קונפליקט הקברים

בס"ד

                   קונפליקט הקברים / הרב אליהו קאופמן

    זכותו של כל אדם להעריץ מנהיג משלו, ולא פעם גם מנהיג מהעם שמנגד. זה קרה לא פעם וזה קורה לא פעם בהיסטוריה העולמית, וגם בזו היהודית. זו זכותו של כל אדם לעלות לקברו של מנהיג הנערץ עליו, גם אם הלה היה שנוי במחלוקת בקרב עמו של העולה לקברו. הזכות הזו קיימת ותתקיים, אבל עד הרגע שהעלייה הזו מנוצלת בבוטות לא לשם הערצת הנקבר אלא כדי להשתמש בנקבר כאמצעי ניגוח נגד נקברים אחרים, ובמיוחד קדושי עליון.

    יאסר ערפאת – הנשיא הראשון של הרשות הפלשתינאית ומי שמשמש סמל למאבק הלאומי הפלשתינאי במותו כבחייו, הוא אמנם דמות הרואית שבאמת לא מעטים עולים לקברו, ובהם גם ישראלים ויהודים. הללו עולים לקברו של המנהיג הפלשתינאי הזה לא מעט כדי לתת לגיטימציה לדרישה הפלשתינאית להשיג סופית מדינה לפלשתינאים, שעלייה לחם וייחל המנהיג הזה. אבל ביקורה של ח"כ תמר זנדברג ממר"צ האנטי  דתית – בקברו של ערפאת, היה שונה מהביקורים הרגילים של כל שאר אישי הציבור, ובמיוחד היהודים והישראלים, על קבר זה. גב' זנדברג לא ביקשה – בהצהרתה על הקבר הלה, לעודד נטו את המאבק הפלשתינאי אלא רצתה לבזות את דת ישראל, ובדרך אגב גם ביזתה בעקיפין את  העלייה לקברו של עראפאת עצמו, כשהכריזה כי היא עולה לקברו של עראפאת "כמו שאחרים עולים לקברו של בר יוחאי".

       מהיכרותי מנהיגים ערבים ומוסלמים לא מעטים הרי שאיש מהם לא היה משווה למשל את העלייה לקברו של ערפאת כעליה לקברו של קדוש מוסלמי, מנביאם מוחמד ועד קברם של שיחים מוסלמים שכל חיותם הייתה רוחנית. אף מנהיג ערבי – ובמיוחד מוסלמי אדוק, לא היה מעז להשוות את קיברו של ערפאת ואת העלייה אליו לעלייתם של יהודים לקברות צדיקים יהודים, שגם האסלאם מעריצם ומעניק להם כבוד, ובראשם קבר רבי שמעון בר יוחאי, שתמונות עבר מציגות ערבים, דרוזים וצ'רקסים חוגגים ביום ההילולה שלו בהר מירון לצידם של יהודים רבים. אבל זנדברג – אנטי דתית מוצהרת ממפלגת הדגל של האנטי דתיות והאנטי יהדות ששמה מר"צ, עשתה את מה שגם לא יהודים לא היו מעזים לעשות: להשוות בין מנהיג באשר הוא מנהיג פוליטי בלבד לקדוש עליון.

    אבל בבקשה לא לטעות ולא להיסחף ללאומנות – כי את זאת רצתה הגב' זנדברג בפרובוקציה שלה, שהרי גב' זנדברג לא אמרה את מה שאמרה משום אהדת יתר למאבק בפלשתינאי של ערפאת ו/או משום הוקרתה את דמותו, אלא דווקא מהכיוון ההפוך: להשפיל את דת ישראל ואת קדושי העליון שלה, ובראשם את האיש שכתב את ספר ה"זוהר" הפלאי, רבי שמעון בר יוחאי. היא רצתה להשוות מנהיג פוליטי זר ורגיל לקדוש יהודי ובכך להשפיל את דמות הקדוש ל"דמות רגילה", כפי שעושים זאת חבריה המרצים בשיעורי ההיסטוריה המדומיינים שלהם במסווה של "מחקרים אקדמאיים".

    גב' זנדברג לא הייתה מעזה להשוות את קיברו של עראפת לקברם של הנביא המוסלמי מוחמד או לקברו של יש"ו, ולא משום היותם מוערצים על ידה אלא משום שמאבקה איננו נגד דתות באשר הן (כפי שמפלגתה מר"צ מנסה להציג בתרמית הכזב שלה...) אלא כנגד הדת היהודית בלבד. מפלגה זו – ובכללה גב' זנדברג, איננה תומכת ברפורמים ובקונסרבטיביים מתוך רצון ל"פלוריאליזם דתי" אלא משום התקווה שדרך התמיכה בפלגים ההזויים הללו היא תצליח למוטט את דת ישראל. לימוד היסטורי מהיר מצביע כי השימוש החשמונאי בצדוקים ובבייתוסים נגד חכמי ישראל הפרושים, לא רק שלא צלח אלא ששושלת החשמונאים נעלמה יחד עם אותם צדוקים ובייתוסים, ואילו הפרושים הם כיום היהדות הנאמנה של האורתודוכסיה שנגדה נלחמת מר"צ. אבל מה לעשות והיסטוריה אובייקטיבית ומר"צ הם תרתי דסתרי...

    אבותיה ו"רבותייה" של זנדברג – מהשמאל הלאומני – סוציאליסטי של "מפלגות הפועלים" הלאומניות, באו לארץ ישראל לא כדי לעקור ממנה את האסלאם והנצרות

( רק כדי לגרש פיזית את הערבים אבל לא כדי לעקור דתם...) אלא באו להחריב את העולם הישן והנושן היהודי ועבורה כל סממן דתי יהודי הוא מושא למלחמה. בבורותה היא איננה מבחינה בין דתיים לחרדים, והשרה איילת שקד כבר חשפה את הבורות הזו בשידור טלויזיוני ישיר. זנדברג מנצלת כל הזדמנות ללחום בתדמית הדת היהודית וכדי להשפיל קדושי עליון יהודים היא מוכנה להשוותם לפוליטיקאים מהשורה, ובדרך אגב גם לגרור לעוד מתיחות בין יהודים דתיים, חרדים ומסורתיים לערבים ולפלשתינאים, וכך להוכיח שוב בהזיות שלה כי "הדת היהודית היא המכשול לשלום".

    אבל כמה גזענית היא גב' זנדברג תוכיח עובדה נסיבתית נוספת. לא רק שהיא איננה משווה את קיברו של עראפאת לקברי קדושי האסלאם והנצרות אלא שהיא איננה מעזה להשוות קבר זה לקברו של פוליטיקאי ציוני מהשורה ומאלה שנאמנים על ראשי "קדושיה": קיברו של יצחק רבין. גב' זנדברג יודעת היטב כי השוואה כזו תקומם מיד את כל צבועי ה"שלום" ממפלגת העבודה וממפלגתה שלה (ממר"צ), שיכעסו כיצד אפשר להשוות את ערפאת לרבין?...