בס"ד
הבוץ
הסורי / הרב אליהו קאופמן
נתניהו והממסד שלו לא
העלו ששלוש אפשרויות חדשות הן אלה שהביאו את טרמפ למהלכו החדש: יציאה מסוריה.
שלושה דברים לא נלקחו
בחשבון ע"י נתניהו וע"י ההנהגה הישראלית, דקה אחת לפני שטרמפ – נשיא ארה"ב, החליט לסגת מסוריה מבלי לקחת בחשבון את האינטרס
הישראלי העכשווי. ראשית, הרי שבצמרת הישראלית לא לקחו בחשבון כי הזיכרון האמריקאי
משנות השישים של המאה העשרים עדיין טבוע בכול אמריקאי ואמריקאי, וגם על דונלד טרמפ
הוא לא פסח. הדם והמחלוקות שאירעו בארה"ב של שנות השישים של המאה העשרים עקב
שקיעת חיילי ארה"ב בבוץ המדמם של וייטנאם הותירו טראומה חד צדדית, שאליה גם
הימנים והלאומנים בארה"ב לא יחפצו לחזור, גם בעבור אהבתם הכי גדולה שיש בליבם
לישראל הקטנה. יותר מדי קרבנות ודם שפכו האמריקאים – באותן שנים חמות, בבוץ הוייטנאמי, מכדי להחליפו שוב, והפעם בבוץ סורי.
המלחמה בדעא"ש היא עבור האמריקאים אולי מלחמתם, אבל היא איננה כוללת את
המלחמה באסד, ואפילו איננה כוללת את המלחמה ב"חיזבאללה". דעא"ש הוא
ארגון מוסלמי קיצוני המאיים על המערב – כולל על ארה"ב, אבל אסד, ואפילו ה"חיזבאללה", מאיימים אך
ורק על ישראל, ובשביל ישראל אפשר מקסימום לתרום כסף ונשק ולא דם. כשטרמפ טוען כי
"המלחמה עם דעא"ש נגמרה והאחרונים נוצחו" הוא מתכוון להסביר לישראל
כי תרומת האיברים והגופות של חיילי ארה"ב הסתיימה, ומכאן והלאה על ישראל
לתרום בעצמה איברים וגופות משלה מול אלה שהם אויביה אך לא אויבי הציבור האמריקאי,
שאותו צריך טרמפ לקדנציה נוספת.
מי קובע
בארה"ב ?
שנית, מי בכלל אמר שטרמפ הוא
האיש הקובע בארה"ב? הרי רק לפני כשנה לערך עצרו את טרמפ כוחות אמריקאים
"עלומים" מלבצע מדיניות עצמאית – ובכללה עם רוסיה ופוטין, וכמעט שהאשימוהו
בבגידה. מכאן שבכלל יתכן שמה שטרמפ כרגע צווח – על היציאה מסוריה, איננו אלא קולו
העמוק של שלטון הצללים האמריקאי הצווח מפיו של טרמפ. הכוחות השליטים באמת
בארה"ב מוכנים לכול השינויים הרדיקלים של טרמפ במזרח התיכון – כי זה לא עולה
להם בדם אמריקאי, אבל צעדים רדיקליים מידי של טרמפ על חשבון עשרות ומאות אלפי
חיילים אמריקאים זה כבר לא בא בחשבון. הכוחות השליטים באמת בארה"ב אינם רואים
באסד אויב מרכזי נגדם – כפי שלמשל הם ראו בסאדאם חוסיין העירקי לפני כמעט כשלושה
עשורים. אסד הוא סה"כ צורר מקומי שמסכן אולי את בני עמו ואת ישראל אבל רחוק
מלהכריז מלחמה על ארה"ב כמעצמה. ועל אחד כזה לא מבזבזים חיי אדם. ושוב, הלקח
של וייטנאם נלמד לא רק ע"י טרמפ אלא גם על ידי אלה שמפעילים אותו עכשיו,
מאחורי הקלעים של הממסד האמריקאי. וטרמפ יודע שבלעדי משמעת משלו עבור מפעיליו הוא
לא רק עלול לא להיבחר שוב אלא אפילו לסיים, חס ושלום, כמו נשיא אחר ששמו חוסני
מוברק, הנשיא המצרי שהיה כול יכול במשך כשלושה עשורים.
מי
מנהיג את העולם ?
אבל יתכן שישנה גם בעיה
שלישית – ואולי הכי מורכבת. יחסיו ה"מיוחדים" של טרמפ עם רוסיה של פוטין
הם יותר ממעוררי חשד בקרב הממסד האמריקאי. כבר דובר על כך שטרמפ נעזר ברוסים כדי
לנצח. בעוד שאובמה וקלינטון דיברו בערפיליות נגד דעא"ש – ואילו גב' קלינטון
אפילו פלטה שדעא"ש בסוריה לא פעלה נגד האינטרס האמריקאי (אלא רק בעירק...),
הרי שטרמפ מטיל את כול מלחמתו נגד דעא"ש. בקרב נגד דעא"ש היו והינם
הרוסים הרבה יותר עקביים מארה"ב בפרט ומהמערב בכלל. הרוסים תמכו מלכתחילה באסד
נגד המורדים ולא הבדילו בין המורדים החילוניים למורדים המוסלמים קיצונית של
דעא"ש. והרוסים ניצחו לבסוף. ובכלל יתכן שטרמפ מיישר עם הרוסים קו והמפעיל
האמריקאי האמיתי נמצא ב"קרמלין" שבמוסקובה הרוסית ושמו פוטין. רוסיה
אמנם כבר איננה בריה"מ האימתנית אבל מבחינה גלובלית ומעצמתית היא המחליפה
שלה. מאז פרוק בריה"מ התגמדה רוסיה והפסידה את מאחזיה האסטרטגיים כמו המזרח
התיכון למשל, ובראשו סוריה. העידן של טרמפ – האיש שלה בארה"ב, הוא העידן הנוח
ביותר של אבירי הביון (מאז ומתמיד...) הרוסים להחזיר לעצמם חלק ניכר מהכוח הפוליטי
של בריה"מ לשעבר, כמו ההשפעה הסובייטית לשעבר לא רק בסוריה אלא גם באירן של
ימי חומייני, שהפכה למה שהיא כיום לא מעט בכוח בריה"מ לשעבר. ובאמת יתכן שטרמפ
בכלל מציית למי שבאמת מנהיג את העולם – לפוטין. וכאן באמת נמצאת ישראל הקטנה והרעשנית
בבעיה.
בין רוסיה לבריה"מ לשעבר
בריה"מ הייתה אויבת
אנטי ציונית גלויה עם משטר קומוניסטי אימתני, כשיהודייה כולם עמדו בגלוי וסתר לצד
ישראל. אבל לישראל של היום יש בעיה לראות ברוסיה אויבת רעיונית ואסטרטגית. לא רק
שרוסיה כבר איננה קומוניסטית אלא שהיא דווקא נמצאת ביחסי ידידות עם ישראל וקשה
להציגה בישראל כאויבת שתסית את הסורים נגד ישראל, כפי שישראל מציגה למשל את אירן.
בתוך ישראל – ובמיוחד באגף הימני שלה דווקא, קיימים גורמים פרו רוסים שלא יתנו
לנתניהו הפרו אמריקאי להציג את רוסיה כאויבת שאין לסמוך עליה. איווט ליברמן הוא
האיש הראשון שיעמוד כנגד כול ניסיון הצגה כזה. ואילו ברחבי רוסיה – ואולי בכול חבר
העמים, קיימים לא מעט כוחות יהודים (כמו גם בקרב אזרחים ישראלים רבים...) שלא יתנו
יד להציג את רוסיה ופוטין כאויבי מדינת ישראל, ונתניהו יודע זאת כמו שטרמפ יודע
זאת. ולכן היציאה של טרמפ מסוריה קלה יותר מבעבר כי רוסיה נחשבת ומוצגת
כ"גורם אחראי" שגם ללא האמריקאים היא תדע לרסן את הסורים. ישראל של
נתניהו – ואפילו של בנט, יודעת היטב שהיא לא תעיז לצבוע אחרת את הדוב הרוסי, שהפעם
במקום לרטון ולאיים הוא פשוט מחבק את ישראל בחיבוק הדוב הידוע והמפורסם שלו.
המנהיג הבא...
המנהיג הבא – שירש את
נתניהו, יאלץ להתמודד עם העובדה שטרמפ איננו באמת האיש החזק בארה"ב, ושאולי
ארה"ב כבר נמכרה לא מזמן לאיש חזק אחר ששמו פוטין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה