יום רביעי, 12 ביוני 2019

פרשת נשא תשעט


בס"ד                                                                                        סיוון תשע"ט
                    פרשת נשא תשע"ט / הרב אליהו קאופמן
     פרשת "נשא" היא פרשה שעשירה במוסר יהודי ובפנימיות צרופה. פרשה זו דנה למשל בעניינם של הסוטה והנזיר. ומקובל הפירוש שפרשת הנזיר באה מיד לאחר פרשת הסוטה "משום שמי שרואה סוטה בקלקולה מתנזר מהיין". לעניין הסוטה פירושים רבים. אחד מהם הוא בעצם ההצבעה על אישה סוטה גם ככזו הסרה מדרך הצניעות המקובלת של ה"שולחן ערוך", ולו רק בגלל יומרותיה להיות תחרותית לבעלה ולא תמיד להישמע לו. סוטה איננה חייבת להיות פרוצה של ממש אבל היא בהחלט יכולה לסטות מדרך של "אישה שעושה רצון בעלה". היין – ממנו מוזהר הנזיר לסור, הוא בעצם אחד מכלי השמחה הגשמיים של תורת ישראל: הבשר והיין. אין ספק שמי שחש כיצד ביהדות החרדית האישה החרדית סוטה מה"שולחן ערוך" אינו יכול שלא לחוש מועקה כשהוא צריך לשמוח בחגים ובאירועים משמחים. האישה החרדית – בסטיותיה החילוניות, ניראת בכול מקום. היא ניראת בעזרת הנשים המקוצצת, בלבושה החושפני ובפיאותיה ההדורות, וכמובן במוצא פיה שאיננו נסתם גם כאשר פני בעלה מלבינים ומאדימים, ועוד כשמכנים כול סוטה כזו "רבנית", כדרך נשות הרפורמה הארורה.
       עניין אחר הנדון בפרשת "נשא" היא נשיאת שבט לוי מעל שאר השבטים ופטירתו בשל כך מהצבא. רבים מ"עסקני" החרדים הציונים – המבקשים לפטור את יקיריהם משרות צבאי – ציוני (כמובן שעל חשבון עדות המזרח ובני חו"ל...), מיד עטים על המציאה ומשווים את לומדי התורה (ואפילו את שאר הנערים החרדים שאינם לומדים...) לבני לוי, ועוד מביאים באופן מעוות סימוכין לטענה זו (מה"חז"ון אי"ש למשל...). אבל ביהדות אין עניינים פשוטים ו"מקריים". שבט לוי זכה בבכורה הרוחנית, לא רק משום שכך "הוגרל" לו אלא משום שהיה ראוי לכך עפ"י האמות מידה התורתיות של הקב"ה. זהו השבט היחיד שלא נפל בפח המרת לימוד התורה בעבודות מכניסות שכר במצרים, ולכן גם לא נפל לשעבוד המצרי שבא אח"כ. זהו השבט שבפרשת "עגל הזהב" לא הכיר את בני משפחתו מצד האב ומצד האם, שחטאו בעגל. זהו השבט שלא חטא כלל ב"עגל הזהב". זהו השבט שרדף אחר אלו שבמות אהרון הכהן חפצו לחזור למצרים, ובכוח הזרוע החזירם למחנה ישראל בדרך לארץ המובטחת. וזהו השבט שממנו יצא פינחס הכהן ופרע מזמרי בן סלוא את המרד בתורת ה'. כלומר, עד ששבט לוי הגיע לצבוא בצבא ה' בלבד, ולהשתחרר מגיוסו לצבא העם, הרי שהוא היה צריך לעבור מבחני קנאות אדירים, ומכאן שרק כאלה – הלוחמים את מלחמת ה', מגויסים ללימוד התורה התמידי ומשוחררים מהצבא הגשמי. אבל גם הצבא הגשמי איננו עניין של מה בכך, והוא איננו צבא נכרי, להבדיל אלף אלפי הבדלות. צבא ישראלי אמיתי הוא צבא שמלך תורתי מפקח עליו ושמפקדיו הם תלמידי חכמים ואשר לחימתו היא למען קדושת התורה והעם. הצבא הציוני הוא צבא טרף שכול הגנתו היא על מדינה כופרת למען דיכוי היהדות, ואילו אלה המתהדרים כ"לומדי תורה" הם בעיקר חלק בלתי נפרד מרעיון קיום המדינה הכופרת הזו עם "לומדי תורה" שלא ישרתו בצבאה כדי להתפלל לקיומה הכופר נגד דת ישראל. כול ניסיון להשוות בין מה שהתורה הקדושה מצווה אותו בפרשת "נשא" – על בני לוי, לבין המציאות הציונית – חרדית הוא ניסיון לסמא עיניים ולטמא ידיים.
       שלושה שבטים מוליכים – שלא במקרה, את שאר נשיאי השבטים הבאים להקרבת הקרבנות במשכן שבמדבר. בראש השבטים עומד שבט יהודה ואחריו יששכר וזבולון. ואמנם שבט יהודה הוא זה שיעקב אבינו הבטיח כי "לא יסור שבט ומחוקק מבין רגליו עד לבוא שילה, יקהת עמים". דהיינו שבט יהודה הוא שבטו של משיח בן דוד ושל המלוכה הישראלית, שהוא בכיר ומשיח ה'. אחריו בא שבט יששכר – "חמור הגרם", שנועד להיות שבט התורה ותלמידי החכמים. והשלישי הוא שבט זבולון, אשר מממן את החזקת התורה ואת החזקת תלמידי החכמים. וזהו הסדר בעם היהודי : משיח בן דוד ומלוכה תורתית, תלמידי החכמים ואח"כ מפרנסיהם.
                                     דמי אחינו זועקים מן האדמה
          מעט לפני חג הפסח תשע"ט חוללו יותר משישים מצבות בעיר הושי, שבצפון רומניה. העיר הזו שוכנת על הנהר הפרוט – המשמש כגבולה של רומניה עם מולדובה העצמאית. הצד הדרומי של מולדובה – מהפרוט דרומה, הוא חלק בלתי נפרד מרומניה, והושי היא העיר הצפונית ביותר של החבל המולדבי השייך לרומניה. בעיר הזו נולדתי בסוף שנות החמישים של המאה העשרים. אבי – סבי, ברוך קאופמן, הגיע לעיר הזו ממולדובה העצמאית כיום, שבגרסתה המורחבת דאז נקראה בסרביה. זוהי עיר יין וכרמים באוירה פסטוראלית וכפרית, שמשום אי פיתוחה מזה שלושים שנה הרי שגם זקני, ברוך קאופמן, היה מצליח להכירה גם כיום. לפני השואה המרה חיו שם כעשרת אלפי איש ובתוכם שלושת אלפים וחמש מאות יהודים, שהיו הקטליזאטור להתפתחותה התעשייתי והמסחרית של העיר. כיום חיים שם כשלושים אלף רומנים ללא שום יהודי ורק שני בתי העלמין הם העדות למה שהיה פעם, ולא כול כך מזמן. שישים הקברים הללו נהרסו לא משום שום פיגוע אנטישמי אלא פשוט משום ביזה ושוד אבנים ושיש לבנייה פיראטית, כאשר יתכן מאוד שה"שומר" הנכרי שם, מטעם הפדרציה של הקהילות היהודית ברומניה, היה שותף לשוד הזה.
          הפדרציה המתבוללת של רומניה שולטת בשלטון חסר מצרים על כאלף בתי עלמין יהודיים כאשר אין לה כוח אדם לשמור באמת ובתמים על קיומם. מאות בתי עלמין – הנמצאים בכפרים ובערים שכבר אין בהם יהודי, מופקרים אפילו ללא שומר. במאות בתי עלמין אחרים – שגם בהם אין כבר יהודים, מופקדים בידי "שומרים" מקומיים שמעבדים חלק מבית העלמין וכביכול "שומרים" על קברי היהודים אבל הללו מבינים ששיטה זו כבר איננה יעילה אלא לימים שבאותם מקומות הייתה שם השגחה יהודית מקומית. ה"שומרים" הללו מזמינים לא פעם את חבריהם לשדוד חומרי בנין מקברות היהודים ואח"כ הפדרציה המתבוללת צווחת: "אנטישמיות" ומגייסת עלייה לכיסה כספי יהודים תמימים במערב. לפני יותר מעשור הייתה גם ההנהגה היהודית של הפדרציה המתבוללת ביאסי שותפה בעצמה למעשים הללו. נשיא הקהילה דאז – איש ביון רומני לשעבר בשם פינקו קייזרמן, שלח גנבים מטעמו לשדוד בבית העלמין הגדול שבעיר ואח"כ התחלק במכירת השלל שכלל בין השאר אבנים מסותת, ברזל וכמובן שיש. הגנב הלה נתפס כאשר השומרת התמימה שם גילתה את אחת הגניבות והזמינה את המשטרה המקומית של יאסי. האיש הלה גם סחר בתרופות שחילקו אנשי הגוי'נט לזקנים נזקקים ביאסי. דהיינו, התרופות הללו לא הגיעו מעולם ליהודי העיר. אדון קייזרמן נבהל מהחשיפה בבית הקברות ופחד שהחקירה תעלה את אשמתו ולכן דאג מיד לסגור את העניין ומנגד לא לתת לשומרת החושפת להתגורר יותר בבית העלמין אלא להגיע אליו מביתה. לפני פחות מעשור הגשתי במשטרת יאסי תלונה נגד קייזרמן לאחר שתפשתי אותו בגניבת עצמות של יהודים מבית העלמין בפודולוייה ומכירתן לאוניברסיטת יאסי, לשם מחקר. גם השומרת בפודולוייה – שחשפה את העניין לפני סטודנטים ישראלים והוקלטה על ידם, הפסיקה לשמש כשומרת. אבל קייזרמן הוא רק דוגמא קטנה לאנשי הפדרציה המתבוללת, שבעבר זממו אף למכור את כול בתי העלמין ואילו את מאות בתי הכנסת ברומניה להשכיר למועדוני פריצות. בחלק קטן מהם הם אמנם עשו כך עד שברוך ה' הצלחנו לעצרם.
      ההפקרות הזו מתאפשרת בעטיים של ארבעה רמאים בעלי זקנים ופאות המקבלים כספי עתק דרך הפדרציה מארגונים רפורמים יהודים בארה"ב, ובתמורה לכך הם מחפים על מתבוללי רומניה ומחוקקים חוקי עזר לפדרציה הזו, כדי שתשתלט על כול בתי העלמין וכך יחשבו בתי העלמין וההקדש היהודי ברומניה לרכושה הפרטי של הפדרציה ואילו שלטונות רומניה או ארגונים הודים לא יוכלו להילחם פלילית במעשים הללו. הארבעה הם יואל טוביאס משיכון ו' בבני ברק, ח"כ לשעבר שמואל הלפרט מחסידות ויזני'ץ, חיים לייב דויטש מ"חוג חתם סופר" פ"ת וישעיהו רוייטר מבני ברק. לאחר ש"אתרא קדישא" – בגיבויים של כול גדולי ישראל, הצליחו בסוף העשור הראשון של המאה 21 לקדם חוק בפרלמנט הרומני שיבטל את הבעלות הפרטית של מתבוללי רומניה על ההקדש היהודי שם, הרי שמי שנחלץ לעזרת המתבוללים וארבעת סייענייהם היה הר אליקים שלזינגר וחבורת נוכליו שעשו הכול כדי שהחוק לא יעלה בפרלמנט הרומני ומנגד איימו בחרם על ר' דוד קאהן מחסידות סקולען, שאם ימשיך לתמוך בהעלאת החוק בפרלמנט הרומני הרי שיחרימוהו בול העולם. שלזינגר הוא האחראי הישיר לחילול בתי העלמין היהודיים באירופה ולכן גם בחרו בו הנכרים מהפרלמנט האירופאי להיות נציגם בנושא פינוי בתי העלמין היהודיים באירופה לטובת קידום הנדל"ן הנכרי.
        אחד מנוכלי הרקק המסייעים לפדרציה המתבוללת הוא הפרחח ינקי סולומון - אחיינו של יואל טוביאס מבני ברק, ובמסעותיו לרומניה הוא רק מיחצ"ן את המתבוללים הרומנים ודואג להכניס לתקשורת החרדית רק סופרלטיביים לטובת משמידי דת ישראל. בהיות ראש המתבוללים – אאורל ווינר, יליד העיירה שטפנשט, הרי שסולומון צמוד אליו בכול צעד ושעל לטובתו. ינקי סולומון החל באחרונה להציג את עצמו כה"אדמו"ר משטפנשט" ואילו אשתו הקלוקלת  מציגה את עצמה כה"רבנית משטפנשט" ואופה "סגולות" כ"מפתח קמח" ועוד מיני "סגולות" ליצניות עבור נשים תמימות. סולומון זה ניקלע לא פעם לקטטות רחוב ברומניה – מול שיכורים, אך גם מול ישראלים המוכיחים אותו על שנתפס גונב במרכולי הגויים. לא פעם שהוא נתפס בגניבת דברי קודש מבתי כנסת. הוא עצמו – ואחיו ישראל סולומון מירושלים, מנמקים את גנבותיהם בטענה כי ה"רומנים גנבו את אבותינו ולכן אנחנו גונבים מהם". יש גם מי שהעלו את הסברה שסולומון ינקי היה מעורב גם בפיגועי המצבות בהושי אך העניין עדיין נחקר. בפעם אחרת – באזור בוטושני שבצפון רומניה, התקוטט סולומון עם יהודי ישראלי ממוצא רומני שניסה למנוע ממנו לפרוץ את שער בית העלמין באזור, ובדרך לקרוע את הגדר שם. מי שהוא מיוצאי רומניה וחפץ לעזור לי להציל את קברות אבותינו הרי שאשמח אם יקשור עימי קשר לעניין: הרב אליהו קאופמן - 00972524391094, 00972527128509, 00447733062454.
       מפגע נוסף – ב"רבנות רומניה", הוא ה"רב הראשי" שם ששמו רפאל שפר. מדובר בעד גיטין לשעבר מבני ברק שהנוכל ישעיהו רוייטר הפך אותו ל"רב הראשי" שם ומאז הפכה הפדרציה הזו גם באופן רשמי לרפורמית. לליצן הזה יש "מערכת כשרות" שכול "משגיחיה" הם פורקי עול ואף גויים רומנים וצוענים. על כך הוא גם הודה בפומבי בכנס "ועידת רבני אירופה" שנערכה לא מכבר באנטוורפן הבלגית. כמו כן הודה הלה – מבמת הנואמים שם, כי התיר (בפקודת הפדרציה המתבוללת כמובן...) ליהודי רומניה להגיע לתפילות בבתי הכנסת בחילול שבת ובחג כדי שיתאפשרו שם מנייני תפילה. לפני מספר שנים כמעט ומת תינוק יהודי ברומניה באמצע ברית המילה שלו, לאחר שה"מוהל" שהוא הביא מגרמניה (עוד מדינה נידחת ביהדות...) כמעט שהרגו. ה"מוהל" הלה אחד מ"רבני גרמניה" (שחלקם כלל אינו שומר מצוות ויש בהם גם נכרים!). לאלה המתכננים לנפוש בקיץ הקרוב ברומניה יש להזהירכם כי כול המקומות טרפים – להוציא אותו מלון של מפלחת אבימור המושגח ע"י הרב מנחם בורשטיין מירושלים. יש להיזהר לא רק ממסעדות הקהילה המתבוללת אלא גם מ"כשרויות" מפוקפקות של "רבנים" מישראל עם משגיחים "מקומיים". כמו כן יש להיזהר מליצן בשם צבי כפיר שכול כולו סייען לחילולי שבת ולהאכלת טריפות ונבילות. מדובר בחלבן לשעבר שהפך ל"רב" ע"י בת דודתו שהיא ראש הקהילה היהודית בטימשוורה שברומניה, שם תמיד הייתה קהילה רפורמית ו"רב" ניאולוגי.
                                       וועידת רבני אירופה למוכ"ז
       לפני מספר שבועות התקיימה באנטוורפן שבבלגיה כנס "ועידת רבני אירופה". רב חרדי שהשתתף שם צלצל אלי דחוף וכמעט בכה על מה שראה שם. הלה סירב לחשוף את עצמו ולכן הרבנית – אשתו, היא זו שהעבירה לי את כול הפרטים המלאים. אינני מתכוון כאן להתעכב – כבעבר, על האופי הציוני של הועידה. אינני מתכוון כאן גם להתעכב אפילו על החוסר תורתיות שבקרב "רבני אירופה". אני מתכוון כאן להעביר לכם את המידע שהעבירו לי הרב ואשתו הרבנית במישור היהודי הפשוט ביותר. הם סיפרו לי שבמקום מנכ"לי הועידה החרדים שהיו פעם המנכ"לים האמיתיים הרי שמי שמשמש מנכ"לה המעשי היום הוא חילוני ישראלי בשם גבי, שכול משפחתו היא כזו. הלה רודה ב"רבנים" השונים וסותם להם את פיהם בגסות. חלק מה"רבנים" שם הם בכלל מחללי שבת ומדברים בשפת השוק והתועבה. במיוחד חמור המצב בקרב "רבני גרמניה", שרבים מהם מתחפשים ל"אב"דים" ולמעשה מדובר בגסי רוח מחללי שבת שאחד מהם ספק בכלל אם הוא יהודי. כדי להבין טוב יותר את המצב נציין רק שקהילות רומניה, בולגריה, טורקיה, גרמניה, שבדיה ואפילו פולין של שודריך הן קהילות רפורמיות באופן מעשי לכול דבר. הרבנית סיפרה לי כי לפני כעשרים שנה היא נוכחה בפעם האחרונה בוועידה דומה, כשאבא דונר המנוח היה מנכ"ל הוועידה. באותם ימים – כך היא טענה, היו אז רבנים אמיתיים, וגם אם בתוכם לא היו סופר חרדים או ממש ברמת מהדרין הרי שהיה בכול זאת מדובר באנשים דתיים, יודעי תורה וכאלה שחשבו כיצד לקדם יותר ויותר יהודים להיותם שומרי שבת. יו"ר הוועידה הזו כיום הוא הרב פינחס גולדשימט ממוסקובה הרוסית (בעבר כיהנו בתפקיד הרבנים הראשיים של צרפת ובריטניה) ועוזר על ידו הרב לבל, ראש ישיבה באותה מוסקובה הרוסית. השניים – עם עוד רב ליטאי אחד או שניים, מנסים לשקר ולהונות את היהדות החרדית והדתית כי וועידה זו היא של "רבנים חרדים ליטאים". הביטאון החרדי – הצפון קוריאני – ששמו "יתד נאמון" (ואשר עורכו היה נוכח בוועידה הזו כנציגם של "גדולי ישראל", רחמנא לצלן...), משקר מידי יום ביומו ושבוע בשבוע ומציג רפורמים מבולגריה, פולין, טורקיה , רומניה ומדינות יוגוסלביה לשעבר כ"רבנים דתיים" ואף "חרדים". ערוץ הרדיו המשת"פי "קול חי" נותן במה לכול זב ומצורע מה"רבנים" הללו והופכם, מעל גלי האתר שלו, ל"שומרי תורה ומצוות" ואף ממשילם ל"בני תורה". אין ספק שהרבנים גולדשמיט ולבל הם ארכי פושעים ורמאים בכול פרשת ההונאה הזו. כששאלו שם "רב" מגרמניה כיצד גולדשמיט מינה את העמי הזה למנכ"ל הוא ענה בחיוך כי ה"רב גולדשמיט אוהב אותו".
                                     כן, אפשר לקרוא להם נאצים!
      המכות שהונחתו על הנער המוגבל – באמצע ל"ג בעומר, ע"י המשטרה הציונית, מוכיחות כי היא ראויה בהחלט לכינוי "משטרה נאצית". שום משטרה נכרית לא הייתה מתעללת בחסר ישע כמו שהשוטרים הציונים עשו זאת. אי ההסכמה של המשטרה להדיח ולהעמיד לדין את המתעללים מוכיחה כי הציונים באכזריותם הם הגרועים שבאומות העולם, וכי מידת הרחמים החסרה להם שוללת את טענתם להיותם "יהודים". אבל איפה כול החרדים – כולל ה"עדה החרדית" בעצמה?!
        על עניינים פעוטים יותר יצאו בני ירושלים החרדים להפגנות ענק ועקרו עמודי תאורה, תוך מסירו נפש וכליאתם במעצר ממושך. אבל הפעם דום ושתיקה. כמו שאפשר לארגן למשטמטים הציונים מה"פלג הציוני הירושלמי" הפגנות נגד גיוסם האנוכי לצבא הציוני, שאותו הם כול כך מהללים בשפקוויל ה"פלס", הרי שכך אפשר היה להרעיד את עמוד הסיפים בהפגנות כאלה למען האומלל המוגבל ולהעביר את תמונותיו, שותתות הדם, לחו"ל. אבל זה לא קרה משום שה"עדה החרדית" מתנהלת כמו "משפחה", אבל במובן השלילי של המילה הזו. ב"עדה החרדית" מעדיפים לתמוך ולהקריב את צעיריה למען "יפי הבלורית" של הליטאים הציונים מה"פלג הירושלמי" ולא למען נער אומלל שהיה היחיד שהעיז לומר לשוטרת הנאלחת הזו (שחסידי בלזא בטח עשו עימה "תורניות שיטור"...) מיהי באמת: "שיקסה"!
