרב דוד לאו אין לי שום דרישה, האיש ידוע ומוכר כמי שהדת היא עבורו "מקום עבודה" בלבד...) יבין כי כל עניין הדת – מבחינה "ממלכתית", איבד את כוחו והגיע זמנו שלו להתפטר ולעורר מפץ אמיתי. דיינים בתי הדין מכופפים את עצמם לחוק החילוני והאנטי דתי, הכשרות הפכה לטריפה, ה"גרות" מזמן איבדה את אופייה היהודי וחילולי השבת נצבעים ב"צבעים דתיים". האבא של הרב יוסף בודאי שלא היה נשאר דקה אחת ב."רבנות" הזו . ואם הרב יוסף ושותפיו ל"רבנות המהוללה" שלהם יסרבו גם הפעם להתפטר וימשיכו לשמש עלה תאנה למבושי הרפורמה והחילוניות , הרי שתפקידם של הגורמים החרדים – ובראשם בד"ץ ה"עדה החרדית", לקום ולהתריע כי "כשרות הרבנות" היא טריפה וכי בתי הדין ורבניהם הם נבילה בשירות חוקיי העכו"ם.

    ציפי ליבני, אלעזר שטרן, איווט ליברמן, ביבי נתניהו וחבריהם הם ההצדקה לפסילתה של ה"רבנות הראשית" ע"י הגר"חזוננפלד, ה"כף החיים" וה"סבא קדישא אלפנדרי, עוד בשנת 1921. אם החרדים לא יפרשו מלעבודב"רבנויות" השונות, הרי ה"שולחן ערוך" החדש של הרויזיוניסטים , השמאל והרפורמים ישתלט – חס ושלום, על כל חלקה טובה בעם ישראל.

  הדרך היחידה היא לבטל את מוסדות הדת תחת האצטלה ה"ממלכתית" ולהפריד לגמרי את הדת מהמדינה ולתת ליהדות את האוטונומיה שלה כדת, דבר שמתרחש בכל העולם חוץ מב...ישראל!

חנוך לנער על פי דרכו

בס"ד

חנוך לנער על פי דרכו / הרב אליהו קאופמן

 הרצח האחרון – של הנער הערבי, ע"י אותם שבבניקים חרדים, הוציא שוב מן המגירה את בעיית השבבניקים ביהדות החרדית. השבבניקים הללו אינם "נוער שוליים" רגיל, מהסוג הנכרי ו/או החילוני. שם – מעבר להררי החושך של חוקי העכו"ם, הרי שהסיבות להידרדרות אותו נוער קשורות לאופי של חיים לא ברורים בתחום ההתנהגות והמידות. אופי של חיים שמשמשים בהם בערבוביה של "מוסר" כפול שהומצא ע"י בני אנוש שנעים בין אמונה רדודה לכפירה קיצונית ומערבבים בתוכה לגיטימציה לעריות, לוואנדליזם ולאלימות. הנוער הנושר שלהם נקרא לא במקרה "נוער שולים" , שהרי בשל התסביך ה"מוסרי" של החברה הקלוקלת נדחק הנוער הזה לשולי חברתו משום שלא רצה להפנים לתוכו את צביעות ה"מוסר" של חברה זו לצד ערבוב הדמים והעריות שלה, ולכן בחר בדרך בישירה: עריות ודמים כדגל ממשי. אבל לעומת זאת החברה החרדית אמורה להיות שונה ומוצקה ובדרך תורתית ברורה. אז מה קרה כאן?

    זה למעלה מעשרים שנה מולכת היהדות החרדית באף לשינוי דרכה מדרך התורה למעין ."ממלכתיות חרדית" שפירושה הוא ערבוב ציונות – חילונית ו"דתית" עם כמה חומרות שהורישו אבותינו, כדי שהחברה החרדית תיעלם במתכונתה התורתית. הבוחשים והברחשים הללו הם ראשי השלטון הציוני בישראל,ושלוחיהם הם סוכנים בלבוש חרדי שמטרתם לחדור לתוך תוכנה של היהדות החרדית וכאשר יהפכו לעסקניה הם כבר יחדרו עד ל"גדולי הדור", וכפי שה"בריסקררוף" ניבא הרי שמטרתם ליצור "שולחן ערוך חדש". המלחמה הזו ומזיקיה יצרו מצב שבו אין יותר לתורתנו הקדושה שליטה אבסולוטית על "דיני התורה" היוצאים מרבנים אלה או אחרים, ובמיוחד כשאמורים הדברים בתחום חינוך הגדיים ועקבי הצאן.

    מלחמתם של הציונים להשפעה בחינוך עקבי הצאן החרדים איננה מקרית. מטרתם לעקור מהשורש את התורה ולהשתמש בסמליה לטובת צדקת כיבושיים הקולוניאליים. כל עוד היהדות החרדית קיימת בנאמנותה לתורה וכל עוד גדיים צומחים לתיישים הרי שרעיון ה"עם החדש" של הציונות הינו בספק, ומנגד קיומם של בני התורה היהודיים מעמיד אותם בבעיה, בטענם בפני אומות העולם כי הם הנציגים הבלעדיים של העם היהודי למטרת הקולוניאליזם בארצנו הקדושה.

  למעלה מעשרים שנה נובטים זרעי הפורענות של "אישי חינוך" חילוניים וההשקפות ה"חינוכיות" בתוך היהדות החרדית ומשנים את פנייה עד כדידימיון לחילוניים ולחילוניות הנכרית. כך הגענו למצב שאין עוד דריסת חינוך לדרך התורה כאשר נתקלים בבעיות בחינוך הנוער החרדי. במקום תורה סדורה – של היתר ואיסור ברורים, באות ההתחכמויות וזרעי העולם הכופר עם התווית היתרים ל"התענג" על מה שנאסר ביהדות, וכך הפך הנוער החרדי לחילוני ממש.רבנים המביאים מן התורה הסברים לדרך המלך היהודית בחינוך הצאן ועקביו, מיד מוסטים הצידה ע"י העסקנים תאבי הממון ובמקומם באים כל אותם פרחחים חילוניות ונשות הזימה החילוניות שמיעצים ומייעצות ל"חינוך העצמאי" ול"בית יעקב" את הדרך היורדת לגהינום".

   "יד ימין מקרבת ויד שמאל דוחה" ניתנו לנו במסכת סנהדרין צ"ט כדי לא לדחות כאלה החפצים להתקרב אבל כאשר בקרבינו נמצאים שליחי השטן ממש הרי שיש לחוש לרמב"ם, ל"אור החיים" הקדוש ולשאר גדולי ישראל שביקשו לעקור קוצים ודרדרים. אבל אם רב אמיתי ירצה לחולל מהפיכה כזו הרי שמיד הוא יתקל בחומת המשת"פים החרדים שמפעיליהם הציונים, שמעוניינים בתופעת השבבניקיות, וזאת כדי להוכיח כי החברה התורתית רקובה , וכדי למנוע חזרה בתשובה. תוכניותטלויזיה ציוניות (בראשן ערוץ 10) מופקות כדי לספר לחילוניים שקרים על היהדות ולעל החרדים וזאת במטרה לעצור את החזרה בתשובה ואת הדמוגרפיה שתהפוך בע"ה את החילוניים לקוריוז של מיעוט.

    אי לכך, לא פלא הוא שהנוער החרדי נשמט מידי עולם התורה והיהדות ומתנהג עפ"י קודים חילוניים. נערים רבים לומדים תורה לשם בקיאות ו"השכלה" ולא לשם עבודת ה' ולשם קדושה. נערים אחרים מתערים בעולם החילוני וב"מנעמיו" עם לגיטימציה של "אנשי חינוך" ולכן הנוער החרדי הבעייתי הוא בעצם  "נוער שוליים" חילוני, כי הוא מאס בצביעות של יומרה תורתית עם תוכן חילוני, ולכן הוא בחר בדרך המושחתת באמת והסיר מעצמו את מסכת המצוות. רוצחי הנער הערבי אינם הם בלבד פרי הבאושים של החברה החרדית – ההופכת לחילונית, אלא ישנם עוד הרבה כמותם אך מאחר והללו אינם רק רוצחים, אלא עוסקים בהסכלה חילונית וב"עריות" בלבד עם לבוש חרדי, ורבים מרבני היהדות החרדית מעלימים עיניהם מהתופעה הזו, ובמקום להילחם על שמו הטוב של הקב"ה במסגרת "ובערת הרע מקרבך" הם עסוקים בטיהור שמם של הפושעים החרדים הללו במסגרת "שמה הטוב של החברה החרדית".

בזכות ההידברות

בס"ד

     בזכות ההידברות / הרב אליהו קאופמן

    בעקבות הרצח הנפשע של אותם שבבניקים– בעלי ה"חזות החרדית", הרי שעל הציבור החרדי לשנות במהירות הטקטיקה והאסטרטגיה ולהקיא מתוכו את הרבנים והעסקנים שאינם אלא "בנות יענה" המחרישים לקולות הפשע ופיקוח הנפש, ו מוסרים את עתידנו בידי הציונים החילוניים השמחים להצביע על היהדות כאשמה במרחץ הדמים במזה"ת. מרחץ דמים שכל כולו על הכתפיים הימניות והשמאלניות של הציונות.

   פרשת ששת החשודים ברצח הנער הערבי רק הגבירה את השנאה ואת מצג השווא בעולם הערבי, כי החרדים הם האשמים בכל הקיצוניות. נכון אמנם שגם השמאל -–ואף הימין, הציוני מסיתים ש"הדתות הן האשמות בקיצוניות", אבל ראשי הציבור החרדי לא עשו עד כה שום דבר יסודי כדי להזים את ההבל הזה. והמדובר איננו רק בחוגי החרדים הציונים של "יהדות התורה" וש"ס אלא גם ב"עדה החרדית" ובחסידות סאטמרשטמנו את ראשם בחול כבנות יענה מקצועיות ,  ומחוץ למלל "אנטי ציוני" (כדי לצאת לידי חובה בלבד...) הם לא עשו דבר כדי לקיים את צוואתו של הרבי מסאטמר כי "יש לומר לאומות העולם ולאומה הערבית, כי הציונים אינם מיצגים את היהדות". אלמלא הפגנות "נטורי קרתא"(ואני מסתייג מהן כשהן נערכות בשבת ובחג...) הרי שדם החרדים היה נשפך בעולם כמים, חס ושלום.

    פרשת שריפת הנער הערבי איננה יכולה לפטור את ה"עדה החרדית" ואת רבני "רהת שלמה" במכתב בלבד ותו לא. ילמדו הללו מרבני לונדון ועסקניה מ"סטאמפורד היל" כיצד לנהל דיאלוג יומי עם המוסלמים שם ולהיפגש עימם שבועית. יש לקיים – דרך ה"איחוד האירופאי", ולא בתיווך ציוני, פגישות עם מוסלמי אירופה ולדעת גם להסביר כי מי שעשו את הנבלה הם צעירים שמרדו בדת לטובת "דת הציונות" הטבולה בדם. ילמדו אותם רבנים ועסקנים להיפגש עם הערבים ברשות הפלשתינאית לאור יום וללא "אבל" או "חבל" ומנוס מתקשורת בגלל פחד מכמה פרחחי רחוב בלבוש חרדי. ובמיוחד יש לנתק את הקשרים עם ה"מזרחי", זה שמביא את טומאת הלאומנות האנטי יהודית ומסית ומדיח נגד הערבים ואח"כ מצביע על החרדים כאשמים, כדרכו של השטן. צו השעה הוא לבנות מחנה חרדי של כן לשלום ולהדברות עם הערבים ולא ללאומנות הציונית שמחליפה צבעים פוליטיים כזיקית.

להוציא אותם מחוץ לחוק

בס"ד

להוציא אותם מחוץ לחוק / הרב אליהו קאופמן

     פרשת שריפתו של הנער הערבי מחייבת מחשבות חדשות ביחס להוצאת גורמי הימין הקיצוני ומסיתיהם מחוץ לחוק. ואביא תחילה דוגמא "קטנה" לכך שגם מקרה הרצח הזה לא נלמד לקחו. בני גופשטיין– לאומן ידוע וקיצוני, התראיין לאחר מעשה הרצחובמקום לצאת נגדו באופן חד הוא החל לנסות "להסביר את המניעים" לרצח הנתעב הזה ולתלות אותו ב"אנדרלמוסיה הביטחונית". בני גופשטיין ולאומנים כמוהו הינם דוגמא לכאלה שהיו צריכים לראות את החוק הישראלי מהצד השני של הדלת הנעולה בפני פעילותם. בפעם אחרת – בשמחת כלולותיה של ביתו, נשאל גופשטיין האם גם ערבים יבואו לחגוג והוא ענה בחיוך שטני למצלמות כי "אם היו  פה ערבים הם לא היו יוצאים בחיים". אם זו איננה הסתה לרצח, אזי, מהי הסתה לרצח?! בכל מדינה מתוקנת – וגם לא מתוקנת, הרי שמי שמסיתים לפגוע פיזית או לגרש מיעוט לאומי מיד פעילותו הפוליטית היתה מוצאת מחוץ לחוק. אבל בישראל ישנו ראש ממשלה שאיננו מוכן להכיר בשורפי מסגדים ובמסיתים לרצח ולגירוש , כ"תג מחיר", כארגון טרור. לא פלא הוא הדבר משום שרוב האוכלוסייה בישראל גדלה על החינוך כי האצ"ל והלח"י לא היו ארגוני טרור, ולכן מדוע ש"תג מחיר" הצעיר יקרא כך? כאשר הטרור והגרוש באים מהימין ואף (בעבר...) מהשמאל  הציוני הרי שהכל מותר, ולכן הגענו גם לרגע הזה ששורפים ילדים חיים.

    גם בימים שכהנא הוצא מחוץ לחוק , הרי שהוצאתו לא היתה משום דעותיו הגזעניות אלא משום שלא היה מוכן לחבור לקואליציה של הליכוד, ומשום כך הוקמה "ממשלת אחדות". ה"קול המיותר" קראו לו והוציאו אותו מחוץ לחוק.ואומנם לראייה הסתבר כי אילו היה מצטרף לקואליציה – תוך שמירת דעותיו הגזעניות, הוא לא היה מוצא את עצמו מחוץ לחוק. הראיה: בואו של ח"כ המנוח רחבעם זאבי, לפרלמנט הישראלי וישיבתו בקואליציה של הימין עד להירצחו. במותו כולם – מימין ומשמאל, היללן את גזען הטראנספר הזה, ששמו נקשר גם לפשע המאורגן. גם ממשיכי כהנא –כברוך מרזל, איתמר בן גביר, ח"כ לשעבר מיכאל בן יאיר, חבר עיריית י"ם יונג – המסית לגרוש ערבים, וחבריהם מורשים לפעול פוליטית ולהשמיע את גזענותם והסתתם, ואף להגיע למוקדי האוכלוסייה הערבית (אום אל פחם , שפרעם ונצרת) ולעורר שם פרובוקציות במרכזה של עיר ערבית. אני בטוח שבאירופה וגם בארצות האסלאם לא היו מתירים לאנטישמים להיכנס לשכונות יהודיות ולעורר בתוכן פרובוקציות.

   לארגונים הללו – המסיתים לגרוש ערבים ולרציחתם , צריך שיהיה דין שווה כשל ארגון ניאו נאצי במדינות העולם, ושיוצאו מחוץ לחוק עם אפס אפשריות לקבל מימון ממלכתי לפעילותם. אז אולי יהיה ברור כי הרצח וההסתה לגרוש, הם מחוץ לחוק בישראל, גם כאשר לא מדובר נגד יהודים או נגד סלאבים.

אשר יגורנו בא

בס"ד

     אשר יגורנו בא / הרב אליהו קאופמן

רצח הנער הערבי צופה בחובו גם עליהום אנטי חרדי לא קטן, והרי לזאת חיכו כל ה"סוציולוגים" וה"אנתרופולוגים" בגרוש. הם הרי פיארו את כל "מחקריהם" ב"סקרים" המורים כי "הציבור החרדי הוא הקיצוני ביותר נגד הערבים". "סקרים" ו"מחקרים" שנערכו בידי אלה שהם נושאי דגל הדרת היהדות והחרדיות, כדי להוכיח כי ה"דתות הן הבעיה לשלום", למרות שאת הכיבוש והנישול הציוני ביצעו הסוציאליסטים והשמאל.

   כאשר הרוצחים החילוניים – דוד בן שימול, יונה אברשימי וחבריהם, רצחו בדם קר הרי שאיש מן ה"סוציולוגים המכובדים" הללו לא טרח לערוך סדר בית בחברה החילונית. כך גם לאחר כל הדקירות בבתי התועבות החילוניים. מקסימום אותם "סוציולוגי" שמנת מיחס זאת ל"מוטיב עדתי" וכו'. במקרים של רצח פוליטי הרי שהייחוס הוא לימין, אבל לא לכל החילוניים. ודגם כשהסלאבים מציירים צלבי קרס הרי שהפסיכי – לוג מיחס זאת ל"מרי נעורים".

אז גם עכשיו - כשנתפסו השבבניקים החרדים", יש לייחס זאת ל"גורמים לאומניים" או ל"חוגים פליליים" , ובודאי שכל זאת איננו שייך לחברה החרדית. אלה פליטי החברה החרדית שאת מיומנותם ברצח , בצפייה בואנדאליזם ועשייה לאומנית, הם למדו מהחברה החילונית שמאווייה מסרטי הרצח והתועבה ועד לקבוצת הכדורגל הלאומנית, שהיא החטיבה הירושלמית מ"לה פמיליה" הגזענית. יותר מזה אנחנו החרדים לא חייבים לעולם החילוני שום הסבר. אבל לעצמינו אנחנו חייבים הרבה , הרבה הסברים.

    רצח הילד הערבי בידי הנערים הממרים הוא יותר מרמזור אדום בוהק לכולנו. בשני מישורים חייבים היהודים החרדים להכות בחטא:1) אי מציאת פיתרוןל"שאבבניקיות". 2) אזלת רגל ויד במלחמה בלאומנות האנטי ערבית שהשתלטה במקומותינו כתחליף ליהדות צרופה ולתורה הקדושה. היהדות החרדית היא באמת לא החברה החילונית הריקנית, שלאחרונים אין השקפה ודרך ולכן כל אחד עושה כישר בעיניו ולכן אנסים, רוצחים וגנבים הם דבר "נורמאלי" גם עפ"י אותו בן גוריון. אבל לנו יש תורה קדושה שלהבדיל מה"מזרחי" ודומיהם היא מעמידה את פיקוח הנפש מעל לכל והמיוחד בפרשת "פנחס" שבשבוע זה אנוו מחויבים להיזכר כי "תולעת יעקב אעןכוחע\ה אלא בפיה".

    את הנערים הללו היה מזמן צריך לנער – לתוך הדת או מחוץ למקומותינו. "יד ימין מקרבת" רק כשהאומלל מכיר בחטאיו ומגלה מצוקה וכשיש עצה ותשובה אמיתית, אבל כאשר הפרחחים הללו הפכו את עצמם לסניף של החילוניים בתוכנו , הרי שיש לזרקם מחוץ למחנה, שמא עוד ועוד יפלו בפח. ואת זאת לא עשו ביהדות החרדית. הרבנים והמחנכים החרדים אינם עוד יונקים מתורתנו הקדושה אלא הם שותים ומשקים מהבלי "מדע החינוך" הנוכרי והחילוני ומכאן ה"סובלנות" היתרה למעללי הפרחחים הללו. ומנגד, כיצד יחנכו רבנים ואנשי חינוך חרדים לדרך התורה הנקייה משפיכות דמים, כאשר הם עצמם נגועים בלאומנות יתר, כחיקוי לכיפות הסרוגות?!

   הרגע הזה , כשהורים חרדים נדרשים על רצח שביצעו בניהם הוא רגע הכישלון של כולנו בהבנת היהדות. מי שמקל ברצח ערבים שידע כי מחר אותם רוצחים ירצחו גם יהודי, ובמיוחד הם מועדים נגד מוריהם החרדים בעבר, ואפילו נגד בני משפחותיהם. טוב יהיה אם וכאשר יועמדו הפרחחים הללו למשפט לא יהיו עסקני ורבני הציבור החרדי למגיניהםוכו', ולא משום מה יאמרו על כך החילוניים, אלא משום שהגנה כזו תמשיך את הקו הלאומני לחברה החרדית ותסייע עוד יותר להדרת התורה וחוקיה בנזיד העדשים הלאומני והדתי לאומני.

יישר חילו לאורייתא

בס"ד

   יישר חילו לאורייתא  / הרב אליהו קאופמן

   דבריו של האדמו"ר מסאטמר מונרו – הרב אהרון טיטלבוים, היו קרן האור שבקעה מתוך אפלת  האופורטוניזם והקונפורמיזם שהשתלטו על היהדות החרדית. מישהו היה צריך לקום ולומר כי ההרפתקנות הדתית לאומנית מסכנת את חיי האדם – ובמיוחד את חייהם שלהם. מישהו מתוך היהדות החרדית היה צריך לקום ולומר כי דרכם איננה דרכינו וכי ישנם דתיים הלומדים תורה לשמה וישנם דתיים שלומדים אותה רק במסגרת מסכת "כיבוש הארץ". היה צריך לקום ולומר שה"מזרחי" הלאומני גרוע יותר בסכנתו הרוחנית והגשמית גם מאלה שאינם מקיימים מצוות, כמו שהורו לנו רבותינו.ובאמת, היה מי שקם ואמר זאת והזכיר כי בעצם החרדים והחרדיות אינם שייכים למתאבדי מצדה ולאלה שרצו לדקור את רבן יוחנן בן זכאי. והאיש שקם ואמר זאת היה האדמו"ר מסאטמר, וטוב שעשה כך.

לא בכל יום אני כותב שבחים ומרעיף אהדה לאדמו"ר מסאטמר– מונרו, אבל במקום שיש בו דיני נפשות ופיקוח נפש הרי שהביקורת על כל השאר נדחית. זהו פיקוח נפש, כי חשוב היה להראות לעולם שהעולם הדתי והחרדי אינם היינו הך, וכך אולי יצאו מסכנת חיים המוני יהודים חרדים בעולם.זהו פיקוח נפש, כי היה חשוב להאיר עיני הורי רבים שיהססו לשלוח את ילדיהם כקרבנות לשטחי הכיבוש. והעיקר, מדבריו של האדמו"ר מסאטמר עולה כי מחנה החרדים אינו אמון על המשך הכיבוש ביו"ש, וכי לכיבוש הזה וליהדות אין ולא דבר אחד משותף.

   זו איננה הפעם הראשונה שהאדמו"ר מסאטמר– הרב אהרון טיטלבאום, אומר דברים ברורים נגד המשך הכיבוש. כבר לפני כשנתיים הוא תמך בהכרת האו"ם במדינה הפלשתינאית וטען כי זו הדרך למנוע שפיכות דמים. אני קורא לכל היהדות החרדית האמיתית– שאיננה חלק מהשלטון הציוני , כמו ה"עדה החרדית" , חוגי בריסק והפלג השני של סאטמר (ובראשם אנשי "נטרונא" הלוחמניים) לחזק את ידי האדמו"ר מסאטמר ולבנות כולם ביחד וועדה ישירה לשיחות עם הערבים והפלשתינאים, ללא צורך ב"תיווך ישראלי". מנגד הרי שעל הערבים , הפלשתינאים והעולם המוסלמי להבין כי רק בהידברות ישירה עם העולם החרדי תיפתר הבעיה הפוליטית הזו. החרדים אינם אלה שיצרו אותה ומנגד תוך הדור הזה הם יהיו רוב רובו של העם היהודי בישראל ובגולה. וכל השאר בבחינת "דברים בטלים".