בס"ד
פרשת
"וישב" / הרב אליהו קאופמן
מרכז הפרשה מתרכז בחטא "גונב איש ומכרו".
תילי תילים נכתבו כבר על מכירתו של יוסף הצדיק, והקיפו את הפשט שבנושא מכל עבריו
ואף עם דוגמאות רלוונטיות לימינו אנו. אבל בהחלט ניתן למצוא גם דרשים מתאימים
לפסוק זה בימינו אנו. המושג "לגנוב" מבואר בעשרת הדברות גם כ"גונב
דעת הבריות". ואילו המילה "איש" פירושה התורתי הוא אדם חשוב. מכאן
ש"גונב איש ומכרו" יכול בהחלט להתפרש כגונב דעתו של איש גדול ו/או גדול
תורה, ואת זאת עושה הנבל בשקרים ובסיפורן של חצאי אמיתות. ומי שגונב דעתו של גדול
הרי שהוא גם מוכר אותו בשקריו להחלטות של אבדון. בימינו אנו מצויים לא מעט גונבי
דעת כאלה והם סמוכים על יד שולחנם של לא מעט מגדולי ישראל ו/או מהיהודים החשובים
שחפצים להיות לעזר לעם ישראל אך גונבי הדעת מוכרים אותם להחלטות של שקר, אבדון וחילול
ה' באינפורמציית גנבת הדעת שהם מוסרים להם.
לא מקרה הוא שפרשת מעצרו של יונה מצגר נפל בפרשה זו, שהרי האיש הגיע למרום
מושבו "בזכות" גניבת דעת של כמה עסקנים קטני קומה ובראשם הירקן אפרתי
והאחים אברהם ומרדכי בריסק. כולם מצביעים כיום – ובמיוחד כלי התקשורת החילוניים,
על כך ש"הרב אלישיב תמך במצגר". אבל אם יקום אמיץ לב אחד ויחשוף מה
השלישייה הזו סיפרה על מצגר לרב אלישיב, והטעתה אותו בזדון, הרי נבין שהרב אלישיב
לא היה תומך בשרץ הזה אם השלישייה שהזכרתי לא היתה מסתירה ממנו מיהו המצגרון הזה.
כשהשלישייה הזו דיברה בפני הרב אלישיב על חשיבות קיומה של שנת ה"שמיטה"
היא ידעה כבר על כך שעדויות ברורות מצביעות על כך שהאיש כלל אינו דתי. הביקור שלו
ברומניה (כשנה וחצי לפני שנבחר – בחנוכה 2001) לימד אותי במי מדובר, ודברי עברו
הלאה כאשר למיטב ידיעתי גם "שלושת
המוסקטרים" הללו כבר שמעו על כך , ומסתמא ששמעו גם על נושאים אחרים (בענייני
"אבן העזר"...) שליונה מצגר יש בעיות עימם. אבל בטוחני שהשלישייה הזו לא
רק שלא סיפרה על כך לרב אלישיב אלא שגם דאגה לסתור את הידיעות האמיתיות שהיו בדרכן לרב אלישיב
בנושא. שלושת הליצנים הללו (שלפחות את "דתיותם" של שניים מהם צריך לבדוק
לאור זכוכית מגדלת...) בטח טייחו את העובדות בכך ש"רודפים את הרב מצגר כי הוא
חרדי" וכי "הכל בא מהתקשורת השמלאנית". אבל הרב אלישיב לא ידע –
באותם רגעים, כי מצגר מעולם לא היה חרדי ושהוא עצמו ניהל כעשור לפני כן מלחמה נגד
הרב ישראל לאו בנימוק ש"לאו חרדי מדי". הרב אלישיב גם לא ידע באותם
רגעים כי מצגר הוא התחתית הירודה של ה"מזרחי" ועל כך מחונכים ילדיו. הרב
אלישיב גם לא ידע שה"תקשורת השמלאנית" ופוליטיקאים אנטי דתיים קיצוניים
כיוסי שריד ויוסי פריצקי הם תומכיו הנלהבים של מצגר.
לרגע הזה – של חילול ה' הנוראי הזה , הגענו משום שגונבי
הדעת השתלטו בהמוניהם על היהדות החרדית
והם אלה שגנבו אתמול ושלשום את דעתם של הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף והם
שממשיכים כיום לגנוב את דעתם של
הגריא"ל שטיינמן, הגר"ח קנייאבסקי ושל רבים אחרים והתוצאה היא מכירת
התורה והאמת עבור שלמוני גונבי הדעת הללו. החילוני והנכרי אינם מבדילים בין
"מזרחי", "דתי – מודרני" או "חרדי" ולכן עבורם
ה"רב הראשי" של העשור האחרון , שנתמך לידיעתם ע"י הרב אלישיב והגר"ע
יוסף הוא תוצאה של "חילול ה' חרדי". אין זה המקום להפליג בעבירות
"אבן העזר" של מר מצגר – עוד
לפני היותו "רב ראשי". הכל היה שם – מפריצות ועד תועבות. אבל גונבי הדעת כמובן
שטעמנו כי "זו הסתה חילונית" והציבור החרדי , שטוף המוח, קיבל זאת .
כשסיפרתי לאנשים כי האיש הזה – המצגרון
העלוב הזה, נתפס על ידינו ברומניה כשאינו מברך על מון וכשהוא מחלל שבת בטלטול
מלכתחילה פתאום רבים פקחו עיני עגל. קשה היה להם יותר לקבל כי האיש הזה נצפה
בקזינו של בוקרשט על ידי יהודים שומרי שבת ובראשם מר ראובן דלל. היה להם קשה
להאמין שמצגר נצפה אוכל ושותה אצל מחללי שבת ואוכלי טריפות ונבלות, כפי שהעבירו
כאלה שישבו איתו באותה "סעודה". נכון שזה עדיין צריך בדיקה אבל אף רב ,
או סתם יהודי דתי, – שביקרו אצלי בבוקרשט, לא יצאו "לשוח"
בעיר עם חבורת חילונים פוקרת עד לשעות הקטנות של הלילה. גם כשהתפרסמו הידיעות כי
מצגר רשם גויה מרומניה כיהודיה שגרה בת"א והשיא אותה ליהודי , עדיין פקפקו כל
מיני שמנדריקים החנוטים בתלבושת אחידה של שחור – לבן. עבור אברכים תמימים היה האיש הזה "מרא
דאתרא" משום שעסקנים גונבי דעת העלו אותו לתורה בבתי הכנסת הכי חשובים בארץ
ובעולם. בין גונבי הדעת הללו היו אנשי חב"ד, "מרכז רבני אירופה" ,
גונבי הדעת שחיו מסביב לגר"ש אלישיב זצ"ל ושחיים מסביב לאדמו"ר
מבלזא שליט"א, ואף הגר"ש עמר (שעפ"י דבריו של עוזרו יצחק פרץ, הרי
שהוא ידע על העובדות הללו).
כאשר האיש הואשם בעבירת תועבה כנגד צלם צרפתי – והנושא יצא לתקשורת, הרי שמנכ"ל
ה"רבנות הראשית" דאז, עודד ויינר, טען שיש בעיה משום שהטענה היא על
"עבירה שיש עימה חילול ה'". אצל ווינר ודומיו "חילול ה'" הוא
ביציאת האמת לאור ולא בקיומה של העבירה לאורך זמן. כולם ידעו מיהו מצגר מחוץ למי
שהיו באמת צריכים לדעת על כך – גדולי
ישראל. זו היתה תוצאת עבודתם הכבירה של גונבי הדעת החרדים, שרבים מהם חשודים בכלל
על כך שאין הם מניחים תפילין.
אבל היה גדול בישראל שלא הצטרף לצחוק הזה ושמסביבו לא עבדו גונבי הדעת. היה
זה הגרי"ט וויס, אז אב"ד אנטוורפן החרדית והיום גאב"ד ה"עדה
החרדית" בי"ם. בשנה הראשונה לבחירתו של המצגרון הזה הוא הגיע לאנטוורפן
וכמי ש"הומלך" ע"י הרב אלישיב הוא היה בטוח שהרב וויס - אז רבה של
אנטוורפן, יקבלו בתופים ובמחולות. כבר ביום שישי דאז ביקש הרב וויס ממצגר וצלמיו
לא להגיע אליו. אח"כ ביטל הרב וויס "סעודה שלישית" , כדי שמצגר לא
יגיע לבית מדרשו. במוצאי שבת קודש שוב הגיע ה"נודניק" התל אביבי לרב
וויס , והפעם "כדי לראות הבדלה". הרב וייס התיר לו "לראות
הבדלה" אך ללא המצלמות, וביקשו אח"כ ( כל ה"מו"מ" עם
מצגר התנהל באופן לא ישיר אלא דרך מקורביו של הרב וויס) לעזוב את המקום ולא לשוחח
עימו. לא עזרו למצגר גם שקריו שהוא, כביכול, נכדו של הרב זוננפלד (לפי השמועה אשתו של מצגר היא הצאצאית של הגר"ח
זוננפלד זצ"ל). לאחר אותו סרוב עוד חשבו באנטוורפן – שטופי מוח שלא באשמתם,
כי הרב וויס הוא "קיצוני מדי".
למצגר עמדו גונבי דעת רבים שסייעו לו ובניהם עיתונאים ועורכי עיתונים
חרדיים שהם בני משפחתו. פתאום הבור והעם הארץ הזה (שברומניה נוכחנו כי אינו יודע
הלכות פשוטות ואף סרב להתפלל מנחה של שבת עד שאויים במלקחת של מים קרים...) הפך
בעיתונות החרדית ל"הרב הגאון" ול"ירא שמים". כולם ידעו שזו
הצגה ורק מעטים האמינו שהיא תסתיים כך, משום שבהצגה הקודמת – של הרב ישראל מאיר לאו , הכל נגמר על הצד הטוב ביותר למרות
שהתסריט היה דומה.
בטוחני שהגר"ח זוננפלד, ה"כף החיים" וה"סבא
קדישא" אלפנדרי צפו גם חילול ה' כזה כשהם נלחמו נגד ה"רבנות
הראשית" של הרב קוק אבל אינני יודע אם הם האמינו שחילול ה' של
ה"רבנות" הציונית והמאוסה הזו יבוא דווקא מהצד ה"חרדי" – ציוני דווקא ולא מהצד של ה"מזרחי",
ש"רבניו הראשיים" עלו באלף מונים על ה"רבנים הראשיים" של
החרדים הציונים העלובים. לא לחינם זעק הרב שלמה גורן בשנת 1993- כשלאו האב ובקשי- דורון נבחרו, ש"יש לפרק את
הרבנות הראשית משום שהנבחרים אינם תלמידים חכמים, כשאחד מהם הואשם בזנות והשני
הואשם במרמה".
ההר
והעכבר
ונמשיך בגונבי
הדעת, והפעם לאוו דווקא של גדולי ישראל אלא גונבי הדעת והממון של הציבור החרדי.
מודעות ענקיות מספרות – בראש חוצות ההרים
החרדיות, על ה"עיר החדשה הר יונה" ועל המחירים הנמוכים של הדיור שם. אבל
עלעול גיאוגרפי מהיר – בכל רחבי ארץ
ישראל, אינו מעלה שום עיר בשם "הר יונה". לא הוקמה מעולם עיר כזאת וגם
בתכנון הקרוב והרחוק אין כזה דבר. אז , בכל זאת, על מה מדובר? מסתבר שישנה שכונה
חילונית כזו בעיר הצפונית נצרת עילית ועומדים לבנות לידה שכונה חרדית שתיועד בעיקר
לחסידי ויזני'ץ אבל תכלול גם חרדים אחרים שאת דעתם כדאי לגנוב. ולמה לגנוב דעת ולא
לספר את האמת?
ובכן, לאחר שהרעש סביב ה"עיר החרדית" שלא הוקמה – חריש מואדי ערה, החליטו המשווקים להיות זהירים.
אם ייכתב שמדובר בשכונה בעיר נצרת עילית מיד הקונים הממוצעים יצאו לבדוק היכן היא
העיר , מהו טיבה ובעיקר מי יהיו שכניהם. לאחר הרעש של חריש מואדי ערה עדיף
למשווקים להסתיר את השם נצרת עילית משתי סיבות:1) יש בעיר הזו כ-25 אחוז ערבים והחרדים
הובאו לשם כדי להילחם בערבים מטעמו של ראש העיר, מר שמעון גבסו. מכאן שלא מחכים
לקונים חיים שלוים כפי שהמשווקים מבטיחים. 2) ראש העיר גבסו חשוד בפלילים והודח
ע"י בית המשפט אך נבחר שוב ושוב נעצר בפלילים ורק ה' הטוב יודע מה יהיה איתו
הסוף. ראש עיר כזה איננו מבטיח שקט ושלווה.
בעוד שחסידות "תולדות אהרון" החליטה לא להיכנס שוב
ל"הרפתקאה ערבית" כזו, שבה נכשלה בחריש ב"זכות" ה"עסקנים
הנפלאים" שבראשם עמדו אברהם סלונים, מאיר פרוש ומוטל'ה קרליץ , הרי שהפעם
ישנו חוג ירושלמי מה"עדה החרדית" שעסקניו מעוניינים להסתיר את מעורבותם
מהחוג שלהם כדי שהאחרונים יפלו ל"פח" בחשאי. הקריה שלהם אמורה להיקרא
ע"ש הגר"מ הלברשטאם המנוח. הללו – כמו "תולדות אהרון" בחריש,
מעדיפים להיצמד לעסקנים ציונים כח"כ מוזס ולא ליידע את קהלם בעניין הבעיה
הערבית ו/או זו של ראש העיר ה"בעייתי". העסקנים הללו גם דחו פגישת הבנה
בנושא. מסתמא שמישהו הבטיח להם "רווח אישי" נאה בצידם.
ואם בערבים עסקינן הרי שלקח חריש לא מוצא כלל.
בקרוב עומדים לחדש פרויקט חרדי ולהקים עיר ששמה כסיף על אדמות הבדויים של כפר
כוסייפא בדרום. עוד פרויקט של גרוש החרדים מהמרכז לדרום והפיכתם שוב ללוחמים נגד
הערבים בשם הציונות המנשלת. רק לפני שנים מועטות הכשיל ח"כ דהיום – עמרם מצנע
(אז ראש מועצת ירוחם), את התפתחותה של הקריה החרדית בירוחם, בניסיון להותיר ישוב
זה "חילוני טהור" למרות שהותרתו כזה תדון אותו לכישלון סופי. במקום לצאת למדבר הנגב ולהילחם
בבדויים עדיף שהעסקונה החרדית תיאבק על שכונות חרדיות בבאר שבע או הגדלת העיירה
ירוחם למגורים חרדיים. אבל עסקני החרדים הציונים כנראה אוהבים להוכיח את ציונותם
ברבים עם "שמאלץ" לאומני, אך כמובן ללא שרות צבאי.
על חומת הכשרות
ממסמכים שנפלו לידי הסתבר לי כי בעיר קריית אתא ענייני הכשרות נופלים בין
הכיסאות והשולחנות. למרות כותרות ה"מהדרין" הרי שמדובר בהשגחות רגילות
לגמרי וגם הן צריכות לעבור בדיקה אמיתית, האם הן תואמות את מערכת הכשרות המתבקשת
אפילו מרבנות רגילה. כך למשל קיימת בעיר
הזו "כשרות מהודרת" של "אדמו"ר חשוב" שסומך על מזכירו
וזה אינו מיידע אותו מיהם באמת המשגיחים ומהי רמתם, ולא מעט יהודים חרדים אוכלים ושותים
שם כשהם מאמינים שזוהי כשרות ברמה של בד"ץ.
אבל בעיה נוספת נוספה ל"כשרות" של עיר זו. בעיר הזו למשל התקיים
לא מכבר "יריד אוכל" עם דוכנים לא כשרים ובקניון שמחלל שבת. כל זאת לא
הפריע לרב העיר – דיסקין שמו, לטעון כי
התושבים "לא קנו מוצרים בעיתים, עם בשר". קודם כל זהי גנבת דעת משום
שבכמה דקות הרב הזה לא יכול להשגיח על כל הקונים ב"יריד" וכנראה
שעמארצותו של דיסקין הזה זועקת לשמים, שהרי מוצרי שוקולד, אפיה וגבינות מכילים
כיום שומן מן החי, ג'לטין של דגים טמאים ועוד. העיקר שדיסקין טען כי "אנחנו
לא בעד כפייה דתית", ואילו הרב הספרדי מימון סיפר סיפור אחר וטען בו כי
לרבנות ה"מפוארת" שלו אין כסף להוציא מודעות אזהרה לציבור הדתי...
עוד יונה בלי מנוח
מהי ירידת סמכות גדולי הדור אנו לומדים יום, יום ממעשיהם של תימהונים
וליצנים המחליטים שהם מייצגים את היהדות והופכים ל"שתדלנים" שמעלליהם
יכולים גם לסכן יהודים ויהדות ואיש אינו מעמידם על המקום. אם הסיפור הבא היה מתרחש
לפני השואה המרה הרי שהיונה שטנצל הזה לא היה יותר מקרקר ומבלבל לאיש את המוח כי
היה מוצא נגדו "כתב סירוב".
בבני חי אחד שנולד עם השם יונה שטנצל ואח"כ החליפו ליונתן שרייבר כדי
"להתקדם" כעיתונאי" ולבסוף הוא נפלט גם ממערכת העיתונות החרדית
והמשיך אח"כ בפרויקטים שונים ומשונים כשגם בעיתונות החילונית הוא זכה לכותרות
לא מחמיאות ולביזיונות. האיש הזה חזר לאחרונה לשמו המלא הקודם ולאחר ימיו החצי
חילוניים החליט שהוא רב. לא מעט סרטוני שירה וריקודים ליצניים הוא שולח לכל אימייל
אפשרי. באחרונה כנראה שאיזה משקה עלה לו לראש והוא החליט לפנות לאפיפיור הנוצרי
ולדרוש ממנו הודאה בכך שכלי המקדש נמצאים בוותיקן ברומא האיטלקית, ומעל לכל לבקשם
בחזרה! האיש גם קיבל תשובה מהוותיקן ומי יודע כיצד מחשיבים שם את הלץ ההוזה הזה.
ענייני כלי המקדש, תקומת ישראל וביאת גואל צדק הם עניינים שבקדושה , והפנייה עליהם
לאומות העולם חייבת להיות מבוקרת משום הנזק העלול לנבוע – עד פיקוח נפש ממש, מכל פנייה של ליצן בנושא
זה.בעידן של ה"אינטרנט" כל ליצן ושחקן תיאטרון יכול להציג את עצמו
כ"רב" כשכל הקבלות שלו לכך נעות בשירה ובבכי של ליצנים עם פרצוף של
גו'קר. את האיש הזה טיפח לא אחר מאשר אותו דודי זילברשלג שטיפח עוד יצורים כמותו,
כמו למשל רבקה פלוך, קובי אריאלי ושאר ה"חרדים לייט" שהחילוניים האנטי
דתיים עוטפים אותם באהבה.
היש איש על העדה?
קולות הרעם והזעם הנשמעים במחלוקות
השונות ב"עדה החרדית" מביאים עימם כפור וכאב. הבעיה איננה רק האלימות
המילולית ואף הפיזית המביאה לחילול שם שמים אלא בעיר היעדר מאבק על השקפה נכונה
אלא במקום זאת הבאת קרבות על אינטרסים שונים. פעם ה"עדה החרדית" היתה הרמת
הדגל כנגד הציונות וההתגרות באומות העולם והיום כאשר עולים להר הבית יהודים בחזות
"חרדית" לא נשמע קולה. כאשר ש"ס מקיימת מפגשים עם המוסלמים נגד הלאומנות
החרדית הרי שרבנים ואדמו"רים ב"עדה החרדית" לא רק שאינם זעים
בכיוון אלא עוד פוסעים אחר ציוני לאומן כמאיר פרוש!
כמו שבש"ס קמו ריאקציות - כאמנון יצחק, לדרכם הנלוזה וכמו ש"בני
תורה" קמו כנגד "דגל התורה" סביר שגם ב"עדה החרדית" זה
יקרה. העיתון של ה"עדה החרדית" יצא משליטת הרבנים והפך לכלום ואילו
ההכשר המהודר כבר איננו מהודר, ואף הוא יצא משליטת הרבנים. הגיע הזמן ששוב מישהו
ירים את דגל ההשקפה אל על ובמיוחד בנושאים שחוצצים בין חרדים לחרדים ציונים, כמו
ההידברות עם הערבים והקריאה לאומות העולם כנגד הציונות ומעלליה. אם זה לא יקרה הרי
שה"עדה החרדית" תיהפך ל"אגודת ישראל ב'" ורוב יקיריה יבלעו
בתוך המסגרות החרדיות ציוניות. פעם ידעו בקרב ה"עדה החרדית" כי איסור
ההצבעה בבחירות הוא כנד הציונות וקיומה אבל היום האיסור לא להצביע איבד את משמעותו
עד כדי "מסורת" ותו' לא. והרי "מסורת" פירושה מסור שחותך...
התגרות באומות העולם
לפני כשבוע
נערכה "ועידת רבני אירופה" בעיר ברלין שבגרמניה. הרבה "הוד
והדר" ציינו את הרעש הזה , שמי יודע לאן הוא יוביל. עיקר הרעש והצלצולים כוון
להדגשת עריכת ה"ועידה" הזו כנגד מוצהר לזכר "ליל הבדולח"
הגרמני לפני השואה המרה. צריך להבין כי מאז מותו של מזכ"ל ה"ועידה"
הזו – מר אבא דונר, הרי שפעילותה ספגה מהלומה לטובת המתחרים החב"דים של
"מרכז רבני אירופה". נכון אמנם שהרב גולדשמיט ממוסקובה – יו"ר ה"ועידה", מנסה להעניק
ציויון "חרדי – ליטאי"
ל"ועידה" הזו אך מלבדו ומלבד הרב לבל (אף הוא ממוסקובה) ודיין הרנטרוי
מבריטניה הרי שמדובר בארגון של רבנים מודרניים עפ"י מפתח של ה"רב
הראשי", שבמדינות רבות באירופה אין שוני בינו לבין הרפורמה הרשמית. כך ניתן
היה לצפות שוב ב"כוכב רבנות" ששמו מייקל שודריך מפולין, שגם ישב על במת
הכבוד. אני מצרף לכם את התחקיר שערכו עיתונאיי "פוגרס" ובו עובדות
מצמררות לאן נעלם הרכוש היהודי ומזומניו (מאות מיליוני דולרים!) שממשלת פולין,
כביכול, החזירה לקהילה היהודית שבראשה הוא
עומד. כמו כן עולה שם סיפורם של ה"גרים" המנהלים קהילה זו ואינם מכניסים
לתוכה יהודים וישראלים ממוצא יהודי- פולני, כדי להמשיך את מעלליהם ללא פגע. כותב
שורות אלה בודק בימים אלה את הקשר בין אותם "גיורי" סרק שהרב שרמן פסלם ושנעשו
בפולין, כשהרב דרוקמן לא היה נוכח בהם, למרות שרשמית הוא נרשם כנוכח. יש לבדוק את
הקשר בין ה"גרים" ש"גוירו" שם לבין ה"גרים" שמכהנים
בראש קהילת "יהודי" פולין אשר ביצעה
את כל העבירות שתחקיר "פוגרס" מיחס להה. אין ספק שגם הרב בן ציון ווזנר
היה מסייעני ה"גיורים" המפוקפקים הללו, עבור ידידו מייקל שודריך הקונסרבטיבי. אבל אם
מדברים על סייענים לשודריך, הרי שעל בימת ה"ועידה המפוארת" הזו ישב
שייעל'ה שלזינגר מלונדון - "יורש העצר" של אליקים שלזינגר הזקן, הבלדר
והסרסור של מכירת והשכרת וניבול בתי העלמין היהודיים באירופה. לאחר תחקיר
"פוגרס" הרי שמתחיל להתבהר לנו הקשר בין השלזינגרים לבין שודריך ותמיכתם
באיש שהתחקיר מעלה שגם בארצו (פולין) נערך שוד וגזל של בתי עלמין יהודיים לכיסים
פרטיים נעלמים ובעזרת השלטון הפולני. הבעיה היא שהתחקיר עוצר בשודריך והוא אמנם
חושפו אבל אינו ממשיך לשלזינגר ומרעי משפחתו שנתנו ונותנים יד לגיבוי כל הגזל הזה
בפולין, "מבחינה הלכתית".
אבל מלבד כל זאת , וכל אותם "רבני צעצוע" שהשתתפו בכנס הרי שעצם
קיום הועידה כהתרסה נגד הגויים – על ליל הבדולח, היא כמעין התגרות בגויים והמשך
לשיטה הציונית של גירוי האנטישמיות כדי שזו "תסייע" בעליית יהודים
לישראל. ארגוני ה"רבנים" האירופאים אמנם מלובשים בתלבושת השחור – לבן
האורתודוכסית אבל מזמן אין אותם "רבנים" שומעים ומבינים מהי השקפה חרדית
מלפני השואה. ה"רבנים" הללו – על שני ארגוניהם, משמשים סמן ציוני
בפוליטיקת ההתגרות הציונית באומות בכלל ובאומה הערבית בפרט. "על עוונותינו
גלינו" – זהו הפירוש לשואה
ול"ליל הבדולח", ואת זאת יש להפנים. הניסיון להציג מלחמה באנטישמיות ובכינוס יהודי מזכירה את הכינוס הציוני- חילוני שהתקיים
לא מכבר בהונגריה, כדי להתגרות בהונגרים. כך עושה גם תנועת חב"ד ברוסיה וכך
נבנים בנייניה וסמלי היהדות ברוסיה ובבירתה מוסקובה - ע"י לייב לבאייב, והתוצאה
איננה מאחרת לבוא: מיני פוגרומים סלאבים ומיד ישראל זועקת "אנטישמיות"
ו"עלו לארץ"!
לפני מספר חודשים הפגינו הרבנים החרדים נגד ישראל מול ה"איחוד
האירופאי" והדבר מעט קירר את דעת האירופאים שישנם עוד רבנים אמיתיים שאינם
מחפשים לריב עם הערבים ואינם רואים בציונות את מורה הדרך שלהם. והנה באותו כנס
בבריסל – של הרבנים החרדים באמת , הופיעו שוב בני משפחת שלזינגר מלונדון ובראשם
אותו שייעל'ה. בעוד שבברלין הם הופיעו בפניהם הציוניות וניאו- רפורמיות הרי
שבבריסל הם הופיעו באנטי ציונים ולרדים ל-ה', אבל בבריסל הם גם ידעו לברוח בזמן
כאשר נקראו נציגי הרבנים החרדים להיפגש בפגישה סגורה עם הראשים האירופאים ולצאת
נגד ישראל, ואז לפתע פתאום נעלמו השלזינגרים הציונים.
בברלין הונף דגל "ליל הבדולח" במקום שיונף הדגל נגד הפגיעה
האירופאית בברית המילה. "ועידת רבני אירופה" היתה ונותרה ועידה לאומנית –
ציונית וחלשה מבחינה דתית, ולא כינוס של
רבנים יראי שמים וחרדים.
הקליפות
הסרוגות
שוב ושוב אנחנו נוכחים מיהם אנשי
ה"כיפות הסרוגות". אלה הם משת"פים נאלחים – מאז הקמת ה"מזרחי", ועד שהשתלט עליהם
סוכן המיונים החילוניים, נפתלי בנט. אלה הן קליפות סרוגות מעולם הסיטרא אחרא האפל.
לא אחזור כאן על מעללי אלה שכל יצר העבודה הזרה שלהם היא הציונות ומעליה הצבא
הציוני, אבל אספר לכם כאן דבר שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, בשבוע שעבר.
ביושבי בירושלים – בבית קפה, קלטו לפתע
אוזני את שמה של ח"כ עדי קול ממפלגת "יש עתיד" האנטי דתית. בזוית
עיני קלטתי את גבה של הפרחחית הזו ומולה ישב זוג משת"פים "סרוג".
לגבר היו פאות ארוכות כשל מתנחבל טיפוסי ועל ראשו כיפה – קליפה סרוגה בצבעי לבן וחום. לידו ישבה אשתו.
והנה הפרחח ה"מיזרוחני'ק הזה, מתחיל להסביר לח"כ קול כיצד ניתן להתחיל
לגייס חרדים מגיל הישיבה. הלה פרס לפנייה תוכנית להקמת "מכינות קדם
צבאיות" שבחורי הישיבות החרדיות יוזמנו אליהן תחילה כמבקרים, לראות ולשמוע על
הצבא, כשמטרת הגיוס תוסתר מהם. הפרחח הלה הבטיח להביא עימו קבוצות של "תלמידי
ישיבות תיכוניות" כדי ליצור "הרמוניה דתית" שתזרז את הבחור החרדי
ליפול לפח הצבאי. הנוכל הלה הציע לכפות בחוק ביקורים של תלמידי ישיבות – מספר פעמים בשנה, בבסיסי הצבא הציוני
ואח"כ לדלות מתוכם את המעוניינים ל"לימודי המשך" ב"מכינות קדם
צבאיות", שלדעתו יסללו לבחורים חרדים רבים את הדרך לגיוס מלא ואפילו למסלולי
קצונה. כל אותה העת ישבה ח"כ קול ורשמה כל מילה מתועבת שיצאה מפיו של
המשת"ף הזה. הרשעים הסרוגים הללו גרועים מהחילוני הגרוע ביותר.
ועוד יונה שלא נותנת מנוח...
היונה היא סמל השלום והברכה , מימי המבול של נוח אבל לאחרונה היונות הללו
מביאות רק חילול ה' ושנאת דת אש למו. כך זה כיום במקרהו של יונה מצגר וכך זה קורה
בליצנות של יונה שטנצל אבל היונה הקשה והנידחת מכולם נמצאת בחיפה ומקיימת היטב את
הנבואה השחורה "כי מצפון תיפתח הרעה". זהו יונה יהב – ראש עיריית חיפה. הציבור החרדי בחיפה מונהג
ע"י גלמים ו"חניוקים" שכל מאוויהם להתרפס בפני שונאי הדת ולכן אחד
ביונה יהב פשוט מתעלל בהם. בשתי הקדנציות הקודמות הפליא הלה את מכותיו ואת הבוז
שלו לדת ישראל וכאשר ירק על היהדות החרדית קמו נציגיה, ובראשם בליטנטל, וענו כי
"יורד גשם". האיש הצהיר כי לחרדים אסור להתרחב בשכונה הנאה של נווה שאנן
אלא עליהם לסבול בשכונת "הדר" שלולא החרדים הרי שאיש לא היה מתקרב אליה.
אותו יהב נלחם להוצאת החרדים מבית כנסת עזוב ברוממה ולאחר הלווייתו של הגר"ע יוסף
הוא התבטא כלפי 850 אלף מספי דיו כי "אלה עובדי אלילים". לא פעם – בחג
הסוכות , הרסה העירייה סוכות בטענה שזו "בנייה לא חוקית". אבל כל אלה לא
מנעו בבחירות האחרונות מחלמאי העסקנים החרדים להוביל קריאה להצבעה לאויב הדת הזה.
זה היה בזוי ומגעיל לראות כיצד בסיום בבחירות מחבקים יהודים בעלי חזות חרדית איש
השונא את דתם ואותם. לא פלא בעיני שכך מתנהגים עסקני הכלום של ה"חרדים"
של חיפה. לפני כמה שנים הם הזמינו את שונאת הדת – גב' ציפי ליבני, להשתתף ב"סעודת שבת"
של אחד העסקנים הללו ובחילול שבת מלא. יש לציין כי חסידות בלזא בחיפה היתה היחידה
שקראה וקוראת תגר בגלוי נגד היונה הזו.
אבל מי מבין החנפנים שציפה שהיונה הזו תפרוש כנפיה על החרדים – בשל שפלותם,
טעה. למרות הארבעה מנדטים חרדים (בדיוק כמספר המנדטים של רשימתו של יהב) שקיבלו
רשימת שס"ג הרי שיהב מתנה את כניסתם לקואליציה בשלושה תנאי עבדות" : 1)
הוצאת החרדים מבית הכנסת הגדול ותוך הסכנה שאח"כ יהפוך בית כנסת זה לאולם של
כפירה בלב הציבור החרדי.2) הפיכת החרדים ל"מוסרים" כאשר הם יהיו אלה
שילשינו לעירייה על "בנייה לא חוקית" של חרדים אחרים! 3) הסכמה לביטול
"חוק נהרי" שפירושו אי העברת כסף עירוני לחינוך החרדי בלבד. מאחר והדרישות
הן בלתי אפשריות ותאבונה החייתי של היונה אינו יודע גבול ומאחר ונציגי היהדות
החרדית בחיפה הם "חניוקים" פחדנים שפוחדים מהחילונים ומלחמתם היא בעיקר
נגד הגר"ש אוירבך ונגד הרב אמנון יצחק, הרי שהוחלט להביא את הח"כים ליצמן
ודרעי למו"מ עם היונה הזו. אני לא הייתי סומך על שני האחרונים, ובמיוחד לא על
דרעי...
הפדרציה הרפורמית של שלזינגר וטוביאס
בליל חנוכה הקרוב יחללו בעיר בוקרשט את סימלו ותוכנו של חג החשמונאים עד
אפר ועפר. כבר בעבר הפכה הפדרציה המתבוללת שם את חגי ישראל לקונדסות וגם נפתלי
דוייטש - נציג חב"ד, הזמין שוב ושוב זמרי תועבה לשיר שירי שיכרות וזנות
ב"הדלקת נר חנוכה" אבל השנה זה יעשה בבית כנסת ממש (כמו שנעשה עד כה
בפורים). זמרת רומניה - פרוצה ואנטישמית, תהיה אורחת הכבוד ותשיר שירי אפיקורסות ותועבה
ב"בית הכנסת הגדול" בבוקרשט , ובליווי
להקת נערות ונשים בבגדי שחץ ותועבה. זו הפדרציה ששמלק'ה הלפרט, יואל טוביאס ומשפחת
שלזינגר מגבים ומצהירים עלייה כ"פדרציה דתית" וזו הפדרציה שהחניוק רפאל
שפר מבני ברק מכהן בה כ"רב ראשי" ועם זקנו ופאותיו מאשר לה את הטריפות
והנבלות כ"בשר כשר ברמת רבנות" ומכריז על גויים ערלים ואנטישמיים
כ"גרים". הוא עצמו יהיה נוכח בזוהמה הזו.