                          אדון ליאון – המשת"ף של ליברמן האנטי דתי
     הפיגוע האמיתי שהנחית ה"גרובר – איד" ששמו איווט ליברמן על היהדות החרדית לא היה בהקדמת הבחירות או ברצון לא להסכים עם כול פשרה ב"מתווה הגיוס". המכה האמיתית הייתה בצורת הנחתתו של משה ליאון – מהעיר החילונית ביותר בארץ (שם אין אפילו קהילונת פיצפונת של חרדים...) ששמה גבעתיים, אל ראשות הנהגת עיר הקודש. ליברמן – כשועל בולשביקי וכנחש קדמוני, ידע היטב כיצד להערים על היהדות החרדית בעזרת המשת"ף אריה דרעי ובעזרת הכסיל משה גפני, וכך הוא הכניס את ה"סוס הטרויאני" הזה לתוך עיר הקודש בלי שהלה בכלל הכניס סיעה משלו למועצת העיר של ירושלים. סרט ישן – על כנס של רואי חשבון בדיון אקדמאי, חושף את משה ליאון נואם שם ללא כיפה לראשו! את זה כנראה שגפני ופינדרוס לא ידעו אבל מי שועל כדרעי שלא ידע זאת ואף הגה את רעיון הנחת כיפת – השקל על ראשו של פפה ליאון כמקדם הצבעה "חרדית". אבל דרעי אוהב ראשים חשופים יותר מכיפות. הפסקת הבערת מדורות ל"ג בעומר וההוראה לאסור קיום "אירועים נפרדים" (הפרדה בין גברים לנשים) ב"שטחי ציבור עירוניים" היא רק ההתחלה של פפה ליאון האנטי דתי – אותו ה"חתול בשק" של שונא דת ישראל, ששמו איווט ליברמן. זו רמת הפוליטיקה והאינטליגנציה של ראשי החרדים הציוניים שבקולותיהם נבחר ראש העיר האנטי דתי ביותר שידעה ירושלים מאז הכיבוש הציוני. 
פרשת נשא תשעט

יום שלישי, 11 ביוני 2019

והחרדים שותקים


בס"ד
               והחרדים שותקים... / הרב אליהו קאופמן
   החרדים היו צריכים היות הראשונים שיצאו נגד מינויו של עמיר אוחנה לשר המשפטים אבל שתיקתם הצבועה מוכיחה כי ערכי התורה מזמן סרו מהם. אין ספק שגם השמועות על חברות משונה בין אוחנה למשפחת נתניהו איננה מוסיפה אמינות למינויו, ואולי התשובה האמיתית היא בידי סמוטרי'ץ, ששמע מה ששמע מפיו של ה"סנשו פנשו" של ה"זוג המלכותי", הלא הוא נתן אשל. בכול אופן אם גנץ ו/או לפיד היו ממנים להט"בי הרי ש"יהדות התורה" וש"ס היו מגישות לסדר היום הצעת אי אימון צעקנית...
      בקדנציה הקודמת של הפרלמנט הישראלי החרימו הח"כים החרדים את השבעתו של ח"כ עמיר אוחנה לח"כ. אבל מאז עברו לא מעט מי שופכין בנחל האכזב הפוליטי של הפוליטיקה החרדית הנירפת והנה כול אמצעי התקשורת החרדית מראיינים בהתלהבות את אותו אוחנה שמי יודע מה היו פוסקים לגביו כול הצדיקים שבתמונות הבית והמשרד של הפוליטיקאים והעיתונאים החרדים. ועכשיו האיש אוחנה מונה ע"י רוה"מ נתניהו לשר המשפטים. עבור יהודי חרדי אין כאן עניין של שיקול דעת בענייני קואליציה או בענייני הענקת גב משפטי לנתניהו. הבעיה היא אחרת לגמרי. מה עלול אותו האיש חבר ה"קהילה הלהט"בית", להביא לנזק לתורת ישראל ולחוקיה, ועוד על אדמת ארץ הקודש ? והתשובה לכך ברורה, חדה ומפחידה. בימים שבאירופה הפכו יותר ויותר מדינות למדינות לגיטימיות לחיי משפחה "אלטרנטיביים", הרי שהמאבק עובר למדינת ישראל. התורה מזהירה בראשית כול העבירות הכי קשות במיוחד כנגד המגמה הלהט"בית ורואה בחטא הזה את החטא הקשה ביותר נגד היהדות בפרט, אך גם כנגד הבריאה בכלל. בשום ספר קדוש אין אזהרה מאי קבלת כסף ממלכתי. גם בימי הצאר ים ניקולאי ואלכסנדר ברוסיה הצארית המשיך עם ישראל להתקיים גם כשגויסו ה"קנטוניסטים". חילולי שבת וחג היו במשך מאות שנים עניינים של השכם והערב ביהדות אירופה. גם מוסדות תורה ידעו ימי רעבון ללחם ולכסף אך בכול זאת היהדות המשיכה לפרוח. אבל בעניין החטאת הקדשים והקדשות ועוד על אדמת ארץ ישראל הקדושה, אין על פי התורה תקנת רחמים. בעבר גלה ישראל על אשר חטא בחטאי הגויים ותועבותיהם אבל כיום עם ישראל הוא זה המחטיא גויים אחרים בעוונות הללו, על אדמת הארץ הקדושה, כערבים, דרוזים, צ'רקסים ואפילו סלאבים אירופאים שלא נתנו ידם לכך בעבר! ועכשיו יש גם "שר משפטים" שיהפוך את העניינים הללו ל"חוקיים". יהודי עם זקן, כיפה ופאות היה אמור לברוח כמטחווי קשת מהאיסור הזה ולהעמיד תנאי בל יעבור, כי לא ישב בממשלה עם שר משפטים שמכריז ב"גאווה" על היותו מומר להכעיס ולתיאבון גם יחד, בהרס המשפחה היהודית, דבר שרוב אומות העולם עדיין לא נתנו ידם לכך. אבל הפוליטיקאים החרדים שותקים ואילו לבלרי התקשורת החרדית מראיינים בעוז ובמרץ את מי שהתורה מזהירה מפני גלות מארצנו בשל מעשיו ומגמותיו! הצביעות כול כך גדולה בעניין, שהרי אם בני גנץ או יאיר לפיד היו ממנים איש כזה ל"שר המשפטים" הרי שלובשי השחור לבן היו צווחים עד השמים. אבל כשנתניהו האיש שכבר נרשמה בעברו נשיאת נכרייה שמעולם לא התכוונה אפילו לשמור מצוות, מצווה על מינויו של אוחנה מסתבר שהפוליטיקאים החרדים אפילו לא מכשכשים בזנבם המרוט. ליהודי חרדי אמיתי אסור יהיה להצביע ביום הבחירות ל"יהדות התורה" ולש"ס, ולו רק משום כך. הצבעה ל"מנזר השתקנים" של שתי המפלגות הללו הוא בעצם עבור כול מצביע חרדי השתתפות בעקירת תורת ישראל.
                                            המינוי התמוה של נתניהו
     שמועות שונות ומשונות מסתובבות סביב המינוי הזה של אוחנה לשר משפטים. יש הטוענים כי נתן אשל ה"יועץ" שחזר מהכפור, אמר לח"כ בצלאל סמוטרי'ץ כי נתניהו לא יפקיד את עתידו המשפטי בידיו של סמוטרי'ץ. על סמוטרי'ץ לקום ולהודיע האם באמת אשל אמר לו כך, ואם אמנם כך הם הדברים הרי שיש לשאול את נתניהו האם הוא זה ששלח את אשל לומר זאת, ואם נכון הדבר הרי שזו עוד סיבה לפתוח לנתניהו תיק נוסף. יש הטוענים שבכלל הסיבה למינויו של אוחנה היא חברותו עם יאיר נתניהו ה"בן של"... אם נכונים הדברים בצירוף הסיפור על גב' נתניהו שהודיעה לבעלה ולחבריו כי איילת שקד לא תוחזר לליכוד, הרי שמסתבר שלפנינו ראש הממשלה הישראלי החלש ביותר שכיהן אי פעם, אחד כזה שהזויי משפחתו מנהלים את המדינה בקללות ובצעקות השפלה. ויש עוד משהו מסריח מדי. הקלות שבה נתניהו קרא והלך לבחירות חוזרות.
                                                 הקונספירציה
      מי ששומע כיום את הסיכויים לגוש ימין חזק וברור יותר לא תקשה עליו קיומה של קונספירציה הטוענת כי בעצם כול הקדמת הבחירות איננו אלא תרגיל מטורף ומדהים של נתניהו הנסתר וליברמן שהוציא לו את הערמונים מן האש. תוצאות הבחירות האחרונות ואיבוד כשבעה מנדטים לימין היו עבור נתניהו מפח נפש לעתידו ולרעיונותיו ולכן היה צריך לתקנם. גם הכוח הגדול מדי שנפל בידי החרדים בענייני הצבא, השבת ועוד מי יודע מה, היה עבור נתניהו "ניצחון פירוס". ומדוע אדון ליברמן היה מוכן לקחת על עצמו את היותו ה"ילד הרע" ? מסיבה פשוטה מאוד: כל עוד שדל כוחו גם בקרב אלה שאינם יוצאי הקהילה הסלאבית הרי שהוא חפץ בזריקת כוח אלקטוראלית חדשה וכך הוא הפך להיות היחיד בימין שיכול להעביר קולות ממרכז ומשמשאל לימין, לאחר שתוכלתו הפוליטית של כחלון הסתיימה. נכון שזה נשמע יותר מדי קונספירטיבי אבל אי התאמצותו של נתניהו להרכיב ממשלה מחשידה ביותר. המו"מ של עם מפלגת העבודה היה בעצם הסחת דעת כדי לתקוע את המסמר האחרון בארונה של מפלגת העבודה הגוססת.



יום חמישי, 6 ביוני 2019

כשבצלאל מצלצל


בס"ד
               כשבצלאל מצלצל / הרב אליהו קאופמן
      ח"כ בצלאל סמוטרי'ץ היה היחיד שהפך את ההגנה על היהדות להתקפה על ערכי ונורמות הכפירה בישראל. מול ח"כים חרדים מגומגמים ותגרני שוק הוא הוכיח שיהודי אינו צריך להתבייש בחוקי תורתו ומנגד הוא צריך להתנגד ל"מדינת ההלכה" של דור המבול המשולב בדור ההפלגה.
          קריאת התגר של ח"כ בצלאל סמוטרי'ץ מ"איחוד מפלגות הימין", כנגד בית המשפט הישראלי הייתה בעצם ביטוי למשאת ליבו של כול יהודי דתי: שלטון הקב"ה והיהדות עדיף על שלטונם של אלה שהפכו את שלטון החוק לצחוק ומתירים כול דבר אסור ומוסרי. זהו השלב העליון של ה"דמוקרטיה החזירית": כינון שלטון האנרכיה דרך מערכת המשפט, שהוא בעצם שילוב הנורמות והערכים של דור המבול התועבתי עם דור ההפלגה הכפרני בקב"ה. בצלאל סמוטרי'ץ פשוט קבל כנגד "מדינת ההלכה" של האנרכיזם המודרני, המנוהל ע"י מיעוט על חשבון התוצאות הדמוקרטיות של רצון העם. ואז צלצל הפעמון העוצמתי של אזעקת המיעוט השיפוטי כנגד המתקוממים נגדו. סמוטרי'ץ יותר מאשר הוא קרא למדינת הלכה דתית, הרי שהוא טען שחוקי היהדות והמשפט העברי טובים מחוקי העולם הכופר בעיקר. וכמו שזכותו של כול "ליברל" זה או אחר לנאץ בחוקיו את האמונה באל עליון הרי שבוודאי שזכותו של חובש כיפה להאדיר את חוקי הקב"ה על פני חוקי בשר ודם. ה"דמוקרטיה" של מערכת השיפוט הישראלית היא כ"דמוקרטיה" האתונאית, ללא זכות הצבעה לעבדים ונחותים. לאהרון ברק האיש שהחל לדחוף את ה"אקטיביזם השיפוטי" למרומים ואת מתנגדיו מחוץ למערכת ההחלטות, יש גם היסטוריה פחות נעימה שכלולה בה חוסר אתיקה משוועת וניגוד אינטרסים אובייקטיביים במערכת משפט שבה היה אמור להיות "אובייקטיבי. כך למשל באמצע שנות התשעים של המאה העשרים, ניקלע בית המשפט העליון, שבראשו עמד ברק, לסוגיה בעייתית בבחירת יורשו של שיח אמין טריף, ראש העדה הדרוזית ומנהיגה הרוחני, שנפטר והותיר את הקרב על כיסאו פתוח. מחד גיסא טענו בני חמולתו שנכדו, מוואפק טריף (המכהן כיום כיורשו), הוא זה שיחליפו ואילו מאידך גיסא עמדו אנשי דת דרוזים ותמכו במועמד אחר, שנתמך גם ע"י  ח"כ דרוזי דאז , אסד אסד מהליכוד, למנהיגות העדה הדרוזית. בעיצומה של המחלוקת בבית המשפט שאהרון ברק היה נשיאה, הגיע האחרון לביקור "ממלכתי" בבית משפחת טריף, דבר שהובן כתמיכתו במועמדה לראשות ההנהגה הדרוזית עוד לפני ההכרעה המשפטית, ואף קיבל מהם מתנה בצורת הענקת חרב דרוזית, ולבסוף גם הצטער בקול רם שלא נולד דרוזי. סמוטרי'ץ רק טען שהמשפט היהודי שחוקי ה' טבועים בו, עדיף מדוגמאות שיפוטיות "ליברליות" כמו זו של אהרון ברק, אבי ה"אקטיביזם השיפוטי".
                       התגרנים הפוליטיים והלבלרים העלובים בשחור לבן
          מול הדמויות הצבועות בשחור – תרתי משמע, של הפוליטיקאים החרדים, הרי שסמוטרי'ץ החזיר את הצבע לפנים הרמוסות של אלה המתפללים שלוש פעמים ביום ל"מלך צדקה ומשפט". במקום ההתחנפות של התגרנים החרדים – המוכנים למכור את שם השם ומשפטיו בשוק הכופרים, הרי שסמוטרי'ץ הפגין גאווה יהודית במשפט האמיתי, שרק התורה מעמידה. אינני מקבל את עניין "מדינת ההלכה" כי ביהדות היא תיתכן אך ורק עם בוא המשיח אבל משפטי עכו"ם ראויים בהחלט לגינוי – ובמיוחד במדינה שהשיפוט האנטי דתי הוא נר לרגלי רוב רובם של שופטיה. לסמוטרי'ץ יש את כול הזכות לגנות את המשטר השיפוטי הזה ולראשונה הוא הוכיח שההגנה הטובה ביותר על המשפט התורתי היא ההתקפה על המשפט האנרכיסטי. הוא גם חשף עד כמה נתניהו הוא "עקבי" ב"אהבתו" למורשת ישראל ולכך שיש לייצג אלף דורות של יהדות. נכון שנתניהו הסתייג רק מ"מדינת הלכה" באמירה רשמית נגד סמוטריץ אבל כולנו יודעים שההסתייגות הזו היא ההסתייגות של נתניהו מכול דבר רוחני יהודי המאיים לשנות את חילוניותה של המדינה, כי ה"מסורתיות היהודית" של נתניהו היא רק אחיזה היסטורית ביהדות של פעם כדי להמשיך את ההגמוניה הציונית החילונית והאנטי דתית מבית המורשת האנטי דתית של ז'בוטינסקי. כמו שלשולמית אלוני – כשרת חינוך, היה מותר לנבל את פיה נגד היהדות ונגד השם ומשיחו, וכמו שבטלויזיה הישראלית מוגשת מידי שבוע תוכנית אנטי דתית קיצונית הרי שכך מותר לח"כ סמוטרי'ץ לצאת בכול החורמה נגד אלה שפוסקים שלא עפ"י היהדות. ולמרבה הפלא הרי שלא רק שהפוליטיקאים והלבלרים החרדים לא עמדו לצידו של סמוטרי'ץ במלחמתו הגלויה בבית המשפט הישראלי – המאיים להנחית שוב ושוב מכות רצח על חוקי היהדות, אלא שהם ביקרו אותו קשות בחשבם על ליטרת הבשר שתאבד להם אם סמוטרי'ץ ימשיך לנפנף ביהדות כאלטרנטיבה אמיתית לחילוניות האנרכיסטית של ישראל, שממנה הם שואבים את מטה לחמם וקיומם הפוליטי ושדרכו הם משעבדים את רוב הציבור החרדי לשלטונם הפוליטי הלא מעורער. האיש הזה – עם הכיפה הסרוגה, עם הזקן הקצוץ ועם הלבוש המודרני מיצג בעיני יותר את היהדות הערכית ואת עולם התורה מאשר לובשי השחורים שיכולים לטאטא את הפרלמנט הישראלי בזקניהם ובפיאותיהם הארוכים.
                                         חוקי הדת באוניברסאליות
      עם קצת הבנה ותעוזה אולי אותו בצלאל סמוטרי'ץ יעז פעם גם להבין כי שם השם הוא עליון על כולם בחוקותיו גם כשלא מדובר רק ביהדות אלא גם בדתות אחרות. לא לחינם טען אברהם אבינו לפני אלימלך – מלך פלישתים, כי "אם אין יראת אלוקים במקום והרגוני". עד שנת 1918 חלו בארץ ישראל חוקי השריעה ומסתבר שבית הדין השרעי – המוסלמי, ניהל ברמה את משפטיו וידע לפסוק לטובת יהודים בדיני ממונות ורכוש גם כשמולם עמדו ערבים מוסלמים. פרשת האדמות בנבי סמואל (לפני למעלה ממאה ועשרים שנה) היא אחת הדוגמאות מיני רבות, וכול זאת להבדיל מבית המשפט הישראלי הפוסק שוב ושוב על הפקעות אדמות ערביות לטובת הקמת ישובים יהודים, מסיבות לאומניות. לפני כמאתיים שנה הכריע בית הדין השרעי גם במעמדם של האשכנזים, שהגיעו אז לארץ ישראל בקבוצות, וקבע כי הם יהודים ו"בני אברהם". הכול החל כשהאשכנזים קבעו לעצמם שחיטה נפרדת מזו של הישוב היהודי הספרדי והוותיק בארץ הקודש. באותם ימים קנו הערבים המוסלמים את החלק האחורי של הבהמות (שהשחיטה היהודית ויתרה עליו בגלל שיטת הניקור המורכבת שלו) אך ורק מיהודים ולא מנוצרים, עפ"י דת האסלאם. ה"ראשון לציון" הספרדי דאז תבע את האשכנזים לבית הדין השרעי וטען כי הם אינם "בני אברהם" ולכן שחיטתם איננה יהודית ואסורה על היהודים והמוסלמים כאחד. בית הדין השרעי בדק את העניין ולבסוף אישר את שחיטת האשכנזים לאחר שקבע שהם "בני אברהם".
                                              דברי ה"חפץ חיים"
      ולסיום עניין של העדפת הנצרות כדת – ע"י גדול הדור בימינו, על פני שלטון וחוקי הכפירה. המדובר היה ברב ישראל מאיר הכהן – הלא הוא ה"חפץ חיים" מפולין. ביום הראשון למסעו עם עגלון פולני הוא ירד מהעגלה עם משמשו וחיכה למרכבה שנייה. כששאלו שמשו לפשר העניין ענה ה"חפץ חיים" כי ה"עגלון לא הצטלב כשעבר על יד הכנסייה הקתולית". כאן נדהם לחלוטין המשמש, שבימים ההם סבלו יהודי פולין מרדיפות אנטישמיות של הכנסייה הקתולית – הפולנית. המשמש ביקש להבין את התשובה וה"חפץ חיים" ענהו כי "מי שאין לו יראת שמים לדתו ולאלוקיו הרי שהוא בבחינת רוצח מועד". ואמנם ביום השלישי נודע לשניים כי אותו עגלון רצח בדרכו את הנוסע החדש שלו כדי לשדוד אותו.  ועל אברהם אבינו וממשיכיו – ה"חפץ חיים", אנחנו סומכים בהעדפתנו את שלטון הקב"ה הדתי ואת משפטיו על פני אלה שאינם מאמינים בו. ומכול הח"כים חובשי הכיפה הרי שרק בצלצל סמוטרי'ץ היה זה שצלצל בפעמוני האזעקה של אלה שנבחרו להלחם על שם השם ובשם השם נגד דרדורה של האומה היהודית לעברי פי פחת של הכפירה ה"אינטרנציונליסטית".