בס"ד
פרשת "ויצא"
/ הרב אליהו קאופמן
הברית הכי משונה שכירתה בין איש בתולדות
עם ישראל היא זו בין יעקב אבינו ללבן הארמי. ה"בן איש חי" זצ"ל
מעלה את הנושא בהלכות "ויצא" ותמהה כיצד תיתכן המילה "ברית"
כמטרתה היא בעצם לקבוע גבולות להתנתקות סופית בין כורתי ה"ברית". ברית
משמעותה קירוב לבבות, יחסים קרובים ורשמיים ושיתוף פעולה . והנה בא יקב אבינו וכרת
"ברית" הפוכה – ריחוק הלבבות , שום יחסים בעתיד ובטח לא שיתוף פעולה.
לבסוף מסמן יעקב אבינו – בגלעד, את הגבול הברור בינו וצאצאיו העתידיים ללבן
וצאצאיו העתידיים. ה"בן איש חי" מסביר זאת - עפ"י תורת הסוד, כי מאחר ואת הצד האחד
מלווים "מלאכים קדמיים" (יעקב אבינו ופמלייתו) ואילו צד אחר מלווה ב"מלאכים
אחוריים" (קרי, מלאכי חבלה) הרי ששני הצדדים
אינם יכולים להיות בברית חיובית ולכן, כדי שכל צד יעשה את תפקידו עפ"י
רצון הבורא חייבת להיכרת "ברית" שמטרתה הפרדה לעולמי עד בין אלה
ש"מלאכים קדמיים" מלווים אותם לאלה ש"מלאכים אחוריים" מלווים
אותם.
דבריו הקדושים והנפלאים של ה"בן איש
חי" חייבים הסבר של דרש ופשט כדי
להבין מהו עצם קיומו של עם ישראל, מהו עצם הבסיס הקיומי של יהודי שומר תורה ומצווה
ועד כמה הדברים קולעים ומיוחסים לימינו אנו.לא לחינם דרשו חז"ל כי יעקב אבינו
הוא "הבכיר שבאבות". מלבד העובדה שאצל יעקב אבינו יצאו כל שנים עשר
הבנים כשרים – ללא תקלות כמו ישמעל , שאר
בני קטורה ועשיו , הרי שעוד הבטים למאמר חז"ל עד לרגע ה"ברית" עם
לבן. אברהם אבינו היה בסיס החסד, יצחק היה עמוד התפילה ויעקב אבינו היה שלמות התורה. למעשה סדר החשיבות הוא הפוך -
תורה ראשונה, תפילה אמנם באמצע אך החסד הוא בסוף. אך ה' הטוב העמיד - לאחר שבעת ימי הבריאה, את הרחמים
בתחילה ואח"כ את הדין. כדי שאדם פשוט וקשה יום יפתח לעולם ה' הוא צריך להיוודע
לחסד, ורק אח"כ יוכל להתחזק בעבודת
ה' , קרי, התפילה - שהרי נאמר "את
פתח לו". עמל התורה הוא עניין עמוק יותר ודורש כוחות רוחניים גדולים יותר
ולכן - על אף חשיבותו הגדולה, הועמד עמוד התורה רק לאחר עמודי החסד והעבודה כדי
שלא יפול עמוד התורה כרעם כבד מדי על ראש מאמיני ה'. אי לכך גם דרגת גידורו ובניית
החומה סביב עם ישראל נעשה בהדרגה מאב אחד
לשני ואח"כ לשלישי.
אברהם אבינו הבהיר לעבדו - דמשק אליעזר, מהו
ההבדל בין ברוך לארור וכי שניהם לא נדבקים. אך מנגד העבד נישאר במחיצת אברהם
אבינו. אברהם אבינו אמנם שלח את בניו האחרים מעל פניו כדי שיצחק אבינו בלבד ירש אותו
אך לא היה כאן עניין כתוב ורשמי לשאר הבנים. יצחק אבינו הורחק מישמעל אחיו אך האם
שרה עשתה זאת . אברהם הוא זה ששלח את בניו האחרים מפני יצחק ולא יצחק יזם זאת. אך
אצל יעקב אבינו הכל בא ממנו. יעקב ועשיו - תאומים מאותה אם, לא גדלו יחד כבר מגיל
אפס. יעקב אבינו הדיר את עצמו מעשיו כבר
מלכתחילה ולא לחינם נאמר עליו "יושב אוהלים". הוא לא שיחק עם עשיו ולא
דיבר עימו מטוב ועד רע ולכן היה לו פנאי גדול יותר להתעמק בתורה. ואז, לאחר שמימש
את בקשת הוריו ונישא הוא החליט לנתק סופית מגע גם עם משפחתו – זו שאברהם ויצחק
אמנם עזבוה אך התחתנו בה.
"מעשה אבות סימן לבנים". אפשר
להסביר פסוק זה בכך שמה שהאבות מטווים לנו , זו דרכינו אך אפשר גם להסביר את הפסוק
כי כיצד שנוהגים האבות כך נראים הילדים. אברהם טעה בישמעל ורק שרה פתחה את עיניו ,
וגם זאת רק לאחר שה' הטוב התערב לטובתה. אי לכך מלבד ישמעל נולדו גם שאר בני קטורה
שגם הם לא היו ראויים להמשיך את זרעו בקודש הרוחני. יצחק אבינו טעה בעשיו ורבקה
היתה צריכה להתערב ולקדם את יעקב. ואומנם עשיו יצא לתרבות רעה. אך יעקב לא ניזקק
לעצת הנשים בחינוך הילדים ובפרשת שכם- ואף על ערש דווי, הוכיחם כראוי ובתקיפות.
יעקב אבינו בנה את ה"ברית" עם לבן כדי שבעתיד לא תצאנה תקלות מצאצאיו.
ה"ברית" השלילית עם לבן היתה כמו שאומרים" שלום ולא להתראות".
יעקב אבינו הוריש לנו כי לא מספיק לומר "ברוך לא נידבק בארור" אלא צריך להרוס את כל הגשרים שבעתיד עלולים לחבר שוב את
הצדיק וצאצאיו לרשע, וגם אם מדובר בבן
משפחה כמו הדוד לבן שהפך גם לחמו. לימים ניטבע העניין בבניו כל כך חזק עד שלוי – בנו השלישי, לא הכיר כשבט "את אביו ואת אימו" , כשפרע בבני
משפחתו בחטא העגל. הגלעד שהציב יעקב
ב"ברית" עם לבן היה גבול המגורים בין צדיקים לרשעים וממנו למד
הרמב"ם הגדול שאסור לדור במקום ישוב שאפילו מיעוטו רשעים ש"המעט מהרע
משפיע על הרב מהטוב" . "הילדים רכים" אמר יעקב לאחיו עשיו וסירב
להתארח אצלו אפילו עוד שעה. חינוך הילדים – כינוקות של מצוות, מחייב להתעמר ברשע,
לא לעשות חישובי משפחטולוגיה ומעל לכל לבנות חומה וגבול בין המשפחה המאמינה לרשעים
ולפוקרים וכך יוצאים אח"כ שנים עשר ילדים(מתוך שנים עשר...) שלא טעמו חטא. כדי
להגיע לכל אלה לא מספיק שיהודי יהיה "טוב לב" ואיש חסד או אפילו יתפלל
שלוש תפילות ביום בכוונה עילאית אלא שיכנס לעומק התורה וזו תבדילהו מהגויים, שהרי
אין להם תורה וקדושה. חסד יש גם לישמעלים שירשו זאת מאברהם אבינו ותפילה יש גם
לנוצרים, צאצאיו הרוחניים של עשיו.
מסביר רש"י הקדוש כי לא לחינם נאמר
"ויצא יעקב" ואח"כ מוסיף הכתוב "מבאר שבע" , ורש"י
מסביר כי הזכרת שם העיר היא משום התעוררות הרושם של עזיבת הצדיק. אך כאן ישנה
קושיה על דברי רש"י - והרי יצחק אבינו הצדיק , גדול הדור ואביו של הצדיק היוצא
נותר בעיר עם אשתו הצדקת רבקה, ואם כך , אזי, מדוע בכל זאת התעורר הרושם לאחר
עזיבתו של יעקב ? התשובה היא שעשיו גדל בבית יצחק ואביו לא עמד על טיבו בגלל
תמימות, אימו רבקה כן ידעה מיהו אך בכל זאת לא החרימה אותו , שהרי בן זה בן . אך
דרגתו של האח יעקב היתה גדולה יותר. לא רק שיעקב ידע מיד מיהו האח עשיו אלא שלא רק
שלא ניהל עימו דו-שיח והתחבא באוהלה של תורה אלא שברח מהאח הזה כל עוד נפשו בו.
יעקב היה אמור לצאת מיד לחרן , לפגוש את לבן ולשאת אישה אך הוא העדיף ללמוד עוד
שנים לא מעטות בישיבת שם כדי שהתורה תגן עליו בימי פגישתו ומגוריו עם לבן הרמאי
ואח"כ ידע גם לשאוב מתורה זו את הדרך להנהיג את נשיו ולבנות את משפחתו. יעקב
אבינו – עירום מכל גשמיות ומתרחק מרשעים, השאיר רושם בלעדי על בני עירו עד שאפילו
אבותיו קדו לו ובני העיר ידעו כי דרגה כזו לא תהיה בעירם בהיעדרו.
והנה , יעקב אבינו מלמד אותנו כי כפי שנתנהג
כך גם יראו צאצאינו. ככל שניבנה חומה
מרשעים ולא ניאחז בתירוצי "קירוב" וכו' (כדי לא להינתק מהרשעים) כך גם יגדלו עקבי הצאן טהורים יותר. יעקב אבינו מלמד
אותנו כי גם עם משפחתנו הקרובה ביותר יש לסמן קו אדום של ריחוק אם הללו אינם ברי
אוריין. קו של ריחוק זה חייב להיות ברור ורשמי ושידע הצד השני את הסתייגותנו ממנו ולא
לנסות ולפסוח על שני הסעיפים.
תורה אי אפשר ללמוד כשנזקקים לתמיכה בה מטמאים.
כנסי בוגרי ישיבות אי אפשר לערוך כשמזמינים גם פוקרים שלמדו באותה ישיבה קדושה
וסרו מהדרך. ותורה אי אפשר לקיים בקדושה כאשר במקום לכרות "ברית" של
גיטין לרשעים מקשקשים עליהם משפטי זכות כמו "כולם יהודים". בגלל שברוך
לא נידבק בארור הרי שצריך להפריד את הצדיק המלווה ב"מלאכים הקדמיים" מהרשע המלווה ב"המלאכים האחוריים", אותם מלאכי חבלה
המחטיאים ומקטרגים. בימינו לא מעט ממלאכי החבלה הללו מתלבשים בדמות פוקרים וכופרים הקוראים ליהודים החרדים
"להתמתן" לכיוון המודרני , ורחמנא לצלן , כששומרי המצוות עושים זאת מיד
אותם פוקרים שואגים בשמחה - "ראיתם איזה דתיים קלי דעת ומזויפים הם אלה?!
פרפראות
אשר
יגורתי בא
השבוע שוב עלה בישראל הקמת טמבלויזיה
ל"שומרי דת ומסורת". ולא סתם טמבלויזיה מסורתית אלא כזו ש"תפעל
בשבתות ובחגים"! כבר ב-2004 היה אמור העניין להיות מיושם אך למזלנו החברה
שזכתה מכרז הציוני לא עמדה ביכולת ההפעלה. בלשוננו - ה' שמע את תפילות יראיו וסיכל
את עצתם הרעה. אבל השטן ממשיך לקטרג ומציד כיצד מאז ועד היום חלה ירידה גדולה יותר
ביהדות אצל "החרדים" ויש לנסותם שוב בגזירה של "פה רך". ואמנם
מאז ועד היום רבו ערוצי ה"תישקורת החרדית" ועוד יותר ירדה רמתם המוסרית
להכעיס ולהחטיא (כולל עיתון ה"עדה" המפורסם לרעה...) ועכשיו צריך גזירה
שטנית יותר להוכיח שבין "חרדים" לדרך תורה לא נותר הרבה קשר.
ואם אתם חושבים שאני מגזים בעניין הסכנה
ה"חרדית" מטמבלויזיה חילונית של "מסורתיים" , או אולי אני
ניזון משמועות , אזי, אוסיף לכם כי באותה ידיעה בנושא (בכל העיתונות
הציונית) נכתב בנשימה אחת כי "אנשי עסקים חרדים" עם אנשי עסקים חילוניים
– בעלי קשרים בתקשורת הכללית, יפעילו את הנושא". אין כאן מה לטייח , זו האמת.
ועכשיו, שבע שנים ויותר לאחר ש - ה' הטוב הפר את
עצתם בראשונה , יש לשלוחי השטן כיום
כוח חזק יותר בשביל קטרוגי שולחם, השטן
הבא מימין. כיום יש "ערוץ התכלת" ששם מככבים כמה "רבנים
גדולים" שכל פיהם מלא הפחדות ופסדו- קבלה או לחילופין דברי חנופה לציונים.
כיום יש את "בלזא החדשה" וזו אימפריה של ממש ומעצמת
"שייגיציידה" (עם משטרה ושירותי ציוניים במרכזה) לכל דבר אחר .
הטמבלויזיה שם כבר מזמן שולטת בחסות הארגון הרפורמיסטי "הידברות" שמנוהל
ע"י מסכיל צעצוע מש"ס ה"מעטירה", בשם זמיר כהן .כיום ערוצי
ה"רדיו החרדיים" כבר משולבים היטב בכל "בית חרדי" שאפילו אם עוד נישאר
ירא שמים אחד בעיתונות החרדית הרי הוא פוחד לכתוב נגד אותם ערוצים - שנשים הפכו
למובילות בו, בחסות הרדיו הציוני - האב וכמובן בחסות הבג"ץ העכומי. כיום קיימים קווי
"נייעס" "חרדיים" - שרמתם המקצועית, הדתית והאנושית נמוכה מים המלח. אז כשכולם כבר יושבים תחת גפנם
הסדומית ושדמתם העמוראית, ומאזינים - על כוס קפה, ועוגה בהכשר מהודר , לרדיו
השבבניקים העילגים, הגיע הזמן לומר "טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים".
כולנו יודעים כי במצב משבר זה – עם בתי קולנוע חרדיים (ה"מופעים האור
קוליים" במודיעין עילית למשל) ועם "שלוחי ציבור" במדי הזית
הציוניים , הרי שיהיה קל יותר לעסקנים ולחברי כנסת המינים להכניס את הטמבלויזיה
לבתים חרדים תמימים בנימוק ש"גם לחרדים מגיעה תיקשורת הוגנת", כדי
שפרצוף החלם שלהם ירצד מול העיניים התמימות. כיום ישנם כבר "בוגרי תארים
אקדמאיים חרדים" מן ההסכלה הפוקרת שיעשו הכל כדי שפרצופיהם – ובעיקר
"תואריהם האקדמאיים, יופיעו על האקרן. ולא חסרים "רבנים"
ו"רבניות", "מרצים חרדים" ו/או "מרצות וחרדיות" שיתאפרו כמו תוכים לפני כל
שידור. ויהיו שם כל אותם ליצנים עילגים כ"בדרנים" ובמקום גמרא ותורה
תהגה המשפחה באיזה ליצן רחוב כמו לסרי או מופע תועבה של פריד את שווקי.
כל התועבה הזו תתחיל עוד הפעם בתירוצים ושבלוניים
של "זה בשביל חוזרים בתשובה, לחרדים זה אסור", אבל כולנו יודעים שכל הקלקולים
שהחלו דרך אותם "חוזרים בתשובה" נכנסו עד מהרה לחרדים מהעיתונות וערוצי
הרדיו ה"חרדיים" ועד להרצאות של
"ארגוני התשובה" "ערכים" , "שורשים"
,"תגלית" ו"הידברות" שיותר קלקלו יהודים חרדים (ובעיקר נוער
ונשים חרדיות) מאשר עסקו בחזרה בתשובה אצל חילוניים, ואני מוכן גם להציג עובדות
בנושא. השבבניקים החרדים כבר ידאגו לשקר לגדולי ישראל בעובדות וכמו שהנח"ל
החרדי זרם עם מימיו העכורים תחת "הכשר
רבני" כך גם תעבור הטמבלויזיה ה"חרדית". ולאחר שהפוקרים הגישו
לתאבי הפרסום והממון ה"חרדים" ערוץ הופעות משלהם יבוא גם הרגע
שהחילוניים והמשמדים הללו יופיעו שם בחסות
השבבניקים, "בעלי העסקים החרדיים"
והבג"ץ העכו"מי כפי שהם למשל כותבים ומופיעים ב"עיתונות החרדית"
ובעיקר בשבועונייה . כך יכנסו תכני המרעין בישין והכפירה - במסווה של
"ליברליזם" , לכל בית יהודי כדי "לשנות את הדמוגרפיה החרדית
המדאיגה".
ושכחתי
את החשוב מכל : כל ההופעות הללו יהיו גם בחילול שבתות וימים טובים ואם מישהו יצייץ הוא כבר
ישמע לבג"ץ העכו"מי כפי שהרדיו של ש"ס ("קול ברמה") עשה
זאת.
שני צדדים למטבע
הציוני
שיטת האדמו"ר מסאטמר היתה להינזר מהכסף
הציוני משום טומאתו ומשום רצון נותניו להשפיע ולהשמיד את החינוך הטהור. יתרה
מכך, ההתנגדות של האדמו"ר
מסאטמר למימון הציני איננה מטרה אלא
אמצעי. המטרה כאן היא לשמור על החינוך הטהור ונגד ההיסחפות לציונות ומאחר והכסף
הציוני הוא אמצעי של הכופרים להשפיע על שמד ביהדות הרי שאי לקיחת הכף היא גם אמצעי
נגד להגן על עצמאות התורה וכנגד הציונות.
מאז מותו של האדמו"ר הקדוש צצו לא
מעט "חכמי חלם" ו/או רמאים קטנים שמראים פרצוף של הינזרות מכספים
ציוניים אך השקפתם ופעילותם היא ציונית לגמרי ועם הציונים ממש כמו "עידוד
עליה" לא"י, שיתוף פעולה עם מוסדות הציונים ועם "הסוכנות הציונית"
וכמובן עידוד הלאומנות וההתגרות באומה הערבית. אלה - שאת המטרה נגד הציונות הפכו
על פיה , בטוחני שהרבי הקדוש מסאטמר היה "מתיר" להם לקחת כספים משום שאי
לקיחת הכספים הזו היא רק הטעייה מצידם להראות כחזיר את טלפיו בעלי הפרסה אך בשקט
להמשיל להעלות גרה ציונית.
אך ישנה גם בעיה נוספת. לא מעט רבנים
ומוסדות תורה הלכו אמנם בשיטתו של הרבי מסאטמר והם אינם לוקחים כספים מהמדינה
הציונית , ואפילו מהארגונים המסונפים לה אך חלק ניכר מתרומותיהם מגיעות מגבירים
פרו- ציונים, ששומרים שבת ואף חלק מהם עונים להגדרה "חרדים" של ימינו
אלה. אך עם הזמן כולנו יודעים כמה פשע נגע
הציונות גם ביראי שמים ממש,
שבטוחים שללא עגל הזהב הציוני לא יבוא אחרון כראשון. אט, אט הפכו לא מעט מאותם רבנים
חשובים - שהדירו עצמם מכספיה הרשמיים של הציונות, להיות שבויי כספי הגבירים הפרו -
ציונים והתוצאות הממאירות כמעט זהות. הגבירים
הללו החלו להכתיב את "דרך ההשקפה" לאותם רבנים עד שהאחרונים הפסיקו לדבר בגנות
הציונות, ואח"כ הפסיקו להזכיר
בכתביהם השקפות שמים נגד רשעים ומסביבם לקחו לא מעט "עוזרים" עם "צבעי"
החרדים – המודרניים.
אחד
מאלה - לצערי הרב, הוא החכם יעקב הלל. אין כאן ויכוח על רמת הכוללים שלו, על
ידיעתו בתורה , על ענוותו הגדולה - ביחס
לתלמיד חכם כמותו ,על מה שעשה למען עולם התשובה האמיתי (ולא התיאטרלי...). אך בכל
מה שנוגע לציונות הרי שבעשור האחרון הוא השתתק. יודע אנוכי - מעובדות ממש, כי התורמים
הצעירים של עדת ה"חלבים" (שמקורה בסוריה ופזורה בצפון ובדרום אמריקה והם
עיקר תורמיו) אינם עוד כהוריהם וזקניהם – שכל מילה שיצאה מפי חכם הם קיימוה ללא שאלות, אלא לצד הערצת חכמי ישראל
הם החלו לשמוע גם ל"חכמי החלם" הציוניים ולא פעם הם מבכרים את דעת
"נערי" הציונות מאשר את פסק זקני התורה. הללו החלו לחקור את החכם הלל
מהם קשריו עם "נטורי קרתא", סאטמר ו"הקיצוניים" מ"העדה
החרדית". היתה גם פעם שכבדיחה העיר החכם הלל בחיוך "מדינה של
גהינום". מיד קפצו עליו אבירי הממון ושאלוהו לשמע "דברי הכפירה"
שפלט, בהיותם בטוחים שהתכוון למדינה הציונית במזרח התיכון.
אין ספק שללחץ זה נולדו גם פרות באושים. כך
למשל כולליו התרחבו גם לשטחים הכבושים ( ביתר ומודיעין עילית) , התלמידים באותם
כוללים - ובמיוחד הרבנים המורים, הפכו
לחרדים ציונים , חלק מהתלמידים בכוללים הללו אפילו סוגדים לצבא הציוני וכו' וכו'.
באחרונה הקים הרב הלל מערכת של "תורה
לעם" אך מלבד סיפורים קלים וכתיבה של עברית ציונית – "עממית" עם
"סלנג" ירוד אין בדברים עומק אמיתי והשקפה שתוכל להתמודד עם הרחוב
הציוני אלא אולי עם מספר מצומצם של אנשים שבאו מבתים מסורתיים בלאוו הכי. מישהו
דאג ללחוש על אוזנו של החכם הלל כי "קיצוניות תבריח חוזרים בתשובה".
בעצם , אין שום שוני בין תכניו אלא למרעין בישין של "ערכים",
שורשים" ו"הידברות".
באחרונה החכם הלל הוציא את הכרך הראשון על
ה"בן איש חי" - הפוסק הקדוש של
יהדות ספרד (עד שבא הנציג הציוני הרב עובדיה יוסף, וביזה את קדושתו !), והנה הפלא ופלא, הספר הזה
דומה יותר ליצירה הסכלתית מהאוניברסיטאות הציוניות מאשר לספר על רב יהודי קדוש שיש
לשתות את מימיו בצמאה. פתאום "חוקרים" ציוניים משתתפים בחיבורו, הספר
מלא "מסמכים היסטוריים" ופחות הוראת השקפה תורתית ואילו תמונות של רבנים ציוניים רשמיים מעטרים את
עמודיו ומקבלים לגיטימציה מהרב הלל, אשר רבים רואים בו בשר מבשרה של ה"עדה החרדית". ולצד
כל זאת מלא טנא שבחים מומטרים על אותם
"חוקרים" פוקרים ש"סייעו" בהוצאתו, שבחים כתובים לאותן אוניברסיטאות כופרות שמהן נידלה
החומר ומחמאות "למרכז מורשת יהודי בבל" באור יהודה שמקימו והעומד בראשו
( מרדכי בן פורת) היה האיש שהואשם
ע"י עולי בבל (בבואם לארץ) כיוזם ומניח הפצצות בבית הכנסת "מסעודה
כהן" בבגד, ע"י הציונים שחפצו בפרובוקציית ה"עליה" לא"י.
עברתי על הספר ולא מצאתי ולו סיפור אחד על
מלחמת ה"בן איש חי" בציונות ובהסכלה. זוהי היום דרכם של הציונים להשתלט
על הכתיבה התורתית - לתת לכתוב את כל ההמלצות הטובות והמידות הטובות של חכמי ישראל,
אך למנוע מלכתוב את מאבקם של הללו בכירה. כך יקום דור קוראים חרדים חדש שלא יראה
סתירה בין גדולי ישראל לתנועת הכפירה הציונית! חבל שהרב הלל - בפחדו מאבירי הכסף החדשים , נותן גם הוא את
חתימתו לכך. מסתבר שלכסף הציוני יש שני צדדים: כסף ציבורי ציוני וכסף פרטי של
חיילי הציונות בדמות "גבירים חרדים".
ה"בן איש חי" איננו זקוק לספר שייתן
לו "קומפלימנטים" על גדולתו. את זאת כולנו יודעים וגם הוא היה מעדיף סוג אחר של ספר על עצמו.
ה"בן איש חי" זקוק לספר שיבהיר ויחדד את השקפתו כיצד להישאר בני תורה
תוך מלחמה במזיקים ההסכלתיים מבית , ואת זה הספר החדש אינו מביא לנו. שני מקרים -
לפחות, שבהם ה"בן איש חי לחם בהשקפה ובמעשה בהסכלה ובציונות נעדרים מספר זה,
וכאמור, לא במקרה.
הסיפור הראשון הוא על דעתו התורתית על סכנת
הציונות ליהדות. גם כאן פוקרים הציונים עוטפים ב"פה רך" את דעתו, מיחסים
לו נבואת דורות אך מוציאים את המוסר ההשכל כנגדם. בפרשה זו ה"בן איש חי"
מוצג ע"י הציונים ורוב שומרי המצות כמי "שניבא את מלחמת יום כיפור, בשנת
1973". כך הם יכולים – מצד אחד, להחניף לו אך מצד שני להעלים את בושתם
ואשמתם. למעשה בפרשה זו ה"בן איש חי" כלל לא היה נביא אלא חכם. הוא לא
ניבא שום מלחמה אלא דרש דרש על סכנת הציונות שבו הוכיחו לימים העובדות עד כמה רועה
קדוש זה דייק בדבריו. כאשר נודע בעירק כי "חלוצים" פוקרים הגיעו מאירופה
לא"י ומתכוונים ל"יישב" את
הארץ בתועבותיהם עד כדי הקמת מדינה כאמצעי לרעיון הנלוז שלהם, הוא הזהיר כי זהו
רעיון כה מסוכן ליהדות וליהודים שבגלל הערבות של עם ישראל זה בזה וזה לזה הרי שאפילו ביום הכיפורים הקדוש - שבו אין לשטן
רשות להזיק לנו, לא יעמדו לנו עוד זכויותינו והקב"ה ישלח בנו אויב שיכנו ביום קדוש זה. ואמנם ביום
הכיפורים תשל"ג החלו להינגף הציונים לפני המצרים והסורים ולא מעט חללים נפלו.
אך דברי ה"בן איש חי" לא היו נבואה עם תאריך קר אלא דברי השקפה תורתית מה יקרה - חס ושלום, לעם
ישראל אם הציונות הממאירה תמשיך בדרכה . חבל שהספר שהוציאה "חברת אהבת
שלום" של הרב הלל (על הבן איש חי") לא דן מסביב להשקפה זו - להאיר
עיניים עיוורות בדור כה ירוד ונמוך.
המקרה השני שלא סופר עליו בספר היה סיפורו של
ביה"ס "אליאנס" המסכיל שלא הוקם בחברון. כמו בכל עיר יהודית
באירופה , במזרח ובצפון אפריקה כך גם בעיר חברון רצו מסכילי "אליאנס"
מצרפת לשים את טלפיהם ולבנות בור שתייה של מים עכורים בשם "ביה"ס
אליאנס". לאחר מאבק בקהילה התורתית בחברון נמצאו כבר משתפי פעולה תמימים
לנושא וגם גביר יהודי יקר ותמים מהודו שישים כספו על קרן הצבי הזו. האיש היה דוד
ששון מהעיר בומביי, בן לקהילה ההודית- עירקית שחיה בהודו מספר דורות קודם לכן. גם
מקדמה הגונה הניח האיש ונתן את התחייבותו לכל הפרויקט. המשמדים צהלו וראשי היהודים
ורבני חברון נבוכו. ואז צץ רעיון – לשלוח
את רבני חברון ל"בן איש חי", ולבקש ממנו להשפיע על ששון למשוך ידיו
מהעניין. הללו ידעו שלאיש יחסים מיוחדים עם ראש גולת אריאל שבבבל. ואמנם מששטחו
הרבנים לני הרב הקדוש את בקשתם הבטיח להם ה"בן איש חי" כי "לא
יעבור זמן רב והגזירה תעבור מעל ראשיכם". ואמנם כך היה. ששון – שהיה לפני
בואם של הללו בצרה איומה, עלה לרגל ל"בן איש חי" וביקש ממנו ישועה
ובתמורה הבטיח כי "כל אשר יבקש הרב אמלא". ה"בן איש חי" אומנם
נעתר , הישועה אמנם התרחשה אך את בקשתו מששון דחה הרב הקדוש לשעת הצורך, וזו כאמור נקרתה. דוד
ששון ניקרא אל רבו והגיע בחפץ לב לבגדד מבומביי הרחוקה. מה קשה היתה תחושתו של הלה
כששמע את בקשת רבו. לשווא ביקש "רק לא זאת" ודיבר על "הפסד
מרובה" באותה מקדמה שכבר נתן . תשובת ה"בן איש חי" היתה "יהרג
ובל יעבור". לבסוף - בדמעות שליש, ויתר הלה על רעיונו והבטיח למשוך ידו
מהעניין ואף לגרום לפרויקט ליפול. לא רק שאח"כ לא תרם יותר לעניין אלא
שגם קיבל את המקדמה בחזרה (שלא ישתמשו בה
לעניין תחילת הפרויקט) וביטל
ל"אליאנס" את הפרויקט בחברון
כתנאי להמשך שיתוף איתם בעניינים עסקיים.
אני בטוח שיש עוד עשרות ומאות סיפורים
דומים- על קדושת השקפתו של ה"בן איש חי", אך הם לא הוכנסו לספר ההסכלתי מפחד התורמים
הפרו-ציוניים וה"מודרניים" שכיסם היה עלול – לדעת יועצי החכם הלל,
להיתפר בחזרה אם פרסומם היה רואה אור.
הציוני האחרון של
"סטמפורד היל"
ביום ראשון האחרון (ראש חודש כסלו תשע"ב)
השיקו הציונים כוסית "לחיים" בהקימם "לובי" להגנת אינטרסיהם מחמת
תדמיתם הירודה בבריטניה. אל אותם פוקרים
התלווה אדם בחזות חרדית ממנשתר שאמור היה לשמש להם "עלה התאנה"
ה"חרדי". האיש הוא הרב גונטטג , רבה של שכונת וויטפילד החילונית
במנשסתר. אמנם האיש פיתח מעט את חיי התורה בשכונה ירודה (רוחנית זו) והקים כולל
קטן בבית הכנסת המקומי אך מכאן ועד להיותו "ארי מבבל" עדיין המרחק רב
ועצום. מסתמא שהציונים לא מצאו "דג" שמן יותר בתורה וביראה.
משנודעו הדברים בציבור פנה אליו הרב יצחק
וויס- האדמו"ר מהורדנקא, ממנשסתר, וביקשו מיד להפסיק יוזמה זו. כך עשו גם
רבני העיר מנשסתר ואילו כבר במוצש"ק "תולדות" התארגנה עצומת נגד
בעניין מרבני לונדון ובראשם רבניה החרדים של "סטמפורד היל". בין רבני
לונדון חתמו גם רבנים שאינם שייכים לזרמים ה"קנאיים" או לחסידות סאטמר
אלא גם לאגו"י כהרב בן ציון בלום מבאבוב, הב קוקוביצקי מקהילת האשכנזים ועוד.
הסכנה היתה ברורה וידועה - התגרות שללא לצורך נגד העולם המוסלמי השכן החי בשכנות
ממש לחרדים , ולטובת כאלה שהיהדות לא רק שאינה בראש מעייניהם או בראש דאגתם ממנה.
הרבנים פירסמו גם את שמו של הרב גונטטג ומספר הטלפון שלו בבית וביקשו מכל מען דבעי שפוי לצלצל אליו ולבקשו
למשוך ידיו מהעניין.
למעשה
עומד מאחורי העניין – שיתופו של גונטטג דווקא ב"לובי" זה, סיפור נוסף.
האיש הוא מראשי "ועידת רבני אירופה" ואחד ממעט החרדים המשמשים שם
"כעלי תאנה" "חרדיים".
כך למשל מכהן שם -
כיו"ר הועידה , "רב" פילוסוף מצרפת שבבחירות האחרונות לרבה הראשי
של צרפת הדיח את הרב האורתודוכסי שם, הרב סיטרוק. ארגון זה כולל את ה"רבנים
הרשמיים" של אירופה והם בעצם "פני הכלב" של קהילותיהן החילוניות
והמתבוללות שגם הציונות פשעה שם במקום היהדות. כך למשל ה"רב" מטורקיה
(חליבה) הוא מעניק "אישורי יהדות " ידוע , יש הטוענים כי הוא "על
גבול " מחלל שבת וכמובן ידוע באישור לשלטונות להרס בתי העלמין.
"רב" אחר הוא מייקל שודריך - קונסרבטיבי ידוע, ש"גיוריו" נפסלו בישראל ע"י הרב שרמן משום שאחד
"הרבנים" שחתמו עליהם לא היה נוכח בהם. האיש- שודריך, לוחץ ידיים לנשים
מעורטלות בכנסיות קתוליות ומהלל את האפיפיור הקודם ימ"ש עד כדי אומרו עליו
"מורי ורבי". כמו כן חבר בועידה זו "רב" מצ'כיה שהוא
"גר" ש"גיירו" שוחט מישראל בדרגה של פחות מכשר. זהו מר סיטון.
להויי ידוע שבשולחן ערוך – ערך "חושן המשפט", סעיף 11 , נאמר במפורש
שאף גר צדק אמיתי אינו יכול לדון ישראלים אלא גרים בלבד. גם הנאולוגים הרפורמים
מהונגריה חברים בועידה "מכובדת" זו ועימם כחלון מבולגריה שבבית הכנסת
שלו מעשנים בשבת למול עיניו. וכמובן מנחם הכהן השמלאני היה עד לא מכבר חבר בועידה
משונה זו, וכן הלאה וכן הלאה.
"רבנים" משונים אלה כל כך פוקרים
בהשקפתם היהודית מחד גיסא , וכל כך עובדי עבודה זרה ציונית (עד לחשש של שפיכות
דמים ממש!) מאידך גיסא שהסיפור הבא יוכיח
זאת במעט. כאשר מר חליבה מטורקיה אישר שוב ושוב לשלטון הטורקי להעלים בתי עלמין
"רבני הועידה" ותומכיהם החרישו אך כאשר אותו האיש - כ"רב",
ביקש מישראל להתמתן בהתגרויותיה בטורקיה (לאחר פרשת ה"משט הטורקי "
הידוע) משום סכנה לחיי יהודי המדינה מיד איימו "רבני" הועידה ועסקניהם
לפטרו ממנה אם לא יחדל מהתבטויותיו נגד עגל הזהב הציוני!
דייני ה"יונייטד סינאגוג" מלונדון ,
הרב גונטטג , הרב לבל והרב גולדשמיט ממוסקובה הם "עלי התאנה" החרדיים
לועידה זו שמשום מה רבים טועים וחושבים רוב הרבנים הם "ליטאים" ולא על
גבול הרפורמיות. לאחרונה הצליחה הועידה המתחרה - "מרכז רבני אירופה" (בשליטת
חב"ד) להתפרסם יותר במעשייה. מנגד מותו של אבא דונר ז"ל - מזכיר
"ועידת רבני אירופה", שיתק את האחרונים מפעילות מול עליית מרכז רבני
אירופה". הרצון לפעילות דחף אותם
לאפיק הידוע והחזק שלהם - הציונות. כך קפץ האלמוני גונטטג כחמור בראש והגיע
ל"לובי" הציוני.
אך כאן עדיין לא מסתיים סיפור הציונות
ו"ועידת רבני אירופה". גונטטג הוא רק "חייל" פשוט במשחק ציוני
זה. האיש שנותן כבר שנים גושפנקא לארגון ציוני וטמא זה הוא גם האיש שלחץ על הגאון
אלחנן היילפרין שליט"א (נשיא "כדתיא" של החרדים בבריטניה) לחזור בו מתמיכתו ב"מרכז רבני אירופה"
(ששם הרבנים באמת יותר חרדים). זהו אותו
האיש שמעניק לגיטימציה לחליבה, שודריך , מנחם הכהן, לנאולוגים ולפילוסוף והוא גם זה שמטעמם מחליט על מכירת והשכרת בתי עלמין
יהודיים באירופה עד עדי מחיקתם, יהודי זה חי
ב"סטמפורד היל" והמגדיר עצמו שנים כ"בריסקר", "סאטמר
חוסיד", "קנאי" וכו' אך מלכך הפינכא של ארגוני כספים פוקרים
מהגו'ינט וה"קלם קונפרנס" ומאשר לכל צר ואויב ליהדות לסחור בהקדשיה
בתחפושת "רבנית". ה"קנאי" הגדול הזה מנוי על טיסות "אל
על" לישראל שמשום שלדבריו הוא כל כך
צדיק עד שהוא בוכה כילד כשהוא רואה כיצד יהודים אוכלים טרף ב"בריטיש ארוויאס" (חברת
התעופה הבריטית). ביום הכיפורים הוא מקיים את הפסוק "פורים ככיפורים"
עוד לפני בוא משיח צדקנו בהרצותו- לאחר "כל נדרי", כי "המדינה הציונית היא האסון הגדול ביותר
נפל על עם ישראל". "צדיק" זה יודע מה מתרחש ב"ועידת רבני אירופה" ,
הוא האפוטרופוס שלה והוא האיש שיכול לעצור באמת את הפשפש גונטטג. לצד הטלפון של
גוננטג אני מצרף אליכם את הטלפון של אותו האיש (אך לצלצל אליו רק מיום חמישי הקרוב
כי כרגע הוא שוהה בארה"ב לרגל חתונת נכדו , ובהזדמנות זו הוא קבע עם יו"ר הפדרציה
ברומניה להיפגש שם והאחרון יכיר לו כתודה
על אישור מכירות בתי העלמין היהודיים
בארצו את ראשי הקרנות החילוניים ואת מר הרבט בלוק, יועץ נשיא ארה"ב לבתי העלמין
היהודיים שעוד נותרו לאחר מכירתם והשכרתם) ובקשו ממנו להפסיק את שיתוף גונטטג
ב"לובי" הציוני. לאיש הזה קוראים: הרב אליקים שלזינגר מ"סטמפורד
היל" והוא מורם הרוחני של אנשי "ועידת רבני אירופה" ובראשם ציונים
נאלחים ו"שייגיצים" ידועים כמייקל שודריך ומנחם הכהן". הנה הטלפון
שלו: 00442088026386. ואילו מספר הטלפון של גונטטג הוא:00441617966011.
חבל על כל דאבדין
בשקט, בשקט ובצל הביקורת הנוקבת נגד
ה"נח"ל החרדי" ועל כישלונו וקורבנותיו הרוחניים מסתבר כי כבר לפני
חודשיים ויותר חתמו ראשי חסידות חב"ד (לשעבר "לובאביטש"...) עם
הצבא הציוני על גיוס כל צעיריהם למשך "שרות מלא" בצבא זה וללא יחידות
"מיוחדות" לדתיים וזאת לאחר שהציונים יתירו לכל נער חבד"י שבסיום
לימודיו בגיל 18 בישיבה יצא ל"שנת לימודים" "ב-770" בארה"ב , ואח"כ
יחזור ישר לזרועות הצבא הציוני המהולל ב"יראת שמים", "צניעות"
ו"חסידות מעטירה". אל תתפלאו אם בנות חב"ד הן כבר בדרך לצבא הציוני
ולא ל"שרות הלאומי" ה"פרווה".
הם יותר גרועים מה"מזרחי" – אין
בהסכם החדש אפילו רמז ל"ישיבות הסדר".
מורי ורבותי, זה לא מפתיע אותי. אלה הם האנשים
שה"שלוחים" שלהם בעולם "מרביצים" "תרבות" במקום
יהדות , מאכילים(במקומות רבים) טרפות ונבלות ומכניסים גויים לקהל ישראל במסווה של
"גרי חלומות". אלה הם אלה ש"בחורי הישיבה" שלהם עמדו כפריצים
בצמתות ההפגנות נגד פינוי המתנחלים מחבל עזה, לצידן של נערות פרצות מעורטלות. אלה
הם מצביעי המפלגות הפוקרות לכנסת המינים . אלה הם עמוד התווך שמגן על פריצי ישראל נגד החרדים. לאחר שהרבי האחרון
שלהם עלה בסערה השמימה הם הפכו להוזים ולעדר ללא רועה, חלקם מדמיינים שהם שואלים
אותו ונענים על ידו ואת הזיותיהם הם
מישמים במלחמתם ביהדות הנאמה ובהטרפות לאויביה תוך הסתכנות בכלייתם שלהם.
ואלה הם אלה שהצניעות מהם והלאה. הללו יעשו טובה ל- ה' הטוב ולכל עם ישראל אם יגלחו
זקניהם, יחליפו בגדיהם ה"חרדים" ובמקום זאת יניחו על ראשם כיפה בגודל של
ש"ח.
כואב רק שקדושי עליון – כשבעת אדמו"ריהם מתהפכים על משכבם בראותם
לאן הידרדר צאן מרעיהם...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה