בס"ד
פרשת "וישלח" / הרב אליהו קאופמן
מביא הרמב"ן את הגמרא המספרת כי רבי ינאי – בכל נסיעה לרומי, היה משנן לעמו שוב ושוב את פרשת "וישלח" כדי שתצלח שליחותו ויקיים את מה שיעקב אבינו הציב לנו: "לסבול עול מלכות גויים". וממשיך הרמב"ן ומפרש שכל מה שנאמר על יעקב אבינו בפרשת "וישלח" עתידים אנחנו לעבור עד בוא גואל צדק, במהרה בימינו , אמן סלה. ואם כך הדברים , אזי, מהו ההידור דווקא בסבל עול מלכות הגויים? והרי – לכאורה, זוהי השפלה ממש, שהרי מילא שצריך לקיימא אך להדר בה, למה?
מביא הרמב"ן את הגמרא המספרת כי רבי ינאי – בכל נסיעה לרומי, היה משנן לעמו שוב ושוב את פרשת "וישלח" כדי שתצלח שליחותו ויקיים את מה שיעקב אבינו הציב לנו: "לסבול עול מלכות גויים". וממשיך הרמב"ן ומפרש שכל מה שנאמר על יעקב אבינו בפרשת "וישלח" עתידים אנחנו לעבור עד בוא גואל צדק, במהרה בימינו , אמן סלה. ואם כך הדברים , אזי, מהו ההידור דווקא בסבל עול מלכות הגויים? והרי – לכאורה, זוהי השפלה ממש, שהרי מילא שצריך לקיימא אך להדר בה, למה?
אך לא במקרה נאמר על יעקב "הבכיר
שבאבות" וזאת משום רוחניותו בלבד. כל הגשמיות שזכה לה ( הכוח , העושר והמקנה)
לא באו לו מירושת אבות או ממסחר אלא מניסי שמים בזכות התורה שלמד ואופיו הצדיק שעוצב
מלימוד תורה תמימה זו. ולכן, ככל שגדלה רוחניותו של יעקב אבינו כך גם קטנה תלותו
ויניקתו מן הגשמיות. מביאה הגמרא את סיפורו של התנא רבי רבי עלעזר שהסגיר למלכות
"קוצים ודרדרים".פלפול ארוך נערך בגמרא על מעשהו של רבי אלעזר – שחכמים חולקים עליו. אך באה הגמרא ומוכיחה כי מה
שעשה הרי עשה מתוך לשמה בלבד ולכן זכה לכזו סיעתא דמעיה עד שגם כשלא בדק כמו שצריך
את אלה שהוסגרו על ידו , הרי שהסגיר למלכות רשעים גמורים. אך רבי אלעזר עצמו הסתפק
אם אמנם הוא נוהג נכון והתענה תעניתות רבות בשל כך , והכל סביב
עניין ה"מוייסר" - האם מותר
ליהודי , ויהיה זה החשוב שבחכמי
ישראל, להסגיר למלכות גויים מאחיו, גם אם מדובר ברשעים גמורים ? והנה מסיימת גמרא
זו בסיפור על רבי אלעזר , שממנו אנו למדים כי בעצם טעותו של רבי אלעזר – בהסגרת
"הקוצים והדרדרים" , לא היתה בעניין ה"מוייסר" אלא בנקודה
אחרת לגמרי. הגמרא מסיימת בכך שרבי אלעזר התגלה כגאון עצום בענייני דמים ובהתרה הלכתית
של נשים לבעליהן, עפ"י ההלכה הסדורה כאשר עשה זאת פעם אחת במקרה מאוד מסובך,
שחבריו החכמים לא התירו. ואז, באה ביקורת הגמרא על מעשהו של רבי אלעזר (ההסגרות
למלכות) מכיוון אחר לגמרי. הגמרא קובלת על כך שאילו רבי אלעזר לא היה מתעסק בהסגרה
למלכות ובענייני דיומא דמלכותא הוא היה מתיר כהלכה נשים בישראל ואילו כשלא עשה זאת
(מהיותו עסוק בענייני דיומא) הוא ביטל פריה ורביה מישראל ועם ישראל נותר בעמיו.
למדים אנו מגמרא זו עד כמה העיסוק בעניינים גשמיים כ"ענייני ציבור"
איננו בגדר תפקידו של יהודי אלא אך ורק ההתעסקות הרוחנית בדיני תורת ישראל. את הקו
הזה התווה יעקב אבינו משהותיר את כל ענייני המלכות לעשיו אחיו ולעתיד לשבעים זאבי
אומות העולם. ככל שממעטים בענייני חול זוכים לקדושת תורה ולכן עם ישראל צריך לכוף
ראשו לאומות העולם כדי שימלא את תפקידו כראוי - כ"עם סגולה" לאומות
העולם.
את קביעתו זו - לתת את כל הגשמיות לאומות העולם, לא קבע יעקב
אבינו מתוך חולשה גשמית ש"חונן" בה אלא דווקא להיפך, במאבקו בשרו של
עשיו מוכיח יעקב אבינו מה רב כוחו הגשמי אך זה היה מאבק לחיים או למוות המוגדר
כ"פיקוח נפש". ואמנם, גם לאחר שניצח את שרו של עשיו הוא מכניע עצמו
לעשיו משום שההכנעה הגשמית אצל עם ישראל – לפני הגויים, צריכה להיות השקפתית ולא כפונקציה
של מנת הכוח הפיסי שה' ברך כל אחד ואחד או את כולם ביחד. זו גם הסיבה שיעקב אבינו
התקין את הדורון ראשון , אח"כ את התפילה ורק לבסוף בפיקוח נפש ממש!) הותקנה
המלחמה.
גם
בפרשת בני יעקב בשכם חוזרת עמדה זו באופן נחרץ - בן ישראל אינו מגיב באלימות , אלא מחפש היכן טעה
רוחנית על כך שהתרגשה עליו צרה זו או אחרת. בתוכחתו לבניו , יעקב אבינו איננו מעלה
תחילה את סכנת פיקוח הנפש ממעשה שכם אלא מקדים את "הובשתם אותי לפני עמי
הארץ" לפני סכנת הרצח מהנוכרים. מעשה בניו בשכם היה בעיניו יותר השפלה רוחנית
מסכנה גשמית. יעקב אבינו קובל ב"הובשתם אותו" כי בניו ביישו אותו עד כדי
כדי חילול ה' כאשר נהגו כנוכרים – במרמה והרג, באנשי שכם ובעמם. בכך הראו בני יעקב לעולם כי עם ישראל מתנהג ככל הגויים ולא בדרגה
הרוחנית שיעקב אבינו העמיד.ובאמת, וכשהנוכרים מגלים כי היהודים אינם עוד "אור
לגויים" במובן הרוחני ולכן הגויים
מבינים כי סר כוחנו ועולים עלינו למלחמה קיומית. לא לחינם נאמר ע"י חז"ל
כי "אין כוחה של תולעת יעקב אלא בפיה". וליהודי אסור לנהוג בכוח ובתקיפות אלימה , אלא בקדושה ובהשפלה ואז
הגויים נופלים לרגליו כפי שקרה לדניאל בגוב האריות ואף ל"אור
החיים" הקדוש עם האריות. ולכן לא
לחינם הפכה שכם למקום פורענות לעם ישראל ורק בני רחל (שלא השתתפו המעשה שכם)
יכולים להושיע מול עמלק, שמקורו בשכם. ולכן ניקבר שם יוסף הצדיק (לעצור הקטרוג- כפי שמשה רבנו ניקבר מול "בעל
פעור") - שהיה באותו אירוע, אך לא הצטרף לאחיו . ומשכם גם יצאה רעת השומרונים
ובית תפלתם על הר הברכה. ומשם עד היום באות צרותינו בשל התגרות המתנחלים שלא למדו
לקח זה.
והנה לעתיד הימים מסתבר ששמעון ולוי הם עוד
דוגמא למה שהעמיד לנו אביהם הגדול - רוחניות
על חשבון גשמיות. לוי הצדיק שעשה תשובה מלאה והתאמץ יותר מאחיו האחרים בבניית בית מדרש במצרים ובקיום המצוות שם, זכה לגדולה הרוחנית הגבוהה ביותר בעם ישראל, הוא לא ניכלל בשעבוד, הוא העמיד כוהנים ולויים בבית המקדש ולימים לא
רק שלא חטא בעגל ו"לא הכיר את אביו ואימו" אלא שהחזיר למחנה ישראל במדבר
את
אלה שרצו לחזור למצרים, אך שמעון אחיו - שלא הידר כמותו , אמנם לא ניפקד מקומו בין שבטי
ישורון אך ניכשל בפרשת ה"מדיינית"
ולימים נעלמה נחלתו בין שבטי ישראל ובניו נדדו ברחבי ישראל לפרנסתם כמלמדי
תינוקות עד שגלה עם כל עשרת השבטים.
ויש שיקישו קושיה על מלכות בית דוד , על
מצוות הצבא ועל שלמה המלך ששלט בעליונים ובתחתונים. והתשובה לכך היא שעצם היוצא מן
הכלל מוכיח על הכלל. וראשית, עצם כינונה של מלכות ישראל - בימי שמואל לא היתה לטובה בעיני ה' כאשר אמר לשמואל הנביא כי "לא אותך מאסו כי אם אותי מאסו ממלוך
עליהם". וגם עניין ה"מלך בישראל" סווג במגבלות שלא ידמה בבלעדיותו
לנוכרים (סוסים ונשים) והותנה ב"לימוד ספר התורה הזה" ושאתו
"בחיקך". ואילו ימי דוד המלך היו היוצא מן הכלל משום שהגשמיות והרוחניות
אצל יהודי יכולים להתאחד רק כאשר מדובר בצדיקות גמורה, שענייני העיסוק בחולין אינם יכולים להפריע
ללימוד התורה וכזה היה רק דוד המלך ואילו שלמה זכה מכוח דוד אביו אך אח"כ הכל
חזר לסדרו ואפילו מלך צדיק כיאושיהו קיפח חייו לפני המצרים על אשר מרד במלכות
הגויים וכך גם באו שני חורבנות הבית בגלל מרידת צידקיהו בבבלים ובגלל מרידת בריוני
בית שני ברומאים.
וצבא ה' היה לזמנים היוצאים מהכלל הללו
והותנה בכהן גדול ואורים ותומים ובלימוד התורה וקדושת החיילים ועוד ועוד , ובודאי
שלא צבא ה' ככל צבאות הגויים דאז ודימינו גם יחד.
והנה יפה עשו רבני לונדון- מכל החוגים
החרדים, על אשר חתמו (בליל ראש חודש כסלו תשע"ב) על איסור לסייע ביד רב
"חרדי" מודרני משכונה חילונית (וויטפילד) במנשסתר להצטרף
ל"לובי" פרו - ציוני בבריטניה ,
שהרי הדברים בדמינו ו"לובי" זה אינו אלא דרך עשיו להתגרות לא רק באומה הערבית אלא גם באומה הבריטית וה' הטוב
יצילנו מסכנת התגרות זו.ואין עוד כאן המקום להרחיב אך כל מי שסר מדרך זו - של
כפיפת הגו לסבול מלכות גויים, לא רק שנענש על כך אלא בני ישראל ששמעו לו שפכו דמם
על כך , ובכלל זאת עניין דחיקת הקץ וכל שאר הרעיונות "המשיחיים". זה
התחיל ב"מלכות החשמונאים", שדעת חכמי ישראל לא היתה נוחה ממנה וזה המשיך
למרד הבריונים וחורבן בית שני וזה גאה בימי "מרד התפוצות" ("פולמוס
של קיטוס") בימי טריאנוס קיסר רומי
והמשיך במרד בר כוזיבא בימי הקיסר הרשע
אדריאנוס וכך היה בגלות עשיו בימי אלדד הדני, דוד הראובני ושלמה מולכו, בימי
ת"ח ות"ט ( בגלל חישובי הקיצין שלפניהם) , וזה היה גורל מעללי הבדאי
שבתאי צבי ימח שמו וזכרו ואח"כ בימי ממשיכיו הפרנקיסטים וה"דונמה" ,
ובגלות ישמעל מעיד הרמב"ם כי נביאי השקר במרוקו הביאו על היהודים שם פורענות
עד שאביו – רבי מימון ומשפחתם ברחו למצרים
ואחרים שיכלה החרב. וזה אירע לימים גם לשבטי יהודים במרוקו והודו וארצות המוסלמים
באסיה התיכונה וכך אירע בימי "רבי יהודה החסיד" לאשכנזים בירושלים וזו מצת חלקנו עד ימי הציונות של לפני ממאה שנה שממרידתה סבלנו
בימי הנאצים ימ"ש ועד ימים אלה ממש. ולמרות הכל התקיים בנו ש"עם קשה
עורף" אנחנו, ובמיוחד בצוואתו של יעקב אבינו, לכוף ראשינו לנוכרים. וצוואה זו
היתה מיד לאחר ברכתו של יעקב מהמלאך ולפני הפיכתו ל"עם קדוש", שהרי תנאי
זה היה התנאי לקיום הברכה הרוחנית בנו.
פרפראות
"והיה המחנה
הנשאר לפליטה"
לא בכל יום זוכה יהודי לחזות ב"על
נסיך שעימנו כל יום" ועוד צופה בהגשמת הפסוק הנורא מפרשת "וישלח"-"והיה המחנה הנשאר לפליטה".
בשנה שעברה , ב-ט' כסלו תשע"א , זכיתי גם אני לראות ממש כיצד ה' הטוב הגשים פסוק זה ויהודי שהיה על סף גיא ההריגה
בגיל ילדות הודה ל- ה' עם למעלה מעשרים מנציגי צאצאיו על הנס הזה שעימנו כל יום.
היה זה יום שלישי בשבוע – ט' בכסלו ולמניינם ה-16 בנובמבר 2010. העיר היתה "אורדייה – מרה " במערב רומניה , על גבול הונגריה,
ובעולם היהודי היא ידועה יותר בשם "גרוסווארדיין". עימי היתה קבוצה של
כעשרים ושניים יהודים חרדים וחסידיים בני שבט אחד : צאצאי ומחותני הרב בריש וויס –
ראש קהל חסידות סאטמר בעיר מנצ'סטר
בבריטניה ובנו של פוסק הדור שעמד בראש ה"עדה החרדית", הרב יצחק וויס
זצ"ל שנודע יותר בכינויו "המנחת יצחק". יום אח"כ היינו אמורים
להגיע שוב לבירה הרומנית בוקרשט כדי לעלות לקברה של הרבנית וויס - אימו של הרב
בריש, שנפטרה בבוקרשט לאחר המלחמה העולמית השניה
, והיא בדרכה לאיחוד המשפחה בגרוסווארדיין. שם – בעיר גרוסווארדיין, חיו
למעלה משלושים אלף לפני המלחמה העולמית השנייה. הביקור בגרוסווארדיין - היא אורדיה
מרה, היה עבור הרב וויס וצאצאיו יותר מביקור של "שורשים". שם- בסוף מה
שהיו ה"שטיבאלך" של ויזניץ' , נותר עד היום כשריד להצלת הפליטה אותו
בונקר של משפחת רוטברד (עוד ניצול מראשי חסידות סאטמר החי במנצ'סטר) שבו התחבאו כשלושה חודשים
משפחות רוטברד , וויס ואחרות. בריש הקטן היה בן פחות משבע שנים. הגרמנים כבר היו
בעיר ושותפיהם ההונגרים סייעו להם להוציא יהודים להורג כמו שצדים תרנגולות. אז כבר
לא היה ספק לאן לוקחים את היהודים, היהדות ההונגרית הובלה לטבח אחרונה וכולם ידעו
שלא "העבודה משחררת" אלא המוות משחרר. בריש הקטן היה בנו היחיד של הרב
יצחק וויס שכיהן בעיר כמרא דאתרא דור שני
לרבני וויס בגרוסווארדיין. הסוף הטוב היה שהאב ובריש הקטן ניצלו, לימים הפך האב
לאב"ד ממצ'סטר ואח"כ אב"ד ה"עדה החרדית" ואילו בנו בריש
הוליד בנים ובנות וכיעקב אבינו והפך לעם
רב. הביקור באורדייה מרה, ב-ט' כסלו תשע"א, בא להציג לנציגי השבט את גודל
ההצלה.
היו שם שלושה מארבעת הבנים – הרב מנדל וויס, ראש ישיבת חסידות בלזא - מנובקה
בלונדון , הרב שלום וייס מלונדון והרב חיים וויס שאף הוא מראשי הקהל של סאטמר
במנצ'סטר. היו שם החתנים של הבנים הללו וגם נכדיו נכדיו של ראש שבט ההצלה - הרב בריש וויס, שגם הם
ברובם כבר הקימו משפחות עם ילדים בבחינת "דור רביעי יצא ממצרים". בצהרים
הצלחתי להפגיש את ראש עיריית אורדייה מרה עם הרב וויס ואלינו התלוו שלושה מבני
המשפחה. הרומני היה בהלם חיובי, הוא קיבל את הרב וויס בכוד מלכים והנצחנו זאת
בתמונות. הוא התרגש ששמע כי הרב וויס הוא דור שלישי לרבני העיר ועל כל נס ההצלה.
ראש העיר הזמין אותנו שוב לביקור אצלו בכל פעם שנגיע לעיר הזו. ראינו בעיניים שלהם
- של ראש העיר ועוזריו , את הערצה שיש להם להודים אותנטיים של פעם בימים כשיהודי
עיר זו הם כבר – רחמנה לצלן ,מתבוללים ומסכנים.
אבל מראה ההוד שהראה לי ה' ארע בשעות הערב -
בין הערביים. הסתובבנו במקום שהיו פעם
ה"שטיבאלך" של ויז'ניץ.היום יש שם מפעלי תעשיה זעירים. נכנסנו לחדר שפעם
ישב שם הקדוש בעל ה"אהבת ישראל" מויזניץ'. הזיכרונות של הרב בריש החלו
לגאות כבר בבוקר כאשר הוא הצביע לנו על בית הוריו שהפך לחלק מבנייני הקהילה
היהודית המתבוללת. אבל בערב החלו זיכרונות ההצלה לגאות. עברנו מחדר לחדר - בתי תפילה יהודיים וחסידיים זעירים שהפכו לבתי
מלאכה רומנים זעירים. אחד הנוכרים – בעל העסק, יצא החוצה ומששמע מיהם המבקרים מיד
נענה לעזור וחיוך נסוב על שפתיו. כך הגענו גם לבונקר. המשפחה היתה בשקט ובמקום חיוכים
והתבדחויות רצינות כיסתה את פניהם ובעיני זקן השבט ממנצ'סטר עלו דמעות. הרומני - שעמד
לידינו, התרגש אף הוא ומחה דמעה. אוד מוצל מאש מבקר עם נציגות מהשבט שהקים מחלציו.
הצעירים שבקבוצה החלו אף הם לחוש כי ניצלו מגיא ההריגה. יצאהו לפתח המקום- על
הרחוב ממש, ללא בושה והיסוס. עשרים ושניים יהודים חסידיים בני משפחה אחת ואני
זכיתי ללוותם. ואז נוצר המעגל , החלו הריקודים והשירה פצחה קולה למול העוברים
והשבים שליוו אותנו בחיוכים ובשמחה. גם ברגע כתיבת שורות אלה עדיין עומדות דמעות
בעיניי. המילים היו "אשרי אשר גמל
לנו מחסדיו". באותם רגעים חשתי גם אני את ההצלה של משפחתי , נזכרתי באבי
המנוח שניזרק מרכבת רומנית ע"י הפשיסטים הרומנים אך ניצל וכך ניצלתי גם אני. הרגשתי
אחד מהם , שהרי כבר נאמר "עם ישראל חי". כן, היה זה בשבוע של פרשת "וישלח" ומול עיניי – באורדייה מרה הרחוקה , ניגלה "המחנה הנשאר
לפליטה" במלוא הדרו.
התשקורת החרדית
עד לאן הידרדרה היהדות החרדית – ובמיוחד מיטב בנייה ובנותיה, יכולנו לראות
השבוע. בעיר הנידחת אילת – שהציונים סיפחוה ל"ארץ ישראל" ןמידי מועד וחג
מחללים שם רבים וטובים "יום טוב שני של גלויות"( כי "רבניהם" חוששים להרגיז את הציונים), התקיימו ימי משתה
פורימיים של האחשוורושים מהתקשורת הפורקת. וכמו בשושן הבירה דאז הרי שגם
ה"תקשורת החרדית" הוזמנה להתהולל ולשמוח כי מתירים אותה אט, אט ממצוותיה.
וכמובן שהיה שם "פאנל של העיתונות החרדית".
בשנת 1998 פרשתי רשמית מה"עיתונות
החרדית" שהחלה אז לצמוח . אז קם גם ערוץ ה"רדיו הממלכתי" שאמור היה
לרוצץ כל רגש יהודי ביהדות החרדית ושמו "קול חי" שהפך לקול המת של הדת
היהודית. הייתי אז בשיא כוחי העיתונאי עם ניסיון ורקע מימים עברו בעיתונות הפוקרת.
רבים התפלאו מדוע פרשתי. היה עורך שהציע לי להיכנס ל"קול חי". מהטלויזיה
הישראלית (הערוץ הראשון) הציעו לי תוכנית קבועה. גם בערוצים ה"פירטים"
של אז (לפני שאטיאס- המשת"ף מש"ס, הכניס אותם לכלא) הציעו עבודה אבל
הכיוון שלי היה ברור : הולכים לעולם התורה האמיתי (לא ל"אוניברסיטאות
החרדיות") וכך גם התגלגלתי עד לרבות עצמאית ברומניה , לזכות יהודים משם
ומישראל לחזור לבוראם ולהילחם עד היום כל מטר של יהדות בארץ מכורתי.
אבל היתה עוד סיבה לפרישה והיא בהחלט קשורה
להשקפת התורה. צפיתי כיצד עלולה להיראות ה"תקשורת החרדית" בשנות האלפיים
המוקדמות. ולומר לכם את האמת - הייתי אז
עדיין אופטימי לעומת הצחנה הזו העולה ממחנה השבביניקים והשיקסות החרדיים של תקשורת
אנלפבתית ואנטי יהודית זו. אז - בסוף שנות ה-90, כבר צצו סימני הרפורמה של כניסת
נשים חרדיות לעיתונות זו, של דברי כפירה כתובים שם ושל "עיתונאים חרדים"
שהיו מתים להיוולד חילונים. אבל עדיין היו קוים אדומים, עדיין העורכים ורוב
העיתונאים היו באמת חרדים והשתדלו להיות שונים מהפוקרים.
אבל מראשית שנות האלפיים נפרצו כל הסכרים
ובמיוחד לצד זרימת חרדים להסכלה הציונית הרדודה באור יהודה ואח"כ בעוד מקומות
עם התירוץ של "שוק העבודה" שאינו אלא "עבודה בעיניים". העיתונאים
ה"חרדים" הצעירים לא היו עוד בני ישיבות שזכרו את יוסף אלא פליטי ופרחחי
הישיבות שלא רק שלא שנו ולא פירשו אלא גם אינם יודעים לכתוב ולהתבטא ולכן הם
מעתיקים כל בדל ידיעה ואף מתכון אוכל טרף מהחילוניים ומחטיאים את היהדות החרדית -
שהדירה את התהילים והחומש בשבת לטובת הסמרטועיתון. מי שחפץ בדוגמאות הרי שאלה ,
לצערנו הרב, אינן חסרות. אתן רק כמה דוגמאות. לפני שנים פרסם "המודיע"
מודעה בדמות "הגדה של פסח" עם תמונות תועבה בצידה. שבועון אחר פרסם
מודעת תועבת נשית כפרסום ללבוש. לפני מספר שנים - בהצעות ל"מתכוני חג החנוכה" פרסם
עיתון בקהילה הצעה ללביבות עם גבינה קשה רומנית בשם "קשקוואל" והמליץ על
כך שאת הלביבות הללו יאכלו "עם בשר בקר" ! ולא חסרות עוד המון דוגמאות אחרות. איש אינו טוען כי במזיד
נעשים הדברים אך החוסר אחריות והשחוק שאחרי התוכחה מוכיחים שהמזיד איננו כל כך
רחוק.
רוב רובה של תקשורת זו נמצאת בידי חילוניים
המשחקים ביהדות החרדית כרצונם והשקפתם ושוטפים את המוח היהודי בכירה, מודרניצזיה ,
שפת רחוב וכמובן הרבה ציונות ולאומנות חילונית שלא ידעו אבותינו. אחד השבועונים
למשל - בשפה האנגלית, כותב מידי שבוע
ב"מוסף הנשים" שלו, דברי מינות ופריצות הלקוחים מהזו'רנלים הגויים
והחילונים ואין פוצה פה ומצפצף. אין כבר מה לדבר על כל ששמות רשעי ישראל על
תמונותיהם מופיעים בכל "עיתון חרדי" או נשמעים בכל ערוץ רדיו
"חרדי" ע"י אותם שביבניקים נחותי דרגה שתוך כדי הריאיון הם נותנים לפוקרים הללו כבוד מלכים.
בחלק מהעיתונים נוהגים כבוד באנטי דתיים חילונים ונותנים להם בימה חופשית להשמיע
את נבליהם בשם ה"דמוקרטיה" כדי שאותם עיתונאים "חרדים" עלובים
יוכלו גם הם לכתוב הבליהם אצל הפוקרים. מוביל בנושא עיתון בשם "בקהילה"
שאותו הקים סורר ומורד בשם דודי זילברשלג - איש תועבות שכל כולו ארס והרס ומלשין שקרים
לחילוניים. הלה טיפח את כל העיתונאים
וה"עיתונאיות" ביהדות החרדית שאח"כ טימאו אותנו בדברי הבל, כפירה
ואף ניאוף. בעיתון זה שורצים יחדיו מופקרים עם מופקרות בחסד עליון ואף חילוניים.
מהם יצא אתר האינטרנט המחבל בכל חלקה טובה ביהדות ורק "בין הזמירות
לדגים" נזכרים שם שיש גם יהדות. את העיתון מנווטים עיתונאים מכת שאיננה עוד
חרדית ומכניסים את זוהמת ביתם לכל בית יהודי.
כל ה"עיתונות החרדית" החלה בתירוץ
ש"לא לקרא עיתונות חילונית" והבטיחו "ועדות רוחניות". היום
כולם יודעים ש"הוועדות הרוחניות" הן תיאטרון בובות , לא רק בשבועונים
(שם ה"רוחניים" הללו צריכים בעצמם תיקון...) אלא גם ביומונים. פורוש,
ליצמן וגפני הם המחליטים מיהם אנשי "הועדות הרוחניות" ומה כן ומה לא
לצנזר. ישנו עיתון שבו עובדים צאצאי "ראש הוועדה הרוחנית" וריח התועבה
נודף מהם למרחקים. ישנם עיתונים ששם בכלל אין ועדה כזו אלא ת.ד. "לשליחת
תלונות לוועדה הרוחנית" ואת הדואר אוסף בעל העיתון שהוא עצמו חילוני
למהדרין.ובכלל, היום באמת לא צריך יותר - בסקטור החרדי לקרא עיתונות חילונית משום שזו
קיימת ב"תקשורת החרדית" ובלי שום צנזורה. והצרה שלא מעט קוראים בטוחים
שהגיע לידם או לאוזנם "עיתונות מצונזרת ע"י גדולי ישראל".
מזיק אחר הוא העיתון "בשעה טובה"
שפעם קראו לו "השבוע" ואשר משמש סוכנם של כל הפוקרים מימין (קרי, הליכוד
האנטי דתי) המסית נגד גדולי ישראל, נגד אדמו"רים וזרמים ביהדות. יתרה מכך - לא רק לאומנות וציונות היא תוצרתו, אלא זהו העיתון שממנו יצאה חממת
ה"עיתונאים" וה"עיתונאיות" שלימים רק מילאו בכפירה ובתועבה את
הרחוב החרדי , ובמיוחד אמורים הדברים על אותן "עיתונאיות" שיצאו משם
והכניסו את הזוהמה וקלקול האישה ליהדות החרדית.
ובאחרונה נוספו לנו ה"אתרים החרדיים
באינטרנט" שעליהם אין גם צנזורה ב"לא תתורו", משקרים ומכפישים
טובים ויראים ומכשירים רשעים והוללים. תמונות של פריצות ותועבה - שגם אתר חילוני היה מתבייש בהן, מוצגות שם
לראווה. וכמובן ישנם "אתרי
הנייעס" עם שקרים ובדותות ועם רמה עילגת שלא היתה מביישת ביב שופכין.
טובים רבים נפלו ב"תקשורת" זו
וביניהם גם בני רבנים גדולים מבדצי"ם מכובדים שילדיהם החלו כ"קריינים
חרדים" והפכו לבסוף (בהתערותם בחברה הפוקרת) לפורקי עול. וכאן נשאלת השאלה
היכן הרבנים? אז מורי ורבותי, התשובה
מתחלקת לכמה חלקים. גדולי ישראל באמת אינם יודעים מהמתרחש משום שהם ניזונים משקרים
ומשקרנים. חלק מאותם "עיתונאים חרדים" (חלקם שלוחים ישירים של הממסד
הציוני!) "השתחלו" לחצרות הגדולים והפכו לפתע ל"עוזריהם" והם
עצמם עוסקים בדיסאינפורמציה . חלק מן הרבנים פוחדים לצאת בגלוי מחשש שיבולע להם
ע"י אותו גולם תקשורתי שקם על יצרו ואחרים פשוט חלשים לשם מלחמה ברשע. וישנם
ה"רבנים החדשים" - ההופכים לרוב
ברחוב החרדי, שהם גם "חרדים" אך מפורנסים ע"י ה"רבנות"
הציונית וכל מטרתם "קריירה מקצועית". כדי לטפס מעלה, מעלה ומנגד להסתיר את ערוותם הם זקוקים לליגיטימציה ו"התקשורת
החרדית" היא עבורם הכתובת לכך, וגם כספים שחורים רוחצים בעניין. את זאת כבר
חזה יהודי מהדור הקודם (החי עדיין עימנו , ברוך ה') בספרים שכתב בשנות ב-70
המוקדמות של המאה ה-20. הוא טען (בפרק מספרו - הפרק נקרא "הגדולים
והעיתונים") כי כמו שהעיתונים צריכים "גדולים" שיכשירו את טומאתם
בציבור החרדי כך ישנם קרייריסטים החפצים להיות "רבנים"
ו"גדולים" וזקוקים לעיתונות המצחינה הזו שתפאר את שמם ובמיוחד תציג את
תמונתם.
והנה ראו לאיזה עברי פי פחת הגענו השבוע -
שבועיים לפני חנוכה תשע"ב. בעיר הנידחת אילת הסתובבו כל השבביניקים
והשבביניקיות מה"תקשורת החרדית" ו"התחככו" בבהמה התקשורתית
החילונית. מיותר לציין איזה חילול ה' הוא זה וכיצד החילונים עצמם בזו ל"חרדים"
הללו. ה"עיתונאיות החרדיות" חיללו את שם ה' שבעתיים מהגברים ה"חרדים" ואחת מהן אף
שימשה "מנחת הפאנל
החרדי". ראו לאן הגענו - "אידישע ממה" , שבמקום לנהל בית יהודי,
יוצאת לאילת הארורה ומבלה עם גברים חילוניים עד השעות המוקדמות של הבוקר ומנחה
דיבורי הבל וכפירה ב"פאנל חרדי"!
וסתם נקודה נוספת ל"השכלה". מי כמוני
מכיר - מתחקירים, את ה"כשרות"
המהוללה של בתי המלון הפרוצים בעיר זו על ה"רב הראשי" בעיר , המכשיר כל
שרץ ים לאכילה. בעניין הזה אפשר לשאול את
הרב השני בעיר, המכהן גם הוא כ"רב
ראשי. כאלה הם המלונות בהם מתנהלים "כנסים חרדים" למכביר בערים אשקלון, ואילת
, ואין פוצה פה וצפצף.
אחת הסיבות העיקריות לאי חזרתי לתקשורת זו היתה מהסיבה שלא עזבתי תקשורת והסכלה
פוקרת כדי לחזור אליה בלבוש חרדי וברמה נמוכה יותר. והאמינו לי שכאן רק נגעתי
ב"קצה המזלג" של הנגעים ב"תקשורת החרדית" , שהיום גם עיתון
"העדה" נימנה על המושפעים מנגע זה ומשועבד לעיתון הרפורמיסטי
"בקהילה".
תנו גם לו לחיות
מ"שושן פורים" תשע"א ועד
ימים אלה ממש ניכנס ויצא אדם לא מבוגר במיוחד מבית החולים "בלינסון"
בפ"ת לבית החולים "בית רבקה" בהלוך ושוב. האיש זקוק לסעד של 17
שעות ביממה אך הנהלות בתי מסרבות להעניק סעד
זה ואף אינן מספקות תרופות נצרכות לשיקומו של האיש. דר' בשם פפירוב - מבית החולים "בית רבקה"
"מפקד" על העניין. האיש - פעם
הוא היה רב בישראל, סובל מחור קשה באגן עם
הופעות של נמק. ארגוני "זכויות האדם" -
בישראל" , או "זכויות האזרח" אינם זוקפים אצבע. האיש כבר
עבר משברים בכלא , שוחרר לביתו בתנאים של "מעצר בית" ועם הוראה לא לעסוק
בחקירה היסטורית מסוימת. האיש ניכנס לכלא בריא ויצא ממנו שבר כלי סיעודי "מסיבות
מסתוריות". גם היום מסרבים הרופאים להסביר למשפחה את פשר ההידרדרות
"המסתורית" של בריאותו.
לאיש הזה קוראים הרב עוזי משולם מיהוד וכל
"חטאו" היה בחשיפת המסחר באלפי ילדים בני גלות
תימן ובני עדות המזרח שנחטפו
מהוריהם ונסחרו ב"שוק הציוני
החופשי". אין זה המקום להרחיב על הפרשה אבל השבוע קיבלתי על כך אינפורמציה
כואבת זו והחלטתי ליידע גם אתכם. בנו של האיש גורש לקנדה אך ישראל מעכבת
את אזרחותו שם , ואף הוא עצמו ובנו העולל
חלו לפתע ב"מחלה מסתורית".
"למינים ולמלשינים אל תהי
תקווה"
בביקורה בישראל- בשבוע שעבר , התבטאה גב'
קלינטון (שרת החוץ האמריקאית) נגד היהדות ובמיוחד נגד צניעותן של נשות ישראל.
כולנו יודעים שנוכרי אינו מתבטא רוחנית נגד היהדות אלא אם איזשהו
"יהודון" הסיתו לכך. המתיוונים גייסו את היוונים נגד היהדות, מומר יהודי
הסית נגד התלמוד בצרפת של ימי הביניים עד שהביא לשריפתו שם - רחמנא לצלן, והמסכילים ברוסיה הוציאו מזקני העדה
את כוחם וייצוגם של היהודים לפני השלטונות. אלה רק דוגמאות ספורות של אותם מהרסים
רוחניים שעליהם מכוונים אנו ב"ברכת המינים".
אז
לידע כללי , במשפחת קלינטון יש מתבולל
יהודי שהוא "חתנם" של הללו וש"התחתן" עם ביתם צ'לסי בטקס
קונסרבטיבי עם "ראביי" קונסרבטיבי , טלית פורימית וכמובן עם כומר.
ה"יהודי חצר" הזה מסית את ה"שוויגר" שלו (וקצת גם את
ה"שווער") נגד האורתודוכסיה היהודית , נגד תורת ישראל והוא זה שגרם להם
באחרונה לחרוץ לשון נגד היהדות, דבר שלא נישמע עד היום במסדרונות המימשל האמריקאי.
לתשומת לב העסקנים החרדים , בארה"ב בעיקר
התגרות באומות מולידה
אנטישמיות
והנה עולות הזעקות הציוניות
מארה"ב - והחרדים הציונים מחרים
אחריהם כתוכים צרודים. הזעקה הזו כל כך מוכרת אך גם צבועה - אנטישמיות! אני שואל באופן פשוט- מה ציפתם, לאחר
השפלת הנשיא האמריקאי ברק אובמה - ע"י החוגים הציונים בארה"ב וע"י
בנימין נתניהו , שההתגרות הזו תעבור בשקט?! מה חשבתם שהעם האמריקאי (ומתוכו עשרות
מיליוני השחורים ועוד עשרות מיליוני מוסלמים) יעברו ל"דום ציוני" בגלל
שאיזה בנג'מין בן ניתאי וחבורת לאומנים ציונית - אמריקאית החליטו להשפיל את הנשיא
האמריאי ולא מעט משום צבע עורו?! לי היה ברור - כשמש ביום "חמסין" , כי
הר הגעש האנטישמי יפרוץ. לי היה ברור וידוע גם שתורת ישראל וחכמיה נלחמו נגד
התגרויות כאלה ועמדתם היא בעצם צוואת יעקב אבינו בפרשת "וישלח". אבל לי
גם היה ברור שהציונים ירצו שהר געש יתפרץ ואז יזעקו "עליה לא"י.
מילא
הפוקרים הציונים ומשמשיהם ה"סרוגים" אבל היכן הדעת של
ה"חרדים" הציונים? העיתונות ה"חרדית" ציונית - על ערוצי הרדיו
והאינטרנט המתועבים שלה, הסיתה השכם והערב
נגד ארה"ב - ובמיוחד נגד הנשיא האמרקאי ורמזה בבוז לצבע עורו. גם "רבנים" לעת מצוא עסקו בהצהרות
לאומניות ומתהלמות אלה. בטוחני כי הכל תורגם לאנגלית ונישלח לארה"ב, הכל
פורסם גם שם ומה עוד שחלק מההשפלה שעבר אובמה ע"י הציונים התרחש על אדמת
ארה"ב ממש.
יהודי בחזות דתית - ובמיוחד
חרדית, הוא המטרה העיקרית כשהר הגעש האנטישמי מתפרץ. כך זה בכל מקום - ובעיקר זה
התבטא בעשור האחרון בצרפת ובבלגיה. לא לחינם זעק הרבי מסאטמר - רבי יואל טיטלבאום
זצקו"ל , לזעוק בכל מקום בעולם כי הציונות איננה מייצגת את היהדות, שאחרת
היהדות תהפוך למטרת דמים בגלל הציונות. אך עיתוני רפש כמו "בקהילה"
ו"בשעה טובה" אינם חסים על הדם היהודי משום שעורכיהם אינם יונקים מן
היהדות אלא מן הלאומנות הציונית. גם קל דעת כישראל אייכלר - מה"מחנה
החרדי" של "בלזא החדשה" (משרתי המשטרה וה"מוסד"
הציונים), טמן ידו במעל ועוד רשימת המזיקים ארוכה.
אני חוזר כאן למה שכתבתי לפני שבועות לא מעטים -
אני מצפה מחסידות סאטמר , זו האמונה על "ויואל משה" ו"על הגאולה
והתמורה", לא להיגרר אף היא למצב של פחד מ"הלמות ואלמות" הרחוב
ולחדש את הפגנותיה נגד האישים הציונים המבקרים בארה"ב וגם אם יש לביקורים אלה
השלכה ישירה לעימות הציוני- פלשתינאי אחרת , חס ושלום, "מלכות החסד" האמריקאית עלולה להתפוגג
וסמל הנשר האמריקאי עלול, חס ושלום, להזכיר לעם ישראל סמל נשר אחר - של מדינה מערב
אירופאית משנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20.
בין אוקספורד לחברון
מה שייכתב בשורות הבאות הוא רק קצה קטן של
דיון השקפתי רחב ועמוק מהו לימוד תורה לשמה ומה מקומה של ההשקפה היהודית
כ"מטריה" רוחנית להרבצת התורה בישיבות הקדושות. ונתחיל במנה של ישיבת
"חברון" המהוללה מי"ם. בשנים האחרונות מתקיימים - מידי שנה בשנה, "כנסי בוגרים" , של
ישיבה זו. הנושא מתוקשר גם בעיתונות הפוקרת וכביכול, תחת הכותרת
ה"מחמיאה":"האוקספורד של החרדים". לכנס זה אומנם מגיעים מידי
שנה בשנה רבנים חשובים, אברכים יקרים וכמובן אנשי מעשה ונגידים גדולים אך לצידם
מופיעים גם פרחחים שהפכו עם השנים ל"חרדים לייט" המחבלים בכרם ישראל או
אפילו פוקרים ידועים שקודמו אצל הפוקרים בישראל כדי לנגח את היהדות ולהוציא עוד
ועוד יהודים לשמד, רחמנא לצלן. התקשורת הפוקרת אמנם מסקרת את הכנס השנתי הזה אך
מבליטה את התלמידים לשעבר שערקו לעולם הפוקר או שעדיין מתחפשים לחרדים ומזיקים
ליהדות מבפנים. לקוראים התמימים נוצר הרושם כי בעצם ישיבה זו היא ספקית של פוקרים
ומודרניים וכי הלימוד שם איננו קדוש אלא אוניברסיטאי - "חרדי". מיותר
כאן להרחיב את הנזק והתדמית הנגרמים לעולם התורה בשל כך. יש כאן גם דיון עקרוני
אמיתי - האם לימוד היהדות הוא לצורך ידע
ו"מצוינות" - "ככל הגויים מחנה ישראל", או שלימוד התורה הוא
בעצם לצורך חיזוק המצוות והקדושה כ"אור לגויים". בטוחני שישיבות חסידיות
או בריסקאיות לא היו מזמינית את כישלונות
החינוך שלהן ומציגות אותם כ"הצלחה אינטלקטואלית". יש כאן שאלה - האם כל "המצוינות" מתבטאת ברמה
לימודית גם כשמדובר בכופרים או שהיא מתבטאת בכך שהלימוד הוא אמצעי בלבד להביא
לעולם יראי שמים ולא מטרה בפני עצמה ? ישיבות חסידיות או בריסקאיות גם לא היו
עושות פרסום רחב אצל הפוקרים ומזמינות את לבלריהם כדי להעמיד ישיבה קדושה כצל
וחיקוי לגויות של אוניברסיטת אוקספורד למשל.
כדי להמחיש את דברי אביא רק שניים מהמוזמנים
שישיבה זו "מתגאה" בהם מידי שנה בשנה. אחד הוא פוקר, כופר ומהרס ראשי
בכרם ישראל ש-15 שנה משפחתו ניתקה עימו קשר והשני הוא פרחח "חרדי -
לייט" שנילחם מפנים בשלומי אמוני ישראל ואילו בתקשורת החילונית הוא עושה
ליצנות ושחוק מהתורה ומהיהדות החרדית.
הראשון הוא הפוקר. שמו הוא דב אלבוים המשמש
כיום אחראי על הוצאת הספרים של העיתון "ידיעות אחרונות" - עיתון שמיתמחא
במאבק נגד החרדים , ואשר כבר הפסיד גם בבית המשפט הציוני בגלל ששיקר והסית נגד
היהדות החרדית. האיש איננו כה מוכשראך משרת היטב את הוצאת הספרים של העיתון, שחפצה ביקרו משום שרבים
מספרייה באים להציג את היהדות ככלי ריק ולנסות להעביר יהודים על דתם. פרויקט אחר
שאיש נלוז זה מתמחה בו הוא הקמת "ישיבה חילונית" לליצנים ולימוד קלוקל
והרסני של תורת ישראל. המקום נימצא בדרום ת"א - מול התחנה המרכזית החדשה, ולא
מעט נוכרים שותפים ל"ישיבה" זו.
כמו כן לאיש תוכנית ראיונות ב"טלויזיה החינוכית" הציונית וגם שם הוא מסית נגד היהדות. מפעם לפעם
(די תחוף) הוא מתראיין לעיתונות הכופרת ומסית נגד היהדות החרדית בסגנון של לעג כמו
"אלוקים הציל אותי מהחרדים".
האיש גדל בי"ם אך ניזרק מישיבות בגלל סיבות של כפירה בעיקר. לימים שירת בצבא
הציוני ככתב העיתון הצבאי "במחנה" ולימים הפך לכתב העיתון
הוולגרי "חדשות" בשם בדוי - צביקה אפשטיין. מה אתם חושבים שקורא חילוני
יחשוב על ישיבת "חברון" כשיראה מיהי "ספינת הדגל" שלו - קרי, דב
אלבוים (שאולי עוד אספר בעתיד על המשך מעלליו ופגיעותיו במשפחתו)?
הטיפוס המפוקפק השני הוא הליצן קובי
אריאלי המשמש את הכופרים בעיתונות ,
ברדיו ובטמבלויזיה שלהם נגד היהדות החרדית האותנטית ומסית אותם לכיוון שבירת
אוטוריטת הרבנות בימינו והקמת ה"חרדים החדשים". אין זה המקום להרחיב על
חייו האישיים של הלה וכל הזוהמה המתלווה - ובפרהסיה , לאיש זה. גם איש זה איננו
מגדולי הכישרונות אך ליצנותו וכפירתו משרתים היטב את הכופרים והם מביאים אותו בכל
מקום ומצב להסית נגד דרך ישראל סבא, נגד רבנים וחוגים חרדים אדוקים ויראי מים
ומפרסמים זב ומצורע זה בכל רגעי הסחי שלו כאלטרנטיבה "חרדית מומלצת"
ליהדות החרדית של היום.
עם שני בוגרים כאלה - כ"חלון הראווה" הישיבתי, היה עדיף
לסגור את הישיבה או לחילופין לא להזמין זבים ומצורעים כאלה ל"כנס
הבוגרים" שעליו השתלטו "בוגרי הישיבה" שהוועד שהקימו שייך יותר
לפרצופים כמו אלבוים ואריאלי מאשר לרוב הבוגרים החרדים שלמדו שם באמת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה