יום ראשון, 13 במאי 2012

נכבת שי'ח מוניס


בס"ד
                   נכבת שי'ח מוניס / הרב אליהו קאופמן
    חוץ מכל הכבוד אין לי מה להוסיף. פשוט כל הכבוד למארגנים שבמקום לכתת רגליים בחול  או בבוץ מול כפר הרוס או קיבוץ נידח החליטו להראות לכולם כי ה"נכבה זה כאן". כאן – ממש בצפון ת"א ה"יורמית" וה"שלומניקי'ת". הנכבה היתה ועודנה כאן- בין המרצים ה"פתוחים" ומתחת לרגליהם ממש גועשים חורבות הכפר  שתושביו  לא הרעו לאיש. כאן ממש שוברים את אגדת מאה השנים ש"ת"א על חולות נבנתה". כאן ולא באיזה ואדי ערה או בנגב הרחוק.
      וזה כואב לאימפריאליזם הציוני- מימין אך גם משמאל. זה כואב להם שמצביעים עליהם ככובשים ומסיתים הוילון מהמתנחלים בשטחים הכושים לשי'ח מוניס הכבושה. זה מזכיר שוב את הזעקה של ח"כ דר' ג'מאל זחלקה באולפנו של דן מרגלית כי האחרון מראיין אותו  "על אדמה כבושה". הכיבוש  לא התחיל באלון מורה ובסבסטיה ואפילו לא במלון "פארק" בחברון אלא מאותה ת"א שמחולותיה גירשו שבטים ערביים ולשנים כינו את אדמותיה "ריקות" , בדיוק כפי שנעמי שמר ראתה ש"כיכר השוק ריקה" לפני שהגיע הכיבוש הציוני למזרח י"ם.
     כשאני רואה את מחאת הצעירים והצעירות הפלסטינים ליבי נחמץ. אני נזכר שבפ"ת , מזכרת בתיה , גדרה, ראש העין רחובות וכמובן שבי"ם, צפת וטבריה חיו אך ורק יהודים יראי שמים שבסה"כ באו לחיות ולמות בארץ ישראל ולא לרדות  בילידים הערבים  אך הרחוקים שהגיעו מרחוק הפכו את הקערה על פיה בדרך הטרור ועם סיסמאות של "קידמה" מול "בערות" בתוספת מליצת ה"מודרניזציה". אותם כובשים   הם שהעלימו את שי'ח מוניס וזיכרו . הם אלה שכבשו את אדמות פ"ת ורחובות והשתלטו על י"ם , צפת וטבריה. ה"נכבה" הזו משותפת לכולנו- ערבים,  וחרדים. אשריכם שאתם עדיין מזכירים לכל כי לא הכל היה ורוד ולא הכל היה שומם ואין כאן מקום ל"כיבוש ליבראלי". היתה כאן "נכבה" וחשוב לזכור ולא לשכוח אך במיוחד להזכיר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה