בס"ד
בין "שיחרור החרדים" ל"שיחרור
בני הישיבות" / הרב אליהו קאופמן
סוגיית "גיוס החרדים לצבא" מתערבבת בחוסר הבנה חילוני - ובמיוחד
מצידם של אלה המתקראים "אנשי שמאל" ואשר בחו"ל הם נושאי דגל
השיחרור נגד כל מיליטריזם , אך בארץ ישראל
הם אלה המרימים אותו.
אין – בשאלת גיוס החרדים, צד חרדי הומוגני שנגדו צריכה להיות התרעומת. אלה
הטוענים ל"שיחרור בני הישיבות מהצבא", ומנסים לשכנע את החילונים כי
בעזרת תפילותיהם ה"זכות" יצליח צבא תועבות וכיבוש זה להמשיך במעלליו, הם
בעצם בשר מבשרה של המדינה הציונית ומייצגים לא פעם את קיצוניי הלאומנים. הציבור
הלה אמנם נהנה מכספי המדינה, הציבור הלה מצביע בבחירות השונות - ולא פעם גם בעזרת
אלו שהלכו לעולמם, והציבור הלה בונה את מוסדותיו החינוכיים מעטיני המדינה. את
טרוניית החילוניים כלפי אותם אלה המאוגדים ב"יהדות התורה" ובש"ס
אני בהחלט מבין. החילוני איננו חייב לקנות את סיפור ה"לימוד התורה לטובת
המדינה", סיפור שגם אני וחרדים אחרים צוחקים ממנו. המטרה בתירוץ הזה הוא
לגרום להשתמטות הבנים והבנות של אלה הדורשים לנקוט "יד חזקה" נגד הערבים
ושולחים להיהרג בקרב את החיילים החילונים , הדרוזים והסלבים.
אבל ישנו ציבור חרדי אחר שאיננו מדבר על "שיחרור בני הישיבות"
ואיננו מספר ומאמין בבדותות של "לימוד התורה למען הצלחת הצבא". זהו
ציבור המקביל בהשקפותיו ובהתנגדותו למיליטריזם הלאומני לציבור הערבי או
לפציפיסטים. על ציבור כזה אמור כל שמאלן מתחיל להגן על זכותו להשתחרר מכל מסגרת
צבאית. הציבור החרדי השני מרים סיסמא אחרת:"לשיחרור החרדים מהצבא". רבני
הציבור הזה אינם מבדילים בין "בן ישיבה" לסתם חרדי והם אינם מקדשים את
"לימוד התורה להצלחת הצבא" אלא להיפך, הציבור הזה רואה בצבא הישראלי צבא
כובש שאיננו מיצג אותו ואת אבותיו שבאו לא"י לפני מאות בשנים. הציבור הזה
מתנזר מכספי הממסד - מכספי ציבור ועד ל"ביטוח הלאומי". הציבור הזה אינו
מצביע בבחירות השונות ולכן כשהציבור הזה מוותר על זכויותיו צריך כל שמאלן אמיתי
להלחם למען ביטול חובותיו של אותו ציבור.
כמו שלא יעלה על הדעת לגייס ערבי ישראלי נגד אחיהם בשטחים הכבושים או בארצות ערב כך לא יעלה על
הדעת לגייס חרדים - מאנשי ה"עדה החרדית", שהמדינה החילונית הכריזה על
מלחמת שמד נגד יהדותם. אני בטוח שאם ציבור זהה בהשקפותיו לאנשי ה"עדה
החרדית" ו"נטורי קרתטא" היה נלחם נגד בארץ אחרת (כמו במדינות דרום
אמריקה למשל) על זכות השיחרור מגיוס לצבא הכיבוש במדינתו הרי שכל אנשי השמאל היו
קמים בזעקה. אבל בישראל מסתבר שיש כאן בעיה כפולה- השמאל עצמו הוא ברובו ציוני ומיליטריסטי , ושנית - הציבור
הלוחם על זכויותיו להיבדל מהכיבוש הוא ציבור חרדי רדיקלי שחי כאן מאות בשנים לפני
שהתנחלו בא"י אלה ששרו "על הגורן בליל חנייה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה