יום שבת, 31 בדצמבר 2011

"פרשת "וייגש


בס"ד
                       פרשת   "וייגש" / הרב אליהו קאופמן
        לא לחינם נבהלו אחי יוסף ממנו, בשאלתו הרטורית - "אני יסף, העוד אבי חי"?! יש עיקר ויש משני. בנימין היה  אמנם אהובו של האב הזקן -  יעקב, אך אהבה זו היתה רק משנית ותנחומית לעומת אהבתו ליוסף הצדיק. וכאן מוכיח אותם יוסף הצדיק : "מדוע אתם מספרים לי סיפורי פיקוח נפש על אבא ועל מה שעלול לקרות לו אם בנימין לא ישוב אליו, שהרי כשאני לא שבתי (והייתי אהוב עליו יותר מבנימין) מדוע לא אירע לו אז דבר"?
         וכמו בפשט כך בדרש. ביהדות ישנם דברים חשובים וחשובים פחות. נכון שנהוג  לדרוש "קלה כחמורה" אך מסתבר שיש "קלה" ויש "חמורה", בכל זאת. יהודים - המכנים עצמם חרדים,  נזעקים בעניינים דתיים שהם רק נספח לעניין קיום המצוות האמיתי והוקעת הרשעים. אותם יהודים נזעקים כאשר יש חשש ל"לשון הרע" על רשעים, כאשר זה או אחר לא הקפיד על הידור אך הם שותקים ומבליגים כאשר התורה בסכנת עקירה וגזירות  ע"י רשעי ישראל, שעימם יש להם קשרי "ציבור" או "פרנסה". אותם יהודים שוכחים שהעיקר הוא יוסף ולא בנימין. בדיוק כפי שקרה בפסל מיכה מול "פילגש בנבעה" : "על כבודה של פילגש מחיתם אך על כבודי מחלתם".
        "וירוץ  לפניו  יהודה גשנה". רש"י הקדוש מפרש - עפ"י מדרש אגדה ,  כי יהודה יצא לפני המחנה להקים מקום תורה, שהרי   בני ישראל ללא מקום תורה, חס ושלום, אבודים הם. על פירושו של רש"י הקדוש מביא האדמו"ר מסאטמר זצקו"ל ב"דברי יואל" בפרשה , כי על פי רש"י זה הרי שהשם "ארץ גושן" איננו מתייחס לקום גשמי וארצי דווקא אלא לעניין רוחני , שעניין "ארץ גושן" פירושו מקום תורה ומצוות. ומכאן מסיק האדמו"ר מסאטמר - רבי יואל טייטלבאום זצקו"ל, כי כמו בעניין "ארץ גושן" כך הדין גם בעניין "ארץ ישראל" , שהמושג "ארץ ישראל" איננו רק גשמי אלא גם רוחני ובכל מקום בעולם ששם קיים בית מדרש לתורה ולתפילה ישנה קדושת ארץ ישראל בכל הישוב מסיב. ומנגד מביאה הגמרא -  במסכת גיטין, כי ישוב בארץ ישראל שאין בו בית כנסת הרי אין בו קדושת ארץ ישראל. ומהסברו של האדמו"ר הקדוש ניתן להבין בשורש כי עניין "ישוב ארץ ישראל" אינו בהכרח גשמי אלא רוחני תחילה ואלה החרדים לשם בחו"ל מקיימים "מצוות יישוב ארץ ישראל" במלואה לעומת אלה הדרים בארץ ישראל וחיים חיים נוכריים, שאינם מקיימים מצווה זו. ולצערנו הרב, לא רק שה"מזרחי" טועים בנושא זה -  "יישוב ארץ ישראל", אלא גם רוב רובו של הציבור החרדי , הנסחף ל"ציונות החרדית" ואף חלקו משתף פעולה עם שליחי הס"מ כ"הסוכנות היהודית" ו"משרד הקליטה הציוני". 
                                          פרפראות
                                      טוביאס החולב ב'
        בשבוע שעבר כתבתי במדור זה על הרב יואל טוביאס ומעלליו ברומניה ושכחתי לציין כמה פרטים חשובים. מי שיאמר כי הדבר הוא בבחינת "הוצאת שם רע" אני מזמינו לעבור עימי על העובדות , אחת לאחת, ואם יש אמת בדבר הרי שאין כאן "הוצאת לשון הרע" מפני שעל "רב" כזה חייבים להזהיר גם לפי חומרות ה"חפץ חיים" זי"ע, כדי שרבים וטובים לא ייכשלו בו , ובמיוחד לאור "שולחן ערוך" - "חושן המשפט", המורה לירוק בפניו של "רב" כזה, המחטיא את ישראל.
         מלבד העובדה שלאור היכרותי את האיש (כמעט 15 שנה) גיליתי כי "עוזריו" ברומניה הם נוכרים ערלים שהוא מחפשם ליהודים (ואף הצטרפו למניינים בגלל גניבת דעת זו!) או פושעים מישראל העוברים שם את כל העברות (ולפעמים גם בנוכחותו - כולל בני משפחתו...), הרי שהאיש לן מספר פעמים (עד שחשפתי את העניין) אצל גב' יהודייה פוקרת , מחללת שבת ושונאת דת בשם פרידה (בבוקרשט, בירת רומניה) , ללא קיום הלכות ייחוד . טוביאס זה זוהה (ובידי עדות של יהודים  -  אחד מהם אף שומר שבת) לן בביתה כשפעם אחת הוא נמצא שם בגפו, פעם אחרת מלווה בערל המחופש  ליהודי ופעם אחרת עם אחד מאחייניו הסוררים. הקמצנות העבירה אותו על דעתו , על  דעת קונו ועל דעת ההלכה הפסוקה. אותה גב' הודתה (יש הקלטת שיחה עימה) כי אמנם "הרב טוביאס יכול להעיד על האכסניה שלי, הוא התארח אצלי וגם ראה כמה האנשים אהבו את האוכל שלי". כמובן שמדובר בטרפות ונבלות...
        פרשה אחרת שלא סופרה לכם - בשבוע שעבר, על האיש קשורה אף היא במקוואות. לאחר מלחמת העולם השנייה הותיר ה"מנחת יצחק" אוצר מים טבעי והבטיח כי לימים ישמש אוצר זה את חיי הטהרה בעיר ואת המבקרים שם , לעולמי עד. בנתיים השתלטה הפדרציה המתבוללת של הקומוניסטים היהודים על המקום ולימים אי אפשר היה למצוא את הבור הלה. לפני מספר שנים הודיע טוביאס למשפחת ווייס כי חידש את המקווה באורדייה (גרוסווארדיין לשעבר) וכי לא רק שמצא את בור האוצר אלא שהמקווה ה"מחודש" נישען עליו. לשם כך גם טס למנשסתר בבריטניה  וסיפר את הבדותא לרב בריש ווייס - ראש הקהל של סאטמר בעיר ובנו של ה"מנחת יצחק". הרב ווייס , בניו ונכדיו האמינו בתום לב לאיש והוא ניצל זאת לתרומות כמובן , שבאורדייה לא הושקעו מעולם. בנובמבר 2010 הגעתי לעיר אורדייה עם 22 בני משפחת ווייס ובראשם כמובן הרב בריש ווייס. המשפחה לא שכחה לצלצל לטוביאס כדי לראות את הפלא. דקה לפני שצלצלו הזהרתי אותם שהכל רמייה. כששמע טוביאס שהמשפחה בעיר ואני איתם הוא נכנס ללחץ כגנב שנתפס בקלקלתו. הוא הוציא מפיו גמגומי הסברים היכן הבור אך לאחר שלא מצאוהו הוא האשים את הנוכרים בסתימתו. כשנישאל על כך הוא עצמו טען שהבור ההיסטורי הוא האוצר למקווה הנוכחי ענה "שכחתי להגיד לכם שבניתי עוד אוצר"...
        ואת האיש הזה -  את טוביאס החולב והשקרן , הביא ר' מייזליש מבני ברק לדרוש ב"יום ההצלה" של האדמו"ר מסאטמר זצקו"ל, בכ"א בכסלו תשע"ב בבני ברק בחוג המתקרא "סאטמר"! הכסף יענה את הכל ואת הקול...
                               פרשת המרגלים (ספאיין) ב'
       לאחר פרסום פרשת  קבורת מה שנותר מחיטוטי השכבי הנוכריים בספרד - בעצמות קדושי ישראל שם (ובאישור משפחת שלזינגר ה"מהוללה" מלונדון) זכיתי ל"עונש" מצד ה"משפחה הלוחמת" הזו. מי  שהסיעני , מידי פעם, משכנות "גלדרס גרין" בלונדון לשכונת "סטמפורד היל" בעיר התבקש ע"י הרב אליקים שלזינגר לא להסיעני "אף אם הדברים כלולים בנסיעתו (שלי - א.ק.) בשעת לילה מאוחרת עם סכנת פיקוח נפש בין הגויים". הרב שלזינגר איים על המסיע שאם לא יעשה זאת ינתק קשריו עימו ויורה ל"כל דכפין" לא לקנות בסופרמרקט של הלה, בגלדרס גרין , מ"חשש לענייני כשרות במוצרים". אז לכבוד ה"עונש" הזה  אני אוסיף השבוע נידבחים נוספים ואז אולי הרב שלזינגר ידבר גם עם הנהגים  הנוכרים לא להעלות אותי לאוטובוסים ולבסוף הוא יעצור גם את הרכבת התחתית בעיר.
      אז שימו לב, לפני פחות משנה -  ברומניה , הסכימה משפחת שלזינגר שהפדרציה המתבוללת והנוכרים שם יקברו את מה שנותר מחיטוטי השכבאי רחוק ממקום קבורתם לפני אישור החיטוטים. והנה בספרד באה המשפחה ה"עקרונית" הזו ומבקשת לקבור את מה שנותר מהחיטוטים במקום קבורתם הראשון או בסמוך לו. מה החילוק בעניין? הכל עפ"י הזמנת הלקוח. בספרד הנוכרים רצו לקבור את הנותר בסמוך למקום כי זה היה נוח להם וברומניה רצו המתבוללים לקבור את העצמות שנותרו בבית העלמין היהודי בעיר כדי לנסות להרדים אותנו ואולי בעתיד (חס ושלום...) ימשיכו לחפור בקבר האחים שם. למשפחת שלזינגר לא היתה שום בעיה לאשר לכל צד את  הדבר המנוגד. הם הרי  יודעים לכופף את ההלכה כמו כפית של פלסטיק.
     והנה , כמו ברומניה כך גם בספרד. משפחת שלזינגר הודיעה בקול ששון ושמחה כי 170 שלדים "נקברו". אבל כשהחל חילול  הקברים ידוע היה שדובר בלפחות 380 ארונות קבורה שברובם הגדול היו שני שלדים בכל ארון. אז לאן נעלמו כל המאות  הללו? תישאלו בבקשה את משפחת שלזינגר וחבריהם הספרדים - הנוכרים. זה קרה לפני כן גם ברומניה וגם בפולין וגם בליטא ןגם... והכל באישור ה"וועד להצלת קברי אבותינו באירופה".
    ואם בספרד עסקינן הרי שה"רב בובה" של קהילת המתבוללים במדריד (שהשלזינגרים מפארים אותה במודעות הכזב שלהם) -  מר בן דהן, הוא ציוני קיצוני השונא חרדים ולא פעם התבטא כי "לא הייתי נותן להם זכות בחירה לכנסת". השבוע , בפרשת בית שמש, הוא אמר ל"מתפלליו" כי אם הייתי במקום המשטרה הכל היה אחרת בישראל".מעניין אייך היצור הזה ו"מתפלליו" המתבוללים "נדבקים" לשלזינגרים - כנראה עפ"י הכס...
   בספרד נכחו שני "צדיקים" מאנשי משפחת שלזינגר. אחד מהם הוא מר צוויבל - "ראש הכולל מוילהמסבורג", שברומניה נכח יחד עם השגריר הציוני בטקס של ה"שואה" ושמע את הציוני מודיע ש"אם ישראל היתה קיימת באותם ימים לא היתה שואה", ולא רק שלא הגיב אלא רץ אח"כ והצטלם עם "ראביי"  רפורמי שהיה "רב צבאי" אצל הציונים". אז מה כבר אפשר לדרוש מהצוויבל הזה כשהוא פוגש את בן דהן, ולוחץ את ידו?!
   ה"צדיק" השני שהיה נוכח בספרד - מטעם השלזינגרים, היה מוישל'ה הרשפט מלונדון. איש רב מעללים, "שייקץ" בחסד עליון , בריון אלים ומסוכן שגם עם נשים (1)הוא עלול להתכתש וה"פוסל במומו הוא פוסל" עד כדי הוצאת שם רע על אחרים. אז בעוד מספר שבועות - בע"ה, תקראו כאן ובעיתונות העולמית ראיון "מעניין" מרומניה ובו תדעו מה עשה הלה ב"שעות הפנאי" שלו בעיר יאסי , באמצע נובמבר 2010 . ההעתק יימסר גם לאשתו ולילדיו - בפתח בית ספרם.
   מאחר והרשפט זה מיתמם וטוען כי ההכאות שביצע בנוכרים ובנוכריות שם היו "הגנה עצמית" הרי אני מציג אותן שוב ומהן תבינו היטב כי הרשפט הוא המתקיף משום שהללו צילמו קברים יהודיים פתוחים שהרב שלזינגר הגדירם "שטח ריק".
   השבוע שוב שמעתי את התירוץ הנדוש ש"הרב שלזינגר מחזיק קשר עם שודריך מפולין בגלל שהוא רוצה לקרב אותו". אוקי, ישנם מקרים שבאמת אין ברירה אלא לשתף פעולה - אד הוק, עם איזשהו "שייגיץ", ותו לא. אבל לקחת קונסרבטיבי המתרועע עם נשים (והפעם לא אצרף תמונות...) ונואם בכנסיה קתולית ומכנה את האפיפיור ימ"ש בתואר "מורי ורבי" ולתת לו המלצות של ה"רב הגאון"(לאחד שבקושי יודע לקרא תנ"ך של חילוניים) ואף לכתוב לו המלצה ש"אפשר לסמוך עליו בכשרות", אזי,  זה אינו "שיתוף פעולה עד הוק" ולכן אסור לסמוך גם על חצי מילה של האיש שהעניק ל"שייגיץ" זאת - על  הרב אליקים שלזינגר מלונדון . ולראיה מצורפות  בזאת ה"המלצות החמות" הללו. ודרך אגב, מזל טוב למאיר שלזינגר מלונדון שאירס את ביתו, ולא כמו שחשבתם - היא איננה מקהילת ה"יראים" של בוקרשט הרומנית, הקיימת בדמיונו של דוד הכלה - שייעל'ה שלזינגר, שלא מכבר גם הילל "רב" גוי!
   כשאני נכנס לאולם האירועים של בית הספר "יסודי התורה" בלונדון אני ניזכר שוב ושוב בפרשת "עישור המלח" של עשיו. האנשים שאסרו את הכניסה לבית ספר חרדי זה - רק משום שהפך ל"פאבליק סקול", הם אלה שמתירים ל"ראבאיים" רפורמים להיכנס לכנסיה קתולית וללחוץ יד של אישה!
   ולמי שעדיין אינו יודע, אזי, בסיגעט שברומניה עדיין קוברים נורים בבית העלמין, שום גדר או חומה לא הוקמו והמקום אינו רשום על שם אף אחד אחר חוץ מהפדרציה המתבוללת שם. העיקר הוא  שמישהו מחסידי סאטמר מונרו אמר לי ש"הכי חשוב שהזאלוינים לא יהיו שם". באמת, נחמת טיפשים.
                                  מוזס תתפטר ב'
     ואם כבר עסקינן בהמשך פרשיות מהשבוע שעבר, אזי, כדאי להוסיף בעניינו של הח"כ מנחם מוזס מ"יהדות התורה" -  שביתו חיללה שם שמים בשבוע שעבר בהשתתפותה בפוגרום התישקורתי נגד היהדות, כי כבר משנכנס  אביה להיות סגן שר החינוך  הציוני היינו צריכים להדליק את כל אורות האזהרה האדומים. לעומת מאיר פורוש, הרי שמוזס פתאום "הסתדר" להפליא עם צר החינוך שלו ( שהרבה ביהדות הוא שמע)  ומחק את כל ההאשמות שהיו נגד צר החינוך , בעניין שנאת היהדות ומוסדות התורה. מוזס החנפן אף דאג לפרסומים מוזמנים בתישקורת ולראיונות יזומים עימו כדי לפאר את צר החינוך שלו, להציג את עצמו כ"מתון" ובעיקר להכפיש את פורוש.
    באותם ימי חנופה של מוזס חשבו כולם כי אלה רק "יחסי ציבור" שלו וכי רצונו לפייס את הצר שלו ל"שם שמים". אך היום כבר ברור הכל -  ובעיקר לאחר שביתו הפוקרת , היידי בת ההרים, ציינה כי "אבא עומד מאחורי". המשפחה ההרוסה רוחנית של מוזס -  על ביתו הפוקרת וה"שיגייצים" האחרים שלו, הם אלה שמכתיבים לו את המדיניות הפוליטית וה"דתית" שלו ומסיתים אותו נגד ההשקפה התורתית מימים ימימה .  ולכן יפה שעה אחת קודם לתת לו בעיטה החוצה -  מחיי הציבור החרדי.
                      כל המצר לישראל נעשה לראש ב'
   מה שאירע השבוע בבית שמש היה בושה וחרפה לאמונת השם בקרב היהדות החרדית. דווקא בערב נר שמיני של חנוכה -  כשהמבחן עומד על הפרק והמתייוונים הציונים בשעריה של ירושלים החדשה, היא בית השמש העולה, דווקא אז השתתקו כל התותחים ולצר ולאויב הצטרפו גם ה"חרדי - הלייט" שמאסו במסורת אבות אך מעוניינים עדיין (...) ללבוש את ה"תלבושת האחידה" בצבעי השחור לבן. אלפי שונאי ישראל -  ביניהם צאצאי חלמניצקי והפורעים האוקראינים, צרו על העיר עם התישקורת החולנית והאנטי יהודית,  ואיש לא פצה פה. גם "עמוד הימיני" היה חסר שם - "העדה החרדית". משהו לא רק חורק אצלם  אלא פשוט מתפרק  בין הידיים ושומט  את הרגליים.
   בין שתי מלחמות העולם עלה כוחם של ה"לג'יונרים" הרומנים -  הארגון הפשיסטי שנקרא גם "מסדר הברזל". כוחם של הללו עלה לא מעט גם בגלל פרסומים נגד התלמוד ופרושים אנטישמים שהופצו  ע"י אנשי הארגון. מה שהיה תמוה היתה העובדה שהנוכרים גילו מידת יתר של "בקיאות" בתלמוד הבבלי והירושלמי כאחד, עם פרטי מקומות ופרושי רבותינו הקדושים. כמו כן הפרסומים האנטישמיים יצאו מבוקרשט הבירה, שם חיו כמאה וחמישים אלף יהודים שרובם היו חילוניים , מתבוללים וגם מיעוטם הדתי - על "רבניהם", היו "עמי ארצות" שלא היה להם מושג דל בתלמוד הבבלי , שברומניה הישנה (ה"רגאט") היתה מציאותו נדירה. רבני טרנסילבניה -  האזור ההונגרי לשעבר שסופח לרומניה והיהודים שם היו ברובם חרדים  (לאחר מלחמת העולם הראשונה), ניסו לחשוב מניין באה הצרה. הם היו בטוחים כי ל"ידע" כזה בתלמוד יש גם אפוטרופוס יהודי, ולא רק יהודי אלא חרדי ותלמיד חכם! לאחר חקירות עלה בידם הדבר. לרבנים החוקרים הסתבר כי אחד מגדולי העילויים של כפרי מראמורש נישא לאישה לא שפויה אך חמו סרב שביתו תקבל את הגט. בצר לו נקם האברך הצעיר במשפחתו ע"י בריחתו לאוסטריה ושם -  רחמנא לצלן , למד בקורס לכמרים בבתי התיפלה הנוצריים עד שהוסמך ל"מטיף". לאחר ה"הסמכה" חזר לרומניה אך שם פעמיו לבוקרשט הבירה והצטרף ל"מסדר הברזל" וחיש קל הפך לכוח התועמלני שלהם וכך החלו לפוץ הבדותות על התלמוד. הבעיה היא שלחילוניים בישראל יש לא רק "אברך" אחד שמשתף עימם פעולה נגד היהדות אלא עשרות ומאות כאלה ובבית שמש ראינו את התוצאות עד כדי "וידום אהרון".
   מקטעי עיתונות שנפלו לידי מסתבר שהפוקרים מדברים בגלוי על כוחות "העזר והסיוע" שעבדו עבורם ביהדות החרדית. המדובר משבבניקי'ם פשוטים, עבור ב"חרדים"-לייט" וממשיך בתישקורת ה"חרדית" על לבלריה ובמיוחד "לבלרותייה" (שהיה להן עניין להשפיל את דמות האישה החרדית) ועד רבנים ממש. מאז כחמש עשר'ה שנה עסוקה המדינה הציונית בשבירת היהדות החרדית ובניסיונות להעבירה על דתה ב"פה רך". אומנם ה' הטוב מצילנו שוב ושוב אך מאחר ורבנים חשובים פחדו ופוחדים לצאת ולעקור משתפ"ים מתוכנו הרי ששוב ושוב זרעי הרוע מרימים ראש בחסות השטן המקטרג ומצמיחים עוד ועוד רשעים כמו עשב עד שהללו החלו פונים ישירות לפוקרים ולקרא להם לחסל את היהדות כמו שבריוני בר גיורא הכניסו את האדומיים לירושלים -  במרד הגדול, כדי לטבוח במתנגדי המרד.
    בעיתון "הארץ" -  מרכז הבסיס האנטי דתי, נכתב כי לא מעט  "חרדים" פנו לוועדים החילונים נגד היהדות ובקשו מהם "עזרה" תוך הבטחות תמיכה בכל פעולה שהפוקרים יעשו. כמו כן נכתב בעיתון כי הכוח האנטי דתי יצא לפעולת המחאה בעיר "כאשר גם העיתונות החרדית לא עזרה וערוצי הרדיו החרדים לא עזרו". הנוסח מעלה יותר מתמיהה וחושף את מה שידענו כל הזמן: התקשורת ה"חרדית" מופעלת בידי החילוניים האנטי דתיים כדי לשנות את היהדות שלנו. ואומנם - חוץ משלושת היומונים ה"חרדים" (שהם שופרי תעמולה מפלגתית כמו ה"פרבדה" הקומוניסטי בימי בריה"מ האפילה), הרי שכל שאר העיתונים ה"חרדים" שייכים למשקיעים חילוניים , הוקמו ע"י אנטי חרדים , ואחרים הוקמו ונשלטים ע"י "חרדי הלייט".עיתון "העדה" הוא כיום "חרדון" שולי המסונף לעיתון "בקהילה" - שם רוחשים כל הרפורמיסטים ה"חרדים". ב"העדה" - מלבד ליברמן הכלומניק ושמעיה הטיפש נימצא עוד "כוח עזר"  אחד המסייע לכוחות האנטי דת לעצור את העיתון מלתקוף את הציונות. האיש הוא ווייס מחוג דושינסקייא ואין זה סוד שחוג זה וכספי המדינה הציונית אינם אויבים בעליל. ווייס מצנזר כל מאמר נגד העסקנים החרדים ציונים בטענה ש"זה מזיק לאינטרסים הכספיים שלנו". כמו כן הלה שייך למשפחה שנתפסה בהכנסת "גרי חלומות" לעם ישראל דרך ה"רבנות הראשית". ערוצי הרדיו ה"חרדים" הם בעצם תחת שליטה ממסדית ("קול חי"  הטמא ) ופרטית - חילונית ("קול ברמה"). הערוצים הללו הוקמו עבור ה"חרדים" כאשר הופיעו ערוצי רדיו "פירטים" ביהדות החרדית. לא אותם ערוצים "פירטים" היו בדיוק מה שבן תורה זקוק לו אך סיגנונם - לא פעם, האנטי ציוני והאנטי ממסדי לא מצא חן בעיני הציונים וכך נכנס "קול חי" לרחוב החרדי, תרתי משמע. קולות ושירת נשים, ראיונות על הבל וריק ו"חדשות" מהעולם הפוקר - על אנשיו, נכנסו לבתים החרדים, ובעיקר לבני ברק. קחו למשל מיהו הסמנכ"ל של רדיו זה ל"ענייני תוכן רוחני". לא אנקוב בשמו של האיש משום שיש לו אח גדול בתורה אך רק אומר שהאיש נזרק מ"הרבנות הראשית" לאחר שנתפס והוקלט בניצול הטלפונים שם לשיחות תועבה! גם רבנים ועיתונאים חרדים, יותר דתיים, פחדו לצאת נגד המפלצת הזו (שישראל אייכלר- בנו של איש טרור מהלח"י, היה מ"חלוצייה") בטענה ש"היום כל בית חרדי שומע את הערוץ". אך הערוצים ה"פירטים" המשיכו לפעול ואז גויסה ש"ס ובראשה שר התקשורת הציוני שלה - השבבני'ק הינוקא אריאל אטיאס, ועל ידו  נסגרו התחנות בכוח המשטרה        הציונית , ואנשי הערוצים  (אנשי ש"ס ברובם!) הושמו במאסר . על חורבות אותם ערוצים הוקם ערוץ ציוני לספרדים החרדים בשם "קול ברמה". וכמובן ישנם ערוצי האינטרנט ה"חרדים" שהם סוכנים גלויים של בעלי הון ופרסום חילוניים כדי  להרוס את היהדות החרדית ולהכניס לתוכה מראות וכתבות לא צנועות.
   כשמחפשים מי היו יוזמי ההתקפה האחרונה נגד החרדים -  מתוך היהדות החרדית, לא קשה להצביע לכיוון. אחד מהם היה מסתמא החוטא ומחטיא וגם מחליא - דודי זילברשלג , שנתפס בעריותיו. אחר - שכנראה סייע בעצות למפלגת "קדימה" (זו שעמדה בראש המלחמה), הוא הגנב והמושחת אריה דרעי ששוב ושוב מודיע על "חזרתו" לפוליטיקה בנעליים של מפלגה חילונית ושיצא נגד ה"קיצוניות החרדית" באמצע הפוגרום החילוני בבית שמש. את יהודה משי זהב (מחותנו של זילברשלג) אין צורך להציג ורק צריך  לשאול את עסקני ה"עדה החרדית" איפה הם היו כל השנים כשהלה פגע ביהדות מתוך מחנה שלומי ישראל והשתמש בשמם. לא מעט לבלרים - וכמובן ל"בלריות" , השתתפו בסיוע לפוקרים , וכל מיני "יפי נפש" חרדים הדואגים ל"פרנסת" ו"השכלת" כלל החרדים גם השתתפו ב"ייעוץ" נגד קודשי ישראל והרשימה ארוכה מלציינה כאן. וישנו גם בית כנסת בשכונת "רמת בית שמש א" בבית שמש ששמו "בית אברהם" ומשם יוצאת הרעה כבר למעלה מעשור. שם מקובצים פרחחים ושבבניקי'ם העובדים כמוייסרים ממש ושונאים כל דבר שביהדות, הרב שלהם הוא שבבני'ק משוקם בעצמו. משם יצאה "רשימה עצמאית" לבחירות המקומיות בבית שמש שחרתה על דיגלה לשבור את היהדות הנאמנה בעיר. משם יוצאת המלחמה בקווי ה"מהדרין" ואלה היו כנראה ראשוני הסייענים של הפוקרים.
   להבדיל מהסמרטוט הנחות שניקרא עיתון "העדה" הרי שדווקא הזכות מגיעה - בעיתונות החרדית, ל"יתד נאמן". מתחילת המאבק הם פרסמו מאמרים וכתבות נגד ההסתה וראו את העניין הכולל . הם לא פחדו להיות "לא אהודים" אצל התקשורת הפוקרת ולא הביאו שום תגובת נגד "דמוקרטית" של הזבים והמצורעים החילונים. הם גם היחידים ש"בימי המעצאות", ה"זיכרון" ו"השואה" אינם פוחדים לכתוב דעה יהודית. הם עדיין לא העיתונות(אם צריך כזו...) שתהיה דוגמא לחרדים אך הם הרבה יותר יהודיים משאר התקשורת "החרדית" העוינת את היהדות הנאמנה ואת התורה הקדושה.
     וכאן אנו מגיעים לשאלה הגדולה : לאן נעלמה ה"עדה החרדית" במאבק האמיתי בבית שמש? זו לא היתה אותה "העדה" שעודדה שבירת פנסים ועקירת עמודים בפרשה פרטית של אישה שנאבקה בבית החולים "הדסה". זו לא היתה "העדה" שהוציאה לרחובות מאות ואלפים כאשר עמדו לחטוף תינוק מאחד מחבריה. היכן ההפגנות ההמוניות על קברי ישראל- מיפו ומאשקלון למשל? היו פה ושם מחאות אך ביום שההמונים הרשעים הגיעו לבית שמש השתתקו אנשי ה"עדה" ועברו לדום על אף שהציבור שלהם הותקף והיהדות נפגעה.
    מלחמת קודש אמיתית מתנהלת במישור הרוחני ללא פשרות. במיוחד מצווים אנו על כך כאשר מולנו עומדים פוקרים ומתבוללים יהודים. כאשר הנוכרים מנסים- חס ושלום, לשמד את ישראל, אזי, יש מקום להשתדלות אך כאשר כופרים מתוכנו עושים זאת יש לצאת נגדם בחנית ובכידון. וכאשר אין עושים זאת זוהי בכייה לדורות, חיזוק גזירות הס"מ ודחיקת הגאולה. כך למשל התבטא ה"חפץ חיים" כאשר יהודי רוסיה לא נלחמו בגופם נגד ה"ייבסקציה" הקומוניסטית - יהודית בהקמת בריה"מ. ה"חפץ חיים" גם הוכיח כי שפיכת דם יהודי נגד שמד היא סגולה להאדרת תורה וצמיחת גדולי ישראל כמו לאחר מסעות הצלב בגרמניה, ת"ח ות"ט בפולין והפוגרומים בדרום רוסיה ואוקראינה , אך כאשר מוותרים על מאבק בגוף הרי שהיהדות דועכת באותם מקומות וגדולי תורה לעתיד אינם צומחים וכל זאת מקטרוגו של השטן.וכך אמנם היה בבריה"מ לשעבר או בספרד של האנוסים. בא"י יותר ויותר כוחות "חרדים" ו"רבנים" מדברים על "צו פיוס" ועוד מיני שטויות. המאבק דועך וה"איפוק" הזה משרת את השטן. ב"עדה החרדית" החלו מספר עסקנים ללכת בדרך זו ולגאוני הבד"ץ אין יותר שליטה עליהם. קחו למשל את "ועד הכשרות" של ה"עדה החרדית". הרי כולנו יודעים שלאחר המלחמה העולמית השנייה לקחה ה"עדה החרדית" על עצמה ללכת בדרכי האדמו"ר מסאטמר זצ"ל. האומנם "ועד הכשרות" של ה"עדה" דהיום נשמע במשהו לצוואתו של ה"ויואל משה"? להד"ם! אם הם היו נשמעים לו הם היו מוותרים על לא מעט כשרויות שהם מעניקים למפעלים ציונים בשטחים הכבושים. היום אין שם האי גברא כהרה"ג עמרם בלויא זצ"ל שזעק "אנחנו לא הפרה של ה"עדה החרדית" , כשהתנגד להענקת הכשר "העדה" על "תנובה" הציונית. היום החרפה היא כה גדולה שעל מוצרי ההכשר של "ועד הכשרות" ב"אסם"  נכתב "60 שנה למדינה" עם הסמל הציוני שגדולי ישראל ביקשו לנתצו. ישנם מבצעים עם  כתובות קעקע של מוצרי המזון בהשגחת ה"עדה" ושם מצוין "המבצע לא על דעת ה"עדה החרדית", במבצע הציוני של "אוסם" גם זה לא צוין. כאשר באים בטענות על כתבה ציונית בעיתון "העדה" על "החורבה" בעיר העתיקה בי"ם (על שלל הדגלים הציונים שם והרב קוק הציוני של ביה"כ) עונים ב"עדה" כי הרבנים "איבדו שליטה" על העיתון, וכך הם גם עונים לגבי "ועד  הכשרות". אז אני שואל - על מה נותר לרבני ה"עדה החרדית" שליטה ב"עדה החרדית"? האומנם ה"עדה החרדית"  הפכה לכת של כמה מאות משפחות ודואגת לענייניהן בלבד במקום להרים את דגל מלחמת ה', כפי שהיה עד לא מכבר?
   בבית שמש -  ב"קריה החרדית", משמש מו"ץ מטעם ה"עדה החרדית" רב בשם נתן קופשי'ץ, זהו אחד מראשי הסיבות ל"יחס המרוכך" של ה"עדה החרדית" בפרשה זו. אינני רוצה לפגוע בכבודו של רב ידוע אבל מן היושר ההלכתי  הוא כשלרב ישנן עמדות שונות עליו לומר זאת ואף להצהיר אמונים למחנה האחר ולא לבלבל ציבור שלמים ויראים. הרב קופשי'ץ מרבה להופיע אצל החרדים המודרניים ב"רמת בית שמש א" ולנסות להוכיח את חוסר קנאותו. הכיוון שלו ההשקפתי (וההשקפה היא זו שבונה הלכה ולא ההיפך) הוא כשל "ארגוני התשובה " הרפורמיסטים של "ערכים" ,"הידברות" וכו' מאשר מה שהותירו לנו גדולים כהגרי"ח זוננפלד, בית בריסק, האדמו"ר ממונקאש , המהרי"צ דושינסקייא ועד הגה"צ עמרם בלויא.יש לאיש גם ידידות נפש וברית מוזרה ואסורה עם אותו כלומני'ק ציוני העומד בראש עיריית בית שמש ושמו - מושיקו אבוטבול. קראו בהמשך מספר עובדות ואולי תבינו מיהו האיש העוצר מיהדות בית שמש הנאמנה להילחם בפושעים החילוניים עד חורמה.
    מושיקו אבוטבול היה בגדר "סוס פוליטי מת" קצת יותר משנה לפני הבחירות המוניציפליות בבית שמש. בש"ס נואשו מדמותו האפרורית והלעוגה. באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים - בעוד אבוטבול עדיין משמש ראש רשימת ש"ס בעיריית בית שמש, החלו בש"ס לחפש מישהו אחר במקומו. בש"ס הבינו כי העתיד של העיר הוא חרדי ואם לא ימצאו מועמד שיוכל להבטיח ניצחון על המועמדים של העיר הישנה ,אזי, חרדי יהדות התורה יעמידו מישהו משלהם לראשות שגם יבחר וש"ס יישארו להיות "עבדי החרדים האשכנזים" בעוד עיר חרדית כמו שכבר מתרחש במודיעין עילית, בעמנואל  ובביתר. הטענה כי "רק ש"ס יכולה לגרוף קולות מהעיר הישנה בבית שמש" אמנם היתה תמיד מוכנה אך בש"ס חפצו כי יהיה להם מועמד ש"יגנוב קולות" אשכנזים ממקום בלתי צפוי -  מה"עדה החרדית" שאיננה מצביעה בבחירות מוניציפליות. ואמנם נימצא האיש: נצח בורי. האיש הזה העמיד את "מרפאות מהדרין" בבית שמש ובי"ם ועבד עם רבני ה"עדה החרדית" יד ביד. ש"ס פנו לאיש והבטיחו לו כי ברגע שיאמר כן למועמדותו לראשות העיר בשנת 2008 יוזז אבוטבול לביתו. המהלך נעשה מאחורי גבו של אבוטבול. לפני שבורי אישר את העניין הוא פנה לשאול לדעתו של ה"בבא אלעזר" ע"ה, מב"ש. תשובתו של הרב אלעזר אבו חצירה היתה שלילית ולבורי הוא אמר "אל תעשה זאת , אתה תיכווה . מספיק שאני נכשלתי עם ש"ס". בורי ויתר ובש"ס נשארו עם אבוטבול בלית ברירה. לימים התרחשו בשכונות החרדיות עימותים קשים עם המשטרה על מודעות צניעות שניתלו ע"י התושבים. אבוטבול לא היה אז בארץ וצלצלתי אליו ימים ספורים אח"כ. תוך כדי השיחה (שאגב מוקלטת) סיפרתי לו שבש"ס מחפשים לו מחליף ולמזלו הטוב היה גם מי שסירב לרשתו. אבוטבול -  בהתחנחנות רגילה ובזויה , הסביר לי כי יקבל על עצמו כל דין של תנועת ש"ס ו"מרן". תוך כדי השיחה רמזתי לו כי מש"ס לא יהיה מועמד לראשות העיר ב-2008. והנה קיבלתי תשובה מעניינת ממנו. הוא צחק בלבביות לתוך שפורפרת הטלפון ואז זרק משהו בנוסח "זה בסדר, עד הבחירות הכל יסתדר, אני כבר יודע מה לעשות ואייך להתארגן". הזכרתי לו כי מחוגי ה"עדה החרדית" הוא עלול להיתקל בהתנגדות לבחירת "ראש עיר חרדי" ואז הוא פלט משהו מעניין:"אל תידאג , אז כבר אתקרב לרב קופשי'ץ, אני אבטיח לו עזרה גם עבור מוסדותיו ואנשיו והוא כבר יאמין שאני קנאי". מי שחפץ יוכל לשמוע אצלי את ההקלטה. ואמנם לפני בחירות 2008 הפכה "יהדות התורה " את הבטחתה לדני וקנין -  ראש העיר מהליכוד, ועברה לתמוך באבוטבול. הרב קופשי'ץ הוא האיש ש"שידך" והבטיח קולות מה"קנאים" לאבוטבול.  כאן הוכח שלא הרב קופשי'ץ הוא השולט באבוטבול אלא ההיפך. הרב קופשי'ץ לא התבייש לשקר -  עד הבחירות, כי הוא נגד הבחירות. ביום הבחירות הופיע אברך מבוהל אצל אחד מרבני ה"עדה" ב"רמת בית שמש ב" והודיע לו כי הרב קופש'יץ צלצל אליו וביקשו להצביע לאבוטבול לראשות העיר. אותו רב ששמע זאת התקשר בנוכחותו של האברך לרב קופשי'ץ ושאלו על כך. הרב קופשי'ץ הכחיש זאת בגמגום וטען כי "האברך לא הבין את מה שאמרתי".
    אך בפועל חילול ה' היה גדול יותר. כדי להערים על ציבור היראים בשכונות "רמת בית שמש ב'" וב"קריה החרדית" הוא דאג לסדר עם המשטרה (חוג חבריו הקרובים...) ועם ש"ס להעמיד קלפי ב"רמת בית שמש א" לאלה מבין אנשי ה"עדה החרדית" הנשמעים לו כדי שיצביעו ולא יפחדו מחבריהם, וכך  אמנם היה ואילו החרדים המודרניים של "רמת בית שמש א" לעגו להשקפת ה"עדה" כשראו את המצביעים מגיעים להצביע בקרבתם.
   אך אלה אינם מעלליו היחידים של הרב קופשי'ץ נגד המלחמה בעמלקי ישראל. לפני כשנה יצאו רבני ה"עדה" בבית שמש נגד הכנסתו של החינמון "חדש" לתיבות התושבים. רק הרב קופשי'ץ יצא לטובת החינמון המשרת את חסידות גור ועיריית בית שמש ומשקר לטובת אבוטבול. כששלומי אמוני ישראל יצאו נגדו מיהר הרב קופשי'ץ להצטרף לאיסור , אך אז עורר את זעמם של בני בריתו מגור ומש"ס. לבסוף יצא בכרוז שלישי המורה של"ירושלמים" אסור לקרא את העיתון אך ל"שאר החרדים" מותר לקראו.
     הרב קופשי'ץ מתייעץ גם רבות עם רבנים שאינם אנשי ה"עדה" כהרב דינקל למשל והתוצאות הן כראוי ל"ייעוצים" כאלה. את הפגנת הנגד בבית שמש ניסה הרב קופשי'ץ למנוע - יחד עם המשטרה ומשפרצה חיבל בה. בבית שמש קיימים רבנים חשובים וגדולים של "העדה החרדית" ובראשם הגאון רוזנברגר חבר הבד"ץ והגר"ש ברנסדופר. "מומחיותו" של הרב קופי'ץ לפוליטיקה איננה תורתית והשקפתית אלא עסקנית וציונית ולכן יש לתת לרבנים האחרים של ה"עדה" עדיפות על פניו ולהדירו מהתערבות בענייני ציבור ומלחמת ה'. אין ספק שהעיניים היהודיות צריכות להיות פקוחות בכל מה שמתרחש בא"י וגם אצל כ"ק אדמו"ר מאסטמר - בוילהמסבורג, ובסביבתו יש להידרש כיצד להמשיך ולהרים מעשית את דגל "ויואל משה" ולא - חס ושלום, להורידו לחצי התורן.
    אוסיף רק ש"בן טיפוחיו" של הרב קופשי'ץ -  אותו אבוטבול, הוא האיש שרצה להכניס "בית ספר לשוטרים ולשוטרות" לתוך היהדות החרדית ושכונותיה, הוא זה שנשמע לאלי ישי הריק מש"ס ולא לקול התורה , ובעיצומו של המאבק  האחרון של הפוקרים נגד חרדי בית שמש יצא ראש מחלקת החינוך ב"עירייה החרדית" בבית שמש , ריצארד  פרס, נגד הציבור החרדי ודת ישראל. פרס הוא האיש הקרוב של אבוטבול , הוא מונה על ידו והוא איש מפלגת העבודה השמלאנית והאנטי דתית. כאשר שאר נציגי החרדים ביקשו מאבוטבול לא למנות את האיש עמד אבוטבול על דעתו וטען כי "הוא הנאמן האמיתי שלי". ואולי גם של הרב נתן קופשי'ץ...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה