בס"ד
לחקור את סייעני הנאצים / הרב אליהו קאופמן
פרשת הדרישה לחקור את הביקור של ח"כי
בל"ד בקטר – על המימון לנסיעה, מעלה
הרהורים וערעורים ישנים על הצורך לבדוק את אלה שהציבור והמדינה רואים בהם
"סייענים לדבר עבירה" של גורמי חוץ. יתכן שלא הייתי מפקפק באמיתות
הזעקות נגד שלושת ח"כי בל"ד מצד הממסד הישראלי – גם אם לא הייתי שותף לדעתם. יתכן שהייתי מאמין
שאין כאן צביעות ומשוא פנים אלא ישנו כאן כעס אמיתי על כאלה שאינם חלק
מה"קונצזוס הלאומי", ומסייעים לדבר עבירה. אבל לא רק שאינני מקבל את
הניתוח הפוליטי הזה אלא שאינני מאמין שכל הטוענים ה"ממלכתיים" נגד מעשי
ח"כי בל"ד מאמינים באמת בליבם למה שפיהם פולט. יש לי חשד גדול כי זו
צביעות של ממש, ומדוע?
בקדנציה הקודמת – בסערת העברת החוקים האנטי דמוקראטיים ואנטי
מגזרים, עבר גם חוק שאסר לכנות יריבים בכינויים המזכירים את הנאציזם , וכן אסר
ללבוש בגדי מחאה שמכוונים להזכיר ליריב את דמיונו לנאצים ימ"ש. מיותר לציין
שהיה זה חוק אנטי חרדי, שהרי הימין והשמאל הכפישו זה את זה עשרות בשנים בכינויים
שביזו את הצד השני כדומה לנאצים, אבל חוק נגד זאת לא נחקק. והגדיל לעשות זאת אותו פר'
פרובוקטיבי (פר' לייבובי'ץ...) שכינה את החיילים הישראלים "יודו – נאצים". אבל כשחרדים הביעו מחאה על כך
שהמשטרה פגעה בהם בצורה אנושה – ולבשו
כותנות של אסירי מחנות לשם מחאה, מיד צבועי הימין והשמאל חוקקו חוק בעניין. החוק
הזה אמור היה להוכיח לכל כי הנאציזם עומד מעל לכל שאר הצרות שעם ישראל עמד ועומד
בהם. כל זאת בנוסף לחוק נגד הנאצים ועוזריהם, הקיים במדינה כמעט מאז קיומה. והכל
לצד כל היומרה "לזכור ולא לשכוח" את השואה, יומרה המלווה בהצעדת כל
פוליטיקאי זר ל"יד ושם", יומרה המלווה בעריכת טקסים לנוער ולמבוגרים מידי
מספר שבועות בפולין ובישראל לחילופין, ויומרה
שעולה כספי עתק "לשמן" מנגנון שכל יום שני וחמישי מקרקר על השואה
וקובל כנגד מי שמבקר את ישראל כי הוא אנטישמי. והנה – בישראל של שנות האלפיים, מתהלכים מספר
פוליטיקאים ואף דיפלומטים, שלהם קשרים לא קטנים עם היסודות הניאו נאציים
והפשיסטיים של אירופה האנטישמית. הללו נוסעים ובאים לכנסי הימין האנטישמי באירופה,
ומסתמא כי יש לבדוק שהמימון לנסיעות הללו הוא של אותם ארגונים אנטישמים וניאו
נאציים שמארחים אותם. כאשר נסעו אנשי "נטורי קרתא" לאירן – להיפגש עם ארגונים אנטישמים וניאו נאצים, מיד סערו
הרוחות בישראל ובתפוצות אבל כאשר אותם חדלי אישים עושים את מפגשיהם עם הנאצים
האירופאים לעניין שבשגרה הרי שאיש אינו קם נגדם. מכאן שבהחלט יתכן כי כל הדיבור על
"לזכור ולא לשכוח" הוא מן הפה לחוץ ותו לא, ולמטרות פוליטיות גלובאליות,
ללא קשר לטראומת השואה. ובמה דברים אמורים?
בראש יוזמי ונוסעי הקו האוירי להתחמם בחיק
הניאו נאצים ימ"ש מאירופה עומד ח"כ ניסים זאב , איש אשר אין לו ולשואה המרה שום קשר וידע.
כבר מספר שנים שהלה "מטייל" בין ישראל לאירופה (ויש הטוענים במימון ניאו
נאצי...) ו"מסתחבק" עם שונאי ישראל הגדולים ביותר, שיום יום גוזרים נגד
היהודים והיהדות באירופה גזירות אנטישמיות. ולכל ההמולה הזו עונה האיש כי המלחמה
נגד האסלאם היא התירוץ לחברות שלו עם ממשיכי היטלר ימ"ש , גבלס ומשרפות הגזים. בנימוק זה מוטט
אותו ניסים זאב את הטענה הישראלית כי זכר השואה והמלחמה בנאצים ובעוזריהם עומדת
מעל לכל, וכי בעצם דברי האישים הישראלים בנושא אינם אלא פלסתר. במיוחד קשור אותו
זאב ערבות למפלגת ה"חרות" של הימין האוסטרי הניאו נאצי. זו היתה מפלגתו
של היידר, וראשי המפלגה כיום הם ממשיכי הקו האנטישמי והניאו הנאצי שלו. זו המפלגה
המייצגת את הנאציזם במדינה שהיטלר ימ"ש החל בו. מהמפלגה הזו נמנע באוסטריה
לקבל אותות ועיטורים משום סיווגה כניאו נאצית. והנה אותו זאב ערבות הלך כזרזיר
והתחבר לעורב הנאצי שאינו אלא אורב. לא עזרו תחינותיהם של הרב יצחק חיים אייזנברג –
רבה הראשי של אוסטריה, ושל ראש הקהילה היהודית שם , מר דוייטש, אך
הזאב הזה בשלו. הוא נסע לכנס בבריסל ובחסות הנאצים האוסטריים. והנה לפני כשנה וחצי
עמד אותו ניסים זאב לזמן את חבריו הניאו נאצים לכנסת – תחת מסווה של "משלחת דיפלומטית למען
ישראל". מי שמנע זאת היה ח"כ בנימין בן אליעזר – ששימש אז יו"ר
הכנסת, וביטל את העניין.
לצידו של הזאב הזה מסייע גם פר' מאוניברסיטת
בר אילן – לבושתה של האוניברסיטה הזו. זהו
פר' הלל וויס שפעם הגיב על מאמרי בנושא ופלט כי בכנסים הללו – עם בני העוולה
ימ"ש, הם הגיעו למסקנות של "אירופה לאירופאים", "היהודים
לישראל" וה"מוסלמים לארצותיהם". הייתי שמח אם היו בודקים האם
סייעני האנטישמים הללו לא נתנו – כיהודים,
את הסכמתם שבשתיקה להמשך רדיפת היהודים והיהדות באירופה כדי שהמוני יהודים יהגרו
לישראל. אם אמנם – חס ושלום, כך הם הגברים,
הרי שיש לא רק להדיח אותם מכל תפקיד רשמי אלא פשוט להעמידם לדין כפושעי מלחמה
וכבוגדים ארורים.
גם לשגריר ישראל באו"ם – רונו פרושואורר, עבר מפוקפק עם אנטישמית ידועה
כגב' מרי לה פן. הלה שהה בחדרה בפריס יותר מעשרים דקות ואח"כ טען כי
"טעיתי בחדר". וגם סגן השר לשעבר מהליכוד – איוב קרא, הוא בעל קשרים עם אותם ניאו נאצים
ארורים. מנגד הרי שהדברים הללו גלויים וברורים לכל הממסד בארץ ואיש לא הקים על כך
זעקות אימה כפי שזועקים בימים אלה על ח"כי בל"ד , שבסה"כ נפגשו עם
אחיהם במדינה שהנסיעות אליה מישראל מותרות,
ומעולם לא נחקרו מבקרים אלה או אחרים ששהו שם. גם ח"כ לשעבר עזמי
בשארה הוא עדיין לא היידר ודומיו. ולכן, אם בישראל מזדעזעים מביקור של ח"כים
ערבים בקטר אבל לא מזדעזעים מברית בין פוליטיקאים מהימין ומהממסד הישראלי עם ניאו
נאצים , הרי שכל המסעות לפולין וכל ה"אתוס" וה"פאתוס" סביב
השואה הם רק מראית עין וכי הסיפור הישראלי שהנאציזם עומד בראש פסגת המאבק והסלידה
של ישראל, הוא עורבא פרח למטרות פוליטיות וגלובאליות.
כבן לניצולי שואה – שהוריו ניצלו בעור שיניהם מהמחנות, שלחתי בימים
אלה מכתב בקשה לראשי המדינה ולביקורת שלה להביא את ח"כ ניסים זאב לדין ולחקור
את קשריו ואת מימונו ע"י ניאו נאציזם, עד כדי סילוקו מהפרלמנט הישראלי. אני
תקווה כי דברי לא יפלו על אוזניים ערלות אבל לומר שאני אופטימי, הרי שקשה לי לומר
זאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה